ציפרלקס: תופעות לוואי וסיכונים

ציפרלקס: תופעות לוואי וסיכונים מאתר עמותת מגן זכויות אנוש, 30 בינואר 2012  ,www.cchr.org.i  

פירוט זה של תופעות לוואי מבוסס על העלון לרופא של ציפרלקס, שהינו מפורט יותר מהעלון לצרכן. מידע זה תקף גם עבור אסטו – תחליף גנרי לציפרלקס.

אזהרה: ציפרלקס הינה תרופה פסיכיאטרית נוגדת-דיכאון ממשפחת ה-SSRIs

הקדמה לגבי ציפרלקס

לא קיימת בדיקה רפואית כלשהיא, כגון בדיקת דם, שתן, צילום רנטגן וכיוצא בזה, היכולה להצביע על כך שיש צורך בטיפול בציפרלקס. למעשה ציפרלקס, כמו כל התרופות נוגדות הדיכאון, מנסה לטפל בסמפטומים רגשיים באמצעים כימיים. לכן המטופל בד"כ נדרש ליטול ציפרלקס לכל ימי חייו – שכן שורש הבעיה (אם בכלל קיימת בעיה מהותית) נשאר ללא טיפול. אולם לאחר שנים של שימוש, במקרים רבים לא ניתן להפסיק את נטילת התרופה עקב הסתגלות הגוף. מסיבה זו יש לשקול היטב את תופעות הלוואי של ציפרלקס לפני שמתחילים את הטיפול בה, שכן בד"כ מדובר בחוזה לשארית החיים – לשמחתן הרבה של חברות התרופות.

סיכונים עיקריים של ציפרלקס

החמרה של תסמיני החרדה

החמרת מצב הדיכאון

התעצמות מחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית

מאניה (מצב רוח סוער שאינו תואם את הנסיבות)

פרכוסים (בדומה לאפילפסיה)

אי שקט, רעד, תת חום, התכווצויות שרירים פתאומיות (סינדרום סרוטונין)

שיבוש רמת הסוכר בדם.

שיבוש מאזן הנוזלים וירידה ברמות מלחים

דימומים תת עוריים

תופעות לוואי נפוצות

חוסר תיאבון, אימפוטנציה, ירידה בדחף ובתפקוד המיני, נדודי שינה

טשטוש, סינוסיטיס (דלקת מוגלתית במערות האף), חום, בחילה (נפוץ מאד), שלשולים/עצירות, הזעה מרובה, עייפות וישנוניות, פיהוקים.

סיכונים בנטילת ציפרלקס במהלך הריון

הפרעות עצביות והתנהגותיות אצל העובר כגון: רגישות יתר, רעד, מתח שרירים מוגבר, בכי תמידי, קשיי יניקה ובעיות שינה.

הנקה: התרופה מצויה בחלב האם.

תופעות לוואי נוספות

הזיות, בלבול, אי שקט, חרדה, אובדן עצמיות, התקפי פאניקה, עצבנות, הפרעות תנועה, הפרעות ראייה, ירידה בלחץ דם בעת שינוי תנוחה, הקאות, יובש בפה, אנורקסיה, שיבוש תפקודי כבד, פריחה, גרד ואדמומיות בעור.

כל תופעות הלוואי והסיכונים הללו מפורטים בעלון לרופא של ציפרלקס ולכן הם תקפים גם עבור אסטו ועבור אסציטאלופראם, שהינם תחליפים גנריים של ציפרלקס (מכילים אותו חומר פעיל).

מחקר: רוב החולים בסכיזופרניה אינם מגיבים לטיפול תרופתי

מחקר: רוב החולים בסכיזופרניה אינם מגיבים לטיפול תרופתי , עידו אפרתי , 12.07.2017 , הארץ

במחקר, שהתבסס על ניתוח מחקרים מששת העשורים האחרונים, נמצא כי ישנו פער קטן מאוד בין תגובת החולים לתרופות אנטי-פסיכוטיות לעומת תגובתם לטיפול בפלצבו

בקהילה הפסיכיאטרית והטיפולית בכלל, מתקיים ויכוח מקצועי, שמחריף בשנים האחרונות, באשר ליעילותן של תרופות אנטי־פסיכוטיות (על תופעות הלוואי שלהן) ובהתייחס למשקל שראוי לתת להן בארסנל הכלים הטיפולי במחלות נפש.

מחקר חדש, שמבוסס על ניתוח מחקרים בחולי סכיזופרניה מששת העשורים האחרונים, מדגיש את התרומה המוגבלת של התרופות האנטי־פסיכוטיות שנעשה בהן כיום שימוש נרחב. על פי המחקר, אצל כמחצית מחולי הסכיזופרניה (49%) לא נרשם כלל שיפור בעקבות טיפול בתרופות אנטי־פסיכוטיות. רק אצל 23% מהמטופלים נרשמה תגובה טובה לתרופות, ואילו אצל יתר המגיבים לטיפול נרשם שיפור מינימלי.

תגובה "טובה" משמעותה ירידה של 50% ויותר בתדירות ועוצמת הסימפטומים, ו"תגובה מינימלית" הינה ירידה של כ–20% בהופעת התסמינים והופעתם. המחקר נערך על ידי צוות חוקרים אירופי בהובלת פרופ' סטפן ליכט מהאוניברסיטה הטכנית של מינכן, והוא צפוי להתפרסם בקרוב במלואו בכתב העת The American Journal of Psychiatry, אך ממצאיו הראשוניים פורסמו באחרונה.

ממצאי המחקר נסמכים על ניתוח של 167 מחקרים שפורסמו בין השנים 1955 ל-2016 וכללו 28,102 משתתפים. גילם הממוצע של המשתתפים עמד על 39, כאשר משך המחלה הממוצע של משתתפי המחקר עמד על 13 שנים. המחקרים נמשכו פרקי זמן שבין שלושה שבועות (הקצר ביותר) ועד 28 שבועות (הארוך ביותר) והתייחסו למגוון רחב של תרופות לטיפול בסכיזופרניה, כולל תרופות מהדור השני והשלישי .

זהו בוודאי אינו המחקר הראשון שמדגים שיעורי תגובה נמוכים לתרופות אנטי־פסיכוטיות. ייחודו של המחקר הנוכחי הוא בבסיס המידע הגדול שהוא משתמש, אבל גם בכך שהוא מדגים תופעה מעניינת אחרת בטיפול התרופתי במחלות פסיכוטיות: הפער הלא גדול בתועלת בין תרופות לבין פלצבו (תרופות דמה).

על פי המחקר, בזמן שאצל 51% ממטופלי התרופות נרשמה תגובה כלשהי – בטווח שבין תגובה מינימאלית ותגובה טובה – בקרב החולים שטופלו בפלצבו הגיבו 30%. אבל הנתון החשוב יותר נוגע לחולים שרשמו תגובה טובה – שזה האפקט המצופה מתרופה יעילה. וכאן, התגובה הטובה לתרופות הגיעה ל-23%, פחות מרבע מהמטופלים, והרי השימוש בפלצבו יצר את אותו אפקט אצל 14% מהמטופלים. כלומר, ההבדל בין השימוש בחומר תרופתי פעיל ובין האפקט של עצם נטילת תרופה, תרופה דמה הוא למעשה קטן מאוד.

"ישנם הרבה מאוד אנשים שלא מגיבים לתרופות ונאלצים לשלם מחיר גבוה של תופעות לוואי ולכן שאלת היעילות של התרופות הללו מתעוררת ביתר שאת", אומר פרופ' פסח ליכטנברג, מהאוניברסיטה העברית, מייסד "בית סוטריה" בירושלים – קהילה טיפולית לאנשים עם פסיכוזה, ששמה דגש על טיפול תרופתי מינימלי.

לדבריו, אחד הדברים המרשימים במחקר הוא השיפור של המטופלים בתגובה לפלצבו. "מדוע התגובה לפלצבו משתפרת? אנחנו לא יודעים. זה כנראה קשור להרבה דברים. כדי להבין את השפעת הפלצבו נדרשים מחקרים קטנים יותר עם סינון יותר קפדני", הוא אומר. לדבריו, מורגש בשנים האחרונות שינוי איטי בגישה וכיום יותר רופאים מאמצים את התפיסה לפיה חובה להציג בפני מטופל פסיכוטי את האופציה לנסות או לא לנסות את הטיפול התרופתי.

לדברי רפאל יונתן לאוס, פסיכולוג קליני, ופעיל בארגון ב"נפשנו" – למען טיפול ציבורי ראוי בבריאות הנפש, "המסקנה המתבקשת היא שימוש נרחב יותר בחלופה של פסיכותרפיה. היום ברוב המקומות בארץ כאשר מגיע אדם פסיכוטי מקבל את אחת משתי התשובות: או שטוענים שהוא לא נוטל את כדורים או שאומרים לו שהוא צריך להחליף תרופה. יש צורך להשתמש גם בכלים אחרים, אם זה טיפול פרטני או משפחתי".

מחלת הסכיזופרניה היא מחלה נפשית כרונית, נפוצה בקרב אחוז אחד מהאוכלוסיה, כלומר בקרב כ-80 אלף בני אדם בישראל. הסיבות הנוירולוגיות והישירות להתפתחות המחלה עדיין אינן ברורות. מחקרים מהשנים האחרונות גילו כי יותר ממאה גנים שונים מעורבים בהופעתה, אבל אלה עדיין לא הובילו להבנת המכניזם הנוירולוגי של המחלה ולפיתוח של תרופות שיעילותן גבוהה.

בשנת 2015 פורסם ב–The American Journal of Psychiatry מחקר שהוגדר בעיתונות האמריקאית כ"אבן דרך" בשינוי התפיסה הטיפולית. המחקר קבע כי חולים שקיבלו מינון נמוך יותר מהרגיל של תרופות אנטי־פסיכוטיות בשילוב עם טיפול נפשי אינטנסיבי ותמיכה משפחתית, עשו צעדים משמעותיים יותר לקראת החלמה מאשר חולים שטופלו בשיטה התרופתית המקובלת. עוד העלה המחקר כי ככל שהטיפול היה מוקדם יותר, כלומר, קרוב יותר להתקף הפסיכוטי הראשון שחוו המטופלים — בדרך כלל בעשור השני או השלישי לחייהם — כך מצבם היה טוב יותר.

אם לילדים הגישה תלונה לרשויות כנגד שלושה פסיכיאטרים מבי"ח אברבנאל בת ים בגין אשפוז כפוי בלתי מוצדק והתאכזרות

אברבנאל בת ים: אשפוז כפוי לא מוצדק, התאכזרות - צילום: קובי קואנקס

 

 

יוני 2017 - אם לילדים הגישה תלונה לרשויות כנגד שלושה פסיכיאטרים מבי"ח אברבנאל בת ים ע"פ תלונתה עברה אשפוז כפוי בלתי מוצדק והתאכזרות

ב- 2015 הגיעו שוטרים לביתה של אישה בשנות ה- 30 המאוחרות לחייה וטענו כי יש בידיהם צו של בית משפט לאשפז אותה בכפייה עקב תלונה של שכן שטען שהיא זרקה עליו עציץ. השוטרים לא הציגו בפניה את הצו. הם לקחו אותה למרכז לבריאות הנפש "אברבנאל" וכבר באותו הערב האחיות קשרו אותה למיטה.

הקשירה הייתה אגרסיבית ותוך כדי שהכו אותה בידיים וברגליים, חבטו אותה על הקיר ועל המיטה,  וכבלו אותה עם ברגים באופן שגרם לחתכים בידיה. במהלך השעות הארוכות בהן הייתה קשורה, החדר היה קר מאוד, היא לא קיבלה אוכל ולא ניתנה לה האפשרות לעשות צרכים, ולכן נאלצה לעשות אותם במיטה ולהישאר בהם. במהלך האישפוז שארך 3 שבועות אילצו אותה להיות תחת טיפול תרופתי כבד שכלל כדורים

וזריקות שמוטטו אותה לאפיסת כוחות מוחלטת. המתלוננת שוחררה לאחר שהופיעה בפני הוועדה הרפואית והוכיחה בעזרת תיעוד מצולם שלא נכחה באזור בזמן המקרה שהשכן סיפר עליו. האם פנתה ל"-עמותת מגן לזכויות אנוש" ומתנדביה סייעו לה לגבש תלונה חריפה לרשויות בגין התנהלות אלימה והפרות של חוקים בסיסיים של בריאות הנפש וזכויות הפרט.

יהודה קורן, דובר העמותה אומר כי הפסיכיאטריה מצד אחד מנסה לטעון שהיא משתייכת למקצועות הרפואה (למרות שדרכי האבחון שלה אינן מדעיות ושיטות הטיפול שלה שנויות במחלוקת קשה), ומצד שני ברמה של זכויות אדם, על הפסיכיאטריה ללמוד עוד הרבה ממקצועות הרפואה האחרים, כי לא רק שהפער בין היחס שהיא נותנת לחולה לעומת היחס שמספקת הרפואה הרגילה הינו עצום,רמת השירות של הפסיכיאטריה למטופליה גובל בעבירה פלילית על החוק.

למידע נוסף,
יהודה קורן,
דובר עמותת "מגן לזכויות אנוש"
נייד:3350928 052

עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

10 עובדות על נזעי חשמל (שוקים חשמליים) שייתכן שלא ידעת

10 עובדות על נזעי חשמל (שוקים חשמליים) שייתכן שלא ידעת ,  10 ביוני 2017 , עמותת מגן זכויות אנוש

לא רק ששוקים חשמליים (נזעי חשמל) עדיין נמצאים בשימוש כיום, הפסיכיאטרים דוחפים להרחבת השימוש ב"טיפול" אכזרי זה. לאור זאת, קבלו 10 עובדות שייתכן שלא ידעתם אודות נזעי חשמל

1. החזירים היו הראשונים

ה"מדע" מאחורי שוקים חשמליים בתור שיטת טיפול נולד בבית מטבחיים ברומא, איטליה. בשנת 1938, הפסיכיאטר האיטלקי הוגו סרלטי ראה כיצד נותנים לחזירים שוקים חשמליים, שגרמו להם לעוויתות והפכו אותם לכנועים, דבר שהקל על הריגתם. זה נתן לסרלטי השראה לנסות את אותו ה"טיפול" על בני אדם.

2. "סוג טוב של נזק מוחי"?

שבעים ותשע שנים אחרי שהטיפול בשוק חשמלי (נזעי חשמל) הומצא, הפסיכיאטרים מודים שהם עדיין לא יודעים כיצד הוא "פועל". הועלו מספר תאוריות, אך הזרם המרכזי של המדע לא הכיר באף אחת מהן כמדעית. אחת מהתאוריות הפסיכיאטריות הרבות גורסת שנזעי חשמל "יוצרים סוג טוב של נזק מוחי".


3. לא פחות אכזריים ממה שהיו בעבר

הפסיכיאטרים טוענים שנזעי חשמל מודרניים הם הרבה פחות ברבריים מאלו המתוארים בסרט זוכה האוסקר קן הקוקיה. אולם המתח והזרם החשמלי של נזעי חשמל כיום הם גבוהים יותר משהיו בתקופה המתוארת בסרט, כשהעוויתות העוצמתיות מהטיפול היו גורמות לשברים בעצמות של המטופלים.

4 "חדש" אבל לא משופר

הסיבה לכך שמטופלים כבר לא מקבלים שברים בעצמות איננה כי הזרם חלש יותר (נזעי חשמל מודרניים משתמשים בזרם חזק יותר), אלא בגלל שנותנים למטופלים חומר מרפה שרירים, ובכך מקנים לטיפול חזות פחות אכזרית. מרפה השרירים עצמו עשוי להיות מסוכן ביותר, וקיים תיעוד כי החומר הנפוץ ביותר להרפיית שרירים בנזעי חשמל גורם לדום לב, שיתוק ממושך של שרירי הנשימה ותגובות אלרגיות מסכנות חיים.


5. הכוח ליצור נזק

נזעי חשמל מודרניים שולחים זרם חשמלי למוח שהוא חזק פי 7.5 מהזרם בגדרות חשמליים המשמשים להרתעת דובים, המעבירים זרם חשמלי לדוב כשהוא נוגע בכבלים הטעונים. עם זאת פסיכיאטרים דוחפים להגברת השימוש בנזעי חשמל על ילדים.

6. איגוד הפסיכיאטרים האמריקני רוצה כוח לתת שוקים חשמליים לילדים

איגוד הפסיכיאטרים האמריקני (ה-APA) ביקש ממנהל המזון והתרופות (ה-FDA), אשר מסדיר את השימוש במכשיר נזעי החשמל, אישור להרחיב את השימוש בנזעי חשמל על ילדים ומתבגרים. במכתב ל-FDA, ה-APA מציין: "גישה לטיפול מהיר ויעיל כמו נזעי חשמל היא משמעותית במיוחד בילדים ומתבגרים…"


7. כבר נותנים שוקים לגילאי 0-5

פסיכיאטרים טוענים שילדים מקבלים נזעי חשמל באופן "לא תדיר", אך אף מדינה או סוכנות פדרלית לא מתעדים כמה ילדים מקבלים שוקים חשמליים מדי שנה. מסמכים של Medicaid (ביטוח בריאות למעוטי יכולת בארה"ב) שהושגו באמצעות חוק חופש המידע חשפו כי פסיכיאטרים בארה"ב נותנים שוקים חשמליים לילדים בגילאים 0-5 במסווה של "טיפול".

8. הגיון פשוט – אל תתנו שוקים לילדים

בספר של ארגון הבריאות העולמי על בריאות הנפש, זכויות אדם וחקיקה כתוב: "אין התוויות לשימוש של נזעי חשמל על קטינים, ולכן יש לאסור זאת באמצעות חקיקה". ארבע מדינות בארה"ב ואוסטרליה המערבית כבר אסרו נזעי חשמל מתחת לגילאים 12-16.


9. שימוש על נשים בהריון

נותנים שוקים חשמליים גם לנשים בהריון, אפילו בשליש האחרון. בעוד שפסיכיאטרים טוענים שזה לחלוטין בטוח, מחקר שנעשה ע"י חוקרים נורבגים גילה אחוז תמותה של 7.1% בפעוטות בעקבות שימוש בנזעי חשמל על אמהות בהריון. אירועי לוואי מתועדים של נזעי חשמל על נשים בהריון כוללים הפלה, לידה של עובר מת, בעיות לבביות ומומים בעוברים.

10. בטיחות ויעילות אינם נדרשים

אופן ה"הסדרה" של שוקים חשמליים בארה"ב הוא רק באמצעות ה-FDA, אשר מסדיר את השימוש במכשיר. ה-FDA מעולם לא דרש ניסויים קליניים שיוכיחו את הבטיחות והיעילות של הטיפול. הוא פשוט הירשה למכשיר להישאר בשוק, למרות הודאה בכך ששוקים חשמליים עלולים לגרום לאיבוד זכרון קבוע, סיבוכים לבביים, נזק מוחי ומוות.

סיכום

רוב האנשים אינם מאמינים ששוקים חשמליים (נזעי חשמל) עדיין נמצאים בשימוש בחברה המודרנית. זה כנראה בגלל שעצם הרעיון של שוק חשמלי הוא כ"כ נוראי שרוב האנשים פשוט לא מאמינים שהוא עדיין בשימוש. עובדתית, נזעי חשמל הוא אחד ה"טיפולים" האכזריים ביותר שאי פעם ניתנו לאנשים במסווה של טיפול בבריאות הנפש. עם זאת בערך מיליון אנשים ברחבי העולם, כולל 100,000 אמריקנים לערך, מקבלים שוקים חשמליים מדי שנה, ביניהם קשישים, נשים בהריון וילדים.

"הריטלין הוביל את בני למחלקה הסגורה"

"הריטלין הוביל את בני למחלקה הסגורה" , 29 בדצמבר 2016  , עמותת מגן זכויות אנוש

"הריטלין שקיבל בני בן ה-15 הוביל אותו בתוך חודשים ספורים למחלקה הסגורה" כך טוען אב בתלונות לרשויות שהגיש כנגד שני פסיכיאטרים

בן 15 מאזור השפלה למד בהצלחה בכיתת מחוננים עד כיתה ח'. בשלב מסוים ההורים התגרשו, וזה השפיע עליו לרעה. הוא נתקל בקשיים בלימודים ועבר לכיתה רגילה, אולם בשלב מסוים סירב ללכת לבית הספר והסתגר בבית.

כיון שמערכת החינוך דורשת במקרה כזה בדיקה פסיכיאטרית, הגיעה האם לפסיכיאטר. במקום להציע מגע עדין של מטפל רגשי או תקופת התאוששות, החליט הפסיכיאטר להתחיל מייד במתן ריטלין תוך התעלמות מאזהרה מפורשת שמופיעה בעלון התרופה – שאין לרשום אותה למי שסובל ממצב חרדה חמור, מתח או אי שקט. כארבעה חודשים לאחר תחילת הטיפול בריטלין, שדירדר את מצבו של הנער, ולאחר החמרה נוספת בעקבות שימוש קצר בתרופה נוספת, החליט הפסיכיאטר להתחיל בטיפול בתרופה אנטי פסיכוטית, אולם ימים ספורים לאחר מכן הנער הפך מבולבל, הלך בצורה מוזרה (תופעת לואי רשומה של התרופה) ובקושי תיפקד, עד שאימו ביקשה רשות להפסיק את הטיפול בתרופה, והוזמנה להיפגש עם פסיכיאטרית אחרת.

לטענת האב, הפסיכיאטרית שבדקה אותו לא נהגה בו בכבוד, התגרתה בו, וגרמה לו להתרגז. הנער סירב לשתף איתה פעולה ולהמשיך לקחת תרופות בשלב הזה, והיא בתגובה החליטה לאשפז אותו בכפייה, בטענה שהוא מהווה סכנה פיזית מיידית לסובבים אותו, אבחנה שהאב דוחה בתוקף. לטענת האב מצבו של בנו התדרדר ביחס ישר להימשכות הטיפול בריטלין שקיבל. התוצאה טראגית: האשפוז במחלקה הסגורה, שנאמר כי יימשך שבוע מתארך עוד ועוד, וכעת נאמר להורים כי הוא עלול אף להימשך שלושה חודשים, וזאת בתנאי בידוד, ותוך חשיפה למראות מטלטלים שמן הסתם רק יחמירו עוד את מצבו הנפשי.

התלונה הוגשה בסיוע המתנדבים של עמותת "מגן לזכויות אנוש". יהודה קורן, דובר העמותה אומר כי במיוחד בשטח הפסיכיאטריה, על הרשויות לדרוש שיתקיים גילוי נאות הולם של האזהרות, הסיכונים ותופעות הלוואי של התרופות. בנוסף, במיוחד אצל ילדים, לרישום של תרופות פסיכיאטריות לפני שממצים את התועלת שבטיפול רגשי עלולות להיות השלכות טראגיות, כיון שהם עלולים להפוך לצרכנים שלהן לכל שארית חייהם.