תלונה נגד בית חולים כפר שאול: ניצולת שואה נכה נקשרה בניגוד לחוק

תלונה: ניצולת שואה נכה נקשרה בניגוד לחוק , רן רזניק, ישראל היום ,  23.05.2018

למרות הנחיה מפורשת האוסרת על קשירת מטופלים אלא ב"מקרה חירום קיצוני", קשישה עיוורת נקשרה למשך שעתיים • ביה"ח: "היה צורך דחוף במתן נוזלים"


המרכז הירושלמי לבריאות הנפש: ביה"ח כפר שאול // צילום: אורן בן חקון
המרכז הירושלמי לבריאות הנפש: ביה"ח כפר שאול // צילום: אורן בן חקון

אישה בת 77, ניצולת שואה ועיוורת הנמצאת על כיסא גלגלים, נקשרה למשך שעתיים בחדר הקשירות, וכן אושפזה למשך שעתיים בחדר הבידוד במחלקה הפסיכו־גריאטרית הסגורה בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי "כפר שאול" בירושלים. כך עולה מתלונה חמורה של האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, אשר הועברה לפני שבוע לבכירי משרד הבריאות ולמנהל בית החולים ד"ר גדי לובין.
הקשירה והבידוד של החולה שנמצאת באשפוז כפוי נעשו לפני כשבועיים, ועל פי התלונה הדבר נעשה באופן המנוגד לחוק ולהוראות משרד הבריאות, וזאת תוך "פגיעה חמורה בכבודה וללא כל הצדקה. מדובר בהפרה חמורה של זכויותיה של המטופלת ובפגיעה חמורה בכבודה ובגופה". על התלונה חתום עו"ד דניאל רז, הממונה הארצי על האשפוז הכפוי באגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.
המטופלת היא אלמנה ללא ילדים, ובתחילת החודש השנה אושפזה בכפייה בבית החולים "כפר שאול" בירושלים, אלא שב־3 במאי סירבה לקבל נוזלים, נכנסה לאי־שקט וניסתה להכות איש צוות. בעקבות זאת היא נקשרה בשלוש גפיים למשך כשעתיים. כמו כן, ב־13 במאי אושפזה בחדר הבידוד בגלל "מסוכנות לזולת ותוקפנות כלפי הצוות הרפואי".

"לא ברור איך האישה מהווה סכנת חיים ממשית" 

כפי שנחשף במאי אשתקד ב"ישראל היום", ועדה מיוחדת במשרד הבריאות קבעה כי קשירה ובידוד אינם טיפול רפואי והם מזיקים מאוד לחולים, ולנוכח זאת המליצה לאסור אותם לחלוטין ולהתיר זאת רק במקרי חירום קיצוניים. בעקבות זאת בתחילת אפריל השנה פרסם מנכ"ל משרד הבריאות הנחיות מחייבות לכל בתי החולים, שלפיהן קשירות ובידודים בבתי החולים הפסיכיאטריים הם "אמצעים קיצוניים שמותר להשתמש בהם רק במקרים חריגים ביותר ולמניעת סכנה פיזית ממשית ומיידית".

ואולם, על פי התלונה, האשפוז והבידוד נעשו "תוך התעלמות משוועת מנסיבות חייה. לא ברור כיצד אישה בת 77, ניצולת שואה, עיוורת הנמצאת על כיסא גלגלים שזה אשפוזה הראשון, יכולה להוות סכנת חיים ממשית. על בית החולים היה לשקול חלופה סבירה, עם פגיעה פחותה בכבודה ובבריאותה של המטופלת".
ד"ר לובין, מנהל "כפר שאול", מסר בתגובה כי "ההנחיה לביצוע הקשירה היתה בגלל הצורך הדחוף במתן נוזלים, ולאחר פרק זמן משמעותי של סירוב תקיף של המטופלת לכל אכילה ושתייה".

