הרס החינוך בעולם ובישראל חלק שני

הפסיכיאטריה וההתחזות המוצלחת כמדע דורשת שמירה על חזות מסוימת. היה זה הפסיכיאטר הגרמני אמיל קרפלין, סטודנט של וונדט, אשר פיתח לראשונה מערכת קידוד להתנהגות האנושית, בעודו מודה שלפסיכיאטריה אין אף טיפול יעיל או תרופות למרב ההפרעות הפסיכיאטריות. 

100 שנים מאוחר יותר הדברים לא השתנו. ב-1995, ד"ר רקס קודרי, אז מנהל המכון האמריקני הלאומי לבריאות הנפש (NMIH), הודה כי "איננו יודעים את הסיבות (של מחלת נפש כלשהי), עדיין אין לנו שיטות 'ריפוי' למחלות אלו".

מאז קרפלין, גדל מספר ההשמצות של הפסיכיאטריה על ההתנהגות האנושית באופן עקבי. כיום הן מקודדות במדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפש (DSM) של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (APA) ובסיווג הבינלאומי למחלות (ICD) בפרק ההפרעות הנפשיות, שפורסם לראשונה ב-1952 וכלל רשימה של 112 מחלות. המהדורה מ-1994 של DSM-IV מציינת יותר מ-370 הפרעות.

בשנת 1987, הפרעה בשם "הפרעת קשב והיפראקטיביות" (ADHD) ממש "הומצאה" פשוטו כמשמעו בהינף יד על ידי חברי ועדת APA ארגון הפסיכיאטרי האמריקני. וקודשה בספר האבחונים -DSM-III-R. תוך שנה אחת 500 אלף ילדים בארצות הברית בלבד אובחנו כסובלים מהפרעה זו.

כיום מספר הילדים האמריקנים אשר מתויגים כבעלי "ADHD" עלה בצורה מדאיגה מעבר לששה מיליון.

בכל העולם, מספר הילדים המאובחנים כבעלי "הפרעת קשב והיפראקטיביות" (המכונה גם "הפרעה היפר קינטית" באירופה או עודף תשומת לב

ובעיית שליטה מוטורית), זינק כטיל מאז שנות ה-90'. בין 1989 ל-1996, נרשמה בצרפת עלייה של 600% במספר הילדים המתויגים כהיפראקטיביים"

ישראל ממוקמת במקום שני בעולם בצריכת ריטלין אחרי איסלנד!

הסימפטומים של ADHD כוללים: אי הצלחה במתן תשומת לב לפרטים, או (הילד) עלול לעשות שגיאות פזיזות בעבודות בית ספר או עבודות אחרות. העבודה בדרך כלל לא מסודרת ולא מושקעת. בעל קושי לשמור על תשומת לב במשימות או פעילויות משחק. אינו מצליח להשלים עבודות בית ספר או עבודות אחרות. לעתים קרובות מניע בעצבנות את ידיו את רגליו או מתפתל בכיסאו. לעתים קרובות מתרוצץ, מטפס או מתפרץ בדיבור, ומפריע לאחרים (לדוגמה – מתפרץ לשיחה או למשחקים). ב-1999 מסר דוח משרד הבריאות האמריקני על בריאות נפש כי "האטיולוגיה (הסיבה) המדויקת ל-ADHD עדיין 'אינה ידועה'".

ד"ר שולמית לוריא, רופאת משפחה בישראל, אומרת כי "ADHD הינו סינדרום, לא מחלה (על פי כל הגדרה). לכן הוא מאובחן על פי סימפטומים. הסימפטומים של סינדרום זה היום הינם נפוצים כך שאנו יכולים לסכם כי כל הילדים – במיוחד בנים – מתאימים לאבחנה זו".

