3400 מבקרים בתערוכה בירושלים על בריאות הנפש

ב-13 ליולי 2019 נסגרה תערוכת "בריאות הנפש = זכויות אדם?" אשר הוצגה בישראל מטעם עמותת מגן לזכויות אנוש, במתחם התחנה בירושלים

בטקס שנערך במקום נכחו כ-30 אורחים. המנחה הגב' עינת גורפיין ציינה שבזכות פעילות העמותה ירדו כמעט בחצי מספר האשפוזים בכפיה והתעללות הקשירה כטיפול ירדה ב-76%. התעשייה הפסיכיאטרית וטיפולי הקשירה לא הציגו אפילו מקרה אחד של ריפוי!.

דר' עמרם דולב : "אני יכול רק לומר שהתערוכה הזו מדברת בפני עצמה ואני מאחל הצלחה לעמותת מגן לזכויות אנוש כיוון שפעילותה מצילה חיים."

מ. ס. מומחית ליחסי ציבור בתחום האמנות אמרה שהמפגש שלה עם אנשי עמותת מגן לזכויות אנוש הפכה אותה לידידת העמותה ובעזרת המידע שקיבלה הצליחה למנוע מביתה סימום מיותר והרס חייה.

התערוכה המוצגת בפעם התשיעית בישראל סוקרת הפרות זכויות אדם של הפסיכיאטריה לאורך ההיסטוריה עד היום, וכוללת מיצגי וידאו ומצגות על הקשר של פסיכיאטריה לשואה, לדיכוי גזעים ומיעוטים, לתעשיית התרופות, טיפולים בכפייה, פגיעה באוכלוסיות חלשות, תיוג וסימום של ילדים ונוער אלימות ופשיעה. התערוכה תחזור ותוצג בישראל עד שתחום בריאות הנפש יטוהר; עד שיפסקו הנהלים המזיקים והכפייתיים של הפסיכיאטריה, וזכויות האדם וכבודו יוחזרו למטופלים.

בברכה מקרב לב
יהודה קורן
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
נייד:3350928 052







האכזריות באברבנאל מוכיחה: דרוש שיפור דחוף ביחס למטופלי הנפש

האכזריות באברבנאל מוכיחה: דרוש שיפור דחוף ביחס למטופלי הנפש , רן רזניק , ישראל היום , 14.07.2019

בשלוש השנים האחרונות התנהל מסע תקשורתי וציבורי חסר תקדים, שחשף את הנזקים הנפשיים והגופניים החמורים לאלפי חולי נפש, שנקשרו בכל שנה בכל בתי החולים הפסיכיאטריים בארץ.
המסע החל בעקבות החשיפה ממאי 2016 של מטופלת בת 28, שנקשרה במשך 24 יום ברציפות באופן לא חוקי ולא מוסרי בבית החולים שיבא בתל השומר, בית החולים הגדול בארץ. החשיפה יוצאת הדופן נעשתה בתוכנית הבוקר הרדיופונית היומית "סדר יום" עם קרן נויבך ברשת ב' ביחד עם החתום מעלה.
בעקבות זאת הוקמה ועדה מיוחדת במשרד הבריאות, שהמליצה לאסור קשירה ובידוד חולים בבתי חולים פסיכיאטריים ולהתיר זאת רק במקרים קיצוניים, ומשרד הבריאות עצמו הוביל מהלך שהצליח לצמצם מאוד את התופעה.
ואולם, המקרה שנחשף עכשיו על מותו של אורן שלום בבית החולים אברבנאל רק מוכיח עד כמה המאבק עוד רחוק מאוד מסיומו, כאשר מתברר כי גם כאשר מטופל נמצא מת בזמן הקשירה - משרד הבריאות לא מצא לנכון עד היום לחקור בעצמו את הפרשה והסתפק בממצאי הבדיקה הפנימית של בית החולים, שמהם עולה חשש לטיוח כבד ושערורייתי.
במקרה של אורן שלום מתגלה מהתיק הרפואי עצמו (ועוד בלי קשר לטענות התביעה וחוות הדעת של אחד מבכירי הפסיכיאטרים בארץ) כי הוא לא נבדק כמעט בכלל על ידי הרופאים והצוות הסיעודי במחלקה כדי לעקוב אחר מצבו הגופני המידרדר, ולמרות זאת הוא נקשר לשעות רבות בכל לילה, וגם אז ללא השגחה ומעקב כמתחייב מהחוק.
רק אחרי מותו של המטופל בן 52 התגלה בנתיחה שלאחר המוות כי הוא סבל מדלקת ריאות חריפה והוא מת, לאחר שמחלתו לא אובחנה ולא טופלה כלל.
ומה אומרים על זה עכשיו בהנהלת אברבנאל בראשותו של פרופ' יובל מלמד? כי לא היתה כל רשלנות בטיפול באורן. ומה אומרת על זה ד"ר מרנינה שוורץ, סגנית מנהלת בית החולים? כי "המטופל המנוח לא התלונן ולא נמצאו ממצאים המעידים על חשד לדלקת ריאות".
אם גם היום זה מה שיש להנהלת אברבנאל לומר על המקרה המביש והמחריד של אורן שלום, ואם גם היום משרד הבריאות ממשיך לגבות את הטיוח הזה ומגלה אדישות לפרשה קשה כל כך, אז נראה, למרבה הצער, כי עוד רחוקה הדרך באברבנאל, במשרד הבריאות ובמערכת הפסיכיאטרית משיפור אמיתי ומהותי של היחס למטופלי הנפש, וכי המאבק נגד קשירה ובידוד שרירותיים של חולים, כמו גם המאבק לשיפור הטיפול והאשפוז של מטופלי הנפש, עוד רחוקים מאוד מסיום והם חייבים להימשך ללא הפסקה.

