דו"ח החקירה נחשף: המטופלת בשיבא נקשרה 24 יום ברציפות בניגוד לחוק

דו"ח החקירה נחשף: המטופלת בשיבא נקשרה 24 יום ברציפות בניגוד לחוק , רן רזניק , 22.08.2017  , ישראל היום

ממצאים של ועדת בדיקה שהוקמה במשרד הבריאות בעקבות תלונת המשפחה מגלים פרטים מזעזעים ומחרידים על הטיפול בבית החולים שיבא • על פי הדו"ח, המטופלת נקשרה ברציפות בתנאים קשים וללא הסבר או הצדקה • בית החולים: "הלקחים הופקו"

החדר בו נקשרה המטופלת במחלקה הפסיכיאטרית בשיבא , כפי שהוא נראה היום // צילום: גדעון מרקוביץ'
החדר בו נקשרה המטופלת במחלקה הפסיכיאטרית בשיבא , כפי שהוא נראה היום // צילום: גדעון מרקוביץ'

24 ימים נקשרה חולה בשתי ידיה ובשתי רגליה באופן המנוגד לחוק הטיפול בחולי הנפש ולחוק זכויות החולה, וכל זאת במחלקה הפסיכיאטרית א' בבית החולים הממשלתי "שיבא" בתל השומר.

המטופלת, בת 28, הושארה קשורה במשך 24 ימים בחדר הקשירות כשהיא עושה את צרכיה על עצמה בטיטול ומתקלחת רק פעם ביומיים. כמו כן, הצוות הרפואי והסיעודי מנע את רוב הביקורים של משפחתה וסירב לאפשר לה לקבל ממתקים מהם ורוב הזמן גם סירב לאפשר לה לעשן (ובכך כפה עליה צעד בלתי חוקי בישראל של גמילה בכפייה מניקוטין) - וכל זאת ללא כל הסבר או הצדקה כלשהם.


עוד התגלה כי רוב הוראות הקשירה חודשו מדי 4 שעות על ידי רופאים זוטרים ומתמחים ללא מעורבות של רופאים בכירים כמתחייב בחוק, ולא היה כל קשר בין מצבה הנפשי והתנהגותה בזמן הקשירה לבין הוראות הרופאים התורנים על המשך הקשירה, וכל זאת בניגוד לחוק. כל זאת קרה בבית החולים הציבורי הגדול, העשיר והמרכזי בארץ.

כך עולה מממצאי החקירה של ועדת בדיקה שחקרה את התלונה של החולה ומשפחתה וממצאיה הוגשו אתמול למשפחה. הדו"ח, שנחשף כאן בראשונה, מעלה ממצאים מזעזעים נוקבים ומחרידים, מהחמורים שהתגלו אי פעם במערכת הפסיכיאטרית בישראל, על הנהלת בית החולים "שיבא", על מנהלי האגף הפסיכיאטרי ב"שיבא" ועל ראשי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.


המקרה של המטופלת נחשף החל ממאי 2016 בתוכנית הבוקר הרדיופונית היומית "סדר יום" עם קרן נויבך ברשת ב', כאשר המטופלת כונתה בשם הבדוי "נועה". נויבך ערכה מעקב תקשורתי יומיומי יוצא דופן אחר המקרה, שנחשב לאחת הפרשות הקשות בתולדות מערכת הבריאות בישראל. בעקבות החשיפה הועברה "נועה" (תוך שהיא קשורה אפילו בעודה באמבולנס!) לבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי בבאר שבע ושם היא לא נקשרה אפילו לא ליום אחד ושוחררה לביתה לאחר כחודשיים של אשפוז.


בעקבות החשיפה של הפרשה, הורה גם מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב על הקמת ועדה מיוחדת במשרד הבריאות אשר כפי שנחשף במאי ב"ישראל היום", המליצה על איסור קשירות ובידוד חולים בבתי החולים הפסיכיאטריים, אלא רק במקרים חריגים ורק לאחר קבלת אישורים מיוחדים, כולל אישור של בתי המשפט.

על פי דו"ח הוועדה, המטופלת מוכרת כחולת נפש עם אירועים של אלימות ותוקפנות קשים וחמורים מאוד והיא כבר היתה מאושפזת כמה פעמים במוסדות פסיכיאטריים. הוועדה גם ציינה כי הטיפול הרפואי שהיא קיבלה במחלקה היה "הולם, מקובל, זהיר וקפדני", אלא שב־1 במאי, בזמן אשפוזה במחלקה ב"שיבא", התרחש אירוע קשה מאוד שבו היא היכתה אחות במחלקה וגרמה לה חבלות משמעותיות ביותר.

בעקבות זאת היא נקשרה בארבעת גפיה בחדר הקשירה כפי שמתיר החוק, והוועדה קבעה שההגבלה הזו היתה בתחילה מוצדקת וחוקית (על פי החוק, אפשר לקשור חולה ל־4 שעות בהוראות רופא כאשר יש סכנה מיידית לחולה או לסובבים אותו) ונעשתה כפי שהחוק מתיר - לצורך מניעה מיידית של המשך האלימות.

הגבלות בביקורים

ואולם הוועדה מתחה ביקורת נוקבת וחריפה ביותר על המשך הקשירה של החולה במשך 24 יום ברציפות, זמן שיא קיצוני מאוד של קשירה רצופה. הוועדה קבעה כי המשך הוראות הקשירה נעשה בפועל כמעט רק על ידי רופאים מתמחים ותורנים כאשר החולה לרוב לא נבדקה כלל בפועל כמתחייב, ובחלק מהמקרים הוראות הקשירה ניתנו כאשר היא ישנה ולמעשה כלל לא היה קשר בין התנהגותה לבין המשך קשירה.