לתגובות ומיידע נוסף

יהודה קורן

Yodak8@gmail.com

הפסיכיאטריה נגד החינוך

ינואר 2021 - איך זה שבבתי הספר ממליצים על אבחונים המובילים לשימוש בסמים מסוכנים של אלפי ילדים? איך התחילה חתירה תחת הלמידה

ניתן לחזור אחורה ולאתר את החתירה תחת החינוך והערכים המסורתיים אצל הפסיכולוג הגרמני, וילהלם וונדט מאוניברסיטת לייפציג, שייסד את "הפסיכולוגיה הניסיונית" ב- 1879. וונדט הצהיר שהאדם הוא חיה ללא נשמה וטען שמחשבה היא בסה"כ תוצאה של פעילות מוחית- הנחה מזויפת שנותרה בסיס הפסיכיאטריה עד עצם היום הזה.

לאט אך בבטחה, השקפות אלו החלו לחדור לתוך בתי הספר שלנו באמצעות הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה..

וונדט היה תומך נלהב של גוטלייב פיכט, ראש המחלקה הפסיכיאטרית באוניברסיטת ברלין בשנת 1810. פיכט האמין כי "יש לכוון את החינוך להרס הרצון החופשי עד לנקודה שתלמידים לא יהיו מסוגלים .... לחשוב או לפעול בשום אופן מלבד האופן בו רצה מחנכם".

הפסיכולוג החינוכי רב ההשפעה, פרידריך וילהלם מומן, פרופסור לפילוסופיה וחינוך באוניברסיטת לייפציג, חיפש לשנות בקיצוניות את בתי הספר על ידי "דיכוי הנטיות הטבעיות של הילד". ספריו על "היגיינה מנטלית בבתי הספר" נכנסו לרשימת הקריאה הנדרשת של כמה דורות של סטודנטים לחינוך בגרמניה. הוא הפיץ את הרעיון שיש להשתמש בבתי הספר כדי "למנוע אירועים של בריאות הנפש".

בספרו מ- 1929, עקרונות בסיסיים של חינוך, ( Elementary Principles of Education) קרא ת'ורנדייק לצמצום היסודות החינוכיים: "תרגילים מלאכותיים, כגון תרגולת הפונטיקה, לוח הכפל וכתיבת תנועות פורמלית, הם בזבוז זמן. נושאים כגון חשבון, שפות והיסטוריה כוללים בתוכם תכולה בעלת ערך מועט ביסודה". עם רקע פסיכולוגי הלקוח מהתיאוריה של וונדט, לא ראה ת'ורנדייק את התלמידים כאנשים בעלי רצון משלהם, או כבעלי יכולת לבחור ולהחליט. הוא ראה בתלמידים חיות הניתנות להפעלה באמצעות גירוי-תגובה. "מטרת המורה", טען ת'ורנדייק, "לייצר את הרצוי ולמנוע שינויים לא רצויים בבני אדם על ידי יצירה ומניעה של תגובות מסוימות".

שימו לב למר קרנגי: - רלף טיילר, נשיא קרן קרנגי (המספקת מימון פרטי לחינוך ולאבחונים),

ב"עקרונות בסיסיים של תוכניות לימוד והדרכה" "מטרתו האמיתית של החינוך ...להביא לשינויים משמעותיים ב"דפוסי ההתנהגות" של התלמידים". הכוונה הייתה להתמקד ברגשות הילד, בתחושותיו ואמונותיו. מטרה משנית היא האינטלקטואל שלו.

על המורים היה לחפש תוצאות פסיכולוגיות. פסיכולוגים ופסיכיאטרים טענו שיש לסלק שלושה סוגי "מתחים" מבתי הספר: 1) כישלון לימודי, 2) תכנית לימודים המתמקדת בחינוך אקדמי, 3) נהלים חינוכיים. לכישלון הלימודי התייחסו כאל "האיש הרע", שהוביל ל"תחושות של נחיתות" ולבעיות התנהגותיות, כגון בריחה מבית ספר וגישה לא חברתית. הפתרון היה לסלק את הדגש על האקדמי ובכך, לפתור את התלמיד והמתח הכרוך בכישלון לימודי.