בית חולים פסיכיאטרי אברבנאל בת ים - "המטופל הוזנח במשך ימים - ונמצא מת כשהוא קשור במיטתו"

"המטופל הוזנח במשך ימים - ונמצא מת כשהוא קשור במיטתו" , רן רזניק , ישראל היום , 13.07.2019

זוועה באברבנאל: גופתו של אורן שלום נמצאה כשהוא קשור בידיו וברגליו • סיבת המוות: דלקת ריאות שלא אובחנה • משפחתו: "התעלמו ממצבו" • אברבנאל: "מותו לא נגרם מרשלנות"

אברבנאל. "אורן טופל ונבדק באופן כושל" // צילום: גדעון מרקוביץ'
אברבנאל. "אורן טופל ונבדק באופן כושל" // צילום: גדעון מרקוביץ'
פרשה מחרידה ובלתי נתפסת: אורן שלום (52) מטופל נפש, נמצא מת במיטתו כשהוא קשור בשתי ידיו ובשתי רגליו במשך שעות במחלקה סגורה ג' לגברים בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי אברבנאל בבת ים.
לאחר מותו של אורן התגלה שהוא נפטר מדלקת ריאות קשה וחריפה, שכלל לא אובחנה וכלל לא טופלה בבית החולים. לטענת המשפחה, המנוח טופל באופן רשלני כושל ומוטעה על ידי כל הרופאים והצוות הסיעודי במחלקה הסגורה בבית החולים, שהוא אחד המרכזיים לבריאות הנפש בארץ.

עוד עולה מהתיק הרפואי של שלום ז"ל באברבנאל כי במשך כל ששת הימים שבהם הוא היה מאושפז במחלקה הסגורה, הוא נבדק גופנית רק פעם אחת בלבד על ידי רופא תורן, כשאורן היה קשור בידיו וברגליו, וכי בדיקה זו נעשתה "רק כדי לצאת ידי חובה והיתה חסרת ערך".

עוד מתגלה כי במשך כל ששת ימי אשפוזו בדקו לו האחים והאחיות במחלקה רק פעמיים את הסימנים הרפואיים החיוניים. הם התעלמו אז מהדופק המהיר ולחץ הדם הגבוה, ובכל הימים האחרים הם רק העתיקו מחדש את הנתונים האלה שוב ושוב, תוך התעלמות מחומרתם.
נוסף על כך, לפי התיק הרפואי, לאורך כל האשפוז ועד לסופו הטראגי לא התקיים כל דיון מחלקתי על תוכנית הטיפול ומצב החולה.

קשור 4 שעות 

מהתיק הרפואי ומטענות המשפחה נטען כי אורן, שהיה מאושפז בכפייה, נקשר כל לילה במשך כל שעות הלילה בשבוע שלפני מותו, וכי הוא נמצא לאחר שהיה קשור במשך כ־4 שעות ללא השגחה רפואית וסיעודית המתחייבת מהוראות משרד הבריאות, וממצבו הבריאותי הקשה.
עוד נטען ממסמכי בית החולים כי סרטי הצילום שתיעדו את חדר הקשירה נמחקו על ידי הצוות הרפואי, ולא היתה השגחה רצופה עליו בזמן הקשירה כמתחייב.

עוד נטען כי הפרשה המזעזעת שאירעה ב־22 במרס 2013 טויחה על ידי בית החולים ועל ידי משרד הבריאות, ולא נחקרה לעומק וביסודיות, כמתחייב מהמקרה. חשוב לציין כי באותה מחלקה סגורה ג' באברבנאל התגלו ב־2016 מקרים קשים נוספים של קשירת חולים בלתי חוקית, תוך הזנחתם על ידי הצוות הסיעודי והרופאים.
כל זה מתגלה מתביעת רשלנות רפואית חסרת תקדים בחומרתה, שנחשפת כאן לראשונה, שהוגשה ביום חמישי שעבר על ידי אמו ואחיו של אורן נגד בית החולים ונגד משרד הבריאות.
התביעה הוגשה בדרישה לקבלת פיצויים כספיים על ידי עורכי הדין ד"ר אבי רובינשטיין, שמואל יקירביץ ואיתי נאור־צברי לבית משפט השלום בכפר סבא. אורן שלום ז"ל בעצמו היה עורך דין בהכשרתו ומוסמך במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ועבד בתחום זה בישראל ובארה"ב.
התביעה החדשה נגד אברבנאל מסתמכת על מסמכי התיק הרפואי (שברובם התיעוד הוא דל ביותר גם זאת באופן המנוגד להוראות החוק ומשרד הבריאות) וגם על חוות דעת של ד"ר שמואל קרון, שניהל את בית החולים הפסיכיאטרי שלוותה בהוד השרון, ונחשב לאחד מבכירי הפסיכיאטרים בארץ.
ד"ר קרון העלה בחוות דעתו ביקורת נוקבת, חריפה וקשה מאוד על בית החולים, וקבע כי אורן נבדק וטופל באופן כושל ושטחי מאוד לאורך כל ימי אשפוזו וכי הוא "הוזנח" על ידי צוות המחלקה, שלא פעל על פי הוראות החוק ומשרד הבריאות לקשירת חולים.
עוד קבע ד"ר קרון כי התיעוד הדל כל כך בתיק הרפואי לא מאפשר לקבוע אם היתה בכלל הצדקה לקשירה של אורן כפי שמחייב החוק, והדגיש כי עצם הקשירה של חולה במיטתו בפני עצמה היא "גורם סיכון ידוע לסיבוכים גופניים חמורים ובהם גם סכנה למוות".

קשירת חולה במיטתו היא "גורם סיכון ידוע" // צילום: גדעון מרקוביץ
קשירת חולה במיטתו היא "גורם סיכון ידוע" // צילום: גדעון מרקוביץ

עוד קבע כי "חוסר ההשגחה המוחלט בימים הקריטיים אחר מצבו הגופני, וזאת בעת שהיה קשור למיטתו, הביאו לכך שסימנים גופניים בעלי חשיבות רבה לא זוהו. לו היו סימנים אלה מזוהים היה ניתן לטפל בו ולמנוע את מותו".
יש לציין כי ד"ר קרון עמד גם בראש הוועדה שחקרה במשרד הבריאות הקשירה של מטופלת בת 28 שנקשרה באופן אכזרי ובלתי נתפס במאי 2016 ל־24 יום ברציפות בשתי ידיה ובשתי רגליה, בדרך המנוגדת באופן חמור לחוק הטיפול בחולי הנפש ולחוק זכויות החולה ולהוראות משרד הבריאות, וכל זאת במחלקה הפסיכיאטרית הסגורה א' לנשים בבית החולים הממשלתי שיבא בתל השומר.

נתון לחסדי מטפליו 

על פי ממצאי החקירה, שנחשפו באוגוסט 2017 ב"ישראל היום", המטופלת, בת 28, הושארה קשורה בחדר הקשירות כשהיא עושה את צרכיה על עצמה בחיתול חד פעמי, היא הורשתה להתקלח רק פעם ביומיים, והצוות הרפואי והסיעודי מנע את רוב הביקורים של המשפחה.
ועדת החקירה בראשותו של ד"ר קרון העלתה אז ביקורת חסרת תקדים בחריפותה על הנהלת בית החולים שיבא, על ראשי החטיבה הפסיכיאטרית בשיבא, על משרד הבריאות ועל ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר טל ברגמן.

על פי התביעה החדשה שהוגשה בחמישי נגד בית החולים אברבנאל, "אין לתאר מצב קיצוני יותר ממקרה זה, של חסר ישע הנתון לחסדי מטפליו, כאשר יש מחדל איום ולא מאובחנת אצלו דלקת הריאות, וכלפי אדם חסר אונים זה ננקטים אמצעי הכפייה וההגבלה הקיצוניים ביותר שיכולים להיות כלפי חולה בבית חולים".
"הדבר המדהים גם הוא, שאף אחד מטעם בית החולים לא טרח להתנצל בפני המשפחה על מה שאירע ומדו"ח הבירור הפנימי של בית החולים עולה כי לא הופקו לקחים מהמקרה ובמשרד הבריאות לא טרחו אפילו להקים וועדת חקירה למרות שמדובר במותו של אדם בבית החולים מדלקת ריאות חריפה כשהוא קשור ב־4 גפיים".
בכתב התביעה נטען עוד כי בית החולים ומשרד הבריאות הפרו במקרה של אורן שורה ארוכה של חוקים כולל חוק זכויות החולה, חוק הטיפול בחולי בנפש, חוק הפיקוח על חסרי ישע, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק העונשין. ועוד התבקש בתביעה בית המשפט להורות על מתן "פיצויים מוגברים שישקפו את סלידתו מחומרת המעשים ומחדלי הצוות הרפואי, שלא עשה דבר על מנת להשגיח ולשמור על גופו וחייו של אורן, כאשר מותו היה בר מניעה של ממש, באמצעים פשוטים של השגחה והקפדה על טיפול ראוי".
עו"ד רובינשטיין, שמייצג את המשפחה, מסר כי "אורן מת מדלקת ריאות מבלי שיאובחן ויטופל בזמן שהיה קשור בארבע גפיו מספר ימים, כחלק מהטיפול לו זכה כחולה פסיכיאטרי בניגוד למתחייב ממקצוע הרפואה. סיבת הפטירה התבררה רק בנתיחה במכון המשפטי אבו כביר, וכך נודע הדבר למשפחה".
"תביעת רשלנות רפואית נגד בתי חולים כמו תביעה זו, הן חיוניות במטרה שמשרד הבריאות והנהלות בתי החולים ידאגו באופן ראוי הרבה יותר לבטיחות החולים. זו גם השקפת בתי המשפט, כי תביעות רשלנות רפואית הן אמצעי בקרה משפטי בעל חשיבות, המשמש אמצעי הגנה, באופן עקיף אמנם, על בריאות הציבור מפני טיפול כושל ומוטעה".

"נוהל תקין"
ממשרד הבריאות נמסר כי "מדובר במקרה מצער, והמשרד יגיב כמקובל בבית המשפט כאשר יתקבלו חומרי התביעה".
מבית החולים אברבנאל נמסר כי "האירוע תוחקר ונמצא כי ניהול המקרה היה תקין. על פי דו"ח הנתיחה של המרכז הלאומי לרפואה משפטית, מותו נגרם מדלקת ריאות חריפה ולא כתוצאה מההגבלה. בעת ובסמוך לפטירתו, לא היה ידוע על מחלות גופניות, וכן המטופל ז"ל לא התלונן ולא נמצאו תסמינים המעידים על חשד לדלקת ריאות".
"על פי משרד הבריאות, הנציב הקודם של קבילות הציבור למקצועות רפואיים החליט לסגור את הבירור בהסתמך על מסקנות התחקיר הפנימי. המקרה נבדק בבית החולים, דווח להנהלת בית החולים דאז, והמלצות התחקיר נדונו במסגרת הוועדה לניהול סיכונים. על פי העולה מהתחקיר, כולל דו"ח הנתיחה הפתולוגי והתייחסות נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות דאז, מותו המצער של המנוח לא נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית".

זוועה באברבנאל בת ים - "המטופל הוזנח במשך ימים - ונמצא מת כשהוא קשור במיטתו" , רן רזניק , ישראל היום , 13.07.2019
זוועה באברבנאל בת ים - "המטופל הוזנח במשך ימים - ונמצא מת כשהוא קשור במיטתו" , רן רזניק , ישראל היום , 13.07.2019


התעללות במטופל בבית חולים מעלה הכרמל

התעללות קשה במטופל בבית חולים מעלה הכרמל (טירת הכרמל לשעבר) , סדר יום עם קרן נויבך , 26.06.2019.
הכתבת לענייני בריאות דקלה אהרון והאמא לחוסה ויויאן (שם בדוי) בשיחה עם קרן נויבך בתוכנית "סדר יום".

נטילת תרופות נוגדות דיכאון מגדילות את הסיכון לדמנציה במאות אחוזים

מחקר בינלאומי: תרופות נוגדות דיכאון – מגבירות הסיכון לדמנציה, ד"ר איתי גל , ynet, 13.06.2019

חוקרים בחיפה יחד עם מדענים בינלאומיים מצאו כי נטילת תרופות נוגדות דיכאון מגדילות את הסיכון לדמנציה במאות אחוזים. החוקרים: יש לשקול את הסיכון לעומת התועלת מנטילת התרופות
ד"ר איתי גל

סכנה פוטנציאלית בנוגדי דיכאון: מחקר בינלאומי חדש בו השתתפו חוקרים מאוניברסיטת חיפה, מצא כי נטילת תרופות נוגדות דיכאון עלולה להגדיל את הסיכון ללקות בדמנציה במאות אחוזים בקרב בני 60 ומעלה. החוקרים המליצו לשקול את תופעת הלוואי שנמצאה, למול התועלת שבנוגדי דיכאון.

דמנציה היא מחלה עצבית ניוונית המאופיינת בירידה ביכולת הקוגניטיבית ופגיעה בפעילויות היומיומיות. המחלה פוגעת בחמישה עד שישה אחוזים באוכלוסייה מעל גיל 60. לדברי החוקרים מספר המקרים של אנשים החולים בדמנציה יעלה בצורה משמעותית ויוכפל עד לשנת 2040.

כיום אין ריפוי לדמנציה, ולכן זיהוי גורמי הסיכון שחשיפה להם עלולה להעלות את הסיכון למחלה הוא הכרחי. מחקרים מראים כי 1.8% מאוכלוסיית המבוגרים סובלים מדיכאון בזיקנה ובשנים האחרונות קיים שימוש רחב בתרופות נוגדות דיכאון שהולך ועולה באופן משמעותי באוכלוסייה המזדקנת.

בעיקר נפוץ השימוש בתרופות אנטי דיכאוניות מסוג SSRI, להקלה על הפרעות נוספות מלבד דיכאון כגון: חוסר שינה, חרדה, תסמונות כאב ועוד.

לשקול את הסיכון בשימוש בתרופות נגד דיכאון

במחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת The American Journal of Geriatric Psychiatry ביקשו פרופ' לוין מאוניברסיטת חיפה, ד"ר ערד קודש מקופת חולים מאוחדת ומאוניברסיטה חיפה, ד"ר ענת רוטשטיין מאוניברסיטת חיפה, יחד עם צוות חוקרים בינלאומי מבית החולים Mount Sinai בניו-יורק, אוניברסיטת Karolinska בשבדיה ו-Nicosia Medical School בקפריסין לבדוק האם נטילת תרופות נוגדות דיכאון בקרב אנשים מעל גיל 60 מגדילה את הסיכון לחלות בדמנציה.

אוכלוסיית המחקר כללה 71,515 איש מעל גיל 60, שלא לקו בדמנציה בתחילת המחקר. החוקרים עקבו אחר מצבם הרפואי בין השנים 2013 עד 2019.

מתוצאות המחקר עולה כי מתוך 3,688 נבדקים שנחשפו לנוגדי דיכאון, 407 (11%) פיתחו דמנציה ומתוך 67,827 נבדקים שלא נחשפו לנוגדי דיכאון 1,768 (2.6%) פיתחו דמנציה. הקשר הזה נבדק במספר מבחנים סטטיסטיים והצביע על כך שחשיפה לתרופות נוגדות דיכאון קשורה בסיכון מוגבר לדמנציה של פי 3.43.

