מחלקה פנימית בית חולים שערי צדק

רישום כוזב ושעות עבודה רבות: תיעוד מהמחלקה הפנימית בשערי צדק
כתבתנו התקבלה לביה"ח בי-ם וגילתה כיצד המטפלים מזניחים את המטופלים הסיעודיים, מנתקים את לחצני המצוקה ומנהלים רישום שגוי: "קצת שקר זה לא בעיה" • "משבר הקורונה בבתי החולים", חלק ג'
אריאלה שטרנבך , חדשות 13 , 31.03.2020.



כתבת חדשות 13 , אריאלה שטרנבך התקבלה לעבודה במחלקה הפנימית בבית החולים שערי צדק שבירושלים, ותיעדה כיצד נראית מערכת בקריסה: משמרות של 16 שעות עבודה רצופות, רישום כוזב של מעקב אחר מאושפזים וניתוק של לחצני המצוקה כדי שהחולים לא יפריעי לצוות לנוח.

במצלמה הנסתרת תיעדה שטרנבך כיצד בזמן שאחת המאושפזות במחלקה תלויה באוויר על מנוף הרמה, אשר מיועד להעביר חולים סיעודיים שמתקשים בקימה, מי שאמורה לטפל בה עסוקה בשיחת טלפון שבה היא מנסה לשדרג את החדר שהזמינה במלון. התמונות הקשות מראות את החולה חסרת אונים ומפוחדת - ואף איש צוות לא ניגש לסייע. הזלזול הזה עלול לסכן חיים - אבל ההתנהלות הזאת חוזרת על עצמה מצד אנשי הצוות.

בתיעוד נוסף ניתן לראות את חדר ההמתנה של המחלקה הפנימית אשר הוא הוסב לחדר אשפוז שאליו הודחקו שישה חולים. העניין הזה לא זר בישראל - והרי בתי החולים לרוב עמוסים בחודשי החורף, אלא ששערי צדק תועד בשיא הקיץ.

"אחוז התפוסה השנתי הגיע בשנים האחרונות עד 98 אחוז תפוסה", סיפר ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, "וזה אומר שביולי אולי יש מיטה לכל חולה בחדר, אבל החל מספטמבר, אוקטובר, נובמבר, ינואר, פברואר - חולים שוכבים במסדרון".

שערי צדק היה בית החולים היחיד שהקפיד על רישום מפורט של הטיפול בחולים ובחולות לאורך שעות היום. במחלקות הפנימיות יש חשיבות למעקב אחר התנוחות של המאושפזים שלא זזים בכוחות עצמם, ולכן מתבצע בכל כמה שעות רישום קפדני של שינוי התנוחה. הבעיה היא שלעיתים מדובר ברישום כוזב. "רק כותבים ששינינו ולא באמת משנים", אמרה אחת המטפלות.

בסוף המשמרת העובדת רושמת מעקב מפוברק על שינוי תנוחה אצל החולים ורחצה שלהם שלא התבצעה. "קצת שקר זה לא בעיה", נשמעה אחת העובדות מגלה, ואילו אחר הוסיף שהוא "לא עושה כל יום מקלחות למטופלים - אני לא פראייר".

הצוותים הרפואיים מורגלים בעבודה מסביב לשעון. בשערי צדק הם עובדים במשמרות מפרכות, 16 שעות - יום אחר יום אחר יום. "הייתי עובדת שש משמרות בשבוע", סיפרה עובדת כוח עזר לשעבר בבית חולים במרכז הארץ. "לא נתנו לי לעשות משמרת שביעית כי אמרו שזה אסור מבחינת החוק".

המציאות גרמה לה להתפטר, היא לא יכלה לשאת את התנאים הבלתי אפשריים."הייתי מגיעה הביתה רק לישון, לעשות את המקלחת ולהמשיך הלאה. לפעמים הייתי מרגישה שאני כמו אוטומט, כמו רובוט שעושה את העבודה שלו. נותן, נגמר וחוזר הביתה".

מחלקה פנימית בית חולים אסף הרופא

"העומס הוא הבעיה": תיעוד המחלקה שבה כמעט כל החולים - במסדרון
כתבתנו התקבלה תוך 10 דקות לאסף הרופא, שם החולים שבבידוד מאושפזים במסדרונות, והצוות, שלא עומד בעומס - לפעמים אפילו נרדם. "כשחולה שוכב במסדרון ואין לו פרטיות - הוא מאבד צלם אנוש" , אריאלה שטרנבך | , 30.03.2020 , חדשות 13



מגפת הקורונה: עשר דקות אחרי שהגיעה לריאיון עבודה בבית החולים אסף הרופא שבבאר יעקב, כתבת חדשות 13 התקבלה לעבודה במחלקה הפנימית ד'. במחלקה הזאת - המאושפזים שוהים במסדרון לפעמים חודש ולפעמים גם חודשיים. ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, הסביר: "כשחולה שוכב במסדרון, ליד השירותים עם איזשהו פרגוד, עם חלוק שהוא עירום מתחת וכל אחד שעובר, בסדקים מציץ לראות מי זה ולראות מה זה, אין פרטיות - חולה מאבד צלם אנוש".