בשנת 1945, הפסיכיאטר הקנדי ג'. ברוק צ'יסהולם, מנהל ארגון הבריאות העולמי (WHO) ומייסד שותף של הפדרציה העולמית לבריאות הנפש (WFMH), טען כי המושגים "טוב ורע" גרמו ל"תסכול, לרגשות נחיתות, לנוירוזה ולחוסר יכולת ליהנות מהחיים". על כן, "פרשנות

מחודשת, ולבסוף, השמדת הקונספציה של נכון ולא נכון" היו אחת "המטרות של כל פסיכותרפיה יעילה".

אני מקווה שאתם מבינים איך התדרדרו החינוך והמוסר מי אחראים לזה! אפשר לעשות משהו בקשר לזה אשמח להצעות והערות ועזרה למאבק על שפיות ילדינו

יהודה קורן דובר עמותת מגן לזכויות אנוש

Yodak8@gmail.com

--

יהודה קורן
דובר
נייד:3350928 052

עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

פסיכיאטריה מנציחה נכות ותלות – על חשבון משלם המיסים

2 בינואר 2021  - נתונים מביטוח לאומי ומשרד הבריאות מראים כיצד טיפולים פסיכיאטריים יוצרים כמות הולכת וגדלה של אוכלוסייה תלותית ונתמכת – וכולנו משלמים את תג המחיר .

כדורים פסיכיאטריים

לפי נתונים מביטוח לאומי, מספר מקבלי קצבת נכות על בסיס הפרעות נפשיות הינו 89,897 איש.

נתח זה מהווה כ- 35% מכלל מקבלי קצבת נכות בישראל!

קצבת נכות חודשית ממוצעת הינה 3356 ש"ח. לפיכך, ההוצאה החודשית על קצבת נכות על רקע נפשי מגיעה לכ-301 מיליון ש"ח, ובשנה – 3.6 מיליארד ש"ח!! זהו סכום אסטרונומי, השווה לכ- 10% מהתקציב השנתי של משרד הבריאות!

נתון מקביל ניתן למצוא בשנתון משרד הבריאות לתחום בריאות הנפש לשנת 2018. שם אנו מוצאים שבמהלך 2018 היו 27,494 אנשים שקיבלו שירותי שיקום פסיכיאטרי בקהילה, עליה מ-21,917 משתקמים במהלך שנת 2014. כלומר כמות האנשים הנעשים תלויים בטיפולים פסיכיאטריים רק גדלה.

יהודה קורן, דובר עמותת מגן לזכויות אנוש: "הסכום האסטרונומי שכולנו משלמים כל שנה – 3.6 מיליארד ש"ח למימון מקבלי קצבת נכות על רקע נפשי – מעידה על פשיטת הרגל של הטיפולים הפסיכיאטריים. אם טיפולים אלו היו מועילים, מספר המטופלים היה יורד וההוצאה עליהם הייתה קטנה. אך הממדים העצומים של הנכות והתלות על רקע נפשי חייבים להדליק נורה אדומה בוהקת ולהביא לחקירה יסודית של תחום בריאות הנפש על כל מרכיביו – אשפוזים פסיכיאטריים, אבחונים פסיכיאטריים וטיפולים תרופתיים. לא ייתכן שמשלם המיסים יישא על כתפיו את עול התשלום על הכישלון הצורם שנקרא פסיכיאטריה, שלא לדבר על מאות האלפים הנפגעים יום-יום מתיוג שווא וטיפול פוגעני".

הפרעת קשב וריכוז אינה מחלה כלל וכלל!

ינואר 2021 - הפרעת קשב וריכוז אינה מחלה כלל וכלל!