לדברי פרופ' לוין, ראש צוות החוקרים, העלייה בסיכון לדמנציה נשארה משמעותית גם ב-24 ניתוחים סטטיסטים נוספים שביצעו ובהם חילקו החוקרים את אוכלוסיית המחקר לפי קבוצות דמוגרפיות, קבוצות עם מחלות נלוות ואספקטים שונים של תרופות נוגדות דיכאון.

לאור ממצאי המחקר, המליץ פרופ' לוין לשקול את מתן הטיפול נוגד הדיכאון באוכלוסיית המבוגרים: "יש לשקול את הסיכון כתוצאה משימוש בתרופות נוגדון דיכאון, לעומת היתרונות שלהם אצל אנשים מבוגרים".

אחד מכל חמישה קשישים סובל מדמנציה

דמנציה (שיטיון בעברית) היא שם כולל לקבוצת מחלות שמתאפיינות בירידה בתפקוד של קליפת המוח ובהידרדרות מנטלית, כשהשכיחה בהן היא האלצהיימר.

אחד מכל חמישה קשישים בישראל סובל מדמנציה ברמות שונות. כ-70 אלף ישראלים לוקים באלצהיימר, וההערכה היא שבתוך 15 שנים יגדל מספרם ל-120 אלף. ככלל, ככל שעולה תוחלת החיים, עולה שכיחותה של המחלה, שפוגעת באופן שווה בגברים ובנשים מכל הגזעים ומכל השכבות הסוציו-אקונומיות.

אלצהיימר היא מחלה ניוונית מתקדמת של המוח, שהורסת בהדרגה את תאי המוח וגורמת להידרדרות ביכולת השכלית, לאובדן זיכרון ולפגיעה ביכולת החשיבה, הריכוז, הלמידה והתקשורת.

לעיתים סובלים החולים גם מעירנות יתר, מהזיות ומנדודי שינה. רוב החולים מתים בתוך 15-10 שנים מפרוץ המחלה.
ירידה בתפקוד של קליפת המוח והידרדרות מנטלית. דמנציה (צילום: shutterstock)
ירידה בתפקוד של קליפת המוח והידרדרות מנטלית. דמנציה (צילום: shutterstock)

שלבי המחלההשלב הראשון של המחלה נמשך שנתיים עד ארבע שנים, כולל שיכחה של שמות מוכרים מהיומיום, שיכחה של שמות חפצים פשוטים ושיכחה של שמות חברי משפחה וחברים קרובים. בהמשך מופיעים איבוד עניין בפעילויות חברתיות ובתחביבים ופגיעה ביכולת השיפוט.

השלב השני נמשך שנתיים עד שמונה שנים, מתקשה החולה לזהות אנשים שהוא מכיר כמו חברים וקרובי משפחה, הוא לא מצליח לזכור כיצד לסיים מטלות יומיות פשוטות כמו מקלחת וצחצוח שיניים, הוא מגלה בלבול ודאגה גוברים וסובל מהזיות ומנדודי שינה.

השלב השלישי והמתקדם של אלצהיימר נמשך שנה עד שלוש שנים, החולה כבר לא מזהה את בני משפחתו הקרובים, מתקשה באכילה, לא מבין משמעות של מילים ולא מסוגל להתלבש, להתרחץ או לשלוט על סוגריו.

טיפול מעכב בלבד

אבחון המחלה נעשה במרפאת זיכרון על ידי רופא נוירולוג שבוחן את התגובות לפעילויות היומיום, כמו איבוד היכולת לנהל את ענייני הכלכלה השוטפים (חשבון בנק, תשלום חשבונות), איבוד ההחלטות והסתמכות מוחלטת על אחרים ("תבחר אתה בשבילי"), חזרה על אותה שאלה שוב ושוב במהלך שיחה, איבוד עניין בתחביבים ובעיסוקים שהביאו להנאה בעבר ומידת הפגיעה בזיכרון.

הטיפול המקובל באלצהיימר הוא בתרופות שמעכבות את פירוק המעביר העצבי אצטיל כולין במוח. התרופות מעלות את הריכוז והקשב של החולה, שהופך ליותר מחובר לסביבה, אבל משפיעות פחות על הזיכרון. הן עוצרות את תהליך ההידרדרות, אך לא מונעות את המחלה.


מחקר בינלאומי: תרופות נוגדות דיכאון – מגבירות הסיכון לדמנציה, ד"ר איתי גל , ynet, 13.06.2019