כמו כן, אף אחד מהרופאים במחלקה לא בדק את החולה לאחר שהותרה מהקשירה כדי לנסות לראות איך היא מתנהגת. הרופאים התעלמו מכך שלא היה כל דיווח על אלימות מצד המטופלת כשהיא הותרה מהקשירה לחצי שעה לצורך אכילה, מקלחת או עישון. נוסף על כך, לא נעשה במחלקה כל ניסיון להשתמש באמצעים אחרים שאינם קשירה.

הוועדה קבעה עוד כי משפחתה של המטופלת, המיוצגת על ידי עורכי הדין שי פויירינג ושירי לידאי, הוגבלה מאוד בביקורים שלה בזמן הקשירה (רק שלושה ביקורים בשבוע לזמן קצר) וזאת רק בתיאום מראש, והתגלה כי הוראה זו לא היתה נחוצה ואפשר וצריך היה לאפשר ביקורים רבים הרבה יותר.

הוועדה מותחת ביקורת גם על ד"ר טל ברגמן, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, וזאת לאחר שהתברר כי הנהלת המחלקה פנתה למשרד הבריאות והתריעה על מצבה של החולה ועל כך שיהיה צורך לקשור אותה באופן ממושך, אולם פניות אלה לא נענו.

"הנימוקים של אנשי 'שיבא' - לא מקובלים"

כמו כן, העלתה הוועדה ביקורת על ד"ר ברגמן על כך שבבית המשפט בזמן הדיון שהתקיים בבקשה של החולה להתיר אותה מקשירה, המשיכה ד"ר ברגמן להצדיק את המשך קשירתה הממושכת של המטופלת וסירבה להעבירה לבית חולים פסיכיאטרי אחר.

הוועדה גילתה עוד כי לאחר שהמטופלת נקשרה, פנתה הנהלת המחלקה להנהלת בית החולים וביקשה לתגבר את המחלקה באנשי צוות סיעודי גברים. בפנייה הם גם תיארו את המצוקה של הצוות הרפואי והסיעודי במחלקה, ואולם פניות אלה נדחו בסירוב חד־משמעי הן מצד הנהלת הסיעוד והן מצד המנהל הרפואי של בית החולים בטענה כי אין מספיק צוות בבית החולים. הוועדה קבעה כי הנימוקים של ראשי האגף הפסיכיאטרי ב"שיבא" על היעדר כוח אדם "אינו מקובל עלינו. אין המדובר בטיפול שניתן לדחות אותו או להימנע ממנו, אלא בעמידה בסטנדרט הטיפולי הבסיסי, ובדרישות החוקיות הנוגעות לעניין".

הוועדה המליצה למשרד הבריאות לבחון אם החטיבה הפסיכיאטרית בתל השומר עומדת התנאים הנדרשים לאשפוז פסיכיאטרי בכלל ולאשפוז בתנאים סגורים בפרט, וזאת לאור המחסור בכוח אדם רפואי וסיעודי. עוד המליצה הוועדה למנוע מצב שבו מונעים ממשפחות לבקר את החולים, כפי שקרה במקרה זה, וגם למסד את האפשרות להעברה יזומה של חולים ממוסד פסיכאטרי אחד למשנהו במצבים של משברי אמון או אלימות כלפי אנשי הצוות.

"שיבא": "הלקחים הופקו ונלמדו"

מ"שיבא" נמסר כי "מדובר בחולה בעלת מסוכנות קשה וחריגה והיא אובחנה כנמצאת במצב פסיכוטי מסוכן עם מסוכנות ממשית ומוכחת". לדבריהם, "מאז האירוע הופקו ונלמדו לקחים רבים בכל הדרגים ובין השאר, נבנו שני חדרי בידוד חדשים שמתאימים למצבים אלימים ללא צורך בקשירת החולה, הועברו הדרכות לצוות לדרכי טיפול חלופיות לקשירה, אושרו השגחות מיוחדות על חולים במקום קשירות ועוד".

ממשרד הבריאות נמסר כי "קיבלנו את הדו"ח, שממתין להתייחסות הצדדים. יחד עם זאת המשרד כבר מבצע פעולות לתיקון, שיפור וצמצום תופעת הקשירות. רק לאחרונה פורסמו מסקנות הוועדה לצמצום ההגבלות המכאניות בבתי חולים, המסקנות מתוות דרך על מנת על שמקרים כאלו לא יחזרו בעתיד".

 דו"ח החקירה נחשף: המטופלת בשיבא נקשרה 24 יום ברציפות בניגוד לחוק , רן רזניק , 22.08.2017  , ישראל היום

 דו"ח החקירה נחשף: המטופלת בשיבא נקשרה 24 יום ברציפות בניגוד לחוק , רן רזניק , 22.08.2017  , ישראל היום

"שלם 15 אלף שקל, קבל פטור פסיכיאטרי מצה"ל"

"שלם 15 אלף שקל, קבל פטור פסיכיאטרי מצה"ל" , אריאלה שטרנבך ויהודה שוחט , ynet , 14.08.2017

לא רק חשדות לסחר בתינוקות: העסקן החרדי חיים אהרון יוספי חשף בפנינו גם כיצד הוא מפעיל מנגנון שמנפיק פטורים מגיוס באמצעות פסיכיאטרים שעובדים מול צה"ל. יוספי נעצר ונחקר בנושא לפני פחות משנה אבל מצהיר: "לא הגבילו אותי, אני ממשיך לעשות הכול"

כחלק מתחקיר הסחר בתינוקות נחשף כאן חיים אהרון יוספי, מבכירי העסקנים החרדיים ובשר מבשרה של הסיעה הליטאית (דגל התורה) במפלגת יהדות התורה. החשד המדובר לסחר בתינוקות לכאורה אינו המפגש הראשון של יוספי עם החוק. כבר לפני חצי שנה הוא נעצר ונחקר בחשד שסייע תמורת תשלום לצעירים חרדים לקבל פטורים מגיוס.