תלונה: ניצולת שואה נכה נקשרה בניגוד לחוק , רן רזניק, ישראל היום ,  23.05.2018

גמלנו את הבן שלנו מתרופות פסיכיאטריות

סדר יום עם קרן נויבך, מרץ 2018 - גדי (שם בדוי) בריאיון לקרן נויבך על שורת התרופות הפסיכיאטריות שקיבל הבן שלו בעקבות התקפי חרדה ועל הגמילה: "התחלנו לחפש מידע וגילנו שכל תאוריית חוסר האיזון הכימי נולדה ע"י חברת תרופות. התרופות מטפלות בטווח הקצר בסימפטומים - אבל בטווח הארוך הן מזיקות יותר.

ככל שילדים אמריקאים עניים יותר, כך הם מקבלים יותר תרופות פסיכיאטריות

ככל שילדים אמריקאים עניים יותר, כך הם מקבלים יותר תרופות פסיכיאטריות, הארץ  , אקונומיסט , 23.05.2018
 
מחקר מקיף גילה כי כ–20% מהילדים העניים מאובחנים עם בעיות פסיכיאטריות, לרוב קשב וריכוז. כאשר הילדים גדלים בבתי אומנה, שיעור המאובחנים כזקוקים לטיפול פסיכיאטרי מזנק ל–60%

בסרט הדוקומנטרי Take Your Pills שהוקרן לאחרונה, נראית סטודנטית ששמה לי בשנת הלימודים האחרונה שלה בקולג', כשהיא יושבת על מיטתה ומהרהרת על יחסה ל"אדרל", תרופה ממריצה ששימשה לטיפול בהפרעת הקשב והריכוז ADHD. "כשהייתי מיואשת אמרתי: 'אני צריכה את האדרל עכשיו כי אני חייבת להיות הכי טובה, הכי חכמה והכי מהירה", היא אומרת, אחרי שהיא מחשבת את המינון שתזדקק לו כדי להצליח במבחן ולהעלות את ציוני הגמר שלה. מאוחר יותר מספר נתנאל, מהנדס תוכנה בעל עיניים כחולות־ירוקות חודרות שעובד כשחתול מתכרבל בחיקו, כיצד אדרל אפשרה לו לעבוד ללא הפסקה עד חצות הליל — חלומו של מתכנת.

האבחנה עם ADHD הפכה בעשור האחרון די נפוצה בארה"ב. מחקר שערך מכון מילקן לבריאות הציבור באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ב–2011 גילה כי 12% מהילדים ובני הנוער האמריקאים אובחנו כסובלים מההפרעה, עלייה של 43% לעומת 2003. בהתאם לכך, חברת IMS Health, המספקת שירותי מידע וטיפול בריאותי, גילתה כי הרווחים ממכירת תרופות המרצה, כמו אלה שבאמצעותן מטפלים ב־ADHD, עלו פי חמישה בשנים 2002–2012 והגיעו לכמעט תשעה מיליארד דולר.

אנשים כמו לי ונתנאל, שלעתים נוטלים תרופות כאלה כדי להתמודד עם לחצים, הם צרכנים אופייניים שלהן. אך לא רק הם. מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מבית הספר לרוקחות באוניברסיטת מרילנד גילה אחוזים גבוהים מאוד של אבחנה פסיכיאטרית ושימוש בתרופות פסיכיאטריות בקרב חתך מסוים בחברה האמריקאית: צעירים ועניים מאוד.

עורכי המחקר, שהתפרסם בכתב העת הרפואי JAMA Paediatrics, בדקו 35,244 ילדים שנולדו באחת ממדינות מרכז ארה"ב ב–2007 והיו רשומים בביטוח הרפואי מדיקאייד, המספק טיפול רפואי בחינם או בזול לאמריקאים מעוטי הכנסה. בגיל שמונה, כשכבר למדו שברים בחשבון ועל מערכת השמש, כ–20% מהם אובחנו כזקוקים לטיפול פסיכיאטרי. זאת בשעה שהאחוז הרגיל באוכלוסייה הכללית הוא בסביבות 14% (בהתאם ל"סקר הלאומי של בריאות ילדים"). קצת יותר מ–10% מהילדים בקבוצת המחקר אף קיבלו תרופות בשל מצבם הנפשי.