לפני מספר שנים לפני קהל רב בכנס בארה"ב, דיבר תומאס זאס פרופסור בדימוס לפסיכיאטריה הצהיר את ההצהרה הזו:
 

 "זה לא משנה איך ילד מתנהג, אן כאן שום דבר שאפשר לבדוק אותו.
כאשר ראשות החינוך אומרת לאחת האמהות, שבנה חולה וצריך תרופות ממכרות, איך לעזזל היא אמורה לדעת, שזה שקר גמור?.
איך היא אמורה להגיע למסקנה שמה שהמומחים קוראים לו היום הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות. כלל אינה מחלה.
אמא שאינה בקיאה בהיסטוריה של פסיכיאטריה, היא לא יודעת שפסיכיאטרים השתמשו במאה שנים האחרונות, השתמשו במונחים אבחוניים כביכול, כדי לשים תוויות על אנשים כדי לשלוט בהם.
לדוגמה נשים שהן מחצית מאוכלוסיית העולם, החליטו לא בחכמה למרוד בשליטה הגברית.
לפי פסיכיאטריה הן לוקות במחלה רצינית בשם "היסטריה" שסיבתה היא עצבנות הרחם שלהן.
בדיוק כפי שהמציאו את "הפרעת קשב וריכוז", אף אחת מצורות ההתנהגות לא הייתה מעולם מחלה, והן כמובן אינן מחלות!.
כך גם "הפרעת קשב וריכוז" אינה מחלה כלל וכלל. התנהגות יפה או התנהגות רעה אינן מחלות ולא יתכן שתהיינה מחלות.
זה לא משנה איך ילד מתנהג, אין כאן שום דבר שאפשר לבדוק אותן.
אם ילד חולה, חייב להיות משהו מדעי אובייקטיבי הקשור לזה. משהו שניתן לאבחן באמצעות רופאים ובדיקות מעבדה.

זו הסיבה שכאשר אתה פונה לרופא הוא לוקח הרבה דם,ושולח אותך לצילומי רנטגן, לא מעניין אותו איך אתה מתנהג.
לפני שישים שנה, היו 6 או 7 מחלות נפש, כיום יש יותר מ300 "ומגלים" במרכאות מחלות חדשות כל יום.

השמת תוויות על ילד כבעל הפרעה נפשית היא "הכפשה"! ולא אבחון רפואי לגיטימי.
לתת לילד סם פסיכיאטרי זו הרעלה לא טיפול!.
מחלה היא תפקוד לקוי של הגוף האנושי, של הלב, הכליות, הכבד, וכו...
טיפוס המעיים היא מחלה, קדחת האביב לפי ספר האבחונים הפסיכיאטרי – עצלנות שמופיעה עם בוא האביב, היא מונח לשוני.
קדחת האביב אינה מחלה, כפי שבעיות קשב וריכוז היפראקטיביות אינן מחלה!.
"על המדינה להתערב ולבלום בדחיפות את ההגדרה של כמות בלתי מוגבלת של ילדים כבעלי הפרעת קשב.

יש לבטל לחלוטין את שאלוני המשוב שממלא בית הספר כחלק מהליך האבחון הקיים, וליצור בכך הפרדת רשויות, כדי שבית הספר יחזור לעסוק בחינוך ולא באבחון, ויחזיק באחריות החינוכית לקשיי הלמידה וההתנהגות של תלמידיו במקום להעבירה לידי הפסיכיאטר.

על המדינה להטיל עונשים כבדים על ביצוע של אבחונים רשלניים וכוזבים אשר יובילו לסימום מיותר ופגיעה בילדים."

בברכה מקרב לב
יהודה קורן
דובר העמותה
3350928 052
מייל. Yodak8@gmail.com
אתר. www.cchr.org.il

מגיפת הריטלין

מגיפת ריטלין בבתי הספר ובאוניברסיטאות בארץ:
לכאורה, מדובר באלפי אבחונים כוזבים של הפרעת קשב
אנו תובעים לחקור את הנושא  בישראל 2020 ,שיעור הילדים שמאובחנים עם הפרעת קשב הוא כ- %20
ושיעור הילדים שמקבלים תרופות להפרעת קשב הוא לפחות %8.