במהלך הפגישות שלו עם דבורה לאה, התחקירנית שהציגה את עצמה כצעירה בהיריון, חשף יוספי טפח נכבד מפעילותו בתחום. הוא תיאר את השיטה, סיפר על לקוחותיו וגם התרברב בכך שהמשטרה, לתחושתו, לא הצליחה להשיג ראיות שיספיקו לכתב אישום. "אבא שלי, כמו כל אבא חרדי נורמלי, רצה שאני אקבל פטור למרות שלא הייתי בישיבה כבר מגיל 16 ולכן הייתי מחויב בגיוס", מספר שלומי (שם בדוי).

"אבא שלי קבע לי פגישה עם יוספי ואמר לי 'סגרתי איתו 15 אלף שקל. דיר בלאק אתה לא הולך אליו'. המתנתי במשרד שלו ב'לב שומע', לפניי המתינו עוד כמה בחורים. הוא הסביר לי איך לשחק אותה משוגע, ואני אמרתי לו 'אני לא גאוותן אבל יש לי קצת כבוד עצמי, אני לא עושה כזה דבר'. יוספי ענה לי 'אם אתה רוצה שהשמוק שלך פעם ייעשה בו שימוש (כלומר תתחתן, י"ש) - אתה צריך לעשות מה שאני אומר'. הוא המשיך לנזוף בי, 'לא ביקשתי שתלך ותמלא את כולך בפיפי, שכל הבולבול שלך יהיה מלא שתן. יש בחורים שזה מה שעושים כדי לקבל פטור'. הוא אמר לי שהוא ישלח אותי לפסיכיאטרית שתבנה לי סיפור שיישמע אמין. הוא הבטיח לי שאין לי מה לדאוג, 'אני אשלח אותך לאנשים הנכונים בשעות הנכונות, ואני אתאם לך הכול'. ניתקתי איתו את הקשר בסופו של דבר, אבל מסיפורים של חברים שלי אני יודע בוודאות שיש לו קשרים בתוך הצבא".

"כולם באים אליי" קצין אח"מ ציון במשטרת ירושלים דאז, סגן-ניצב דורון בנאמו, תיאר את החקירה שנפתחה בפברואר השנה: "יש חשד לביצוע עבירות של זיוף ושימוש של מסמכים מזויפים. מעין מאכערים במגזר החרדי היו מאתרים חייבי גיוס, לוקחים אותם לפסיכיאטר ותמורת 800-500 שקל היו מוציאים להם אישורים שהם לא כשירים לשרת בשירות צבאי בגלל בעיה נפשית".

בחיפוש בביתו של יוספי נמצאו אז לטענת המשטרה יותר מ-100 אלף שקלים, שהיו מסודרים בחבילות שעל כל אחת מהן שם ופרטי אדם אחר. בחקירה התברר כי כל מועמד קיבל מסמך המעיד על סוגיות נפשיות שונות שבהן כביכול הוא לוקה, ואותו היה מגיש בהליך גיוסו לצבא. החקירה כללה עדויות של כמה פסיכיאטרים. מעצרם של יוספי ושל חשוד נוסף הוארך מספר פעמים, ובסיום החקירה הם שוחררו בתנאים מגבילים.



נחשד שסייע תמורת תשלום לצעירים חרדים לקבל פטורים מגיוס. חיים אהרון יוספי "אני אגלה לך סוד", פתח יוספי ואמר ל"דבורה לאה", תחקירנית "ידיעות אחרונות". "מולך יושב המטומטם הכי גדול. היו לי 70 אלף שקל. חצי שנה זה היה במקום שרק אלוהים ואני ידענו איפה זה. שישה ימים זה שכב על השולחן בסלון. עשו חיפוש בבית, שמונה בלשים, מצאו את הכסף. היו לי הסברים. אמרתי ש-30 אלף שקל שייכים לאיציק. לכאורה מתבקש תפנו לאיציק תשאלו. גם את זה (השוטרים) לא עשו. אמרתי שאני עוסק הרבה בענייני צדקה. שאלו, 'כשאשתך צריכה כסף, היא לוקחת מהמעטפות?'. הבנתי לאן הם חותרים, אמרתי שבשום פנים לא, זה צדקה. אם היא צריכה, מבקשת ממני. כי אם זה צדקה, איך אני לוקח משם. ניסו לומר 'אה, לא דיווחת על הכנסות'. אמרתי, סליחה, אתם צודקים, אבל גם לא דיווחתי על הוצאות. מצאו גם כל מיני ניירות, של פסיכיאטרים. תודה לאל, נגמר".

מה אתה בעצם עושה - מנחה אותם איך להיות משוגעים?
"מנחה או יודע איך לעשות את זה. מתמצא בכל פרטי החוק. עם כל הענווה, אני נחשב מספר אחת בארץ. אז חשדו בי שאני מזייף מסמכים כדי לעשות פטורים לבחורי ישיבות, לחב"דניקים".

וכולם באמת באים אליך?
"כולם באים אליי".

ואז מה?
"אני עוזר להם לראות... אני היום הפרופסור הבינלאומי בעולם שמטפל בעניינים האלה".

מה זה בעולם? זה לא קורה רק בארץ?
"לא, אם סתם לדוגמה מגיע אליי עכשיו השליח (של חב"ד) בקטמנדו או בקפריסין או ברוסיה, הבן שלו ישראלי. אני עזרתי לרב ברוסיה (שמו שמור במערכת) שהסתבך עם שני ילדים".

מה עושים ברוב המקרים, מארגנים פסיכיאטרים?
"כן".

ואז עלו עליך?
"חשדו בי".

מה זה חשדו? אתה אומר שאתה עושה את זה.
"תראי. צריך הוכחות. אם למשל אדם הרג מישהו, הרי כולם יודעים שיש פה אדם חי ואדם מת, עכשיו החשד הוא שיש פה קשר בין הרוצח לנרצח. אז יש ספק אם רצחתי בכוונה תחילה, האם זה בשוגג, האם זה במזיד, האם זה באונס".

בקיצור, לא הצליחו להוכיח קשר.
"תראי, אני כבר שבעה חודשים מחוץ לסרט. מצאו אצלי מספר מסמכים, הייתי 25 שעות בחקירה, שמונה ימים במעצר ועוד שבוע במעצר בית, והייתה לי גרסה. אמרתי, אני רק יועץ".