דינסי פנאפ וג'ולי זיטו, האחת דוקטורנטית והשנייה מרצה בבית הספר לרוקחות באוניברסיטת מרילנד, הדריכו את החוקרים להתבונן באבחנות השונות של הילדים, ובהן ADHD, הפרעות למידה, הפרעות חרדה, דיכאון והפרעות על הספקטרום האוטיסטי. ADHD היתה האבחנה הנפוצה ביותר, ותרופות ממריצות היו אלה שנרשמו בכמויות הגדולות ביותר. המחקר גילה נתון נוסף ששם זרקור על הילדים שנמצאים באומנה: כ–60% מהילדים אובחנו כזקוקים לטיפול פסיכיאטרי, בהשוואה ל–17% בקרב ילדים שמשפחותיהם היו בסביבות קו העוני הפדרלי.

הממצא שלפיו ילדים עניים מקבלים הרבה יותר תרופות הופיע גם במחקר קודם שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטאות קולומביה וראטגרס ב–2009. אז נמצא כי ילדים שהיה להם ביטוח מדיקאייד קיבלו תרופות נוגדות פסיכוזה (מהסוג המשמש בדרך כלל לטיפול בהפרעה דו־קוטבית) בכמויות הגבוהות פי ארבעה לעומת ילדים שבוטחו בביטוחים פרטיים — ולעתים קרובות בשל מצבים פחות חמורים.

"אחת הבעיות היא שאנחנו נותנים תרופות", אמרה פנאפ, עורכת המחקר במרילנד. "אם ילד אינו מסתדר בבית הספר, הוא מקבל תרופה משום שהוא עלול לבוא מבית שבו ההורים עובדים בשלוש משרות, ואין להם יכולת לבדוק את הבעיות או לברר אפשרויות שאינן כרוכות במתן תרופות".

ד"ר זיטו מאשימה חלקית את הפרסומות המכוונות ישירות לצרכנים, ואת הצורך להשיג תוצאות מהירות. הדאגה הבוערת ביותר שלה היא שיש מעט מאוד מידע על ההשפעות הפיזיולוגיות ארוכות הטווח שעלולות להיות לחשיפת ילדים קטנים לתרופות כאלה. "יש להם לב קטן, מוח קטן וכבד קטן", היא אומרת. "איננו יודעים מה תהיה השפעת התרופות החזקות האלה על גופם".

ברוב התרחישים כיום, לילדים עניים יהיה בחיים פחות מאשר לילדים עשירים: פחות הזדמנויות ללמוד, פחות מזון בריא, אזורי מגורים פחות בטוחים. אולם כשזה מגיע לתרופות פסיכואקטיביות, מתברר שדווקא ההיפך הוא הנכון.

סחיטה וסיפורה של שפחה

סחיטה וסיפורה של שפחה , מאת יפה שיר רז , יוני 2018

למי שחרד מכך ש"סיפורה של שפחה" עלול להתרחש גם כאן, ושצעדים בכיוון הזה כבר נעשים היום, גם אצלנו בארץ, כדאי לדעת שיש אנשים שעבורם "סיפורה של שפחה" הם המציאות ברגע זה ממש, שחווים קשירות והתעללות ממש עכשיו, ושה"עין" מפקחת עליהם בכל רגע נתון. האם העובדה שמדובר במתמודדי נפש אומרת שמותר לנו להפנות את מבטנו הצידה? או שזה לא יכול לקרות לכל אחד מאיתנו?

