ינואר 2015 - הרצאה שנייה מתוך סדרת הרצאות על היתרונות של טיפול פסיכולוגי וטיפול רגשי העוזרות למי שזקוק לעזרה נפשית .על ההבדל המהותי בין טיפול נפשי לבין טיפול תרופתי ע"י תרופות פסיכיאטריות . בהרצאה מידע אמין על ההשפעה של התרופות הפסיכיאטריות על המטופל הזקוק לעזרה נפשית וטיפול נפשי .
1 מכל 10 ילדים בארה"ב עם הפרעות קשב. כמה בישראל?
1 מכל 10 ילדים בארה"ב עם הפרעות קשב. כמה בישראל? , ד"ר איתי גל , 02.09.18
נתונים חדשים מגלים כי כעשירית מהילדים בארה"ב מאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז. מדובר בעלייה משמעותית בתוך עשר שנים. ומה המצב בישראל?
אבחון הפרעת הקשב והריכוז בעלייה: נתונים חדשים בארה"ב מגלים כי אחד מכל 10 ילדים מאובחן כלוקה ב-ADHD. הנתונים מצביעים על עלייה ניכרת בשיעור האבחונים בתוך שני עשורים. הממצאים פורסמו בכתב העת JAMA.
על פי הנתונים החדשים שכללו נתונים מ- 186,500 ילדים, עלה כי בין השנים 1997 ל-1998, שיעור הילדים בגילאי 4 עד 17 שאובחנו כסובלים מהפרעות קשב וריכוז עמד על 6%, בעוד שבין השנים 2015 עד 2016, שיעור המאובחנים הגיע ל-10.2%.
הנתונים הראו כי אבחוני ה-ADHD היו שכיחים יותר בבנים מאשר בבנות בשנת 2015 עד 2016: 14% מהבנים אובחנו עם הפרעות קשב וריכוז, בהשוואה ל-6.3% מהבנות. עוד עלה כי שיעור האבחונים הגבוה ביותר היה בין גילאי 12 עד 17 ועמד על 13.5% בהשוואה ל- 7.7% מהילדים בגילי 4 עד 11 שאובחנו בהפרעה.
עלייה של 30% במרשמים לריטליןלחוקרים לא ברור מדוע חלה עלייה בשיעור האבחונים, אולם על פי ההערכות, העלייה במודעות למצב, השינוי בכלי האבחון להפרעה כמו גם נגישות טובה יותר לרופאים מאבחנים, במיוחד בקרב בני מיעוטים, עשויים להסביר את העלייה בשיעור האבחונים.
עם זאת, מחקרים אחרים גרסו כי ייתכן וגורמים סביבתיים, החל מחשיפה לכימיקלים, עישון בהריון או שימוש בסמים עשויים להיות הגורמים לעלייה בשיעור ה-ADHD. מחקר נפרד שפורסם לפני חודש בכתב העת JAMA, הציע עוד כי השימוש הרבה בטכנולוגיה בקרב בני הנוער בארה"ב, עשוי היה לגרום לעלייה באבחונים.
ומה המצב בישראל? על פי נתוני שירותי בריאות כללית שפורסמו אשתקד, חלה עלייה של 30% במרשמים לריטלין ארבע שנים קודם לכן. בקרב מבוטחי מכבי חלה עלייה של כ-23 אחוזים. הזינוק הגדול ביותר של 46% נרשם בכללית בערי גוש דן, ובאזור דרום הארץ שם חלה עלייה של 42%. על פי נתוני מכבי, העלייה הגדולה ביותר של כ-28% נרשמה באזור מרכז הארץ, ועלייה של 26.5% נרשמה בדרום הארץ.
הפרעות קשב וריכוז הן תסמונת המאופיינת באחד או יותר מהתסמינים הכוללים אימפולסיביות, תזזיתיות, הפרעות בריכוז, חוסר מנוחה ושקט, שכחה ונטייה להתפרצויות זעם.
ההפרעה מאובחנת באמצעות מבחן ממוחשב (TOVA או MOXO) ולאחריו אבחון נוירולוג או פסיכיאטר, בהתאם לקריטריונים קבועים ותוצאות המבחן הממוחשב. התרופות להפרעות קשב וריכוז הכוללות את הריטלין, קונצרטה, אדראל, אטנט, ויואנס ואחרות – מותרות לשימוש מגיל שש ואילך.
נתונים חדשים מגלים כי כעשירית מהילדים בארה"ב מאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז. מדובר בעלייה משמעותית בתוך עשר שנים. ומה המצב בישראל?
אבחון הפרעת הקשב והריכוז בעלייה: נתונים חדשים בארה"ב מגלים כי אחד מכל 10 ילדים מאובחן כלוקה ב-ADHD. הנתונים מצביעים על עלייה ניכרת בשיעור האבחונים בתוך שני עשורים. הממצאים פורסמו בכתב העת JAMA.
על פי הנתונים החדשים שכללו נתונים מ- 186,500 ילדים, עלה כי בין השנים 1997 ל-1998, שיעור הילדים בגילאי 4 עד 17 שאובחנו כסובלים מהפרעות קשב וריכוז עמד על 6%, בעוד שבין השנים 2015 עד 2016, שיעור המאובחנים הגיע ל-10.2%.
הנתונים הראו כי אבחוני ה-ADHD היו שכיחים יותר בבנים מאשר בבנות בשנת 2015 עד 2016: 14% מהבנים אובחנו עם הפרעות קשב וריכוז, בהשוואה ל-6.3% מהבנות. עוד עלה כי שיעור האבחונים הגבוה ביותר היה בין גילאי 12 עד 17 ועמד על 13.5% בהשוואה ל- 7.7% מהילדים בגילי 4 עד 11 שאובחנו בהפרעה.
עלייה של 30% במרשמים לריטליןלחוקרים לא ברור מדוע חלה עלייה בשיעור האבחונים, אולם על פי ההערכות, העלייה במודעות למצב, השינוי בכלי האבחון להפרעה כמו גם נגישות טובה יותר לרופאים מאבחנים, במיוחד בקרב בני מיעוטים, עשויים להסביר את העלייה בשיעור האבחונים.
עם זאת, מחקרים אחרים גרסו כי ייתכן וגורמים סביבתיים, החל מחשיפה לכימיקלים, עישון בהריון או שימוש בסמים עשויים להיות הגורמים לעלייה בשיעור ה-ADHD. מחקר נפרד שפורסם לפני חודש בכתב העת JAMA, הציע עוד כי השימוש הרבה בטכנולוגיה בקרב בני הנוער בארה"ב, עשוי היה לגרום לעלייה באבחונים.
ומה המצב בישראל? על פי נתוני שירותי בריאות כללית שפורסמו אשתקד, חלה עלייה של 30% במרשמים לריטלין ארבע שנים קודם לכן. בקרב מבוטחי מכבי חלה עלייה של כ-23 אחוזים. הזינוק הגדול ביותר של 46% נרשם בכללית בערי גוש דן, ובאזור דרום הארץ שם חלה עלייה של 42%. על פי נתוני מכבי, העלייה הגדולה ביותר של כ-28% נרשמה באזור מרכז הארץ, ועלייה של 26.5% נרשמה בדרום הארץ.
הפרעות קשב וריכוז הן תסמונת המאופיינת באחד או יותר מהתסמינים הכוללים אימפולסיביות, תזזיתיות, הפרעות בריכוז, חוסר מנוחה ושקט, שכחה ונטייה להתפרצויות זעם.
ההפרעה מאובחנת באמצעות מבחן ממוחשב (TOVA או MOXO) ולאחריו אבחון נוירולוג או פסיכיאטר, בהתאם לקריטריונים קבועים ותוצאות המבחן הממוחשב. התרופות להפרעות קשב וריכוז הכוללות את הריטלין, קונצרטה, אדראל, אטנט, ויואנס ואחרות – מותרות לשימוש מגיל שש ואילך.
הפסיכיאטר איחר את הרכבת - מאמר מאת עו"ד אריק גינזבורג
 |
| עו"ד אריק גינזבורג (מדף הפייסבוק) |
לאחרונה אנו עדים ליותר הודעות מטעם ברי סמכא בתחום הפסיכיאטריה כי למעשה התיאוריות והטיפולים הנתינים במשך שנים הוכחו כלא יעילים.
יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל ביום ה-24.12.2017 הודה כי למעשה אין שום הוכחה לכך שמחלות נפש נובעות מחוסר איזון כימי במוח.(כתבה בערוץ 10 ששמה מלכודת הציפרלקס)
איגוד הפסיכיאטריה הישראלי ביום ה-24.1.2018 שינה את ההנחיות הניתנות לפסיכיאטרים בנוגע לטיפול בתרופות פסיכיאטריות הכוללות הורדת במינוני התרופות למטופלים ואף בחינה של הפסקה הדרגתית של הטיפול התרופתי.
https://www.themarker.com/news/health/1.5762815רצ"ב לינק לכתבה.
ועוד מתוך הכתבה, יש שינוי בגישה המדעית בעולם הפסיכיאטריה. המחקרים באמת מראים שתרופות נוגדות פסיכוזה ונוגדות דיכאון פחות יעילות ממה שחשבנו בעבר. במשך הרבה שנים הסתמכנו על מידע מקצועי שהיה ממומן על ידי חברות התרופות, ושהראה את היעילות של התרופות.
עוד ביקש יו"ר איגוד הפסיכיאטרי להפסיק לטעון שאנחנו יודעים את הפתופיזיולוגיה של פסיכוזה ודכאון דרך סרטונין ודופאמין(ראו הגדרות למטה למונחים)- ולהודות שאנחנו מטפלים סימפטומטית ולא תמיד מצליחים.
אבי הפרעת הקשב וריכוז ADHD הפסיכיאטר האמריקני ליאון איזננברג אמר בראיון אחרון לפני מותו ביום ה-6.6.2013 כי הפרעת קשב היא דוגמא מובהקת למחלה מומצאת.
ואם לא די באמור הרי בשנתיים האחרונות היו חשיפות תקשורתיות על מחדלים מזוויעים בבתי החולים לרבות קשירות לא אנושיות וטיפולי חשמל.
עד כי נשאל לא אחת מהו עניין שמיטה אצל הר סיני? לגבי טיפולים אלו ביחס לבני אדם?!
בדו"ח הממונה המיוחד לנושא עינויים וטיפול מתאכזר, לא אנושי ומשפיל או ענישה מהאו"ם מיום ה-1.2.13 הוגדרו טיפולים אלו כעינויים באופן מובהק.
הדברים האמורים אינם מותרים מקום לספק ומהווים כהודיית בעל דין כי מדובר בענף שנכשל והוכח כי אדניו מבוססים על מחקרים לא אמינים לא נכונים המונעים על ידי מניעים מסחריים.
יותר מכך לנוכח הפרסומים האחרונים לרבות דו"ח מבקר המדינה, הרבה מתמחים ברפואה בוחרים שלא להתמחות בפסיכיאטריה ובוחרים בתחומים אחרים ברפואה.
ברי לכל בר בי רב כי אדם אשר כוונתו לעזור לא יצטרף לקבוצה שפעולותיה המזיקות נחשפו לעיני הציבור ועוד בסדר גודל כל כך חריג וקיצוני.
https://drive.google.com/file/d/0B3BCYAiVozqkbDAyeG5UUVFNY28/view?usp=sharing
וקישור לכתבה נוספת, אחת מיני רבות בנוגע לדו"ח מבקר המדינה על המצב העגום של הפסיכיאטריה בישראל.
. https://news.walla.co.il/item/3156052
זו כתבה בנוגע למקרי אלימות בבתי חולים פסיכיאטרים.
https://www.israelhayom.co.il/article/494269
הפתרון האלטרנטיבי
במילים אחרות, לנוכח הנחיותיו של יו"ר איגוד הפסיכיאטריה הישראלי כי יש להפחית מינונים של תרופות עד להורדתם לחלוטין, הרי נשאלת השאלה כיצד דה פקטו המטופל ירד מתרופות?
נציג תחילה את הדברים בטרמינלוגיה פסיכיאטרית, ידוע כי מנגנון הפעולה של תרופות, תרופות מעכבות דופמין או מעלות סרוטנין, ויש לכך השלכות על פעילות המוח. בשימוש ממושך ידוע שהמוח משנה את מבנהו (מספר רצפטורים למשל) וכאשר מפסיקים טיפול ממושך בתרופה, המוח שהסתגל אליה מבנית נאלץ לתפקד בלעדיה, ועלולות להיות לכך השלכות על המצב הנפשי.
יוצא אפוא שהרי החשש העיקרי של מדע הפסיכיאטריה הוא כי ידוע שללא תחליף לתרופה המצב המנטלי הקשה יחזור על עצמו, עם הפסקת התרופות ו/או ירידה במינון.
והנה למסקנה זו כי הטיפולים התרופתיים לא יעילים יותר הגיעו רק בשנת 2018. בעוד שבמשך כ-30 שנה ויותר זועקת הרפואה האלטרנטיבית כי יש פתרון חלופי לתרופות לפחות במקרים הקלים ואף גם בחלק מהמקרים היותר קשים.
גישות אלטרנטיביות שונות, מצדדות בנטילת תוספי מזון ומינראליים, תזונה נכונה סביבה בריאה עבודה וכו', עוד התגלה כי ברוב המקרים הסיבה למשבר הנפשי היא גופנית, כך שטיפול נכון בבעיה הגופנית יביא לפתרון של המצב הנפשי.
הרפואה האלטרנטיבית כיום מהווה חלק אינטגרלי מהנורמה רפואית ולראיה ניתן בנקל לקבל ייעוץ וטיפול במסגרת קופ"ח ובאופן פרטי, לא זו בלבד קיימות מכללות המכשירות את המקצוע בתחום בצורה מסודרת ופורמלית.
ואם כך, נשאל מה נשאר מהפסיכיאטריה? מדע למצבי חירום בלבד וסכנה ממשית?
נראה כי מדע הפסיכיאטריה איחר את הרכבת שהרי הידע האמיתי לטיפול בבעיות נפשיות קיים בתחום אחר תחת שמות אחרים, והפסיכיאטרה נתקעה במבוך ללא תזוזה ממשית, כשני וקטורים הפוכים על צווארה.
הפן המשפטי
לנוכח השינוי התקדימי באקלים הפסיכיאטרי עולות שאלות משפטיות בנוגע ליחסי מטפל מטופל, במילים אחרות השינוי במגרש הרפואי משנה גם את כללי המשחק במגרש המשפטי ובמה דברים אמורים.
כך למשל, לגבי חובת הגילוי במתן טיפול פסיכיאטרי, האם הפסיכיאטר צריך לגלות למטופל שהוא לא מוריד לא את המינון של התרופות רק מהחשש שהוא יתבע אותו אם חס וחלילה יקרה לו משהו וזאת למרות שכעת הוא יודע שניתן להוריד את המטופל מהכדורים?
האם החובה המוסרית של הפסיכיאטר היא כלפי המטופל או כלפי החשש המשפטי שמא יתבע?
האם לגבי עוולת הרשלנות, כאשר נשאלת השאלה המשפטית האם הפסיכיאטר פעל כפסיכיאטר סביר?
כיצד תיבחן התנהגות סבירה של פסיכיאטר?
האם לקשור אנשים בבתי חולים רק משום שיש חוסר בכוח אדם זו התנהגות סבירה?
האם לתת תרופות רק כדי שיהיה שקט רגעי על מנת לחסוך בכוח אדם היא גישה גישה רפואית הולמת?
האם לא להוריד אנשים מהמינון של הכדורים רק מהחשש שאם יקרה משהו הם יתבעו?
האם לתת לאנשים כדורים מלכתחילה מבלי לחשוף ביניהם אפשרות שונות של טיפול אלטרנטיבי זו התנהגות סבירה?
האם לתת לאנשים "תרופות" משנות חשיבה לטיפול מנטלי בטרם נבדק ניסיון לטפל בבעיה גופנית, האם זו התנהגות סבירה?
הפרספקטיבה של ההסכמה מדעת
הסכמה מדעת היא זכותו של המטופל לקבל החלטות, בצורה חופשית, באשר לטיפול הרפואי שיקבל, זאת לאחר שקיבל מידע רפואי רלוונטי לצורך קבלת החלטות אלה. אפשר שהחלטת המטופל תהיה להסכים, או לסרב, לקבלת הטיפול הרפואי. הסכמה מדעת מטילה גם חובה מקבילה על המטפל שלא להתחיל בטיפול בטרם קיבל את הסכמת המטופל, זאת לאחר שנתן למטופל מידע רלוונטי באשר לטיפול וכן הזדמנות להבין את המידע הרפואי ולהביע את רצונו באשר לקבלת הטיפול. בישראל,
ובענייננו, האם יש להביא בפני המטופל את כל הנתונים בנוגע לנטילת התרופות?
האם הפסיכיאטר מביא בפני המטופל את האפשרות לרדת מהתרופות בהדרגה?
האם הפסיכיאטר מביא בפני המטופל כי יתכן ויש לטפל תחילה בבעיה הגופנית?
האם הפסיכיאטר מביא בפני המטופל את המידע בנוגע לתופעות הלוואי הכרוכות בנטילת התרופות?
האם הפסיכיאטר הציע אופציות טיפול חלופיות לרבות הרפואה הטבעית האלטרנטיבית תוך שימוש בתוספי מזון?
לסיכום חלק זה, נראה שהגיע העת לחקיקה ונהלים מדויקים הקובעים נורמה משפטית ההולמת את המצב הרפואי החדש ואת הנחיות יו"ר איגוד הפסיכיאטר.
הפתרון המוצע
בשלב הראשון יש להכניס מטפלים בתחום הרפואה האלטרנטיבית בבתי חולים הפסיכיאטרים, שילוו ויפקחו על הורדת המינונים ומתן ויטמינים, מינרלים וטיפולים מותאמים לשיקום הגוף והנפש.
במצב כזה כאשר יש התערבות של הרפואה האלטרנטיבית והיא משולבת אם הרפואה הקונבנציונאלית כך המטופל יקבל את הטיפול הטוב ביותר כשכל האלטרנטיבות והמידע נמצא מול עיניו.
במקביל יש להכשיר את אותם פסיכיאטרים בנוגע לרפואה האלטרנטיבית וכיצד יש להוריד מינונים של תרופות בשילוב הרפואה האטלטרנטיבית.
ככל שיהיו תוצאות חיוביות ויראו כי מדובר בדרך יעילה וטובה יותר לעזור לאנשים, כך יותר ויותר תכורסם הדרך הפסיכיאטרית עד שנגיע לעידן טיפולי טבעי חדש לטובת המטופל, ולטובת הפסיכיאטרים שלא יצטרכו לקבל כל כך הרבה התקפות מהציבור ומהתקשורת בגין דרכי טיפולן.
סיכום
עינינו רואות כי הגיע העת להביא לידי ביטוי את העידן חדש בתחום הרפואה, ופועל יוצא יהיו השלכות גם בשדה המשפטי, קרי אמות המידה המשפטיות ביחס לטיפול בחולי הנפש יתאימו עצמן למצב החדש, הדבר תלוי בנכונות לעזור למטופל בצורה כנה ללא כל שיקולים זרים וכולי תקווה שאנחנו בקרוב שם.
אין באמור לעיל ייעוץ משפטי או רפואי בכל שאלה יש לפנות לעורך דין או רופא.
מונחים:
דופאמין: חומר כימי הפועל כמעביר עצבי במוח, וקשור לשליטה בתנועה. קיימת תיאוריה שסכיזופרניה (שסעת) נגרמת בחלקה בגלל בעיות בחילוף החומרים של דופאמין. יש תרופות שהופכות לדופאמין במוח, וכך מעלות רמות נמוכות מדי של דופאמין, ויש תרופות שמגבירות את פעילות הדופאמין בלי לשנות את רמתו.
סרוטנין: חומר שנמצא ברקמות רבות בגוף, במיוחד בדם, בדופן המעי ובמערכת העצבים המרכזית. סרוטונין גורם להתכווצות של כלי דם קטנים באזורים של דימום, הוא מגרה את התכווצות השריר החלק במעי, ופועל כמעביר עצבי בין תאי עצב במוח. לסרוטונין פעילות במערכות שונות החל ממערכת האחראית על תיאבון והנאה מינית, דרך מערכת שיכוך כאב. היום סבורים כי שיבוש במאזן הסרוטונין במערכת העצבים עשוי לגרום למיגוון מחלות, כמו דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, מיגרנה ועוד.
רצפטורים: תא או קבוצת תאים שמסוגלים לזהות שינויים בסביבה ולייצר אותות עצביים בתגובה. כל קצות העצבים התחושתיים פועלים כקולטנים, בין אם הם מזהים מגע (בעור), חומרים כימיים (באף או בלשון) קול (באוזן) או אור (בעין)
מחקרים מראים: ריטלין מסוכן – ואינו יעיל
 |
ריטלין דומה במבנה הכימי שלו לאקסטזי, קריסטל וגם לקוקאין
|
להלן סיקור כרונולוגי של מחקרים מהשנים האחרונות:
ריטלין דומה במבנה הכימי שלו לאקסטזי, קריסטל וגם לקוקאין
ינואר 2018: חוקרים שבדקו מידע מלמעלה מ-1.8 מיליון לידות בארה"ב, מצאו סיכון מוגבר למומי לב בעוברים בקרב נשים שנטלו ריטלין או קונצרטה בשליש הראשון של ההיריון. החוקרת הראשית: "כדאי לשקול את כדאיות השימוש בתרופה בתחילת ההיריון". קישור
מרץ 2017: מחקר שפורסם בכתב העת לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה של הילד מצא שתרופות ל-ADHD כגון ריטלין ואדרל, לא רק שאינן אפקטיביות לטיפול ארוך-טווח ב"סימפטומים של ADHD", אלא גם עשויות לדכא גדילה אם לוקחים אותן לתוך תקופת הבגרות. קישור
יולי 2016: כתבה גדולה ב-ynet מדווחת: "סקירה חדשה וראשונה מסוגה שהופיעה בכתב העת היוקרתי BMJ, קובעת כי מידת היעילות של התרופות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז איננה ודאית כלל. האם ייתכן שכבר 50 שנה ילדי העולם נוטלים תרופה שתופעות הלוואי שלה אינן פשוטות והיא לא באמת מסייעת להם?" קישור
מאי 2016: מחקר גילה כי השימוש במתילפנידאט – החומר הפעיל בריטלין, קונצרטה ותרופות אחרות עבור הפרעת קשב – מעלה את הסיכון למחלות לב בילדים. מחלות אלו הן "אוטם שריר הלב" (המכונה גם "התקף לב"), ו"הפרעות קצב". קישור
נובמבר 2015: מחקר אשר ניתח נתונים מתוך 185 מחקרים קיימים, סיכם: "בזמן זה, איכותן של העדויות הזמינות לא מאפשרות לנו לומר בוודאות האם נטילת מתילפנידאט תשפר את חייהם של ילדים ומתבגרים עם ADHD". קישור
אוגוסט 2014: מחקר שנערך בדנמרק מצא כי שימוש בתרופות להפרעות קשב וריכוז בילדים (כגון ריטלין) עלול להכפיל את הסיכון לאירועי לב בילדים, כדוגמת עליה בדופק או בלחץ הדם. קישור
יוני 2013: מחקר אמריקאי מצא שעליה בשימוש בריטלין לא הובילה לשיפור בתוצאות אקדמיות, אלא להיפך – ליותר נשירה מביה"ס. להפתעת החוקרים למרות הגידול בשימוש בריטלין התוצאות שנצפו היו שליליות – הם זיהו עליה בתחושת עצב, וירידה באיכות מערכת היחסים עם ההורים. בקרב ילדות ונערות נמצאה גם עליה בתופעות של דיכאון וחרדה. קישור
פברואר 2010: מחקר שבוצע ע"י משרד הבריאות של מערב אוסטרליה מצא כי ריטלין גורם בטווח הארוך לתפקוד נמוך בבית הספר. הריטלין גרם עליה ברורה בלחץ הדם של הילדים, ובניגוד להשפעתו בטווח הקצר, הריטלין לא גרם לשום שינוי ביכולת הלמידה, ולא שיפר את ההתנהגות. לאלה שנטלו תרופה היה סיכוי גדול פי עשר להיות מתחת לממוצע הכיתתי בתפקוד בכיתה. קישור
ספטמבר 2009: מחקר שהתפרסם בכתב העת היוקרתי American Journal of Psychiatry מצא קשר משמעותי מבחינה סטטיסטית בין נטילת חומרים ממריצים כדוגמת ריטלין לבין מוות פתאומי. קישור
נלקחה לטיפול פסיכיאטרי כפוי ותפוצה על ידי המדינה
נלקחה לטיפול פסיכיאטרי כפוי ותפוצה על ידי המדינה , איתי עמיקם , 15.08.18 , ynet
ג' נלקחה לטיפול פסיכיאטרי כפוי בעקבות תלונה אנונימית לשירותי הרווחה. למרות שהערר שהגישה על הטיפול הכפוי התקבל, היא נלקחה בכוח באישון לילה למרפאה הפסיכיאטרית ואף נאלצה לשלם על הבדיקה. משרד הבריאות יפצה בעקבות תביעה שהגישה
אישה שתבעה את משרד הבריאות לאחר שנכפה עליה טיפול פסיכיאטרי, לטענתה שלא לצורך, תפוצה על ידי המדינה ב-13 אלף שקלים.
האישה, רווקה החיה בגפה באזור המרכז, נזקקה בפעם האחרונה לטיפול פסיכאטרי לפני יותר מ-10 שנים. מאז היא מנהלת אורח חיים עצמאי.
בחודש ינואר אשתקד ביקרה בביתה עובדת סוציאלית מהמחלקה לשירותי רווחה בעיר בעקבות דיווח אנונימי. בעקבות הביקור של העובדת הסוציאלית הוצאה הוראה לבדיקה פסיכיאטרית כפויה עבור האישה.
בכתב התביעה, שהגישה האישה לבית משפט השלום בירושלים באמצעות עו"ד שרון פרימור מעמותת בזכות ועו"ד נועם שיפמן, היא מציינת כי היא מצויה בסכסוך משפטי עם בני משפחתה וכי "יכול להיות וסכסוך זה עומד מאחורי הגלגל שהניע את האירועים", לשון כתב התביעה.
"וכך הגיעו לפתע לביתה 'אחים מאשפזים', תואר שמוענק למוסמכים לקחת בכפייה את האדם שכנגדו הוצאה ההוראה, והובילו אותה לבית החולים גהה לבדיקה כפויה", נכתב בתביעה.
"הקלות בה נשללת חירותו של אדם"
בסיכום הבדיקה הכפויה מתוארת האישה על ידי הרופאה כ"מבזבזת כספים ולא נוטלת טיפול גופני חיוני". לטענת האישה המקרה שלה מדגים את הקלות הבלתי נסבלת בה נשללת חירותו של אדם – "מדובר באישה שחיה לבדה בלי שיש תלויים בה. הטענה שהתובעת 'מבזבזת כספים' מופרכת ומכל מקום אינה מעניינו של איש. גם הטענה בדבר חוסר קבל טיפול גופני חיוני תמוהה", מתאר בתביעה עו"ד שיפמן ממשרד גוטגליק-שיפמן המתמחה ברשלנות רפואית ובזכויות בעלי מוגבלויות.
האישה מלינה כי בבדיקתה הכפויה על ידי הפסיכיאטר המחוזי לא אובחן כי היא מסוכנת לזולת או לעצמה. עם זאת, מסקנת הפסיכיאטר הייתה כי הנבדקת סובלת מהפרעה בשיפוט ובוחן המציאות וכי היא "ללא תובנה למחלתה", והורה על מתן טיפול פסיכיאטרי כפוי.
לדברי האישה, היא בריאה בנפשה ולא נזקקת לכל טיפול תרופתי. היא פנתה לארגון "בזכות" לצורך הגשת ערר על הצו המורה על הטיפול הכפוי.
"שרשרת קשה של מחדלים"
בחודש מרץ התקיים הדיון בערר שהגישה האישה והוא התקבל. למרות ההחלטה לבטל את הצו לטיפול הכפוי, בלילה של הדיון הגיעו בשנית "אחים מבצעים" אל ביתה של האישה, שברו את מנעול הבית ולקחו אותה בכוח אל המרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים איכילוב.
הסבריה של האישה כי הצו שניתן בעניינה בוטל לא הועילו. למרבה האבסורד, למרות שהמטופלת הובלה לטיפול פסיכיאטרי שלא כדין היא נדרשה לשלם את עלות בדיקתה בסך 874 שקלים.
בכתב התביעה מתארת האישה כי "מדובר בשרשרת קשה של מחדלים, אם לא מעבר לכך. אף אם מדובר היה בהוראה חוקית, מה שלא התקיים במקרה דנן, לא ברור מדוע הגיעו האחים בשעה 2 לפנות בוקר ולא בשעות סבירות יותר.
"על האחים המבצעים היה להציג בפני התובעת את הוראת האשפוז הכפוי. הדבר לא נעשה. על האחים המבצעים היה להשיבה לביתה בסיום הבדיקה ולא להשאירה חסרת אונים ושוב הדבר לא נעשה".
התובעת טענה באמצעות ארגון "בזכות" כי מאז לקיחתה למרפאה הפסיכיאטרית בכפייה באישון לילה, "היא חיה בחרדה ובפחד מתוך חשש מי ומתי יתדפקו בשנית על דלתה".
משרד הבריאות הסכים באחרונה לפצות את התובעת במסגרת הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים. במסגרתו קיבלה התובעת 13 אלף שקלים בתמורה לסילוק התביעה.
עו"ד שרון פרימור, יועצת משפטית של ארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות, מסרה בעקבות המקרה כי "שליחת אדם לבית חולים פסיכיאטרי בכפייה מהווה פגיעה חמורה בחירותו ובאוטונומיה שלו. אולם, כפי שמראה מקרה זה, ההחלטה של הפסיכיאטר המחוזי התקבלה כלאחר יד, אף ללא בדיקה בסיסית וללא הפעלת שיקול דעת מנהלי מינמלי.
"כפיית טיפול רפואי חייבת להיות חלופה אחרונה בלבד, כשאין שום ברירה אחרת וכשנשקפת סכנה חמורה. אלא, מסתבר, כי במציאות כל חשד, גם להזנחת ניקיון הבית, יכול להגמר בכניסה לביתך באישון לילה וגרירתך לבית חולים פסיכיאטרי. אנשים עם מוגבלות נפש סובלים מסטיגמה חמורה, ומקרה זה מדגים כמה קל לטפול על אדם חשדות וכמה קל להתערב ברגל גסה בפרטיותם ובחייהם, וכן כי לפסיכיאטר המחוזי יש למעשה כוח בלתי מוגבל וגם שהוא מתנהל ברשלנות, אין בקרה בדיעבד.
"אנו מקווים שחיוב משרד הבריאות בפיצויים במקרה זה יסייע לחנך את המערכת להבין שמדובר בדיני נפשות, פגיעה קשה בזכויות אדם המחייבת שיקול דעת זהיר ומדוקדק".
ג' נלקחה לטיפול פסיכיאטרי כפוי בעקבות תלונה אנונימית לשירותי הרווחה. למרות שהערר שהגישה על הטיפול הכפוי התקבל, היא נלקחה בכוח באישון לילה למרפאה הפסיכיאטרית ואף נאלצה לשלם על הבדיקה. משרד הבריאות יפצה בעקבות תביעה שהגישה
אישה שתבעה את משרד הבריאות לאחר שנכפה עליה טיפול פסיכיאטרי, לטענתה שלא לצורך, תפוצה על ידי המדינה ב-13 אלף שקלים.
האישה, רווקה החיה בגפה באזור המרכז, נזקקה בפעם האחרונה לטיפול פסיכאטרי לפני יותר מ-10 שנים. מאז היא מנהלת אורח חיים עצמאי.
בחודש ינואר אשתקד ביקרה בביתה עובדת סוציאלית מהמחלקה לשירותי רווחה בעיר בעקבות דיווח אנונימי. בעקבות הביקור של העובדת הסוציאלית הוצאה הוראה לבדיקה פסיכיאטרית כפויה עבור האישה.
בכתב התביעה, שהגישה האישה לבית משפט השלום בירושלים באמצעות עו"ד שרון פרימור מעמותת בזכות ועו"ד נועם שיפמן, היא מציינת כי היא מצויה בסכסוך משפטי עם בני משפחתה וכי "יכול להיות וסכסוך זה עומד מאחורי הגלגל שהניע את האירועים", לשון כתב התביעה.
"וכך הגיעו לפתע לביתה 'אחים מאשפזים', תואר שמוענק למוסמכים לקחת בכפייה את האדם שכנגדו הוצאה ההוראה, והובילו אותה לבית החולים גהה לבדיקה כפויה", נכתב בתביעה.
 |
| נלקחה לטיפול כפוי ב-2 לפנות בוקר (צילום: shutterstock) |
"הקלות בה נשללת חירותו של אדם"
בסיכום הבדיקה הכפויה מתוארת האישה על ידי הרופאה כ"מבזבזת כספים ולא נוטלת טיפול גופני חיוני". לטענת האישה המקרה שלה מדגים את הקלות הבלתי נסבלת בה נשללת חירותו של אדם – "מדובר באישה שחיה לבדה בלי שיש תלויים בה. הטענה שהתובעת 'מבזבזת כספים' מופרכת ומכל מקום אינה מעניינו של איש. גם הטענה בדבר חוסר קבל טיפול גופני חיוני תמוהה", מתאר בתביעה עו"ד שיפמן ממשרד גוטגליק-שיפמן המתמחה ברשלנות רפואית ובזכויות בעלי מוגבלויות.
האישה מלינה כי בבדיקתה הכפויה על ידי הפסיכיאטר המחוזי לא אובחן כי היא מסוכנת לזולת או לעצמה. עם זאת, מסקנת הפסיכיאטר הייתה כי הנבדקת סובלת מהפרעה בשיפוט ובוחן המציאות וכי היא "ללא תובנה למחלתה", והורה על מתן טיפול פסיכיאטרי כפוי.
לדברי האישה, היא בריאה בנפשה ולא נזקקת לכל טיפול תרופתי. היא פנתה לארגון "בזכות" לצורך הגשת ערר על הצו המורה על הטיפול הכפוי.
"שרשרת קשה של מחדלים"
בחודש מרץ התקיים הדיון בערר שהגישה האישה והוא התקבל. למרות ההחלטה לבטל את הצו לטיפול הכפוי, בלילה של הדיון הגיעו בשנית "אחים מבצעים" אל ביתה של האישה, שברו את מנעול הבית ולקחו אותה בכוח אל המרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים איכילוב.
הסבריה של האישה כי הצו שניתן בעניינה בוטל לא הועילו. למרבה האבסורד, למרות שהמטופלת הובלה לטיפול פסיכיאטרי שלא כדין היא נדרשה לשלם את עלות בדיקתה בסך 874 שקלים.
בכתב התביעה מתארת האישה כי "מדובר בשרשרת קשה של מחדלים, אם לא מעבר לכך. אף אם מדובר היה בהוראה חוקית, מה שלא התקיים במקרה דנן, לא ברור מדוע הגיעו האחים בשעה 2 לפנות בוקר ולא בשעות סבירות יותר.
"על האחים המבצעים היה להציג בפני התובעת את הוראת האשפוז הכפוי. הדבר לא נעשה. על האחים המבצעים היה להשיבה לביתה בסיום הבדיקה ולא להשאירה חסרת אונים ושוב הדבר לא נעשה".
התובעת טענה באמצעות ארגון "בזכות" כי מאז לקיחתה למרפאה הפסיכיאטרית בכפייה באישון לילה, "היא חיה בחרדה ובפחד מתוך חשש מי ומתי יתדפקו בשנית על דלתה".
משרד הבריאות הסכים באחרונה לפצות את התובעת במסגרת הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים. במסגרתו קיבלה התובעת 13 אלף שקלים בתמורה לסילוק התביעה.
עו"ד שרון פרימור, יועצת משפטית של ארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות, מסרה בעקבות המקרה כי "שליחת אדם לבית חולים פסיכיאטרי בכפייה מהווה פגיעה חמורה בחירותו ובאוטונומיה שלו. אולם, כפי שמראה מקרה זה, ההחלטה של הפסיכיאטר המחוזי התקבלה כלאחר יד, אף ללא בדיקה בסיסית וללא הפעלת שיקול דעת מנהלי מינמלי.
"כפיית טיפול רפואי חייבת להיות חלופה אחרונה בלבד, כשאין שום ברירה אחרת וכשנשקפת סכנה חמורה. אלא, מסתבר, כי במציאות כל חשד, גם להזנחת ניקיון הבית, יכול להגמר בכניסה לביתך באישון לילה וגרירתך לבית חולים פסיכיאטרי. אנשים עם מוגבלות נפש סובלים מסטיגמה חמורה, ומקרה זה מדגים כמה קל לטפול על אדם חשדות וכמה קל להתערב ברגל גסה בפרטיותם ובחייהם, וכן כי לפסיכיאטר המחוזי יש למעשה כוח בלתי מוגבל וגם שהוא מתנהל ברשלנות, אין בקרה בדיעבד.
"אנו מקווים שחיוב משרד הבריאות בפיצויים במקרה זה יסייע לחנך את המערכת להבין שמדובר בדיני נפשות, פגיעה קשה בזכויות אדם המחייבת שיקול דעת זהיר ומדוקדק".
הירשם ל-
רשומות (Atom)