אז זהו, נגמר?
"בינתיים שבעה חודשים לא שמעתי מהם. מישהו אמר לי שהחוק אומר שאם תוך 180 יום לא חקרו אותי, גם אם רוצים להגיש כתב אישום קודם יש שימוע. תשמעי. מה שייגמר, זה גרם לי לקרבת אלוהים. ישבתי שמונה ימים (במעצר). היה לי מאוד קשה. ישבתי בחקירות כמו אריה, אבל כשגמרתי את החקירות הייתי מרוסק, מבולבל, שבור. לא מהתנאים, אלא מהבלבלה מה הם יודעים ומה הם לא יודעים. מזה הייתי מוטרד".

יצאת בנס.
"חד וחלק. מקווה שיצאתי מזה באמת. גם לא הגבילו אותי, אני ממשיך לעשות הכול".


"אני אלוף הארץ בקומבינות" יוסי (שם בדוי) ניסה עסקן חרדי אחר לפני שהגיע ליוספי. הוא מציג בפנינו אבחנה פסיכיאטרית קשה שהעניקה לו פסיכיאטרית דרך אותו עסקן אלמוני, אבל האבחנה לא עזרה ויוסי פנה ליוספי, לו הוא שילם לפי עדותו 7,000 שקלים במזומן. לדבריו של יוסי, כשיוספי לקח את הכסף הוא הדגיש שזה "לצורכי המשפוחה", מונח שחוזר בעדויות נוספות שהגיעו אלינו. "הגעתי ללשכה כבחור נורמלי, הקב"נית אמרה לי שאני כשיר להתגייס", מספר יוסי. "אחר כך, בפגישה עם יוספי הוא בירר איתי עם איזו קב"נית ישבתי וקבע לי איתה פגישה נוספת. שבוע אחרי שהיא חתמה לי שאני כשיר לגיוס ישבתי אצלה שוב והיא חתמה לי שאני לא מתאים לצבא וככה השתחררתי".





מחאת החרדים נגד הגיוס לצה"ל. ארכיון (צילום: עידו ארז)
יוספי יושב במשרדו ב"לב שומע", זרוע של "לב לאחים", ארגון גדול של היהדות החרדית הליטאית, שמקושר לגדולי הרבנים והפוליטיקאים במגזר. במשך השעות הרבות שתחקירנית "ידיעות אחרונות" ישבה אצלו הוא ניהל שיחות עם צעירים והוריהם שפנו אליו כדי שיעזור להם להתחמק מגיוס: בנים ובנות, חרדים, דתיים וגם חילונים. בשלב מסוים מתרחשת דרמה. סיפור ידוע, שאף הגיע לערכאות משפטיות, על נערה שביקשה לחמוק מגיוס באמצעות הצהרה על עצמה כדתייה, על אף שצה"ל הוכיח שאינה כזאת. בימים הקרובים, מתברר, היא אמורה לקבל את עונשה, וקרובי משפחתה פנו ליוספי שוב כדי שינסה לסייע.

"תשמע", הוא אומר לאדם מעברו השני של הקו, "היא הולכת לשבת 14 יום, וגם אם הולכת לשבת 20 יום זה שווה. שמעת אותי?". כשהשיחה הארוכה מסתיימת, הוא מסכם לדבורה לאה את הסיפור. "אני אומר לך, זה עצוב", הוא פותח. "בחורה מאוד יפה שאימא שלה מטורפת. הגיעה אליי כי אני מתמצא בחוקים, סיפרה שהבת שלה חוזרת בתשובה ולא רוצה להתגייס. אני אומר לה מאה פעמים שיושבים לה על הפייסבוק, עוקבים אחריה. תיזהרי. אחת מהמעלות שיש לי זה שאני מריח אנשים בטלפון. נפגשתי איתה בקראון פלזה. מגיעה בחורה עם מכנסיים, מבית ספר חילוני. לא נראית חרדית קלאסית וגם לא דתייה קלאסית. את רואה לפי ההופעה שהיא יושבת על הגדר".

ומה קרה עם זה?
"למרות שהאימא עורכת דין, אני ניסחתי לה את המכתבים. אפילו התרמתי אותה, כאילו לשם המצווה. אבל אז התברר שבפגישה שלה עם צה"ל חשפו בפני הבת שתי תמונות: אחת שהיא מחובקת עם בחור, ושנייה שרואים אותה ביום שישי בלילה במועדון או במסעדה לא כשרה".

אחר כך הוא חוזר שוב לקרוב המשפחה שמתקשר, ומנסים יחדיו למצוא פתרון. יוספי הפעם פסימי, לא מאמין שזה אפשרי, ומאשים את האימא בבלגן. "אין מה לעשות", הוא אומר לבן שיחו. "אני אלוף הארץ בקומבינות, אבל אתה לא מבין מה זה חמים עליה. הצליחה לעצבן את כל המערכות. את כל השטויות הם עשו. עזוב, אנחנו נשקיע והאימא תגיד שאמרנו שהבת שלה משוגעת. אני לא מתקרב לאימא הזאת".

לא חולפות דקות ולמשרד נכנס זוג חילונים שבנם נעצר על ידי צה"ל כעריק. יוספי עורך להם תצוגת תכלית, מסביר להם את הנהלים ומדגים את כל השטיקים. "אני הצעתי לתת אישור שהוא כאילו ממשיך... כיתה י"ב פעמיים", הוא חוזר על הפעולות שכבר ביצע. "אי אפשר לגייס ילד באמצע תיכון. אז אמנם הוא סיים עכשיו י"ב וצריך להתגייס, אבל אם הוא צריך שוב כיתה י"ב, ודאי לא יכולים לגייס אותו. אולי בעוד שנה. ובעוד שנה הוא פתאום יגיד (שחזר בתשובה). הם לא יידעו שהאישור הוא על בית ספר דתי".

