בכיתה א' לפני 7 שנים הלכנו לפרופ׳ א'. הוא נתן לה ריטלין. בהתחלה היה בסדר, אבל אחרי בערך שנה התחילו תופעות לוואי של חוסר מנוחה, תיקים, חרדות.
בכיתה ב', לפני 6 שנים, הלכנו לנוירולוג פרופ׳ ו'. הוא נתן לה פוקלין וזה הקפיץ לה את החרדה. תוך חודשיים הילדה סבלה מהתקפי חרדה נוראיים.
בכיתה ג', לפני 5 שנים, ד״ר א' נתן לה אריפליי עם פלוטין. זה גרם להעלאה נוראית במשקל – תוך חודשיים עלתה 8 קילו, ואז ד״ר ו' החליף לפרפנל.
כתוצאה מכך היו תופעות לוואי של חוסר תפקוד, הילדה אפילו לא רצתה לכתוב – אפילו שתי מילים לא יכלה לכתוב. לא תפקדה בכיתה, גם לא בבית. ד״ר ו' דחף לה הרבה כדורים ואפילו ביה״ס התלוננו שהיא לא מתפקדת, במשך כמה חודשים.
אמרתי את זה לד״ר ו' ואז הוא עשה לה הפסקה. חודש אח״כ הילדה הצליחה לכתוב ולתפקד.
בכיתה ו' לקחתי אותה לרופאה ד״ר כ'. היא אבחנה אותה בהפרעת חרדה ונתנה לה ציפרלקס, חצי כדור. היו שוב בעיות, ד״ר כ' התחילה להציע שוב ריטלין ועוד תרופות, אבל זה היה נראה לי יותר מדי "זיגזג" של התרופות.
שנה שעברה אבחנו אותה על הרצף.
בתחילת ספטמבר יצרתי קשר עם ד״ר פ', ראש מחלקה במרכז לבריאות הנפש גהה. היא רשמה לנו עוד כדור – הלידול. כתבתי לה שהחרדות הוגברו. ד״ר פ' אמרה ששבוע זה לא מספיק כדי לבחון את השפעת הכדורים ושנמשיך. כעבור בערך חודש הילדה לא היתה במצב טוב. הדיכאונות והחרדות הוגברו אפילו יותר, ניסיתי ליצור קשר עם ד״ר פ', אבל היא לא חוזרת אליי וממש נעלמה. בעקבות ההלידול הילדה פיתחה הפרעת אכילה ותוך חצי שנה ירדה כמעט 15 קילו, ועדיין סובלת מחרדות ודיכאונות.
יום אחד הילדה ניסתה לחנוק את עצמה, לקחנו אותה למיון. היא פונתה לגהה ל- 3 ימים ושחררו אותה. אמרו שזה טיפול בקהילה.
היא כבר שנה ללא מסגרת, והמצב הרגשי שלה לא טוב. עכשיו היא סובלת מהפרעת אכילה כי היא השמינה וזה עוד יותר גרם לה לבעיות רגשיות.
המצב ללא מסגרת גם החמיר את המצב עוד יותר. המצב לא טוב ואני לא יודעת איך לעזור לה, מאוד קשה לנו איתה. היא לא היתה ככה לפני הכדורים. יש לה התקפי חרדות כל הזמן, גם דיכאונות. היא לא בן אדם מאז התרופות.
בית הספר הפעיל עליי לחץ שאתן לה עוד תרופות. ובינתיים לא נותנים לי סל אישי, למרות שיש חוק חדש. המפקחת ח' ישבה איתי ועם המורות ואמרה לי שלא יאשרו לי את הסל כי לא מיציתי את התרופות.
הפסיכולוגית אמרה שהבעיות שלה זה בגלל הסביבה. דיברו אליי לא יפה. רצו לפתור את הבעיות בשנייה אחת עם תרופה וזהו, אבל זה לא עובד ככה ואנחנו בבעיה חמורה. "
אל תתנו לפסיכיאטרים לפגוע במוח של הילדים שלכם ולהפוך אותם למוגבלים מבחינה שיכלית.
תרופות פסיכיאטריות משבשות את היכולת.
פסיכיאטריה זה לא רפואה ולא מדע, זו הונאה.
מתוך עמוד של ״עמותת מגן לזכויות אנוש״
בתחילת ספטמבר יצרתי קשר עם ד״ר פ', ראש מחלקה במרכז לבריאות הנפש גהה. היא רשמה לנו עוד כדור – הלידול. כתבתי לה שהחרדות הוגברו. ד״ר פ' אמרה ששבוע זה לא מספיק כדי לבחון את השפעת הכדורים ושנמשיך. כעבור בערך חודש הילדה לא היתה במצב טוב. הדיכאונות והחרדות הוגברו אפילו יותר, ניסיתי ליצור קשר עם ד״ר פ', אבל היא לא חוזרת אליי וממש נעלמה. בעקבות ההלידול הילדה פיתחה הפרעת אכילה ותוך חצי שנה ירדה כמעט 15 קילו, ועדיין סובלת מחרדות ודיכאונות.
יום אחד הילדה ניסתה לחנוק את עצמה, לקחנו אותה למיון. היא פונתה לגהה ל- 3 ימים ושחררו אותה. אמרו שזה טיפול בקהילה.
היא כבר שנה ללא מסגרת, והמצב הרגשי שלה לא טוב. עכשיו היא סובלת מהפרעת אכילה כי היא השמינה וזה עוד יותר גרם לה לבעיות רגשיות.
המצב ללא מסגרת גם החמיר את המצב עוד יותר. המצב לא טוב ואני לא יודעת איך לעזור לה, מאוד קשה לנו איתה. היא לא היתה ככה לפני הכדורים. יש לה התקפי חרדות כל הזמן, גם דיכאונות. היא לא בן אדם מאז התרופות.
בית הספר הפעיל עליי לחץ שאתן לה עוד תרופות. ובינתיים לא נותנים לי סל אישי, למרות שיש חוק חדש. המפקחת ח' ישבה איתי ועם המורות ואמרה לי שלא יאשרו לי את הסל כי לא מיציתי את התרופות.
הפסיכולוגית אמרה שהבעיות שלה זה בגלל הסביבה. דיברו אליי לא יפה. רצו לפתור את הבעיות בשנייה אחת עם תרופה וזהו, אבל זה לא עובד ככה ואנחנו בבעיה חמורה. "
אל תתנו לפסיכיאטרים לפגוע במוח של הילדים שלכם ולהפוך אותם למוגבלים מבחינה שיכלית.
תרופות פסיכיאטריות משבשות את היכולת.
פסיכיאטריה זה לא רפואה ולא מדע, זו הונאה.
מתוך עמוד של ״עמותת מגן לזכויות אנוש״
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה