זעקה של לביאה מנסה להגן על הגורים שלה. מי מפקח על מחול השדים הזה?
"הבת שלי, שני (שם בדוי) בת 12 חוותה חרם בבית הספר. הבנות עשו מסיבה ולא הזמינו אותה. שני התבאסה מאוד אבל המשיכה את החיים כרגיל, הלכה להית הספר, לחוגים ומצאה מזור בדברים אחרים. שוחחנו הרבה על הנושא, שני העדיפה להמשיך באותו בית ספר.
יועצת בית הספר קראה לה לשיחה (ללא אישור שלנו, ההורים) ושני שהרגישה כל כך שקופה באותה עת אמרה לה:" הלוואי ולא הייתי קיימת בכלל". היועצת החליטה שהמשפט הזה הוא אור אדום והחליטה לדווח לרווחה.
אלו התייצבו אצלנו בבית וכפו עלינו את הוצאת הילדה לאבחון. בלית ברירה ובפחד גדול שיתפנו פעולה.
באבחון החליט הפסיכיאטר התורן שהילדה בדיכאון וצריכה כדורים. סירבנו כי באמת לא היה צורך, הילדה יכולה להתגבר על המיקרה גם בלי סמים.
בגלל שסירבנו לתרופות אשפזו אותה בכח. הילדה נכנסה לסטרס נוראי.
וכך אירוע בית ספרי קטן נהפך לטראומה ענקית של הפרדה מההורים, אשפוז בכפיה והזרקת רעלים.
חזרה אלינו ילדה שבורה, גמורה, מסוממת, חסרת טעם לחיות. מקום שאמור לרפא גרם להרס האדם, גרוע יותר, הרס נפשו של האדם. הוציאו לה את החשק לחיות. אין למי לפנות, אין למי לדווח."
פסיכיאטריה זה לא מדע, זה לא רפואה, זו הונאה בינלאומית.
מתוך הדף של עמותת מגן לזכויות אנוש
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה