דו"ח משרד הבריאות: יש לצמצם קשירת מטופלים פסיכיאטרים ב-70% באופן מיידי

הדו"ח קורא לקדם שיטות חלופיות לריסון והרגעת מטופלים אלימים בבתי החולים הפסיכיאטריים. יישום המלצות הוועדה מצריך תקציבים רבים, שטרם ידוע מה יהיה מקורם , עידו אפרתי , 21.05.2017

דו"ח של ועדה מטעם משרד הבריאות קובע כי יש לצמצם באופן מיידי ודרמטי את השימוש בקשירת מטופלים במחלקות ובבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל. לפי הדו"ח, יש להפחית את מספר הקשירות בכ-70% עם החלת התוכנית, ולעשות בהן שימוש רק במקרים קיצוניים המחייבים זאת לצד הטמעה של גישות התמודדות חלופיות עם אלימות מטופלים.

הטיוטה הסופית של המלצות הוועדה מפרטת תוכנית תלת-שנתית לצמצום הקשירות ואת היסודות לשינוי התפיסה באשר להגבלת מטופלים. לפי התוכנית, תוך שלוש שנים יצומצמו בהדרגה כ-95% מהגבלות המטופלים: בשנה הראשונה ב-70%, בשנה השנייה יצומצמו כ-60% מהמקרים שיוותרו ובשנה השלישית ב-60% נוספים. כדי לעמוד ביעדים הללו ממליצה הוועדה על הטמעה של שיטות התמודדות חלופיות במחלקות פסיכיאטריות, על הכשרת אנשי צוות ועל תוספת כוח אדם משמעותית. על הדו"ח דווח היום (ראשון) ב"ישראל היום".


בית חולים שער מנשה בשנה שעברה - צילום: רמי שלוש

עם זאת, יישום המלצות הוועדה מצריך תקציבים רבים, ולכן יש ספק שאכן תמומש התוכנית במלואה. כיום ישנו מחסור גדול של משאבים וכוח אדם במחלקות, כאשר שניים או שלושה אנשי צוות בלבד מופקדים על מחלקה עם 34 מיטות במשמרת לילה. לפני חצי שנה הבטיח מנכ"ל משרד הבריאות על תוספת של מאה תקנים לעובדי סיעוד למערך האשפוז הפסיכיאטרי - אולם אלו לא נוספו עד היום. גם אם יתווספו התקנים, עדיין מדובר במספר נמוך שאין בכוחו לשנות את המציאות במחלקות. יעדי הוועדה מדברים על הגדלת מספר העובדים לשישה תוך שנה, ולשמונה תוך שלוש שנים.

ד"ר צבי פישל, היו"ר הנבחר של איגוד הפסיכיאטריה, מנהל מחלקה במרכז בריאות הנפש גהה וחבר ועדת ההיגוי, אמר כי עבודת הוועדה היתה רצינית, אך השאלה כעת היא כיצד מסקנותיה ייושמו. "תקני הסיעוד שהושגו (100 התקנים שהבטיח מנכ"ל המשרד, ע"א) בוודאי לא מספיקים והם עוד לא הועברו בכלל. בינתיים מה שקורה הוא שבחלק מבתי החולים משלמים שעות נוספות מ'הבור' התקציבי של בית החולים", אמר. "לקחנו על עצמנו התחייבויות מאוד קשות ליישום. הבעיה היא שצריך אמצעים".

לדברי פישל, הפחתה של 70% במספר הקשירות בתוך שנה היא ריאלית, ומיושמת בחלק מבתי החולים, אך היא דורשת כוח אדם, מבנים והכשרה מתאימה לצוותים הרפואיים. "החלק הבעייתי ביותר יהיו המקרים הקשים ויוצאי הדופן, כאלה שמגיעים למשל לבית החולים 'שער מנשה' (מחלקת אשפוז עם אבטחה מרבית, ע"א), שבו חלק מהפתרונות לא ישימים ויש צורך בהתאמה של פתרונות יעודיים". הוא אומר.

כ-4,000 פגועי נפש בישראל נקשרים מדי שנה במסגרת אשפוזם במערכת הפסיכיאטרית. במארס 2016 פורסם דו"ח חסר תקדים בנושא הגבלת המטופלים, שלפיו 23.2% מהמאושפזים בבתי חולים ובמחלקות הפסיכיאטריות חווים קשירה לפחות פעם אחת במהלך טיפולם — פי שלושה עד פי תשעה ביחס למדינות אירופה. בעקבות לחץ ציבורי ותקשורתי, בחודש מאי אשתקד מונתה ועדת ההיגוי של משרד הבריאות.

"השבוע הוא שיא מבחינתנו של מאבק ציבורי בן יותר משנה כנגד הפרקטיקה שח קשירות ובידוד באשפוז הפסיכאטרי", אמרה עו"ד שרון פרימור, היועצת המשפטית של ארגון "בזכות". "השיח שנוצר במהלך שנה זו לא היה קל. אנשים שעברו קשירה לא שוכחים את החוייה במהרה, ולא קל לאנשי הממסד הרפואי לחוש שהם מותקפים. עם זאת, הצלחנו לעבוד יחד, מתוך אמונה שהגיע הזמן לשינוי יסודי ושורשי".

