פסיכיאטריה מנציחה נכות ותלות – על חשבון משלם המיסים

2 בינואר 2021  - נתונים מביטוח לאומי ומשרד הבריאות מראים כיצד טיפולים פסיכיאטריים יוצרים כמות הולכת וגדלה של אוכלוסייה תלותית ונתמכת – וכולנו משלמים את תג המחיר .
כדורים פסיכיאטריים
כדורים פסיכיאטריים

לפי נתונים מביטוח לאומי, מספר מקבלי קצבת נכות על בסיס הפרעות נפשיות הינו 89,897 איש.

נתח זה מהווה כ- 35% מכלל מקבלי קצבת נכות בישראל!

קצבת נכות חודשית ממוצעת הינה 3356 ש"ח. לפיכך, ההוצאה החודשית על קצבת נכות על רקע נפשי מגיעה לכ-301 מיליון ש"ח, ובשנה – 3.6 מיליארד ש"ח!! זהו סכום אסטרונומי, השווה לכ- 10% מהתקציב השנתי של משרד הבריאות!

נתון מקביל ניתן למצוא בשנתון משרד הבריאות לתחום בריאות הנפש לשנת 2018. שם אנו מוצאים שבמהלך 2018 היו 27,494 אנשים שקיבלו שירותי שיקום פסיכיאטרי בקהילה, עליה מ-21,917 משתקמים במהלך שנת 2014. כלומר כמות האנשים הנעשים תלויים בטיפולים פסיכיאטריים רק גדלה.

יהודה קורן, דובר עמותת מגן לזכויות אנוש: "הסכום האסטרונומי שכולנו משלמים כל שנה – 3.6 מיליארד ש"ח למימון מקבלי קצבת נכות על רקע נפשי – מעידה על פשיטת הרגל של הטיפולים הפסיכיאטריים. אם טיפולים אלו היו מועילים, מספר המטופלים היה יורד וההוצאה עליהם הייתה קטנה. אך הממדים העצומים של הנכות והתלות על רקע נפשי חייבים להדליק נורה אדומה בוהקת ולהביא לחקירה יסודית של תחום בריאות הנפש על כל מרכיביו – אשפוזים פסיכיאטריים, אבחונים פסיכיאטריים וטיפולים תרופתיים. לא ייתכן שמשלם המיסים יישא על כתפיו את עול התשלום על הכישלון הצורם שנקרא פסיכיאטריה, שלא לדבר על מאות האלפים הנפגעים יום-יום מתיוג שווא וטיפול פוגעני".

הפרעת קשב וריכוז אינה מחלה כלל וכלל!

ינואר 2021 - הפרעת קשב וריכוז אינה מחלה כלל וכלל!

לפני מספר שנים לפני קהל רב בכנס בארה"ב, דיבר תומאס זאס פרופסור בדימוס לפסיכיאטריה הצהיר את ההצהרה הזו:
 

ADHD

 "זה לא משנה איך ילד מתנהג, אן כאן שום דבר שאפשר לבדוק אותו.
כאשר ראשות החינוך אומרת לאחת האמהות, שבנה חולה וצריך תרופות ממכרות, איך לעזזל היא אמורה לדעת, שזה שקר גמור?.
איך היא אמורה להגיע למסקנה שמה שהמומחים קוראים לו היום הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות. כלל אינה מחלה.
אמא שאינה בקיאה בהיסטוריה של פסיכיאטריה, היא לא יודעת שפסיכיאטרים השתמשו במאה שנים האחרונות, השתמשו במונחים אבחוניים כביכול, כדי לשים תוויות על אנשים כדי לשלוט בהם.
לדוגמה נשים שהן מחצית מאוכלוסיית העולם, החליטו לא בחכמה למרוד בשליטה הגברית.
לפי פסיכיאטריה הן לוקות במחלה רצינית בשם "היסטריה" שסיבתה היא עצבנות הרחם שלהן.
בדיוק כפי שהמציאו את "הפרעת קשב וריכוז", אף אחת מצורות ההתנהגות לא הייתה מעולם מחלה, והן כמובן אינן מחלות!.
כך גם "הפרעת קשב וריכוז" אינה מחלה כלל וכלל. התנהגות יפה או התנהגות רעה אינן מחלות ולא יתכן שתהיינה מחלות.
זה לא משנה איך ילד מתנהג, אין כאן שום דבר שאפשר לבדוק אותן.
אם ילד חולה, חייב להיות משהו מדעי אובייקטיבי הקשור לזה. משהו שניתן לאבחן באמצעות רופאים ובדיקות מעבדה.

