מרץ 2021 - צפו בפסיכיאטר ד"ר שיפקו מדבר על תופעות לוואי ותופעות גמילה של נוגדי דיכאון מסוג SSRI (פרוזק, סרוקסט, לוסטרל ועוד) הכוללות התקפי פאניקה וניסיונות התאבדות.
שימוש בתרופות להפרעות קשב וריכוז בילדים עלול להכפיל אירועי לב בילדים
מחקר שנערך בדנמרק, והתפרסם ב- 23 ביוני, 2014 בכתב העת לפסיכו פרמקולוגיה של הילד והמתבגר, סקר נתונים של כ- 714,000 ילדים על פני 9.5 שנים בממוצע. המחקר השווה את שיעור אירועי הלב אצל ילדים בכלל האוכלוסייה לעומת ילדים שאובחנו בהפרעת קשב, ונטלו תרופות ממריצות כדוגמת ריטלין וסטרטרה.
מסקנת המחקר היא כי הסיכון לאירועי לב שונים, לרבות עליה בדופק או בלחץ הדם, כפול אצל ילדים שנוטלים את התרופות הללו. המלצות רשות התרופות האמריקניות היא להימנע מלתת את התרופות לילדים בסיכון לבעיות של לב וכלי דם, וכן לעקוב אחר מדדים של דופק ולחץ דם אצל ילדים שנוטלים את התרופות הללו.
בישראל 2020 ,שיעור הילדים שמאובחנים עם הפרעת קשב הוא כ- %20 ושיעור הילדים שמקבלים תרופות להפרעת קשב הוא לפחות %8.
צריך להבין ש - 20 אחוזים משני מיליון תלמידים הם 400,000 זה מספר בלתי נתפס!
הילה קומם מ"מ דובר עמותת 'מגן לזכויות אנוש', מתריעה כי אחוז הילדים באוכלוסיה שנוטל תרופות להפרעת קשב גבוה בהרבה מההיקף המשוער של הפרעת הקשב באוכלוסיה.
לטענת הילה, מתקיים שיווק יתר אקטיבי של השימוש בריטלין ודומיו על ידי מערכת החינוך עצמה, אשר מפנה ילדים עוד מגיל הגן לעבור אבחונים מתייגים, גם במקרים הדורשים סבלנות חינוכית גרידא. עוד טוענת הילה, כי מערכת החינוך אינה עושה די כדי לנסות ולהפחית את היקף האבחונים, וכי אבחונים אלה הינם "מלכודת", כיון שהם מבוססים על קריטריונים שרירותיים ולכן גורמים לסימום נרחב ומיותר של דור העתיד.
בהתבסס על נתוני משרד הבריאות משקל החומר הפעיל של הסם המסוכן ריטלין
(מתיל פנידאט) המשווק בישראל בשנה הינו טון אחד. לפיכך משקל כדורי הריטלין המשווקים בשנה בישראל הינו כשישה טון בממוצע.
העמותה דורשת ממשרד הבריאות להגביל את ההיתרים על פרסומת של הריטלין והקונצרטה. וקוראת למשרד החינוך להפסיק את ההפניה של תלמידים לאבחונים המתייגים בקשב וריכוז, ולהשתמש אך ורק באמצעים חינוכיים בילדים מתחת לגיל 18.
לפרטים נוספים
הילה קומם מ"מ דובר
'עמותת מגן לזכויות אנוש'
052-3534666
Yodak8@gmail.com
www.cchr.org.il
סרטון: בני נוער מספרים על ריטלין
ספטמבר 2018 - צפו בסרטון שהכינו תלמידי תיכון, בו הם מספרים את דעתם על ריטלין – "לא צריך את הכדור הכימי הזה", "כל פעם שהייתי לוקחת ריטלין הייתי ממש בדיכאון"…
מגפת ריטלין בבתי הספר ובאוניברסיטאות בארץ
מרץ 2021 - חשד חמור לאלפי אבחונים כוזבים של הפרעת קשב מה דעתכם כדאי להקים ועדת חקירה בנושא.
בישראל 2020 ,שיעור הילדים המאובחנים עם הפרעת קשב הוא כ- 20% שיעור הילדים שמקבלים תרופות להפרעת קשב הוא לפחות8%.
צריך להבין ש20 אחוזים משני מיליון תלמידים הם 400,000 זה מספר בלתי נתפס!
מעדויות רבות, שהגיעו לעמותת 'מגן לזכויות אנוש', עולה, כי בעשרות כיתות בחינוך הרגיל ובחינוך הדתי מעל ל- 30% מהתלמידים נוטלים ריטלין; לשם השוואה, הספרות הפסיכיאטרית עצמה מגדירה רק 3%-5% מהאוכלוסייה כבעלי הפרעת קשב. עדות של אם מאזור חדרה דיווחה על 17 ילדים בכיתה אחת שנוטלים ריטלין. אם מנתיבות סיפרה שאין בשכונתה משפחה, שאין בה ילד אחד או יותר, שנוטלים ריטלין.