וכך זה נמשך, בכל אחת מהפגישות. שיחות טלפון, ביקורים חטופים. מדי פעם הוא עובר מהטלפון הסלולרי לטלפון הקווי במשרדו, לקח מהחקירה שעדיין מתנהלת נגדו. הוא מעדיף להיזהר, גם אם בפני דבורה לאה הוא שופך הכול, כולל פרטים אישיים שהושארו מחוץ לכתבה מטעמים משפטיים ומשטרתיים. בסיום הפגישה השנייה איתו, כמעט על הדרך, דבורה לאה מספרת לו כאילו באקראי על בן דוד שלה שאמור להתגייס לצה"ל משום שהוא עזב את הישיבה ועקב כך אינו יכול לקבל מעמד של "תורתו אומנותו". "הוא יכול לבוא אליי", מציע יוספי, "יכול להיות שנצטרך לעשות לו קומבינות".

כתבנו ישי פורת שוחח אתמול עם יוספי, שמסר: "אני מסרב לתת כל תגובה. אני חושב שהמאמר שקרי לחלוטין. בזה אני מסיים".

מחלקה פסיכיאטרית בי"ח תל השומר: זקוק לסיוע נפשי? כדאי שתהיה בריא

זקוק לסיוע נפשי? כדאי שתהיה בריא , יורם ירקוני , 10.08.2017 , ynet

תביעה: חולה פסיכיאטרי שנכנס לניתוח לא קיבל סיוע נפשי שהיה זקוק לו, ובמחלקה הפסיכיאטרית ־ לא קיבל טיפול רפואי ראוי

מוות שהיה יכול להימנע מצביע על כשל בטיפול שמקבלים חולים פסיכיאטרים המאושפזים בבתי חולים לצורך טיפול בבעיות רפואיות אחרות. חולה פסיכיאטרי, עמוס עזריה, נכנס לבית חולים כדי לקבל טיפול רפואי, לא טופל כראוי ונפטר. ועדת בדיקה של משרד הבריאות הצביעה על שרשרת מחדלים בשני בתי חולים שגרמה למותו המיותר.

עזריה הגיע לבית החולים אסותא כדי לעבור ניתוח קיצור קיבה, אך נכנס להתקף פסיכוטי לאחר שהוסבר לו כי הניתוח לא בוצע כמתוכנן. במקום לתת לו טיפול פסיכיאטרי שוחרר לביתו. עקב סירובו לצאת מבית החולים הוצמד אליו איש אבטחה שליווה אותו החוצה בלי מכתב שחרור.

לאחר כמה ימים בבית ותלונות על כאבים התאשפז עזריה במחלקה הפסיכיאטרית בבי"ח תל השומר, אך כאן לא טופל כראוי בבעיות הלב שלו והוא קיבל דום לב. כשנזקק לטיפול נמרץ, עקב המרחק הגדול בין המחלקה הפסיכיאטרית למחלקה לטיפול נמרץ ואי־זמינות צוות טיפול נמרץ נייד הוא לא קיבל טיפול ראוי ונפטר, בן 57, לאחר שכשלו ניסיונות ההחייאה שביצע בו צוות לא מיומן דיו.

"לא נערכו לתת טיפול פסיכיאטרי מיידי"

שני ילדיו תבעו בביהמ"ש השלום בת"א את אסותא ואת תל השומר. הילדים, המיוצגים על ידי עוה"ד דורי כספי ודניאלה אביבי־נחום ממשרד כספי סרור, טוענים כי באסותא התקבלו החלטות משיקולים זרים בלי להתחשב בבריאותו של אביהם, ו"זרקו" אותו מבית החולים במצב נפשי קשה, בלי מכתב שחרור ובלי לדווח למשפחה, ואילו בתל השומר לא דאגו לאביהם לצוות החייאה מיומן וזמין המיועד להגיע למחלקה הפסיכיאטרית – בניגוד לנוהלי משרד הבריאות.

עוה"ד דורי כספי ודניאלה אביבי-נחום. צילום: רוית טורקיה
עוה"ד דורי כספי ודניאלה אביבי-נחום. צילום: רוית טורקיה
לתביעה צורף דוח ועדת בדיקה של משרד הבריאות שהוכן בלי קשר לתביעה, לעניין הטיפול שקיבל עזריה ומותו. לפי הוועדה, לאחר הניתוח היה שרוי עזריה במצב פסיכוטי ומצבו חייב טיפול פסיכיאטרי, אבל לצוות המטפל באסותא לא היו הידע והכלים להתמודד עם מטופל במצב פסיכוטי פעיל.

"באסותא לא נערכו לעמוד בצורך לתת טיפול פסיכיאטרי מיידי לנוכח הבעיות הנפשיות הקשות שהתעוררו לאחר הניתוח. החולה לא היה זקוק לאיש ביטחון כדי להרגיעו, אלא לפסיכיאטר מיומן", ציינה הוועדה. הוועדה קובעת כי חולים בעלי רקע פסיכיאטרי צריכים לעבור טיפולים רק במוסד המאפשר טיפול פסיכיאטרי.

עם זאת, הוועדה קובעת כי רופא פסיכיאטרי של מכבי שטיפל בעזריה אישר יומיים לפני הניתוח בפני רופא מאסותא כי עזריה יכול לעבור את הניתוח, אך על סמך בדיקה שערך לעזריה שבוע וחצי קודם לכן.

על הטיפול הכושל שקיבל עזריה בתל השומר קובעת הוועדה: "היה צורך להביא צוות החייאה כדי לבצע החייאה מקצועית. אין בתל השומר צוות החייאה ייעודי המיועד להגיע למחלקה הפסיכיאטרית במקרה של צורך בהחייאה, והטיפול נעשה על ידי רופאים שעוברים הכשרה אחת לשנתיים". לפי חברי הוועדה, "הטיפול בדום לב במחלקה הפסיכיאטרית היה עשוי להיות מוצלח יותר לו בוצע על ידי צוות החייאה מיומן יותר". הוועדה המליצה להקים צוות החייאה ייעודי מנויד במרכז הרפואי שיבא שיכול להגיע בזמן סביר לחולה שצריך החייאה ומאושפז במחלקות המרוחקות מחוץ לבניין המרכזי כדי לסייע לצוות המקומי במאמצי ההחייאה.

עזריה מת לפני חמש שנים, הוועדה קיבלה את מסקנותיה שנה וחצי אחר כך, ואלה היו אמורות להביא לשינוי במערך הטיפול בשני בתי החולים. באסותא טוענים כי תמיד היה מענה פסיכיאטרי, ובאחרונה הוא אף שודרג ללא קשר למקרה של עזריה, ואילו בתל השומר עדיין אין צוות טיפול נמרץ מנויד.

מאסותא נמסר: "מתנהל הליך משפטי ואנו מנועים מלהתייחס לפרטי המקרה. באסותא פועל מערך ייעוץ פסיכיאטרי זמין סביב השעון למטופלים לפי דרישות הצוותים המטפלים, והיה פעיל גם בזמן המקרה. מערך זה כולל פסיכיאטר הנמנה עם סגל בית החולים, וגם מערך של יועצים חיצוניים".

מתל השומר נמסר: "המלצות הוועדות לא לוו בתקציב מתאים. המרכז הרפואי שיבא פועל למציאת הפתרונות הנדרשים לאפשר הפעלת צוותים שייתנו מענה במקרים כאלה. ביצוע החייאה בשיבא מבוסס על רופאי המחלקות, היחידות, המרפאות והמכונים מתוך ראייה שהם הקרובים למקום האירוע".

זקוק לסיוע נפשי? כדאי שתהיה בריא , יורם ירקוני , 10.08.2017 , ynet

דו"ח האו"ם על בריאות הנפש בעולם: מפריזים בתרופות ואשפוז, במקום טיפול

דו"ח האו"ם על בריאות הנפש בעולם: מפריזים בתרופות ואשפוז, במקום טיפול , עידו אפרתי , 31.07.2017 , הארץ

מחברי הדו"ח מותחים ביקורת על שימוש מועט באפיקי טיפול פסיכולוגיים והימנעות מהפניה למסגרות קהילתיות: "החלוקה השרירותית בין גוף לנפש תרמה למצב בלתי נסבל של הפרת זכויות אדם"

דו"ח מיוחד שהוגש למועצת האו"ם לזכויות אדם מבקר את התפיסה הטיפולית ואת מדיניות שירותי בריאות הנפש ברחבי העולם נכון לשנת 2017, ומציג תמונת מצב מטרידה שישראל אינה נפקדת ממנה. מחברי הדו"ח מותחים ביקורת חריפה על התקצוב המזערי של התחום ביחס לרפואת הגוף, וטוענים שאנשי בריאות הנפש נוטים לקדם את הגישה הביו־רפואית, הגורמת לשימוש יתר בתרופות פסיכיאטריות, ונמנעים מפרסום מחקרים המציגים אותה באור שלילי. הדו"ח גורס שחלק גדול מדי מתקציבי בריאות הנפש מופנה לאשפוזים פסיכיאטריים במקום לטיפולים בקהילה ומצביע על ריבוי אבחנות פסיכיאטריות ללא גיבוי מחקרי.


עיקרי דו"ח האו"ם על בריאות הנפש בעולם



כותבי המסמך מציינים כבר בפתיחתו שהם רואים בו הזדמנות לקידום מימוש הזכות הבסיסית לשירותי בריאות הנפש, המגיעה לכל אדם. לפי הדו"ח, המשאבים המוקצים לתחום דלים במיוחד ומשקפים את סדר העדיפויות הלקוי של מערכות הבריאות, במדינות המפותחות והמתפתחות גם יחד. "למרות הראיות הברורות לכך שלא תיתכן בריאות מכל סוג שהוא ללא בריאות הנפש, אין מדינה בעולם שבה נהנה תחום בריאות הנפש משוויון אל מול רפואת הגוף — לא במדיניות התקציבית, לא בהכשרה ולא בפרקטיקה הרפואית", נכתב בדו"ח. המחברים מציינים שההשקעה בטיפולים בבריאות הנפש במדינות העולם מהווה פחות משבעה אחוזים מתקציבי מערכות הבריאות.

הדו"ח מציין עוד כי "במדינות בעלות הכנסה נמוכה ההשקעה הממוצעת היא פחות משני דולר בשנה לאדם, כאשר רוב ההשקעה מתמקדת בטיפול במוסדות ובבתי חולים פסיכיאטריים. כתוצאה מכך, מדיניות של קידום גישה הוליסטית בתחום נכשל כמעט באופן מוחלט והחלוקה השרירותית בין גוף לנפש תרמה למצב בלתי נסבל שבו צרכים לא מסופקים ומתקיימת הפרה של זכויות אדם".

בכתיבת הדו"ח היו מעורבים מגוון גורמים, בכלל זה נציגי אוכלוסיות בעלי מוגבלויות נפשיות, מטפלים ומטופלים בשירותי בריאות הנפש, נציגי הקהילה הפסיכיאטרית של ארגון הבריאות העולמי, אנשי אקדמיה, חברים בארגוני זכויות האדם של האו"ם ונציגי המדינות החברות.

החברה האנושית, בכלל זה הקהילה הרפואית, לא הצטיינה בהתמודדות עם אנשים בעלי הפרעות ומצוקות נפשיות. בעבר אנשים בעלי מצוקה נפשית נתפסו כמי שנכנס בהם שד או אחז בהם דיבוק והם הורחקו מהציבור. בהמשך הגישה הזו הוחלפה במעטפת רציונלית יותר, שלפיה מקור הבעיות הנפשיות הוא נוירו־ביולוגי, ולכן הטיפול בהן הוא בעיקרו תרופתי. לפי הדו"ח, למרות שגישה זו לא הוכחה כיעילה במיוחד, היא הולכת ומשתלטת על שירותי בריאות הנפש בכל העולם. "במשך עשרות שנים נשלטו שירותי בריאות הנפש על ידי גישה ביולוגית־רפואית שתרמה לבידוד, כפייה, הזנחה והתעללות באנשים עם מוגבלויות אינטלקטואליות, קוגנטיביות ופסיכו־סוציאליות", נכתב בדו"ח.

בשנים האחרונות הלכו והתבהרו החסרונות שבהתמקדות בפתולוגיה האישית ונוצרה הבנה לגבי החשיבות של גורמים חברתיים, כלכליים ומשפחתיים בהתפתחות הבעיות הנפשיות. מחברי הדו"ח גורסים כי בריאות נפשית אינה עניין של הפרט בלבד אלא קשורה גם בגורמים סביבתיים שונים, ולכן קוראים לפעול באופן רוחבי כדי לשפר את מצבם הנפשי של המטופלים. עם זאת, הדו"ח מגלה כי "תוכניות ציבוריות בנושא בריאות הנפש ממשיכות לרוב להתעלם מהתנאים המקדימים של עוני, פשע, אלימות ותנאים גרועים בעבודה ובבתי ספר".

ד"ר צבי פישל, מנהל מחלקה בבית החולים "גהה" והיו"ר הנבחר של איגוד הפסיכיאטריה בישראל, ציין כי "התפיסה הביו-סוציאלית מנחה את הפסיכיאטריה בעולם כבר עשרות שנים. הדגש שצריך להינתן הוא גם על נושא המניעה. איך אנחנו כחברה מנסים למנוע מהפרט סטרס ומצוקה נפשית, בין היתר באמצעות דאגה לצרכיו בסיסיים והחשובים כמו תעסוקה, אמון וביטחון אישי".

לפי הדו"ח, אחד המכשולים שמונעים את שיפור מצב בריאות הנפש בכל העולם הוא הדומיננטיות של המודל הביו־רפואי, זה שמייחס את המצב הנפשי לתהליכים נוירו־ביולוגיים של חוסר איזון כימי במוח. התפיסה הזו היא הבסיס לשימוש היתר בתרופות בתחום בריאות הנפש. על פי חסידי התפיסה, טיפול בבעיה הרפואית הנוירולוגית אמור היה "לתקן" את הבעיה הגופנית ולהוביל להחלמה כללית, אך לפי הדו"ח, זה לא קרה.

מחברי הדו"ח טוענים כי ישנה השקעה תקציבית רבה במחקר, בחינוך ובהכשרה לפי המודל הביו־רפואי, וכן הקצאת משאבים למתן טיפולים תרופתיים לעומת טיפולים נפשיים חלופיים, ונטייה לעשות בהם שימוש כ"קו ראשון". זאת למרות שיש ידע מחקרי רב שהצטבר, אשר מראה כי טיפולים אלה אינם יעילים כפי שחשבו בעבר ולמרות תופעות הלוואי והסיכונים הכרוכים בהם. "רבות מהתיאוריות שתומכות במודל הביו־רפואי בבריאות הנפש נכשלו בניסיון לתת להן תוקף מחקרי", נכתב בדו"ח. הטענה הזו מתווספת לשורה של מחקרים, כולל מחקר גדול שפורסם לאחרונה, שמגלה כי הטיפול התרופתי — בעיקר השימוש בתרופות דמה (פלצבו) — גורם לשיפור משמעותי רק אצל חלק קטן מהמטופלים, ומחקרים נוספים שלפיהם מינון תרופתי נמוך בשילוב עם טיפול פסיכולוגי הוא מוצלח יותר.

הדו"ח גורס עוד כי ישנה השקעה מרובה בבניית בתי חולים פסיכיאטריים על פני טיפולים בקהילה. "בעולם שבו המחויבות היא לתשלום עבור בניית בתי חולים, אין השקעה בבניית קהילות תומכות שמאפשרות צמיחה ושגשוג", נכתב בדו"ח.

מרכיב נוסף שמצוין בדו"ח הוא אופן קבלת ההחלטות בכל הקשור למחקר, מדיניות ציבורית וטיפול בתחום בריאות הנפש. לפי הדו"ח, אלה נמצאים בידיהם של תומכי הגישה הביו־רפואית, והדבר מערער את עקרונות הטיפול ההוליסטי ומעכב קידום מחקרים חדשים ועצמאיים. בדו"ח מוזכר גם שימוש מוטה בראיות מחקריות ואף נקבע כי ישנה היסטוריה מתועדת של הימנעות מפרסום מחקרים עם תוצאות שליליות ונטען כי רופאים לא לומדים כיום על חלופות טיפול בצורה המשקפת את הידע הקיים.

סוגיה נוספת היא סוגיית האבחנה הפסיכיאטרית. כותבי הדו"ח מודאגים מתופעת ריבוי האבחנות הפסיכיאטריות, שנכנסות לספרות הפסיכיאטרית ללא מידע מחקרי תומך די הצורך. "יש להכיר בתפקיד המורכב שאבחנה פסיכיאטרית משחקת בחייהם של בני אדם המאובחנים בה", נכתב בדו"ח. "בעוד שישנם כאלה שמוצאים את האבחנה כמסייעת להם לקבל טיפול מתאים או להסביר את מצבם הנפשי, אחרים מוצאים אותן לא מועילות ומעוררות סטיגמה".

חלק ניכר מהביקורת שעולה בדו"ח האו"ם רלוונטי גם לישראל, שבה כל אזרח זכאי לשירותי בריאות הנפש במסגרת הרפואה הציבורית וביטוח הבריאות הממלכתי.

גם בישראל הגישה השלטת כיום היא הגישה הביו־רפואית, שמעודדת שימוש בתרופות כמרכיב מרכזי ונותנת פחות דגש על טיפול נפשי ותמיכה פסיכו־סוציאלית. יש הטוענים כי מגמה זו אף הוחמרה עם הרפורמה בבריאות הנפש, שנכנסה לתוקפה ביולי 2015 ובמסגרתה הועברה האחריות של שירותי בריאות הנפש לקופות החולים בהשקעה של מיליארדים.