זו הסיבה שכאשר אתה פונה לרופא הוא לוקח הרבה דם,ושולח אותך לצילומי רנטגן, לא מעניין אותו איך אתה מתנהג.
לפני שישים שנה, היו 6 או 7 מחלות נפש, כיום יש יותר מ300 "ומגלים" במרכאות מחלות חדשות כל יום.

השמת תוויות על ילד כבעל הפרעה נפשית היא "הכפשה"! ולא אבחון רפואי לגיטימי.
לתת לילד סם פסיכיאטרי זו הרעלה לא טיפול!.
מחלה היא תפקוד לקוי של הגוף האנושי, של הלב, הכליות, הכבד, וכו...
טיפוס המעיים היא מחלה, קדחת האביב לפי ספר האבחונים הפסיכיאטרי – עצלנות שמופיעה עם בוא האביב, היא מונח לשוני.
קדחת האביב אינה מחלה, כפי שבעיות קשב וריכוז היפראקטיביות אינן מחלה!.
"על המדינה להתערב ולבלום בדחיפות את ההגדרה של כמות בלתי מוגבלת של ילדים כבעלי הפרעת קשב.

יש לבטל לחלוטין את שאלוני המשוב שממלא בית הספר כחלק מהליך האבחון הקיים, וליצור בכך הפרדת רשויות, כדי שבית הספר יחזור לעסוק בחינוך ולא באבחון, ויחזיק באחריות החינוכית לקשיי הלמידה וההתנהגות של תלמידיו במקום להעבירה לידי הפסיכיאטר.

על המדינה להטיל עונשים כבדים על ביצוע של אבחונים רשלניים וכוזבים אשר יובילו לסימום מיותר ופגיעה בילדים."

בברכה מקרב לב
יהודה קורן
דובר העמותה
3350928 052
מייל. Yodak8@gmail.com
אתר. www.cchr.org.il

מגיפת הריטלין

מגיפת ריטלין בבתי הספר ובאוניברסיטאות בארץ:
לכאורה, מדובר באלפי אבחונים כוזבים של הפרעת קשב
אנו תובעים לחקור את הנושא  בישראל 2020 ,שיעור הילדים שמאובחנים עם הפרעת קשב הוא כ- %20
ושיעור הילדים שמקבלים תרופות להפרעת קשב הוא לפחות %8.

צריך להבין ש- 20 אחוזים משני מיליון תלמידים הם 400,000 זהו מספר בלתי נתפס!

תרופות פסיכיאטריות לילדים - אילוסטרציה
תרופות פסיכיאטריות לילדים - אילוסטרציה
 

מעדויות רבות, שהגיעו לעמותת 'מגן לזכויות אנוש', עולה, כי בעשרות כיתות בחינוך הרגיל ובחינוך הדתי מעל ל- 30% מהתלמידים נוטלים ריטלין; לשם השוואה, הספרות הפסיכיאטרית עצמה מגדירה רק 3%-5% מהאוכלוסייה כבעלי הפרעת קשב. עדות של אם מאזור חדרה דיווחה על 17 ילדים בכיתה אחת שנוטלים ריטלין. אם מנתיבות סיפרה שאין בשכונתה משפחה, שאין בה ילד אחד או יותר, שנוטלים ריטלין.

אם מהיישוב עפרה העידה שבפגישה של 30 הורים לילדי הכיתה התברר שרק זוג הורים אחד לא נשלח על ידי בית הספר לאבחון נוירולוגי של בנם.
סטודנט למשפטים במכללה ידועה: "הפסיכיאטר רשם לי ריטלין בקלות רבה, לאחר שסיפרתי לו שכדור שלקחתי מחבר עזר לי בעבר להתכונן למבחן, ומבלי שבירר אם בכלל יש לי הפרעת קשב."

"העמותה פנתה בשנת 2013 למבקר המדינה ולוועדת הביקורת של הכנסת בבקשה למנות ועדת חקירה דחופה, שתבדוק את היקף השימוש בריטלין בכל מערכת החינוך בארץ, ותחקור כל מקרה אך לשווא. לטענת העמותה, בתי הספר הפסיקו להיות קשובים ללקוחותיהם, הילדים וההורים, והפכו לחדר מיון ענק, אלפי ילדים קיבלו תווית של הפרעה פסיכיאטרית, ונוטלים תרופות הנחשבות לסם מסוכן על פי החוק.

לטענת העמותה, סיבת התופעה היא שהתווית של 'הפרעת קשב', כמו כל התוויות הפסיכיאטריות, אינה מבוססת על ממצאים ביולוגיים מוצקים, אלא על התנהגות בלבד.

התווית הזו כוללנית ביותר, ובקלות גורמת גם למבוגרים רבים לחשוד שגם הם עצמם ו/או הסובבים אותם סובלים ממנה. האבחון מתבסס במידה רבה מדי על הפרשנות של המבוגרים ושל המאבחן להתנהגותו של הילד. ילד פעלתן יכול להיחשב 'מאד מוכשר' (התרשמות חיובית) או 'תנועתי מדי' (התרשמות שלילית) בהתאם לאופיו או השקפתו של המאבחן. לעיתים קרובות אין תמימות דעים גם בין הפסיכיאטרים בנוגע לאבחנה. האבחון של הפרעת קשב כפי שהוא קיים היום איננו אובייקטיבי, ומזכיר את האבחונים הפסיכיאטריים שמובילים לאשפוזם של אנשים שפויים בגלל עצם התנגדותם התוקפנית לעצם האשפוז. אולם הנקודה החמורה ביותר היא שלבית הספר השפעה מכריעה על תוצאות האבחון, באמצעות השאלונים שהמורה ממלא. הדעת לא סובלת מצב שבו חוות דעת סובייקטיבית של מחנכת נוקשה, תגרום לילד לקבל תווית פסיכיאטרית לכל חייו בניגוד לדעת הוריו. לעיתים קרובות גישה חינוכית לא נכונה של המורה גוררת אבחון לא מוצדק של הילד, והעברת כל ה 'אשמה' אליו, במקום 'לאבחן' את המורה עצמה ואת גישתה לתלמידים.

יהודה קורן, דובר העמותה אומר שכמות הריטלין הנרשמת בארץ היא חסרת תקדים, ומכפילה עצמה כל שנתיים. רק ב 2019 הייתה הערכה של טון חומר פעיל. מאחר שמשרד הבריאות מסרב לתת נתונים.

הריטלין הוא כדור מרץ שבאופן סמוי והדרגתי הופך עשרות אלפי ילדים בריאים בנפשם לבעלי התנהגות חסרת שקט, עצבנות, תלות, עוינות, התנהגות כפייתית, מחשבות שווא, פחדים, דיכאון, אפתיה ועוד. בגלל שימוש יתר בתווית פסיכיאטרית(הפרעת קשב) וטיפול יתר בסם פסיכיאטרי (ריטלין), אנו הופכים דור שלם של ילדים בריאים לבעלי בעיות פסיכיאטריות אמיתיות.

