מעשה טוב שווה זהב.(פיתגם הולנדי)

האימא והאבא שעזר לי לחוקק חוקים לרווחת נפגעי הנפש

מרץ 2025 - מאת יהודה קורן

אמא שלי ניצחה את היטלר' הצורר הנאצי וחיה הרבה יותר ממנו 92 שנה וחודשיים
היא עברה את גטו ורשה, הסתתרה בצד הארי של ורשה.
עלתה לארץ על ספינת המעפילים נחשון קסטל שם פגשה את אבא דב ז"ל  יחד היו במחנה המעצר בקפריסין וכשהגיעו לארץ התחתנו בגיל צעיר כבר היתה אמא והתמסרה אלינו .
היתה יפה, עדינה ואצילית היה לה דימיון לשחקנית שהעריצה ליז טיילור .
יהי זכרה ברוך.
ב- 2016 עליו השלום גם אבא אינינו הרגשת היתמות היא משהו חדש עבורי.
אבא שלי היה לא קל בשרקופצ'יזנה ברוסיה הלבנה כפרטיזן ברוסיה הלבנה, בלוחם במלחמת השחרור, מבצע קדש, מלחמת ששת הימים ואפילו במלחמת יום כיפור ידע לעזור לי ולעמותת מגן לזכויות אנוש בקשרים הענפים במפלגת העבודה עם אופיר פינס וח"כ אלי בן מנחם.

אלה בן נחום ממקימי העמותה שלנו הצלחנו להעביר בכנסת ישראל שני תיקוני חוק חשובים. הראשון הוא חוק איסור קיום יחסי מין בין מטפל למטופל, לפיו פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי שיקיימו יחסי מין עם מטופליהם במשך הטיפול, יהיו צפויים לעונש מאסר של עד ארבע שנים. חוק נוסף הוא חוק מינוי סנגור ציבורי לכל מאושפז בכפיה. הכוונה היתה להשוות את חוק המעצרים לאשפוז בכפיה. חוק זה מהווה פריצת דרך במאבק על זכויות האדם בישראל.

כשאבא שלי היה במצב קשה היתה לנו אחת אחת השיחות הכי מרתקות ונפלאות שהיו לנו, כשאבא ביקש ממני סליחה על דברים שעשה שלא היו נחמדים במיוחד. ואני ביקשתי ממנו סליחה אם פגעתי בו וזה היה רגע מרגש מאין כמותו הדמעות זלגו מעצמן,

בשיחה היה משפט שלא אשכח כשאמר לי שהוא גאה שהצלחתי להיות משפיען ועזרתי לחוקק שני תיקוני חוק כל כך הומנים, והברכה שלו לסיום היתה נר לרגלי להמשיך במאבק לעשות רפורמה אמיתית בתחום בריאות הנפש שבאמת תהיה כזו.
תודה לאבא ואימא שעשו כל כך הרבה עבור אחי חיים ואני.
לעולם לא נשכח ותמיד נזכור זכרונם לברכה.




מלכודת כימית עטופה בצלופן , תרופות הרגעה האמנם?

הלוטוס הלבן, גרסת המציאות: ההתמכרות השקטה לכדורי הרגעה

מאחורי משקפי שמש ענקיים מסתירה ויקטוריה ראטליף התמכרות לתרופות הרגעה. הסיפור שלה בעונה השלישית של הלוטוס הלבן אינו מופרך לגמרי. תלות בכדורי הרגעה כמו קלונקס, ואבן ולורזפאם הפכה לתופעה חוצת יבשות. איך זה קורה, ולמה קשה כל כך להיגמל? ד"ר חן אבני, פסיכיאטר מכללית: "מטופל שלי הגיע למצב שהוא קונה חלק מהתרופות דרך קופת חולים וחלק בשוק השחור"