הרפורמה אמורה היתה להגדיל את הנגישות לטיפול ולסיוע בשבירת הסטיגמה על מטופלי בריאות הנפש, אך קשה לומר שההבטחה מומשה. כיום הטיפול נפשי ניתן רק תחת אבחנה פסיכיאטרית ולא במקרים של מצוקה נפשית על רקע נסיבות החיים. התורים לטיפול פסיכולוגי ארוכים וההמתנה לעתים נמשכת חודשים רבים, וחוסר הנגישות לטיפולים פסיכולוגיים דוחף יותר ויותר מטופלים ורופאים אל הטיפול התרופתי כסוג של פתרון מיידי.

בישראל, כמו במקומות אחרים בעולם, יחסי הכוחות המובנים במערכת בריאות הנפש בין החזק, הצוות הרפואי, לבין החלש, המטופל, באים לעתים לידי ביטוי בפרקטיקה של כפייה שאין לה תמיד הצדקה טיפולית או הגנתית כלפי המטופל וסביבתו — החל באשפוז כפוי וכלה בשימוש בחדרי בידוד או קשירה ממושכת של מטופלים במהלך אשפוז. פרקטיקות אלה מסבות למטופלים סבל רב, מעוררות בהם אימה מפני מוסדות בריאות הנפש ועלולות למנוע מהם לפנות בעתיד לסיוע נפשי. בדו"ח נכתב כי "כפייה בפסיכיאטריה מנציחה חוסר איזון בכוח ביחסי הטיפול. היא מהווה סיבה לחוסר האמון, החרפת הסטיגמה והאפליה, ולכך שרבים כיום חוששים לבקש עזרה במסגרת שירותי בריאות הנפש הממסדיים".

שירותי בריאות הנפש בישראל לא השכילו להצמיח מסגרות ביניים בקהילה לטיפולי יום או מסגרות מגורים שיסייעו במניעת אשפוזים ויקרבו את אוכלוסיית מטופלי בריאות הנפש לקהילה ויעניקו להם איכות חיים טובה יותר. על כן, חלק לא מבוטל מהמטופלים מתגלגל בין שירות לקוי בקהילה לבין אשפוז קיצוני וממושך בבית חולים פסיכיאטרי. המצב הזה מבטא לא רק תפיסה מיושנת אלא סדר עדיפויות מערכתי ותקציבי לקוי.

בישראל משקיעה מערכת הבריאות כ–4.5 אחוזים בלבד מתקציבה עבור שירותי בריאות הנפש, בזמן שמדינות אחרות ב–OECD משקיעות 18–5 אחוזים מתקציבי הבריאות שלהן. ד"ר פישל ציין כי "הנקודה העיקרית שמכה בכל פעם מחדש היא שאנחנו עוסקים באוכלוסייה שהיא כל כך חלשה וכל כך סובלת, ולמרות זאת ההשקעה העולמית בתקציבי בריאות הנפש היא פחות מ-7% מתקציבי הבריאות, ובישראל היא עומדת על 4.5%... המסר שהוא שהגיע הזמן להוציא את המערכת לאור השמש ולתת לה העדפה מתקנת בכל הרמות — מרפאות, בתי חולים ומסגרות שיקומיות כדי להעניק איכות חיים לתושבים בישראל".

תרופות פסיכיאטריות הורגות

מתוך סטטוס פייסבוק Daniel Wolf , 31.07.2017

כדורים פסיכיאטרים זה חרא מנסיון קיצר תקשיבו
אני לקחתי כדורים פסיכיאטרים וזה פאקינג דפק לי תמוח . זה לא עוזר בשיט , רק תופעות לוואי . ועוד מלא חרא . עד היום אני סובל מהכדורים שדחפו לי
עד היום אני סובל מהבעיות שינה (חלק מהכדורים דופקים תשינה)
עד היום אני סובל מכיוות מהשמש (חלק מהכדורים עושים תופעת לוואי ,שאתה לא יכול להיות רגע אחד בשמש . אתה נהיה כולך אדום מרגד שורף )
כרגע זה די עבר לי אבל טיפה נשאר לי בדם ..
ועוד פול דברים שבכלל אי אפשר לתאר
זה סבל שמתשך זה עינוי פשוט . אני באמת מציע לכם לא לגמור אף פעם באישפוז פסיכיאטרי , מצעים לכם ?! לא ללכת . רוב הסיכוים שאשפזו אותכם אישפוז כפוי
אלוהים לא יעזור לכם.
כרגע אני לאט לאט מתנקה מכל הרעל הזה
אני לא לוקח גריגיר של כדור מסריח
בחיים לא אסכים שזה יקרה לי שוב
בחיים לא אסכים להפנות לאיזה בית חולים
לא משנה מה . זה לא יקרה
כי אני הרבה יותר חזק עכשיו ואני לא אתן לשטיות לשהתלט עליי . אני יודע מה היו התצאות
בבקשה אנשים אתם לא רוצים לגמור ככה
חלק מאנשים נהיו זומבים מהכדורים פסיכיאטרים , נהיו אנשים אחרים לגמרי
המוח שלהם נשרף .
לעולם אבל לעולם אסור לשחק עם מוח של בנאדם
זה חולני זה מטורף . הרגשתי עם הכדורים שאנע הולך למות הרגשתי אחר לגמרי . לא זיהתי את עצמי
השמנתי ברמות מטרפות נהייתי חולה יותר
עשה אותי ..לא יודע כבר אין פשוט מילים לתאר מזה
תרופות פסיכיאטריות - עד שתיקח לא תבין
ןמקווה שאפחד לא אקח ולא אצטרך להגיע למצב הזה ... אני שובר שתיקה !! נימאס הרג אותי
זה הורג לאט לאט.