במחלקה הזאת, לעיתים קרובות, החולה יקבלו משהו לאכול ולשתות, לא לפני השעה 10:00 בבוקר. העומס על הצוות כל כך גדול שהוא פשוט לא מצליח לעמוד במשימות. כבר קרה שפשוט לא האכילו את אחת המאושפזות. אם שאלתם את עצמכם איפה משרד הבריאות, איפה הנהלת בית החולים, האם אף אחד לא מפקח על מה שקורה כאן? האחיות מספרות שיש ביקורת פעם בחצי שנה, וגם אז מספרים להן על כך שבועיים מראש, כדי שיהיו יכולות להכין את המחלקה.

בשעה 3:00 לפנות בוקר המחלקה הפכה שקטה ושאר העובדות מוצאות זמן לשתף את כתבת חדשות 13 במחשבות, במצוקות ובמה שעובר עליהן ביומיום, ואפילו מרגישות בנוח להירדם לידה. "אני עם ילדים קטנים. חזרתי אחרי שלושה וחצי חודשים מחופשת לידה, לא נשארתי יותר מזה. ואני גמורה", אמרה אחת מהן. "אם משרד הבריאות היה נותן יותר תקנים של אחיות, אז העבודה הייתה שטויות - העומס הוא הבעיה".

זו עבודה מייאשת, מתישה ולא נגמרת. מגפת הקורונה תחלוף בסופו של דבר, אבל אסור שהתמונות האלה לא יחלפו יחד איתה. אם יישאר כסף במדינה, אנחנו חייבים לשים את הבריאות הרבה יותר גבוה ממה שהיא הייתה עד היום.

מבית החולים אסף הרופא נמסר כי "בטיחות המטופלים היא בראש מעיינינו וככל שיעלו בכתבה נושאים הדורשים שיפור – נדאג לתקנם".

מחלקה פנימית בית חולים קפלן רחובות

מאושפזים במרפסות ומקלחת ל-12 איש: תיעוד ממערכת בריאות בקריסה
כתבת חדשות 13 התקבלה לעבודה בבי"ח ותיעדה במצלמה נסתרת כיצד נראית מבפנים מערכת הבריאות בישראל. כשחולה הקורונה הראשון הגיע למקום – המצב החריף • "משבר הקורונה בבתי החולים", פרק א'
אריאלה שטרנבך , 29.03.2020 , חדשות 13.



בחצי השנה האחרונה התקבלה כתבת חדשות 13 אריאלה שטרנבך לעבודה בשלושה בתי חולים גדולים. בעזרת מצלמה נסתרת היא תיעדה איך נראית מבפנים, בלי פילטרים, מערכת בריאות בקריסה. תחילה, היא תיעדה את מחלקה פנימית ב' בבית החולים קפלן שברחובות.


המצלמה של חדשות 13 תיעדה מטופלים שמתחננים לעזרה ואף אחד לא ניגש אליהם, מקצתם מאושפזים במרפסות, ומסתפקים בתא שירותים ומקלחת אחד ל-12 אנשים. כשחולה הקורונה הראשון הגיע לשם – המצב החריף עוד יותר.

מהרגע הראשון היה ברור שהמקום אינו ערוך לקליטת חולים מידבקים - ללא מסכות מגן, ללא כוח אדם מספיק וללא נוהלי עבודה ברורים. כשרואים את ההתנהלות בקפלן קל להבין איך 6,000 אנשים מתים בכל שנה מזיהומים בבתי חולים בישראל.

מגשי האוכל בכל חדר היו מונחים על הרצפה המזוהמת לפני שהם מורכבים על המיטות של החולים. המגשים עולים מהמטבח עם תווית שמתארת בדיוק מה מיועד לכל חולה וחולה. יש חולים שיש להם מנות מיוחדות, על פי תפריט מדויק שבונה הדיאטנית בהתאם למצבו של כל חולה. עם זאת, העובדות העלימו את התוויות וחילקו את האוכל בלי שום הבחנה.

האם פסיכיאטריה מנצלת משבר וחרדה לסימום המוני? ומי מרוויח מכך?

מרץ 2020 - חרדה שנוצרת ממשבר כמו מגפה או מלחמה, כמו כל הפרעה פסיכיאטרית אחרת, נקבעת אך ורק על פי התנהגותו של המטופל ועל סמך עדויות של אחרים לגבי התנהגותו. אין שום בדיקת דם או בדיקה מעבדה המסוגלות לאשר או לשלול קיומה של הפרעת נפש. לא כך הדבר כשמדובר במחלות גופניות.

