"אסיר כימי": הישראלים שהתמכרו למשככי כאבים

04.01.2020 - ככה תעשיית ה"תרופות" הכימיקליות מעוניינת שכולנו נהיה. מכורים לסמים נרקוטיים בחסות מטרד הבריאות וסוחרי הסמים שיושבים בקופות החולים ועושים קופה על החולים.

עדיף למות מאשר לחיות עם זה": יותר ויותר ישראלים מתמכרים לתרופות משככות כאבים במרשם רופא - חלקן חזקות פי 10 מהירואין


עדות מאושפז באשפוז פסיכיאטרי

01.02.2020 - כיום לפסיכיאטרים ועובדי בריאות הנפש יכולים לכפות טיפולים פסיכיאטריים אשר מהווים בפועל עינויים, התעללות, התאכזרות והשפלה כלפי אנשים עם מוגבלויות בישראל. אשפוז פסיכיאטרי לא מיועד לריפוי כיוון שאין ריפוי או החלמה בענף הפסיכיאטריה צפו בעדות אישית בלעדית מתוך המלכודת הנוראית שנקראת "אשפוז פסיכיאטרי" –

"כדור הפלא": ההשפעות ההרסניות של שימוש לרעה בריטלין

"כדור הפלא": ההשפעות ההרסניות של שימוש לרעה בריטלין , ד"ר אילן טל , אינה ארצי,  14.01.2020 , ynet

הם נקראים "כדורי הפלא", נתפסים כממריצים ומתגברים ביצועים, וזמינים להשגה כמעט כמו אקמול. אך כשנצרכים ללא פיקוח או צורך אמיתי - ריטלין ואחיו הגדול אטנט, עשויים להיות ממכרים והרסניים

כחודש לפני פתיחת שנת הלימודים האקדמית, מתפרסמות כתבות בתקשורת העוסקות בצורה מתומצתת בתופעת השימוש בתרופות מרשם ממריצות מסוג ריטלין. לאחרונה התווספו ידיעות גם על הכדור אטנט, "האח הגדול והאיכותי של ריטלין", שניהם זוכים בחוגים מסויימים לכינוי "כדור הפלא" - מעין תוסף מרץ ואנרגיה המתגבר ביצועים בעולם התחרותי בו אנו חיים. אך בשעה שהוא יכול לעזור למבוגרים וילדים הסובלים מהפרעות קשב - כשנלקח בפיקוח וללא תופעות לוואי - אם נעשה בו שימוש לרעה הוא עשוי להיות ממכר והרסני.

ריטלין: כאשר נלקח ללא פיקוח - עשוי להיות ממכר ואף מסוכן (צילום: shutterstock)
ריטלין: כאשר נלקח ללא פיקוח - עשוי להיות ממכר ואף מסוכן
(צילום: shutterstock)
תופעת השימוש בריטלין ואחיו אטנט, אינה תופעה חדשה. הכדור מלווה ילדים, בני נוער ומבוגרים הסובלים מהפרעת קשב כבר תקופה ארוכה. שני הכדורים הם סוגים שונים של תרופות להפרעות קשב, כאשר אטנט היא הגרסה של חברת טבע לתרופה המוכרת "אדרל". ריטלין ואטנט שונים זה מזה באופן שבו הם מעלים את כמות הדופמין באיזורים מסויימים במוח, אבל התוצאה אמורה להיות דומה - יותר דופאמין מוביל ליותר ריכוז ושקט אצל הסובלים מהפרעות קשב.
אטנט התפתח משום שחלק מהאנשים אינם סובלים את הטיפול בריטלין, אם בגלל תופעות הלוואי בקרב ילדים ומבוגרים, ואם משום שאצל חלק מהמטופלים ריטלין אינו מביא את התוצאה הקלינית הצפויה. אטנט הוא למעשה תערובת של כמה אמפטאמינים, שכולם אמורים למנוע מדופאמין (וגם מנוראדרנלין) להיספג בחזרה לאחר שהפורש במוח, וכך לעודד אותו להיות פעיל יותר.
חשוב לציין שאנשים רבים נעזרים באופן מסודר ומפוקח בתרופות מסוג זה: ריטלין לסוגיו, קונצרטה, אטנט, אדרל, פוקלין, ויואנס ועוד. כאשר הטיפול נעשה במינון הנכון ולאבחנה הנכונה, הוא פעמים רבות בעל השפעה טובה ומשמעותית. כך, אם נדרש טיפול כזה והוא נלקח בפיקוח וללא תופעות לוואי, הוא יכול לעזור מאוד למבוגרים ולילדים עם הפרעות קשב.