בנוסף, פסיכיאטר, שרושם סם מסוכן כדי להקל על בית הספר או כדי לאפשר לסטודנטים להשיג ציון גבוה יותר במבחן וללא הצדקה רפואית אמיתית, עושה שימוש לרעה (ABUSE) בסם מסוכן. על פי החוק זוהי עבירה פלילית על 'פקודת הסמים המסוכנים'. רשויות האכיפה, באמצעות תקנות וענישה חייבות להבטיח שאנשי המקצוע ממלאים אחר הוראת החוק. לא יתכן שבריאותם של ילדים תיפגע עקב קלות דעת מקצועית או חוסר אחריות הגובלת בפלילים.

יהודה קורן: "במקום לעצור את מגיפת האבחונים והשימוש בריטלין, משרד הבריאות מתעלם מהתופעה. במקום לכנס דיון דחוף בנושא, מקדם המשרד את האינטרסים של חברות התרופות. לפני כשנתיים השתתף משרד הבריאות בקמפיין פרסומי לריטלין למרות האיסור בחוק על פרסום וקידום סמים מסוכנים. אם לא די בכך, בימים אלה ממש פועלים במשרד הבריאות כדי להסמיך עוד אלפי רופאי ילדים ורופאי משפחה כדי שיהיו זכאים להדביק תוויות של הפרעת קשב באין מפריע ולרשום ריטלין לאלפי ילדים נוספים".

"על המדינה להתערב ולבלום בדחיפות את ההגדרה של כמות בלתי מוגבלת של ילדים כבעלי הפרעת קשב.

יש לבטל לחלוטין את שאלוני המשוב שממלא בית הספר כחלק מהליך האבחון הקיים, וליצור בכך הפרדת רשויות, כדי שבית הספר יחזור לעסוק בחינוך ולא באבחון, ויחזיק באחריות החינוכית לקשיי הלמידה וההתנהגות של תלמידיו במקום להעבירה לידי הפסיכיאטר.

על המדינה להטיל עונשים כבדים על ביצוע של אבחונים רשלניים וכוזבים אשר יובילו לסימום מיותר ופגיעה בילדים."

בברכה מקרב לב
יהודה קורן
דובר העמותה
3350928 052
מייל. Yodak8@gmail.com
אתר. www.cchr.org.il

הערכת מספר הילדים המאובחנים בישראל עם הפרעת קשב חושבה על ידי )י"א( מתוך נתונים של קופת
חולים לאומית שפורסמו במחקר עדכני על הפרעת קשב ומחלת הקורונה )2020., al et, Manor, Merzon .)
מחקר זה התבסס על מדגם גדול של 022,14 רשומות רפואיות ושיעור האבחנה של הפרעת הקשב בקבוצת
הגיל הרלוונטית )20-5 )היה %25.20 .שיעורים דומים ואף גבוהים יותר נצפו על ידי )י"א( בשני מדגמים
נוספים שאספתי בשנה האחרונה )2020 – )מדגם מייצג של 502 צעירים )יהודים בני 30-18 )שנאסף
באמצעות חברת all 4 panel ומדגם 'כדור שלג' של 853 צעירים שנאסף בשיתוף עם חוקרים נוספים במסגרת


אשפוז פסיכיאטרי מזניק את הסיכון למוות מוקדם או התאבדות

16 בדצמבר 2020

שנתון משרד הבריאות לתחום בריאות הנפש לשנת 2018 חושף כי אשפוז פסיכיאטרי מכניס את מטופליו לסטטיסטיקה נוראית של מוות בטרם עת ממחלה, תאונה או התאבדות.

אשפוז פסיכיאטרי

הנתונים בנושא ניתנים בצורה יבשה ומטלטלת בעמודים 99-104 של השנתון:

שיעור התמותה בטווח הגילאים 18-44 היה גבוה פי 8.3 בקרב אנשים עם רקע של אשפוז פסיכיאטרי (ממוצע בשנים 2016-2018). התמותה בגילאים 45-64 היתה גבוהה פי 3.9 בשנים אלו.

