13.1.2019 - כיצד התפתחו הטיפולים הפסיכיאטריים במאה ה-20 – כשכל טיפול "חדש" הוא לא פחות אכזרי ומסוכן מקודמיו: מהטיפול בהלם אינסולין של הפסיכיאטר מנפרד סקל, לטיפולי הלם מטרזול של הפסיכיאטר לדיסלאוס וון מדונה, ועד לנזעי חשמל וניתוחי מוח כדוגמת ה"לובוטומיה" (פרק 7 מתוך הסרט התיעודי "פסיכיאטריה: תעשיית המוות")
מה קורה בתוך שער מנשה?
מיוחד: מה קורה בתוך שער מנשה? , יגאל מוסקו | החדשות | 05/01/19 , mako
בבית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה מאושפזים פגועי הנפש האלימים והמסוכנים ביותר בישראל. ההתמודדות המורכבת כוללת לפעמים גם שיטות שנויות במחלוקת כמו קשירות למיטה. הצצה למוסד ולאגף לביטחון מירבי שבתוכו.
מה קורה בין כותלי בית החולים הפסיכיאטרי השמור ביותר בארץ? במבט ראשון בית החולים הפסיכיאטרי השמור שער מנשה מזכיר קיבוץ, עם מבנים חד-קומתיים נטועים בין מדשאות רחבות ידיים, אך למעשה זהו בית החולים הפסיכיאטרי הגדול בישראל. בלב המוסד הזה יש מעין בית סוהר קטן, היחיד מסוגו בארץ, והוא האגף לביטחון מירבי שמורכב מארבע מחלקות.
באגף לביטחון מירבי נמצאים חולי הנפש המסוכנים ביותר בישראל, או כאלה שביצעו פשעים חמורים, ובית משפט קבע שאינם כשירים לעמוד לדין. ישנם גם כאלה שהגיעו ממוסדות פסיכיאטריים אחרים, שם תקפו מטופלים או אנשי צוות. באגף השמור סגורים 130 חולי נפש.
מעבר לשיחות הטיפוליות, החוגים ושיעורי התורה שמדי פעם מספיק למטופלים - לא קורה איתם כמעט כלום. מי שלא "זומבי" מהתרופות משחק פינג פונג או סתם מסתובבים בחצר. בעבר היו בשער מנשה נשים אך השילוב היה לא פשוט - כל הדחפים בחוץ, המיניים והתוקפניים ואז הוחלט להוריד אותן מהמשוואה.
הורפאים, הפסיכיאטרים ואנשי הצוות באגפים מסתובבים מדי יום ליד אנשים שיכולים לתקוף אותם בכל רגע נתון וללא התראה מוקדמת. חלק מהם הגיעו לשער מנשה אחרי שרצחו את האנשים הקרובים להם ביותר, אך הרופאים באגף נוקטים בזהירות מירבית כשהם מטפלים בחולים, אפילו כשהם נותנים להם לאכול, משום שבעבר חוו תקיפות מצד מטופלים. כולם יודעים שזה לא אישי - ושהכל נובע ממחלה נפשית של המטופל.
הזהירות בה נוקטים אנשי הצוות גבוהה במיוחד: מברשת השיניים נשמרת בתחנת האחיות אחרת היא עלולה להפוך לנשק קטלני. כך ניתן גם לוודא שהמטופל אכן מצחצח מדי בוקר. גם סכיני גילוח לא משאירים ברשותם, וחלק מהמטופלים זקוקים לאיש צוות שיעשה את המלאכה עבורם. בארוחת הצהריים אין סכינים ואין מזלגות - מכיוון שגם כף ניתן להשחיז ולהפוך לנשק והכפות נספרות לאחר כל ארוחה.
הצוות מקפיד שכל מטופל ייקח את התרופות שלו. ארבע פעמים ביום מתקיים מסדר תרופות שבמהלכו יש אחות שכל תפקידה לוודא שהמטופל אכן בולע את התרופה על המקום. חלק מהמטופלים לא רוצים לקחת את התרופות כי הם לא חושבים שהם חולים. חלקם אפילו חושבים שהם המשיח ורוצים שיתנהגו אליהם בהתאם.