סיבת התופעה היא שהתווית של 'הפרעת קשב', כמו כל התוויות הפסיכיאטריות, לא מבוססת על ממצאים ביולוגיים מוצקים אלא על התנהגות בלבד.
התווית כוללנית ביותר, ובקלות גורמת גם למבוגרים רבים לחשוד שגם הם עצמם ו/או הסובבים אותם סובלים ממנה. האבחון מתבסס במידה רבה מדי על הפרשנות של המבוגרים ושל המאבחן להתנהגותו של הילד. ילד פעלתן יכול להיחשב 'מאד מוכשר' (התרשמות חיובית) או 'תנועתי מדי' (התרשמות שלילית) בהתאם לאופיו או השקפתו של המאבחן. לעיתים קרובות אין תמימות דעים גם בין הפסיכיאטרים בנוגע לאבחנה. האבחון של הפרעת קשב כפי שהוא קיים היום איננו אובייקטיבי, ומזכיר את האבחונים הפסיכיאטריים שמובילים לאשפוז של אנשים שפויים בגלל עצם התנגדותם התוקפנית לעצם האשפוז. אולם הנקודה החמורה ביותר היא שלבית הספר השפעה מכריעה על תוצאות האבחון, באמצעות השאלונים שהמורה ממלא. הדעת לא סובלת מצב שבו חוות דעת סובייקטיבית של מחנכת נוקשה, תגרום לילד לקבל תווית פסיכיאטרית לכל חייו בניגוד לדעת הוריו. לעיתים קרובות גישה חינוכית לא נכונה של המורה גוררת אבחון לא מוצדק של הילד, והעברת כל
ה'אשמה' אליו, במקום 'לאבחן' את המורה עצמה ואת גישתה לתלמידים.
יהודה קורן, דובר העמותה: "כמות הריטלין שרושמים בארץ היא חסרת תקדים, ומכפילה עצמה כל שנתיים. רק ב 2019 הייתה הערכה של טון חומר פעיל. מאחר ומשרד הבריאות מסרב לתת נתונים.
הריטלין הוא כדור מרץ שבאופן סמוי והדרגתי הופך עשרות אלפי ילדים בריאים בנפשם לבעלי התנהגות חסרת שקט, עצבנות, תלות, עוינות, התנהגות כפייתית, מחשבות שווא, פחדים, דיכאון, אפתיה ועוד. בגלל שימוש יתר בתווית פסיכיאטרית(הפרעת קשב) וטיפול יתר בסם פסיכיאטרי (ריטלין), אנו הופכים דור שלם של ילדים בריאים לבעלי בעיות פסיכיאטריות אמיתיות.
"בנוסף, פסיכיאטר, שרושם סם מסוכן כדי להקל על בית הספר או כדי לאפשר לסטודנטים להשיג ציון גבוה יותר במבחן וללא הצדקה רפואית אמיתית, עושה שימוש לרעה(ABUSE) בסם מסוכן. על פי החוק זוהי עבירה פלילית על 'פקודת הסמים המסוכנים'. רשויות האכיפה, באמצעות תקנות וענישה חייבות להבטיח שאנשי המקצוע ממלאים אחר הוראת החוק. לא יתכן שבריאותם של ילדים תיפגע עקב קלות דעת מקצועית או חוסר אחריות הגובלת בפלילים.
בישראל 2020 ,שיעור הילדים המאובחנים עם הפרעת קשב הוא כ- 20% שיעור הילדים שמקבלים תרופות להפרעת קשב הוא לפחות8%.
צריך להבין ש20 אחוזים משני מיליון תלמידים הם 400,000 זה מספר בלתי נתפס!
מעדויות רבות, שהגיעו לעמותת 'מגן לזכויות אנוש', עולה, כי בעשרות כיתות בחינוך הרגיל ובחינוך הדתי מעל ל- 30% מהתלמידים נוטלים ריטלין; לשם השוואה, הספרות הפסיכיאטרית עצמה מגדירה רק 3%-5% מהאוכלוסייה כבעלי הפרעת קשב. עדות של אם מאזור חדרה דיווחה על 17 ילדים בכיתה אחת שנוטלים ריטלין. אם מנתיבות סיפרה שאין בשכונתה משפחה, שאין בה ילד אחד או יותר, שנוטלים ריטלין.
סיבת התופעה היא שהתווית של 'הפרעת קשב', כמו כל התוויות הפסיכיאטריות, לא מבוססת על ממצאים ביולוגיים מוצקים אלא על התנהגות בלבד.
התווית כוללנית ביותר, ובקלות גורמת גם למבוגרים רבים לחשוד שגם הם עצמם ו/או הסובבים אותם סובלים ממנה. האבחון מתבסס במידה רבה מדי על הפרשנות של המבוגרים ושל המאבחן להתנהגותו של הילד. ילד פעלתן יכול להיחשב 'מאד מוכשר' (התרשמות חיובית) או 'תנועתי מדי' (התרשמות שלילית) בהתאם לאופיו או השקפתו של המאבחן. לעיתים קרובות אין תמימות דעים גם בין הפסיכיאטרים בנוגע לאבחנה. האבחון של הפרעת קשב כפי שהוא קיים היום איננו אובייקטיבי, ומזכיר את האבחונים הפסיכיאטריים שמובילים לאשפוז של אנשים שפויים בגלל עצם התנגדותם התוקפנית לעצם האשפוז. אולם הנקודה החמורה ביותר היא שלבית הספר השפעה מכריעה על תוצאות האבחון, באמצעות השאלונים שהמורה ממלא. הדעת לא סובלת מצב שבו חוות דעת סובייקטיבית של מחנכת נוקשה, תגרום לילד לקבל תווית פסיכיאטרית לכל חייו בניגוד לדעת הוריו. לעיתים קרובות גישה חינוכית לא נכונה של המורה גוררת אבחון לא מוצדק של הילד, והעברת כל
ה'אשמה' אליו, במקום 'לאבחן' את המורה עצמה ואת גישתה לתלמידים.
יהודה קורן, דובר העמותה: "כמות הריטלין שרושמים בארץ היא חסרת תקדים, ומכפילה עצמה כל שנתיים. רק ב 2019 הייתה הערכה של טון חומר פעיל. מאחר ומשרד הבריאות מסרב לתת נתונים.
הריטלין הוא כדור מרץ שבאופן סמוי והדרגתי הופך עשרות אלפי ילדים בריאים בנפשם לבעלי התנהגות חסרת שקט, עצבנות, תלות, עוינות, התנהגות כפייתית, מחשבות שווא, פחדים, דיכאון, אפתיה ועוד. בגלל שימוש יתר בתווית פסיכיאטרית(הפרעת קשב) וטיפול יתר בסם פסיכיאטרי (ריטלין), אנו הופכים דור שלם של ילדים בריאים לבעלי בעיות פסיכיאטריות אמיתיות.
"בנוסף, פסיכיאטר, שרושם סם מסוכן כדי להקל על בית הספר או כדי לאפשר לסטודנטים להשיג ציון גבוה יותר במבחן וללא הצדקה רפואית אמיתית, עושה שימוש לרעה(ABUSE) בסם מסוכן. על פי החוק זוהי עבירה פלילית על 'פקודת הסמים המסוכנים'. רשויות האכיפה, באמצעות תקנות וענישה חייבות להבטיח שאנשי המקצוע ממלאים אחר הוראת החוק. לא יתכן שבריאותם של ילדים תיפגע עקב קלות דעת מקצועית או חוסר אחריות הגובלת בפלילים.
האמת נחשפת ובגדול, אנחנו ידענו והפצנו כמה שיותר, האם אימהות יודעות שריטלין הוא סם מסוכן?
ההשוואה בין ריטלין וקוקאין אינה רק סיסמה. מבחינה כימית ריטלין דומה לקוקאין. כשהוא מוזרק כנוזל, הוא יוצר את אותו "ניעור" שהמכורים משתוקקים לו כל כך. בשנת 2000, "מינהל אכיפת הסמים" בארה"ב (DEA) חשף מחקרים שנעשו על חיות ועל בני אדם שניתן להם קוקאין וריטלין. הנבחנים לא יכלו להבחין ביניהם! בסיכום שנעשה ע"י ה- DEA צוינה המסקנה: "החומרים יצרו השפעות שהינן כמעט זהות".
מוות מריטלין
מינון גדול של ריטלין גורם לסימפטומים דומים לאלה של שימוש בסמי מרץ אחרים, הכוללים רעד, עוויתות שרירים, פרנויה, ותחושה של זחילת חרקים או תולעים מתחת לעור. נער בן 17, לאחר שהסניף כדורי ריטלין כתושים וכתוצאה מכך נשאר ער למשך מספר ימים, נהיה פסיכוטי, רצח את הוריו ופצע אנושות את אחיו ואחותו עם גרזן. נער בן 14, אשר טופל בריטלין מגיל 7, הכה למוות ילד אחר עם אלת בייסבול. ריטלין עלול לגרום לתוקפנות, לפסיכוזה ולפעימות לב לא סדירות שעלולות להוביל למוות.
 |
| ארון תרופות ביתי |
הירשם ל-
רשומות (Atom)