מזמינה כל מי שלאנושיות יש ערך בעיניו לקרוא ולשתף את הפוסטים החשובים של איתי קנדר עו"ס ושל דליה וירצברג-רופא, על הטירוף - אין מילה אחרת לתאר את זה - שמתחולל בימים אלו בתחום בריאות הנפש.

הדעת פשוט לא תופסת: צבי פישל, היו"ר החדש של איגוד הפסיכיאטריה, מאיים שכל עוד לא ייענו דרישותיהם של הפסיכיאטרים לבונוסים תקציביים בבתי החולים, הפסיכיאטרים הישראלים ימשיכו לקשור את מטופליהם. ומה עם מסקנות הוועדה המיוחדת של האיגוד, שאמורות היו להציג את הדרכים שבהן ניתן לעזור למטופלים להיגמל מתרופות פסיכיאטריות? כנראה שגם אותן לא נזכה לראות.

https://www.facebook.com/Dahlia.Virtzberg.Rofe…

עשרות מפגינים הגיעו למחות על ההתעללות הפסיכיאטרית בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל - 28.05.2018

ההפגנה נערכה מול שער בית החולים הפסיכיאטרי ביום שני 28 במאי בין השעות 10:00 ל-12:00. מטרת ההפגנה למחות על הפרות זכויות האדם בבית חולים אברבנאל.



בעקבות פניות של נפגעים רבים מבית החולים הפסיכיאטרי "אברבנאל" חברי עמותת מגן לזכויות אנוש ארגנו הפגנה מול שערי בית החולים. עשרות רבות של פעילים ובניהם נפגעי המערכת הפסיכיאטרית הצטרפו למחאה וסיפרו את סיפורם. חלק מסבלותיהם זעזע את הנוכחים שנקלעו למקום במקרה, אותם אנשים החליטו לעזור במחאה והצטרפו למפגינים. חלק מהסיסמאות היו "שוקים חשמליים הם לא ריפוי" "די לסימום הפסיכיאטרי!", "התעללות פסיכיאטרית במסווה של טיפול".

ההתעללות בבית החולים כוללת יחס משפיל, טיפולי הלם חשמלי, ריסונים כימיים וקשירות פיסיות. מהעדויות עולה שטיפולים רבים ניתנים כעונש ומוצגים כעונש לחולים והם למעשה פעולות ריסון ולא טיפול. מהעדויות עולה שעשרות חולים נקשרו למיטתם ובוססו בצרכיהם משך שעות ארוכות. מעדויות נוספות עולה שמאושפזים רבים מטופלים בתרופות בעלות פוטנציאל ממכר, הגורמות בנוסף לנזק מוחי בלתי הפיך, גם להתפרצויות זעם, אלימות ופסיכוזה כללית בדיוק אותם תופעות שהתרופות הפסיכיאטריות היו אמורות לרפא.

לכן חייב להתקיים פיקוח חיצוני על המתרחש במוסדות הפסיכיאטריים בארץ. קשה לעכל כמה סבל נפשי עובר אדם שמגיע לאשפוז במטרה להשיבו למוטב בשעה שאדם שמגדיר עצמו רופא, וממונה על בריאותו הגופנית והנפשית מאפשר לו לחוות, בשם העזרה, סימום עם תופעות לוואי קשות, התעלמות מקיומו, הפרת זכויותיו האישיות, יחס משפיל וענישה. הדרך היחידה להפחית התאכזרות כלפי מטופלים היא פיקוח חיצוני על היחס לחולים, שאינו תלוי בהנהלת המוסד.

עמותת מגן לזכויות אנוש דורשת שמשרד הבריאות יחשוף לציבור את תופעות ההתעללות בבתי החולים הפסיכיאטריים.                                                         
יהודה קורן- סגן יו"ר עמותת מגן לזכויות אנוש
לקבלת תגובה אפשר להתקשר                                                                        נייד: 052-3350928
 דוא"ל: cchr_isr@netvision.net.il