במחקרים קליניים רגישים, חוקרים מסרבים לחשוף את הנתונים הגולמיים שעליהם התבסס הניתוח שלהם

מישהו שאל אותי לפני שנה מדוע אני לא מאמין למחקרים "מדעיים" שסמים פסיכיאטרים מצוינים ומגובים במדע מדע וואלה הפרה בקדושה הזו נשחטת כאן בגדול, איך רוצים שאוכלוסיה של אנשים יהיו צייתנים למדע" לבעלי שררה ותעודות... אנחנו משתחווים לאוטוריטה. והם לא מה שמצחיק אנחנו האוטוריטה. צריך להבין את זה.
דר' יפה שירז עונה תשובה נהדרת
זה כבר הפך לדפוס חוזר:
שוב ושוב, במיוחד במחקרים קליניים רגישים, חוקרים מסרבים לחשוף את הנתונים הגולמיים שעליהם התבסס הניתוח שלהם – גם כאשר הם מפרסמים במאמר התחייבות מפורשת ל"גילוי נתונים". חמור מכך, מתברר פעם אחר פעם שעורכים של כתבי עת רפואיים – לעיתים מהבולטים בעולם – מגבים התנהלות זו, וכאשר חוקרים עמיתים מבקשים לבחון את הנתונים או להציע ביקורת עניינית, הם נתקלים בחומה בצורה.
התנהלות כזו נוגדת את עקרון היסוד שעליו נשענת השיטה המדעית: כל מחקר חייב להיות פתוח לשחזור, לביקורת ולבדיקה.
הפרשה האחרונה, שפורסמה בעקבות מאמר ביקורת של פרופ' רצף לוי וד"ר Efrat Schurr , ממחישה היטב את עומק הבעיה:
22 הריונות הושמטו בשקט מהניתוח הסופי של הנתונים במחקר קליני שנערך בישראל ופורסם כאחד המחקרים המבטיחים ביותר ש"העידו" על בטיחות חיסוני קורונה בהריון.
במשך שנה וחצי ניסו פרופ' לוי וד"ר שור להשיג את הנתונים החסרים, שעל פי הניתוח שלהם - אילו נכללו היו יכולים להפוך את מסקנות המחקר. אך הם נתקלו בחומת שתיקה מצד המחברים, ובסירוב מצד העורכים של כתב העת, גם לאחר פניות חוזרות מצד החוקרים ומצד כתב העת.
השבוע פרסם סוף סוף כתב העת את מאמר הביקורת שלהם על המחקר – אבל הנתונים החסרים עדיין לא פורסמו והמאמר המקורי לא הוסר ונותר ללא שינוי.
כאמור, זה אינו מקרה בודד, אלא דוגמה לדפוס פעולה: השמטת נתונים רגישים, סירוב לחשוף מידע, ועורכים שמגינים על הממצאים במקום על האמת. גם ד"ר Yaakov Ophir ואני נתקלנו כבר כמה פעמים באותו דפוס, כאשר ביקשנו גישה לנתונים במחקרים שהתיימרו להציג מסקנות נחרצות, אך עוררו סימני שאלה מהותיים.
אם הקהילה המדעית רוצה לשמר את אמון הציבור, היא צריכה לחזור לעקרונות היסוד: שקיפות, נגישות ויכולת ביקורת. ברגע שממסדים מדעיים בוחרים להגן על הטעיות במקום לתקן אותן – הם עצמם חותרים תחת האמון בהם.