למרות התדמית הקלילה: ריטלין ואטנט בעלי פוטנציאל התמכרות הרסני

הבעיה מתרחשת כאשר קיים שימוש לרעה בממריצים מסוג זה. החיים בעידן המודרני בכלל ובארץ בפרט, מתנהלים בקצב מהיר ומטורף, עם ציפיות להצליח ולעמוד בדרישות החברה הגבוהות. הצורך להצליח בכל התחומים, לעמוד בתחרות כאשר אין לאנשים מרחב לטעות מעמיד אותנו ברף גבוה וכמעט לא אנושי.
המשאבים הנפשיים שלנו מוגבלים ולא כולנו מסוגלים לעמוד בדרישות הגבוהות האלה. התחרות מייצרת סטרס, חרדה, חרדת ביצוע, חוסר אמונה ביכולות שלנו, חוסר ביטחון ואף דיכאון. ישנם אנשים שההתמודדות עם מציאות זו עלולה לגרום להם לחפש פתרונות כימיים ומידיים בכדי לעמוד בסטנדרטים האלה.
למרות התדמית הקלילה, הנחמדה והבלתי מזיקה של "כדורי הפלא", ריטלין ואטנט - כאשר הם נלקחים ללא פיקוח הם עלולים להיות ממכרים ולעיתים אף מסוכנים. אטנט, כשנמצא בשימוש לרעה יכול להיות דומה לשימוש בקוקאין. למרות שגם קוקאין יחסית נפוץ בחברה שלנו, ורבים משתמשים בו רק לעתים, עדיין יש לו פוטנציאל התמכרות הרסני.
בסקר על שימוש לרעה בתרופות שנערך בארה"ב, נמצא שכמיליון איש השתמשו לרעה בתרופות מסוג זה לראשונה בחייהם במהלך שנת 2017 כלומר, כמיליון משתמשים לרעה הצטרפו באותה השנה למעגל המשתמשים.
מבין המשתמשים לרעה, השכיחות הגבוהה ביותר נמצאה בקרב תלמידי י"ב. 2% מהתלמידים בקבוצת הגיל הזו דיווחו על שימוש לרעה במשככי כאבים, 6% מהם מהתלמידים דיווחו על שימוש לרעה באדרל בלבד. מתוך אלה - 60% קיבלו את התרופה מחבר או מבן משפחה.
המכון האמריקאי הלאומי לשימוש לרעה בתרופות הביע דאגה בעקבות עליית השימוש לרעה בתרופות אלו בקרב בני נוער וצעירים משנת 2012 ואילך. זאת לצד ההדגשה כי כאשר הכדור ניטל באופן מסודר ומפוקח הוא אכן יכול להביא לשיפור ניכר.
בישראל אמנם לא קיימת הערכה מדעית מדויקת על אחוזי השימוש לרעה בממריצים, אך השימוש בכדורים הוא נפוץ - בעיקר מכיוון שהם קלים להשגה ונתפסים כלא מזיקים ולא ממכרים. בסקרים שנערכו בארץ, נמצא כי השימוש לרעה מתרחש בעיקר בקרב סטודנטים - כ-20% מהם נטלו ריטלין או תרופה דומה, ו-7% צרכו אותו ללא מרשם.
"חיזוקית" לביצועים בעבודה בעלת שוק שחור
מכיוון שהכדורים לעיתים אכן עוזרים לתפקד בצורה טובה יותר, מרשמים ניתנים בקלות יחסית וכדורים מועברים בין בני משפחה וחברים ללא אישור רופא, כמו אקמול. רבים מאיתנו מכירים מישהו שאפשר "להשיג" ממנו או מהילד שלו את הכדור אטנט.
לאטנט קיימת תדמית של "חיזוקית" לביצועים בעבודה, בלימודים ואפילו בתפקוד בבית. התקשורת תיארה שלאטנט "צמח שוק שחור שבו אלפי אנשים סוחרים וקונים אותו ללא מרשם, כדי להפיק את המיטב מעוד יום עבודה". ד', סוחר בכדורי אטנט, סיפר באחת הכתבות – "שמע זה להיט, מי שלוקח אותו פעם אחת לא יפסיק. אנשים לוקחים את זה גם במסיבות, מבוגרים וצעירים, הכדור הזה עושה לאנשים ממש טוב".
גם אנשים הסובלים מהפרעת קשב ומקבלים את הכדור בצורה רפואית ומוצדקת, עלולים להשתמש בו לרעה ואף לפתח התמכרות, באם לא נוטלים אותו לפי ההוראות הרפואיות. לציין שאין זה נדיר שתרופות מסויימות עלולות לגרום להתמכרות אם לא ניטלות לפי ההוראות הרפואיות, כדוגמת כדורים להרגעה או כדורים נגד כאבים.