משמעות: אנשים שעברו אשפוז פסיכיאטרי נמצאים בסיכון הגבוה במאות אחוזים(!!) למוות בטרם עת.

סיבות בולטות למוות המוקדם החריג הינן: התאבדות, מוות פתאומי ללא סיבה ידועה, תאונות, מחלות בדרכי הנשימה, סוכרת, מחלות כלי דם במוח, מחלות לב, סרטן.

שיעור הסיכון המוגבר למוות מוקדם כתוצאה מכל אחד מגורמים אלו (ממוצע בשנים 2016-2017) הינו:
התאבדות – סיכון מוגבר פי 15.3
מוות פתאומי ללא סיבה ידועה – סיכון מוגבר פי 4.6
תאונות – סיכון מוגבר פי 3
מחלות בדרכי הנשימה – סיכון מוגבר פי 2.4
סוכרת – סיכון מוגבר פי 2
מחלות כלי דם במוח – סיכון מוגבר פי 1.5
מחלות לב – סיכון מוגבר פי 1.3
סרטן – סיכון מוגבר פי 1.3

מר יהודה קורן, דובר עמותת מגן לזכויות אנוש: "הנתונים המחרידים הללו אינם מפתיעים לנוכח תופעות הלוואי של התרופות הפסיכיאטריות, בהן מולעטים המאושפזים והמטופלים הפסיכיאטריים. בנוסף, חווית האשפוז, הכוללת פעמים רבות השפלות, קשירות, אלימות פיזית ומילולית, שוקים חשמליים ושלילת צלם אנוש, רק מדרדרת את מצבם הנפשי של המטופלים ויוצרת תגובות שרשרת שאת תוצאותיהן הקטלניות אנו רואים בנתונים לעיל. מדהים שלנוכח נתונים אלו, הפסיכיאטרים ממשיכים לדרוש תקצוב נוסף למערכת בריאות הנפש. מה שבאמת מגיע למערכת זו היא ועדת חקירה בגין פגיעה קטלנית ומתמשכת בבריאות הציבור."

הרפורמה בבריאות הנפש אינה משפרת את הבריאות הנפשית בישראל, אלא אף מדרדרת אותה לכאורה

דצמבר 2020 -  כך עולה מעיון בשנתון האחרון של שירותי הבריאות הנפש שנגיש לציבור (2018). מאז תחילת הרפורמה ועד 2018 מספר האשפוזים הפסיכיאטרים לא ירד, כמו גם מספר האשפוזים החוזרים. עם זאת, נרשמה עלייה במספר הביקורים בחדרי מיון פסיכיאטרים ובמספר האנשים המתקבלים לשיקום פסיכיאטרי.

אחרי שנים של התנגדות, בכל זאת הצליח משרד הבריאות להעביר את רפורמה בבריאות הנפש, שמשמעותה הגברת הטיפול הפסיכיאטרי בקהילה. היא נכנסה לתוקף ביוני 2015. מה קרה בין 2015-2018?

באתר משרד הבריאות כתוב: "מטרת הרפורמה בבריאות הנפש היא להגדיל את איכות, זמינות ונגישות שירותי בריאות הנפש בישראל. עשרות מרפאות לבריאות נפש נפתחות ברחבי הארץ, אפשרויות הטיפול ע"י אנשי מקצוע שונים גדלו, שעות פתיחת המרפאות התרחבו, וזמני ההמתנה לטיפול התקצרו."

האם הגברת הנגישות והזמינות של שירותי בריאות הנפש משפרת את הבריאות הנפשית של תושבי ישראל?