בטיוטת הדו"ח נכתב כי השאיפה לצמצם את קשירת המטופלים משותפת הן לממסד הרפואי והן למטופלים. "מה שהחל בתור מאבק ניצי ומתוקשר הופך למאמץ משותף לאנשי צוות פסיכיאטרי ולציבור המטופלים והחברה האזרחית לשיפור ולקידמה, העתיד למקם את מדינת ישראל בשורה אחת עם המדינות שהצליחו לשנות אמונות מקצועיות ופרקטיקות מושרשות, ולהתקדם לכיוון מקצועי, הומאני ואתי יותר", נכתב בדו"ח.

יש לציין כי עוד בטרם מינוי ועדת ההיגוי, בראשותו של ד"ר בועז לב, גובשה באגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות תוכנית לצמצום דרמטי של מספר הקשירות בבתי החולים בישראל - עד כדי הפסקתן לגמרי בסוף 2018. התוכנית, שבגיבושה השתתפו מנהלי בתי חולים ומחלקות פסיכיאטריות ונחשפה ב"הארץ" ביוני 2016, היוותה את התשתית להמלצות הוועדה הנוכחית, ומפרטת את היסודות לשינוי בגישה הטיפולית ואימוץ שיטות מתקדמות לריסון והרגעת מטופלים.

לצד התוכנית והמלצות ועדת ההיגוי, האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות כבר החל לפעול לצמצום הקשירות והעביר בשנה האחרונה הדרכות לצוותי בתי החולים בנושא. על פי גורמים שנטלו חלק בתהליך, עד כה הוכשרו כ-50 מחלקות בבתי החולים בישראל. במקביל, בימים אלה מוקם מרכז הדרכה ייעודי להכשרת צוותים להתמודדות עם אלימות מטופלים במערכת הפסיכיאטרית.

בדו"ח הוועדה מציינים גם ניסיון מוצלח לצמצום מספר הקשירות במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, שם צומצמו היקפי הקשירות בכ-80%. לפי הדו"ח, "ניתוח פנימי של המהלך לימד כי להובלת הצוותים בידי הנהלת בית החולים, לתמיכה בהם ולאמונת ההנהלה ביכולתם, היה תפקיד ראשון במעלה בהצלחת המהלך".

נוכח זאת, הוועדה התבטאה באופן חסר תקדים בנושא מיגור הקשירות, והיא קוראת בין היתר ל"הנחלת שינוי תרבותי-תפיסתי", "תעדוף יעד של צמצום ההגבלות כיעד לאומי" ו"קיום דיאלוג מתמיד" בין כל הנוגעים בדבר במערכת הבריאות, כל אלה לצד מושגים כמו "מנהיגות פנים-מוסדית" ושיתוף מידע בין בתי החולים.

"בני הפך לבן ערובה של בית החולים הפסיכיאטרי הירושלמי"

מאי 2017 - "בני הפך לבן ערובה של בית החולים הפסיכיאטרי הירושלמי"

כך מתלוננת האם בקובלנות כנגד שני פסיכיאטרים שהגישה למשרד הבריאות

אם לבחור בן 27 פנתה לעמותת מגן לזכויות אנוש, והתלוננה על מה שנראה בעיניה כהפרת זכויות חמורה של בנה על ידי סחיטה באיומים. לדבריה, בנה, שאושפז מרצונו בבית חולים פסיכיאטרי בירושלים, הועבר לאחר תקופה קצרה למחלקה פתוחה, ובהמשך ביקש להשתחרר. כאשר כתב למנהל המחלקה מכתב בקשה לשחרור, זומן למשרדו של אחד הפסיכיאטרים מהמחלקה וזה איים עליו כי אם לא יחתום לו כי הוא נשאר באשפוז מרצונו, יעביר אותו למחלקה הסגורה לאשפוז כפוי. הבן שנבהל מאד מהאפשרות שיחזור לשם, חתם בחוסר ברירה על נייר ריק שהוגש לו, ונשאר בבית החולים. כשהאם שוחחה לאחר מכן עם אותו פסיכיאטר, אמר לה כי בנה חתם כי הוא רוצה להישאר במחלקה, וכי בכל עת שירצה להשתחרר הוא יוכל לכתוב מכתב בקשה לשחרור.