בשלוש השנים האחרונות שער מנשה הוזכר כמעט מדי שבוע, ולא לחיוב, בתוכנית הרדיו של קרן נויבך בכאן ב'. עיקר הביקורת שהופנתה נגד בית החולים נגעה לקשירות ולבידודים של המטופלים - כדרך להשתלט עליהם. הקמפיין ברדיו הביא להישגים: משרד הבריאות הוסיף תקנים של אחיות ומאבטחים ומספר מקרי הקשירה בכל בתי החולים הפסיכיאטריים בישראל ירד ב-76%.
עובדי שער מנשה, שמטפלים בחולים שאף מוסד פסיכיאטרי בישראל אינו מסוגל להתמודד איתם, נפגעו מהתדמית שנוצרה להם. "הרבה מדברים על אנגליה, מדברים על הפסיכיאטריה ששם קשירה אסורה בעצם לפי החוק, אבל שם באים פשוט כמה אנגלים גדולים וכל אחד תופס יד ורגל וככה מחזיקים אותו כמה שצריך", סיפר אחד הרופאים.
בבית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה מאושפזים פגועי הנפש האלימים והמסוכנים ביותר בישראל. ההתמודדות המורכבת כוללת לפעמים גם שיטות שנויות במחלוקת כמו קשירות למיטה. הצצה למוסד ולאגף לביטחון מירבי שבתוכו.
מה קורה בין כותלי בית החולים הפסיכיאטרי השמור ביותר בארץ? במבט ראשון בית החולים הפסיכיאטרי השמור שער מנשה מזכיר קיבוץ, עם מבנים חד-קומתיים נטועים בין מדשאות רחבות ידיים, אך למעשה זהו בית החולים הפסיכיאטרי הגדול בישראל. בלב המוסד הזה יש מעין בית סוהר קטן, היחיד מסוגו בארץ, והוא האגף לביטחון מירבי שמורכב מארבע מחלקות.
באגף לביטחון מירבי נמצאים חולי הנפש המסוכנים ביותר בישראל, או כאלה שביצעו פשעים חמורים, ובית משפט קבע שאינם כשירים לעמוד לדין. ישנם גם כאלה שהגיעו ממוסדות פסיכיאטריים אחרים, שם תקפו מטופלים או אנשי צוות. באגף השמור סגורים 130 חולי נפש.
מעבר לשיחות הטיפוליות, החוגים ושיעורי התורה שמדי פעם מספיק למטופלים - לא קורה איתם כמעט כלום. מי שלא "זומבי" מהתרופות משחק פינג פונג או סתם מסתובבים בחצר. בעבר היו בשער מנשה נשים אך השילוב היה לא פשוט - כל הדחפים בחוץ, המיניים והתוקפניים ואז הוחלט להוריד אותן מהמשוואה.
הורפאים, הפסיכיאטרים ואנשי הצוות באגפים מסתובבים מדי יום ליד אנשים שיכולים לתקוף אותם בכל רגע נתון וללא התראה מוקדמת. חלק מהם הגיעו לשער מנשה אחרי שרצחו את האנשים הקרובים להם ביותר, אך הרופאים באגף נוקטים בזהירות מירבית כשהם מטפלים בחולים, אפילו כשהם נותנים להם לאכול, משום שבעבר חוו תקיפות מצד מטופלים. כולם יודעים שזה לא אישי - ושהכל נובע ממחלה נפשית של המטופל.
הזהירות בה נוקטים אנשי הצוות גבוהה במיוחד: מברשת השיניים נשמרת בתחנת האחיות אחרת היא עלולה להפוך לנשק קטלני. כך ניתן גם לוודא שהמטופל אכן מצחצח מדי בוקר. גם סכיני גילוח לא משאירים ברשותם, וחלק מהמטופלים זקוקים לאיש צוות שיעשה את המלאכה עבורם. בארוחת הצהריים אין סכינים ואין מזלגות - מכיוון שגם כף ניתן להשחיז ולהפוך לנשק והכפות נספרות לאחר כל ארוחה.
הצוות מקפיד שכל מטופל ייקח את התרופות שלו. ארבע פעמים ביום מתקיים מסדר תרופות שבמהלכו יש אחות שכל תפקידה לוודא שהמטופל אכן בולע את התרופה על המקום. חלק מהמטופלים לא רוצים לקחת את התרופות כי הם לא חושבים שהם חולים. חלקם אפילו חושבים שהם המשיח ורוצים שיתנהגו אליהם בהתאם.
בשלוש השנים האחרונות שער מנשה הוזכר כמעט מדי שבוע, ולא לחיוב, בתוכנית הרדיו של קרן נויבך בכאן ב'. עיקר הביקורת שהופנתה נגד בית החולים נגעה לקשירות ולבידודים של המטופלים - כדרך להשתלט עליהם. הקמפיין ברדיו הביא להישגים: משרד הבריאות הוסיף תקנים של אחיות ומאבטחים ומספר מקרי הקשירה בכל בתי החולים הפסיכיאטריים בישראל ירד ב-76%.
עובדי שער מנשה, שמטפלים בחולים שאף מוסד פסיכיאטרי בישראל אינו מסוגל להתמודד איתם, נפגעו מהתדמית שנוצרה להם. "הרבה מדברים על אנגליה, מדברים על הפסיכיאטריה ששם קשירה אסורה בעצם לפי החוק, אבל שם באים פשוט כמה אנגלים גדולים וכל אחד תופס יד ורגל וככה מחזיקים אותו כמה שצריך", סיפר אחד הרופאים.
רפואת יתר
"המגזין": האם מעודדים אותנו לצרוך תרופות מיותרות? , 15/06/2018 , המגזין עם אשרת קוטלר , אבי עמית
חברות התרופות רוצות להגדיל את רווחיהן וגורמות ל"רפואת היתר" להפוך לתופעה עולמית שמדאיגה רופאים ומטופלים רבים. "מקבלים תרופות שאינן יעילות ובעלות תופעות לוואי".
"רפואת יתר" היא מכה עולמית שבה צורכים באופן מיותר תרופות ומקבלים טיפולים ללא צורך ממשי. התופעה הזו, שמקורה ברצון של חברות התרופות להגדיל את רווחיהן, מדאיגה את בכירי הרופאים בעולם, בהם גם סר ריצ'רד תומפסון, לשעבר רופאה האישי של המלכה האליזבת ה-2 וכיום נשיא בית הספר המלכותי' שיצא לקמפיין הסברתי בנושא ואף יגיע בקרוב לביקור בישראל. "יש עדות ברורה לכך שאנחנו נותנים למטופלים תרופות רבות מדי שאינן יעילות ובעלות תופעות לוואי".
בין הטיפולים והתרופות שמסכנים את חיינו ניתן למצוא את בדיקות סקר מאמץ לאנשים בריאים, תרופות לחולי סוכרת ומרשמים להורדת כולסטרול. "כמו כל בן אדם, בגיל 60 התחלתי להיות חולה, קיבלתי תרופות לטיפול בסוכרת ובכולסטרול אך הן לא עזרו. החלטתי להפסיק ופתאום התחלתי לחיות מחדש. העייפות נעלמה, הכולסטרול ירד ורמת הסוכר השתפרה פלאים", סיפר ד"ר אלכס ארדיטי, מומחה לקרדיולוגיה.
חברות התרופות רוצות להגדיל את רווחיהן וגורמות ל"רפואת היתר" להפוך לתופעה עולמית שמדאיגה רופאים ומטופלים רבים. "מקבלים תרופות שאינן יעילות ובעלות תופעות לוואי".
"רפואת יתר" היא מכה עולמית שבה צורכים באופן מיותר תרופות ומקבלים טיפולים ללא צורך ממשי. התופעה הזו, שמקורה ברצון של חברות התרופות להגדיל את רווחיהן, מדאיגה את בכירי הרופאים בעולם, בהם גם סר ריצ'רד תומפסון, לשעבר רופאה האישי של המלכה האליזבת ה-2 וכיום נשיא בית הספר המלכותי' שיצא לקמפיין הסברתי בנושא ואף יגיע בקרוב לביקור בישראל. "יש עדות ברורה לכך שאנחנו נותנים למטופלים תרופות רבות מדי שאינן יעילות ובעלות תופעות לוואי".
בין הטיפולים והתרופות שמסכנים את חיינו ניתן למצוא את בדיקות סקר מאמץ לאנשים בריאים, תרופות לחולי סוכרת ומרשמים להורדת כולסטרול. "כמו כל בן אדם, בגיל 60 התחלתי להיות חולה, קיבלתי תרופות לטיפול בסוכרת ובכולסטרול אך הן לא עזרו. החלטתי להפסיק ופתאום התחלתי לחיות מחדש. העייפות נעלמה, הכולסטרול ירד ורמת הסוכר השתפרה פלאים", סיפר ד"ר אלכס ארדיטי, מומחה לקרדיולוגיה.
מי צריך ריטלין?
מי צריך ריטלין? מתוך נמאמר "פסיכולוגים במבחן" , ציפי לידר, news1 , 18.12.2018
פורסם כי מיליון מִרשמים של ריטלין ניתנים מדי שנה לאזרחי ישראל, תלמידים כבוגרים. יתרה מכך, השנה חל זינוק של 14% בצריכת התרופה בגיל הרך. השאלה היא, מי צריך את הריטלין? התלמידים? ואולי... המורים?
שמעו סיפור (אמיתי, לא בדיחה). מעשה בתלמיד כיתה ה, בן למשפחה ברוכת ילדים, שסבל מהפרעות קשב וריכוז חמורות. כתוצאה מכך הוא הפריע לכל הכיתה במהלך השיעור. המורה החליט לשים קץ לדבר, וּבשיתוף עם ההורים הוחלט שהתלמיד יקח חצי כדור ריטלין מדי בוקר, כשהוא נמזג בכוס הקפה. היה זה ריטואל קבוע. בכל בוקר התייצב התלמיד בבית הספר, מצוייד בכדור הגואל, וּמכין קפה לו ולמורה (כמה אדיב).
כעבור חודש זימן המורה שוב את ההורים, והפעם כדי לבשר להם על השינוי הדרמטי שהתחולל בבנם בעקבות הריטלין. לא יאָמן. הוא הפך לתלמיד טוב, שָקט וּממושמע. אלא שאז הפתיע הבן השובב וגילה את הסוד. את הריטלין בכל יום הוא שם לא בקפה שלו, אלא, ניחשתם נכון, בקפה שמָזג למורה. מסתבר שהמורה הוא זה שהיה זקוק נואשות לתרופה הגואלת, והשינוי שחל בו, הרוגע והסבלנות, השפיעו לטובה גם על התלמיד.
פורסם כי מיליון מִרשמים של ריטלין ניתנים מדי שנה לאזרחי ישראל, תלמידים כבוגרים. יתרה מכך, השנה חל זינוק של 14% בצריכת התרופה בגיל הרך. השאלה היא, מי צריך את הריטלין? התלמידים? ואולי... המורים?
שמעו סיפור (אמיתי, לא בדיחה). מעשה בתלמיד כיתה ה, בן למשפחה ברוכת ילדים, שסבל מהפרעות קשב וריכוז חמורות. כתוצאה מכך הוא הפריע לכל הכיתה במהלך השיעור. המורה החליט לשים קץ לדבר, וּבשיתוף עם ההורים הוחלט שהתלמיד יקח חצי כדור ריטלין מדי בוקר, כשהוא נמזג בכוס הקפה. היה זה ריטואל קבוע. בכל בוקר התייצב התלמיד בבית הספר, מצוייד בכדור הגואל, וּמכין קפה לו ולמורה (כמה אדיב).
כעבור חודש זימן המורה שוב את ההורים, והפעם כדי לבשר להם על השינוי הדרמטי שהתחולל בבנם בעקבות הריטלין. לא יאָמן. הוא הפך לתלמיד טוב, שָקט וּממושמע. אלא שאז הפתיע הבן השובב וגילה את הסוד. את הריטלין בכל יום הוא שם לא בקפה שלו, אלא, ניחשתם נכון, בקפה שמָזג למורה. מסתבר שהמורה הוא זה שהיה זקוק נואשות לתרופה הגואלת, והשינוי שחל בו, הרוגע והסבלנות, השפיעו לטובה גם על התלמיד.
 |
| מי צריך ריטלין? מתוך נמאמר "פסיכולוגים במבחן" , ציפי לידר, news1 , 18.12.2018 |
הירשם ל-
רשומות (Atom)