בדקנו מדדים מתוך השנתון, שקיבלנו דרך חוק חופש המידע ממשרד הבריאות.
חדרי מיון פסיכיאטרים: היינו מצפים שנגישות בקהילה תוביל לירידה בפניות.
לחדרי מיון פסיכיאטריים. אולם זה אינו המצב – מספר הביקורים עלה מ- 43,136 בשנת 2009, המספר עלה ל- 54,313 בשנת 2018. ביחס של מספר ביקורים ל-1000 איש, העלייה היתה מ- 5.8 ב-2009 ל- 6.2 ב- 2018 (עמוד 38 בשנתון).
מדד רלוונטי נוסף הוא כמות המטופלים שהתקבלו לאשפוז פסיכיאטרי. מבחינת מספר זה ביחס לכל 1000 איש בישראל, הכמות נשארה כמעט זהה בין 2009 ל- 2018. היינו מצפים שכמות זו תרד דרסטית לנוכח הגברת הטיפול בקהילה (עמוד 9 בשנתון).
נתון מדאיג אחר הוא עלייה ב 25% במספר המקבלים שיקום פסיכיאטרי בקהילה. מ 21,917 בשנת 2014 – לפני הרפורמה- ל 27,494 בשנת 2018 (ע"מ 16)
מעבר לבריאותם הנפשית של האזרחים, שיקום זה מהווה נטל על משלם המיסים (נשמח להעביר נתונים מביטוח לאומי על עלות הנכים נפשית למשלם המיסים).
אם טיפולים פסיכיאטריים הם אפקטיביים, והשיקום הוא אפקטיבי - מדוע מספר מקבלי השירות הולך ותופח? האם אנשים אינם יוצאים מהצד השני של השיקום, כאשר הם משוקמים ובריאים? או האם ה"שיקום" הוא לא באמת שיקום, אלא טיפול תלותי לכל החיים?
את התשובה לשאלתנו האחרונה אנו מקבלים מהנתון האחרון שנביא כאן מתוך השנתון. נתון זה הינו אודות "אשפוזים חוזרים בתוך שנה" (עמוד 10). אנו מגלים שאחוז האשפוזים החוזרים בתוך שנה נע בין 51% ל-53% בעשור האחרון. כלומר גם מדד זה לא השתפר בזכות הרפורמה, ומשמעות הנתון כואבת: למרות הטיפול המוגבר בקהילה, מטופלים רבים מדי אינם מצליחים לצאת ממעגל האשפוזים.
הנתונים שהובאו כאן מראים שהגברת הטיפול בקהילה לא שיפרה מדדים עיקריים ברמת בריאות הנפש בישראל, וכן כי את המדד העיקרי - שיעור המטופלים המגיעים לחדר מיון - היא אף הגבירה. מכאן, ההנחה הבסיסית שהגברת והנגשת שירותי בריאות הנפש תהיה מועילה, נראית כלא מבוססת.
ונשאלת השאלה - מדוע זה כך? התשובה טמונה באופי הטיפולים הנפשיים, שברובו הוא תרופתי. לתרופות הפסיכיאטריות תופעות לוואי מגוונות ובהן החמרה של תסמינים פסיכיאטריים, החמרת דיכאון, אובדנות, אלימות ועוד ועוד. בעוד שייתכן שבטווח קצר נראה שיפור מסוים לכאורה, בטווח בינוני וארוך מתפתחת תלות, תופעות הלוואי גוברות, והמצב הכולל של האדם פעמים רבות הופך להיות גרוע יותר משהיה לפני שהתחיל בטיפול. הטיפול התרופתי אינו מרפא אלא מטשטש סימפטומים בלבד, לכן המטופלים שנכנסים למעגל הטיפול לא באמת מבריאים ויוצאים ממנו, אלא נשארים ב"מערכת" ונעשים תלויים בה יותר ויותר. כל זה לא רק מקשה על הבריאות הנפשית של אותם מטופלים ועל משפחותיהם, אלא מטיל עול כבד על משלמי המיסים הממנים נכים נפשית בסכום שנתי בגובה של 10 ספרות (נשמח לתת נתונים).

נשמח לסייע בפרטים נוספים.
יהודה קורן

972-523350928

עמותת מגן לזכויות אנוש (ע"ר)

www.cchr.org.il