לאחר מספר ימים, החליט הבן, למרות חששותיו, לכתוב שוב מכתב בקשה לשחרור. התשובה התקבלה דרך עובדת הרווחה של המוסד, שיצאה ממשרדו של הפסיכיאטר והודיעה לבן ולאמו כי ישתחרר בתאריך קרוב כלשהו. לאחר מכן הודיעו לבן כי עליו להיפגש עוד עם מנהל המחלקה, וכשיצא, סיפר לאמו שהפעם גם מנהל המחלקה איים עליו בהעברה למחלקה הסגורה לאשפוז כפוי אם יבקש להשתחרר.
כאשר האם נכנסה למשרדו של מנהל המחלקה, אמר לה כי בנה לא נראה טוב ולכן הוא צריך להישאר באשפוז. האם טענה בפניו שבנה נמצא במחלקה פתוחה ואינו מסוכן לעצמו או לאחרים ולכן אין לו סמכות להחזיק בו בבית החולים בניגוד לרצונו.
יהודה קורן, דובר העמותה, אומר כי אם תתבררנה העובדות כנכונות, מדובר בהפרה חמורה של חוק זכויות החולה ובהתנהלות שחשודה בפלילים. הכנסות בתי החולים נגזרות באופן ישיר ממספר מיטות האשפוז התפוסות, ולכן ישנו אינטרס כלכלי מובהק לבתי חולים, במחלקות שאינן מצויות בתפוסה מלאה, "למתוח" את משך אשפוזם של חולים מעבר לנדרש. אולם רק לפסיכיאטרים קיימת זכות היתר, שלא קיימת אצל רופאים במוסדות אחרים, לאשפז חולים כנגד רצונם, או לאיים עליהם בכליאה במחלקה שבה ניתן לקבל זריקות או להיקשר בניגוד לרצונך. השימוש לרעה בזכות היתר הזו כי למתוח את משך האשפוז כמו כל ניסיון לשדוד את הקופה הציבורית הינו עניין שצריך להיבדק בקפידה ולהיות מטופל בחומרה הראויה.

למידע נוסף,
יהודה קורן,
דובר העמותה

שוטרים חמושים ברובים מונעים מאמא לשחרר בנה בן ה- 8 מאשפוז לא חוקי במוסד פסיכיאטרי איתנים

מאי 2017 - ילד בן שמונה נכלא באישפוז בכפיה ללא צו באיתנים.
האמא דורשת לשחרר את בנה לאלתר.
איתנים מזמינים משטרה.
המשטרה מנסה לסלק את האמא בטענה שאלו אינם שעות ביקור.
הלו...הילד שלה שם בפנים...חטוף בלי צו ובאופן בלתי חוקי...
ואתם מתעסקים עם שעות ביקור???????????




שוטרים חמושים ברובים מונעים מאמא לשחרר בנה בן ה- 8 מאשפוז לא חוקי במוסד פסיכיאטרי איתנים
שוטרים חמושים ברובים מונעים מאמא לשחרר בנה בן ה- 8 מאשפוז לא חוקי במוסד פסיכיאטרי איתנים

פסיכולוג קליני: הפרעת קשב וריכוז אינה מחלה

מאי 2017 - ד"ר טובי ווטסון - פסיכולוג קליני בכיר - במסר חשוב להורים על הפרעת קשב וריכוז, תרופות פסיכיאטריות ופסיכיאטריה. חובת צפייה לכל הורה

מטופל הגיש תלונות כנגד שלושה פסיכיאטרים ואח בגין "אלימות והתעללות" שחווה במהלך אשפוזו

מאי 2017 - בן 27 תושב אריאל שכבר עבר שני אשפוזים הובל לבית חולים פסיכיאטרי בצפון הארץ בצו אשפוז כפוי על ידי המשטרה כאשר הוא אזוק. הוא הוכנס מיד לחדר קשירה אולם לטענתו שני האחים שקיבלו אותו למחלקה הפעילו עליו אלימות פיזית. אחד חנק אותו והשני הניח את ידו בחוזקה על הפנים בשעה שהזריקו לו זריקה, וזאת למרות שלא יכול היה ממילא להתנגד כיון שהיה אזוק.
במהלך אשפוזו תקף אותו, לטענתו, אחד המטופלים ונתן לו אגרוף בעין. אולם כאשר, מטעמי הגנה עצמית, דחף אותו כדי להרחיקו, הוחלט לתת לו זריקת הרגעה. כאשר התנגד לקבל זריקה תפסו אותו שישה אחים. השכיבו אותו על הרצפה ובעטו בו בגב עד שממש הרגיש שהגב שלו עומד להישבר. ואז הפסיק להתנגד, אולם האחים המשיכו לחנוק אותו, קשרו אותו למיטת הקשירה ונתנו לו בכוח את הזריקה. לטענתו התרופה שהוא מקבל גורמת לו לאי שקט ולפעלתנות יתר היפר אקטיביות.

לטענת הבחור צוות האחים אלים בצורה קיצונית, ונראה שניתן להם חופש פעולה בלתי מוגבל להשתמש באלימות כלפי החולים. לטענתו לא הייתה הצדקה להכותו במקרה הראשון כיון שהיה קשור, וגם התנגדותו לקבל זריקה (כאילו הייתה עונש) לא הצדיקה את המכות הקשות שקיבל.

התלונות כנגד אחד האחים, פסיכיאטר בכיר במחלקה, מנהלת המחלקה ומנהלת בית החולים הוגשו בסיוע המתנדבים של עמותת מגן לזכויות אנוש החוקרת וחושפת הפרות זכויות אדם בתחום בריאות הנפש

למידע נוסף:
יהודה קורן,
דובר עמותת "מגן לזכויות אנוש"
052-3350928
Yodak8@gmail.com

יהודה קורן
דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03