אין שום דרך למדוד "חוסר איזון כימי במוח", כתופעה הגורמת כביכול למחלות נפש. "אין שום בדיקת דם או בדיקת מעבדה היכולה לאשר או לשלול קיומה של הפרעת נפש, כפי שיש עבור רוב המחלות הגופניות. אם יפתחו בדיקה כזו, אז המצב יפסיק להיות מחלת נפש ויסווג, במקום זאת, כסימפטום של מחלה גופנית". כך הצהיר ד"ר שרפשטיין בראיון למגזין People בחודש יולי 2005.

הסיבה לכך, היא שכל הפרעת נפש המתוארת במדריך הפסיכיאטרי לאבחון נועדה לעודד מתן מרשמים לתרופות פסיכיאטריות. בשנות ה-80 הוכרז הדיכאון כהפרעת נפש ומאז נרשמו למיליוני איש פרוזק או רסיטל. מכאן אפשר להניח שבקרוב תתפרסם תרופה חדשה להפרעות חרדה שונות, עם אותו הרכב כימי, אך תחת שם מסחרי אחר. מדובר ברווח של מיליארדי דולרים שירוויחו חברות התרופות.

מתרופות אנטי דיכאוניות, ב-2011 בלבד, הרוויחו חברות התרופות, 11 מיליארד דולר. חשוב להדגיש כי תרופות אלו מטפלות בסימפטומים ואף אחת מהן אינה מבריאה את המשתמש מהפחד שממנו הוא סובל.
כיום מכל תרופה פסיכיאטרית אחת מרוויחה חברת התרופות 7.7 מיליון דולר ביום!
צפה בפרק 2 מהתחקיר דוקומנטרי רווח קטלני פרק 2.



הפרעות נפש אינן משהו חד משמעי, הן מוכנסות למדריך הפסיכיאטרי לאבחון כתוצאה מתהליך של הצבעה. איגוד הפסיכיאטרים האמריקאיים מתכנס ומצביע איזה סימפטומים התנהגותיים יכנסו למדריך ויחשבו מעתה והילך להפרעת נפש, אין שום הליך מדעי רפואי אמיתי.

מה אתה יכול לעשות? לדווח למשרד הבריאות על תופעות לוואי, לתעד את מה שקורה לך, ולשלוח לעמותת מגן לזכויות אנוש, www.cchr.org.il

לתגובות,
יהודה קורן
דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
3350928 052
Yodak8@gmail.com

שוקים עינוי או הבראה?

צפו בסרטון החושף את הטיפולים הפסיכיאטריים האכזריים במהלך ההיסטוריה כמו ניתוחי מוח לכריתת האונה הקדמית והטיפולים האכזריים של ימינו כמו טיפול בהלם חשמלי. כמו כן חושף הסרטון את היותם חסרי כל ביסוס מדעי.

אם היו בטעות תוקעים למישהו דקר קרח מאחורי עיניו, או שהיו מחשמלים אותו עם 120 עד 240 וולט וגורמים לו לעוויתות עד שהוא בקושי נושם, היו מיד מבהילים אותו לבית חולים. עבור הפסיכיאטר, פעולות אלה הן "טיפול".

ד"ר קולין רוס, פסיכיאטר מטקסס, מסביר שקיימת ספרות על שוק חשמלי, המראה ש"יש נזק מוחי רב, איבוד זיכרון, שיעור התמותה עולה, שיעור ההתאבדויות אינו יורד. אם אלו העובדות ממחקר גדול שתוכנן היטב, אז עלינו להסיק שאסור לנו לעשות טיפול בשוק חשמלי... הספרות הקיימת תומכת מאוד במסקנה שהטיפול אינו אפקטיבי מעבר לתקופת הטיפול וקיימות סכנות רבות, תופעות לוואי ונזקים רבים..".

יש לדאוג להעברת חקיקה שתטיל סנקציות פליליות על פסיכיאטרים ועל צוותי העובדים, אשר יבצעו טיפולי שוק חשמלי וניתוחי מוח, מבלי לקבל הסכמה מודעת של המטופל, או במקרים שהליך מסירת המידע היה לקוי במידה כלשהי.

טיפולים בשוק חשמלי וניתוחי מוח, צריכים להיחשב לעינויים, משום שלמעשה זוהי מהותם האמיתית תחת המסווה של עזרה למטופל. יש לאסור באופן מוחלט את השימוש בשיטות הללו. יחד עם זאת, וכצעד ביניים יש לכל הפחות לאסור את השימוש בשיטות הללו בבני נעורים עד לגיל 16 או 18, באוכלוסיית האנשים שהגיעו לזקנה, וכן בקרב נשים הרות או אנשים המאושפזים בכפיה.