פגיעה במערכות יחסים ובתפקוד

הבעיה בשימוש לרעה היא שעם הזמן אנו נשענים יותר ויותר על התרופות מאשר על עצמנו, לא מפתחים הרגלים וכלים להתמודדות יעילה ומעבירים קרדיט על ההצלחות שלנו אל הכדור ולא ליכולות הלמידה והביצועים שלנו. ככל שמעלים את המינון, עולות תופעות לוואי לא רצויות כמו עייפות, עצבנות, פגיעה בשינה רציפה, יכולת הריכוז יורדת, סף התסכול יורד ועוד. פעמים רבות נראה שינוי בדפוסי התנהגות ופגיעה במערכות יחסים במשפחה ואף במקום העבודה.
שימוש לרעה יכול לגרום נזק עצום לאדם ולסביבתו לכן כשמזהים שימוש לרעה או התמכרות לממריצים, צריך וכדאי לקבל עזרה מקצועית. הטיפול מתמקד בהורדת השימוש באמצעות החזרת מרכז החיים לא לנטילה עצמה אלא לרגשות, למחשבות ולערכים של אותו אדם. במקביל נערכת עבודה תפקודית ממשית, לעזור לחזק קשרים בונים וחיוביים.
בהדרגה פוחת השימוש, תוך בניה חיובית של יכולות אישיות ומקצועיות אשר אינן תלויות בנטילה של חומרים חיצוניים. כמו כן, נערכת התאמה בין הדרישות החיצוניות בעבודה והמשפחה לבין העומס הרגשי והתפקודי שכל אחד מאיתנו יכול לשאת. אנשים אשר השתמשו לרעה ועברו תהליך, פעמים רבות מדווחים על תחושת חופש גדולה יותר, לחבור, להחליט, להגיד כן או לא ובעיקר לסמוך על עצמם.


ד"ר אילן טל הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז ד"ר טל; אינה ארצי היא עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית ומטפלת בהתמכרויות. מנהלת תחום התמכרויות במרכז ד"ר טל

"כדור הפלא": ההשפעות ההרסניות של שימוש לרעה בריטלין , ד"ר אילן טל , 14.01.2020 , ynet

הטרגדיה של ADHD ותרופות ממריצות

ינואר 2020 - מה מסתירים מההורים, כדי שיסכימו לתת לילדיהם תרופות ממריצות? כיצד הגענו למצב בו המוני ילדים מאובחנים כבעלי "הפרעת קשב" ונוטלים תרופות כמו ריטלין, קונצרטה ואדרל? רוברט ויטאקר, סופר ועיתונאי, מסביר.



טיפולי חשמל מסוכנים - ללא כל הדרכה ופיקוח

טיפולי חשמל מסוכנים - ללא כל הדרכה ופיקוח , רן רזניק , ישראל היום , 12.01.2020

מחדלי ביה"ח הפסיכיאטרי מעלה הכרמל - גילויים חדשים: הרופאים המתמחים עושים את הטיפולים בניגוד להוראות • מתמחה זוטרה סיפקה טיפול ללא הרדמה

בניגוד גמור וחמור להוראות משרד הבריאות, בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי "מעלה הכרמל" בטירת הכרמל מבצעים רופאים מתמחים בתחילת ההתמחות טיפול חשמל למאות חולים, כאשר מי שמלווה אותם הם רק רופאים מתמחים אחרים, ומבלי שהמתמחים עברו קודם לכן הדרכה והכשרה על ידי פסיכיאטר בכיר ומומחה, ומבלי שביצעו תחילה את הטיפולים בפיקוח רופא מומחה בכיר, כמתחייב.

נוסף על כך, עולים כשלים חמורים ומסוכנים מאוד בתפעול ובתפקוד היחידה לטיפול בחשמל בבית החולים שבה יש תחלופה גדולה מאוד של הצוות הרפואי והסיעודי, חוסר ידע של הצוותים בטיפולים אלה, למרות שהם עושים בפועל את הטיפול, וחוסר במידע קריטי אפילו של הרופאה הבכירה שהיתה אחראית על טיפולים אלה. כמו כן יש כשלים חמורים בתקשורת בין אנשי הצוות, ומתברר כי בבית החולים לא קיים כל נוהל פנימי שמסדיר את מתן טיפולי החשמל לחולים, אף שמדובר בטיפול בעל סיכונים מיוחדים ועם רגישות ציבורית מיוחדת בגלל החשש מטיפולים אלה.

כך עולה מחקירה פנימית שהתקיימה בהנהלת בית החולים בעקבות המקרה המזעזע שבו רופאה מתמחה בתחילת ההתמחות התנסתה לראשונה ב־2018 בטיפול ראשון בחשמל לחולה מבלי שהוא הורדם הרדמה מלאה, בניגוד גמור להוראות משרד הבריאות, להסכמה של החולה ולהתחייבות המוצהרת של בית החולים, וזאת תוך סיכון קשה לבריאותו ולחייו של המטופל, שהיה זה טיפול החשמל הראשון שקיבל.

לפי ממצאי החקירה, המקרה המזעזע קרה בגלל שלא קיימת בבית החולים הדרכה והכשרה של מתמחים למתן טיפולי חשמל. נוסף על כך, התברר עוד כי המטופלים לא מקבלים באופן קבוע הסבר מהרופא המרדים על ההרדמה ולא חותמים בפניו על הסכמתם להרדמה, כמתחייב.

על פי ממצאי החקירה, הרופאה המתמחה הזוטרה עשתה במקרה זה את טיפול החשמל הראשון בהתמחות, כאשר מי שהדריך אותה היה רק רופא מתמחה אחר, וזאת למרות שהוראות משרד הבריאות מחייבות את בתי החולים לקיים ולתעד הדרכה והכשרה על ידי רופא מומחה לכל הרופאים לפני שיורשו לבצע טיפולי חשמל. עוד התגלה כי הרופאה הבכירה שהיתה אחראית על היחידה באותו זמן, כלל לא בדקה ולא הכירה את היכולות של המתמחה בביצוע טיפולי חשמל, וכי האחראית לא ידעה כלל על חובת ההסכמה וההדרכה של הרופאים לפני ביצוע טיפולים אלה.

טיפול בנזעי חשמל (ETC) הוא הליך רפואי שבו מועבר זרם חשמלי קצר לראש החולה באמצעות אלקטרודות, לצורך ריפוי של מחלות נפש כמו דיכאון קשה וסכיזופרניה חריפה, ואולם יש לו סיכונים רבים וקשים כולל פגיעה בזיכרון ושיתוק חלקי. את הטיפול עוברים עשרות רבות של חולים בשנה ב"מעלה הכרמל", ולדברי רופאים, הנתונים מבית החולים "מעלים חששות כבדים על העמדתם בסיכון גדול מאוד של מאות החולים מבלי שהם בכלל ידעו על כך ובניגוד חמור לחוק ולאתיקה הרפואית".
כפי שנחשף לפני שבוע ב"ישראל היום", בשבע מחלקות פסיכיאטריות ב"מעלה הכרמל" לא חודשה ההכשרה, כמתחייב בחוק, במשך שנים, וכי לאור זאת הבקרה האחרונה שנעשתה בחלק מהמחלקות התקיימה לפני עשר שנים ויותר. ממצאים אלה הועברו גם בתלונתו יוצאת הדופן של פרופ' אנטולי קריינין, מנהל מחלקה 5א' בבית החולים, שהתלונן לפני כחודש בפני ראשי המועצה המדעית על מחדל ההתמחות המתמשך.

"פוטרתי ממניע אישי" 

עוד התגלה כי 22 הרופאים המתמחים עושים במשך שנים רבות את ההתמחות ומטפלים במאות חולי נפש, חלקם קשים ומורכבים מאוד, ללא כל בקרה ופיקוח חיצוניים של המועצה המדעית ושל משרד הבריאות. עוד נחשפו גם מסמכים פנימיים ועדויות של רופא שפוטר במאי 2019 מעבודתו לאחר שנתיים של ניסיון כמתמחה בפסיכיאטריה ב"מעלה הכרמל", על ידי מנהל בית החולים, ד"ר יעקב פולאקביץ, בטענה שהתגלו אצלו "אירועים חוזרים שהעלו חשש לפגיעה בבטיחות הטיפול". בעקבות זאת הגיש הרופא ביוני 2019 תביעה נגד בית החולים באמצעות עו"ד זכי כמאל לבית הדין לעבודה בחיפה, שבה הוא טוען כי "פיטוריו נעשו מתוך מניעים אישיים, לרבות היותו עד לליקויים רציניים בתפקוד רופאים וחלק מהנהלת בית החולים..."

"המטופל החל לפרכס"
בתצהיר שהגיש הרופא לבית הדין הוא חושף את המחיר של התמחות הרופאים ללא בקרה וללא פיקוח, והעלה טענות חמורות מאוד על טעויות רפואיות קשות בטיפול הרפואי, שהעמידו מטופלים בסכנת חיים. בין היתר הוא העיד כי "כמו מתמחים אחרים, היינו מחויבים לעשות למטופלים טיפול בנזעי חשמל, ובאחד הטיפולים התלוותה אלי רופאה מתמחה חדשה שלימדתי אותה את הטיפול. הרופאה המתמחה רצתה לתת את הטיפול למטופל חדש, ועקב אי־הבנה בינה לבין הרופא המרדים, היא חשבה שהמטופל כבר קיבל הרדמה כאשר הוא עוד לא הורדם, ועל כן, כאשר המתמחה נתנה למטופל את מכת החשמל ללא הרדמה, המטופל החל לפרכס והועבר לאחר מכן להשגחה, ובדרך נס לא קרה אסון. חרף מעשה זה, לא ננקטו נגד הרופאה אמצעי משמעת כלשהם".

המתמחה הצהיר עוד כי המקרה נחקר על ידי ד"ר יולי גייר, אחראי על האיכות ובטיחות המטופל בבית החולים, וציין כי ד"ר גייר "בא אלי בטענות אף שאני המתמחה, ולא יכולתי לבקר את פעולותיה של הרופאה המתמחה".

"הסוגיה נמצאת בבירור"
ל"ישראל היום" נודע כי בחקירה הפנימית של ד"ר גייר התגלו כשלים חמורים מאוד ומתמשכים על פני שנים רבות ביחידה לטיפולי חשמל בביה"ח, ובין השאר התגלה כי "חסרה תוכנית מובנית של הכשרת מתמחים" לביצוע טיפולי חשמל, וכי כלל לא קיימת תוכנית לקבלת הרשאה חתומה לצוות הרפואי והסיעודי לפני ביצוע הטיפול. לדברי בכיר במשרד הבריאות, ביום חמישי שלח פרופ' קריינין מכתב לכל מאות עובדי "מעלה הכרמל", שבו המשיך להתריע על הכשלים החמורים בהתמחות הרופאים, וציין כי כבר במשך שנים אין בבית החולים הכשרה ולימודים סדירים לרופאים המתמחים. פרופ' קריינין הוסיף כי "הדבר נעשה על ידי המתמחים עצמם ובין עצמם בשיטה של 'מפה לאוזן' וזה קורה כבר שנים באחריות ישירה של הנהלת בית החולים".
משרד הבריאות מסר בתגובה: "מדובר בסוגיה שנמצאת עדיין בבירור מעמיק. מסקנות יפורסמו בימים הקרובים".



טיפולי חשמל מסוכנים - ללא כל הדרכה ופיקוח , רן רזניק , ישראל היום , 12.01.2020
טיפולי חשמל מסוכנים - ללא כל הדרכה ופיקוח , רן רזניק , ישראל היום , 12.01.2020