צריך להבין ש- 20 אחוזים משני מיליון תלמידים הם 400,000 זהו מספר בלתי נתפס!

תרופות פסיכיאטריות לילדים - אילוסטרציה

 

מעדויות רבות, שהגיעו לעמותת 'מגן לזכויות אנוש', עולה, כי בעשרות כיתות בחינוך הרגיל ובחינוך הדתי מעל ל- 30% מהתלמידים נוטלים ריטלין; לשם השוואה, הספרות הפסיכיאטרית עצמה מגדירה רק 3%-5% מהאוכלוסייה כבעלי הפרעת קשב. עדות של אם מאזור חדרה דיווחה על 17 ילדים בכיתה אחת שנוטלים ריטלין. אם מנתיבות סיפרה שאין בשכונתה משפחה, שאין בה ילד אחד או יותר, שנוטלים ריטלין.

אם מהיישוב עפרה העידה שבפגישה של 30 הורים לילדי הכיתה התברר שרק זוג הורים אחד לא נשלח על ידי בית הספר לאבחון נוירולוגי של בנם.
סטודנט למשפטים במכללה ידועה: "הפסיכיאטר רשם לי ריטלין בקלות רבה, לאחר שסיפרתי לו שכדור שלקחתי מחבר עזר לי בעבר להתכונן למבחן, ומבלי שבירר אם בכלל יש לי הפרעת קשב."

"העמותה פנתה בשנת 2013 למבקר המדינה ולוועדת הביקורת של הכנסת בבקשה למנות ועדת חקירה דחופה, שתבדוק את היקף השימוש בריטלין בכל מערכת החינוך בארץ, ותחקור כל מקרה אך לשווא. לטענת העמותה, בתי הספר הפסיקו להיות קשובים ללקוחותיהם, הילדים וההורים, והפכו לחדר מיון ענק, אלפי ילדים קיבלו תווית של הפרעה פסיכיאטרית, ונוטלים תרופות הנחשבות לסם מסוכן על פי החוק.

לטענת העמותה, סיבת התופעה היא שהתווית של 'הפרעת קשב', כמו כל התוויות הפסיכיאטריות, אינה מבוססת על ממצאים ביולוגיים מוצקים, אלא על התנהגות בלבד.

התווית הזו כוללנית ביותר, ובקלות גורמת גם למבוגרים רבים לחשוד שגם הם עצמם ו/או הסובבים אותם סובלים ממנה. האבחון מתבסס במידה רבה מדי על הפרשנות של המבוגרים ושל המאבחן להתנהגותו של הילד. ילד פעלתן יכול להיחשב 'מאד מוכשר' (התרשמות חיובית) או 'תנועתי מדי' (התרשמות שלילית) בהתאם לאופיו או השקפתו של המאבחן. לעיתים קרובות אין תמימות דעים גם בין הפסיכיאטרים בנוגע לאבחנה. האבחון של הפרעת קשב כפי שהוא קיים היום איננו אובייקטיבי, ומזכיר את האבחונים הפסיכיאטריים שמובילים לאשפוזם של אנשים שפויים בגלל עצם התנגדותם התוקפנית לעצם האשפוז. אולם הנקודה החמורה ביותר היא שלבית הספר השפעה מכריעה על תוצאות האבחון, באמצעות השאלונים שהמורה ממלא. הדעת לא סובלת מצב שבו חוות דעת סובייקטיבית של מחנכת נוקשה, תגרום לילד לקבל תווית פסיכיאטרית לכל חייו בניגוד לדעת הוריו. לעיתים קרובות גישה חינוכית לא נכונה של המורה גוררת אבחון לא מוצדק של הילד, והעברת כל ה 'אשמה' אליו, במקום 'לאבחן' את המורה עצמה ואת גישתה לתלמידים.

יהודה קורן, דובר העמותה אומר שכמות הריטלין הנרשמת בארץ היא חסרת תקדים, ומכפילה עצמה כל שנתיים. רק ב 2019 הייתה הערכה של טון חומר פעיל. מאחר שמשרד הבריאות מסרב לתת נתונים.

הריטלין הוא כדור מרץ שבאופן סמוי והדרגתי הופך עשרות אלפי ילדים בריאים בנפשם לבעלי התנהגות חסרת שקט, עצבנות, תלות, עוינות, התנהגות כפייתית, מחשבות שווא, פחדים, דיכאון, אפתיה ועוד. בגלל שימוש יתר בתווית פסיכיאטרית(הפרעת קשב) וטיפול יתר בסם פסיכיאטרי (ריטלין), אנו הופכים דור שלם של ילדים בריאים לבעלי בעיות פסיכיאטריות אמיתיות.

בנוסף, פסיכיאטר, שרושם סם מסוכן כדי להקל על בית הספר או כדי לאפשר לסטודנטים להשיג ציון גבוה יותר במבחן וללא הצדקה רפואית אמיתית, עושה שימוש לרעה (ABUSE) בסם מסוכן. על פי החוק זוהי עבירה פלילית על 'פקודת הסמים המסוכנים'. רשויות האכיפה, באמצעות תקנות וענישה חייבות להבטיח שאנשי המקצוע ממלאים אחר הוראת החוק. לא יתכן שבריאותם של ילדים תיפגע עקב קלות דעת מקצועית או חוסר אחריות הגובלת בפלילים.

יהודה קורן: "במקום לעצור את מגיפת האבחונים והשימוש בריטלין, משרד הבריאות מתעלם מהתופעה. במקום לכנס דיון דחוף בנושא, מקדם המשרד את האינטרסים של חברות התרופות. לפני כשנתיים השתתף משרד הבריאות בקמפיין פרסומי לריטלין למרות האיסור בחוק על פרסום וקידום סמים מסוכנים. אם לא די בכך, בימים אלה ממש פועלים במשרד הבריאות כדי להסמיך עוד אלפי רופאי ילדים ורופאי משפחה כדי שיהיו זכאים להדביק תוויות של הפרעת קשב באין מפריע ולרשום ריטלין לאלפי ילדים נוספים".

"על המדינה להתערב ולבלום בדחיפות את ההגדרה של כמות בלתי מוגבלת של ילדים כבעלי הפרעת קשב.

יש לבטל לחלוטין את שאלוני המשוב שממלא בית הספר כחלק מהליך האבחון הקיים, וליצור בכך הפרדת רשויות, כדי שבית הספר יחזור לעסוק בחינוך ולא באבחון, ויחזיק באחריות החינוכית לקשיי הלמידה וההתנהגות של תלמידיו במקום להעבירה לידי הפסיכיאטר.

על המדינה להטיל עונשים כבדים על ביצוע של אבחונים רשלניים וכוזבים אשר יובילו לסימום מיותר ופגיעה בילדים."

בברכה מקרב לב
יהודה קורן
דובר העמותה
3350928 052
מייל. Yodak8@gmail.com
אתר. www.cchr.org.il

הערכת מספר הילדים המאובחנים בישראל עם הפרעת קשב חושבה על ידי )י"א( מתוך נתונים של קופת
חולים לאומית שפורסמו במחקר עדכני על הפרעת קשב ומחלת הקורונה )2020., al et, Manor, Merzon .)
מחקר זה התבסס על מדגם גדול של 022,14 רשומות רפואיות ושיעור האבחנה של הפרעת הקשב בקבוצת
הגיל הרלוונטית )20-5 )היה %25.20 .שיעורים דומים ואף גבוהים יותר נצפו על ידי )י"א( בשני מדגמים
נוספים שאספתי בשנה האחרונה )2020 – )מדגם מייצג של 502 צעירים )יהודים בני 30-18 )שנאסף
באמצעות חברת all 4 panel ומדגם 'כדור שלג' של 853 צעירים שנאסף בשיתוף עם חוקרים נוספים במסגרת