איתן גפן |14.03.25 | ynet

ויקטוריה ראטליף מתעוררת בסוויטה המפוארת שלה, השמש התאילנדית מסנוורת את עיניה. היא פוקחת אותן באיטיות, מרגישה את הראש שלה כבד יותר מהרגיל. אוי לא, שוב הגזימה עם היין אתמול? או שאולי זה הלורזפאם? בעלה מתקלח בחדר הצמוד, חסר מודעות לחלוטין לטריפ הקטן שאשתו מנהלת עם עצמה. הילדים? הם כבר מזמן איבדו עניין באמא שלהם. היא עוצמת עיניים לרגע, שואפת עמוק ומדמיינת שהיא אישה אחרת. כזו שלא צריכה גלולה כדי לשרוד את היום.
אבל עד שתחליט להתמודד, יש לה עוד כמה שעות להעביר, והחרדה כבר מתחילה לדפוק בדלת. היא פותחת את הבקבוק, שולפת כדור, בולעת אותו בלגימת מים ועוצמת עיניים בעונג. 

"מישהו ראה את הלורזפאם שלי?" ויקטוריה ראטליף ב"הלוטוס הלבן" ”(צילום: Fabio Lovino / HBO)
"מישהו ראה את הלורזפאם שלי?" ויקטוריה ראטליף ב"הלוטוס הלבן" ”(צילום: Fabio Lovino / HBO)

כשהמלצר בברכה פונה אליה ומציע לה מוחיטו, ויקטוריה מביטה בו כאילו הוא מדבר אליה מבעד לזכוכית עבה. היא מחייכת בעייפות ומנפנפת בידה בחוסר עניין. הכול מטושטש, הכול עמום. לא תמיד היא זוכרת את הכדור האחרון שלקחה, אבל היא מרגישה את ההשפעה שלו.
הכלא הכימי
בעונה השלישית של "הלוטוס הלבן", מלהיטי HBO, ויקטוריה ראטליף מתמודדת עם התמכרות שקטה לתרופת ההרגעה "לורזפאם". זו הסיבה שברוב הסצנות היא נראית שקועה בערפול, מרחפת בין נמנום לערות, או שרויה ברוגע לא טבעי – וכל זה מוסתר היטב מאחורי משקפי שמש עצומים וחיוך גדול עוד יותר שכמובן מרמז לנו, הצופים, על גודל הבעיה.

אמנם ויקטוריה היא דמות בדיונית, אך הסיפור שלה משקף עבור רבים מציאות אמיתית. בשנים האחרונות, התמכרות לתרופות כמו ואבן, קלונקס, לורזפאם (המוכר בישראל בשם המסחרי "לוריבן") ועוד, הפכה לבעיה עולמית – חוצה גילים, מעמדות ויבשות. זה מתחיל ב"כדור קטן להרגעה", ממשיך ב"הרופא נתן לי אז זה בטוח", ולפני ששמים לב – קשה מאוד להפסיק.

המאבק של ויקטוריה מכוון זרקור אל תופעה מדאיגה ההולכת ומתפשטת: תלות גוברת בתרופות מרשם להתמודדות עם לחצי היומיום. מה שנראה בתחילה כפתרון זמני עלול להפוך לכלא כימי, עם השלכות הרסניות על הבריאות הנפשית והפיזית. מדוע כל כך קשה להיגמל? איך נגררים לזה מלכתחילה? ומה אפשר לעשות לפני שהכדורים משתלטים על החיים?




מלכודת כימית עטופה בצלופן , תרופות הרגעה האמנם?

מלכודת כימית עטופה בצלופן , תרופות הרגעה האמנם?












הצעדים שנועדו לעזור לנפגעי נפש

ראיתי את כל התגובות לפוסט על התאבדותה של ניצולת הנובה... זה רק מראה שהלב של המגיבים במקום הנכון. כשאני חושב על כל אלה שעברו את הזוועה של ה 7 באוקטובר, ונפלו לידיים של הפסיכיאטרים, הבנתי מה יעלה בגורלם וזה סימום המוני של אומללים שרק רוצים לספר את מה שעבר עליהם, איך באמת מוציאים את האומללים האלה שנקלעו לאירוע מפחיד ושרדו?

ובכן זה צריך להיות דיי מעניין ומאוד פשוט. הצעדים הם כאלה הם צריכים להגיע למקום שקט עם המון צמחיה סלעייה אווירה שקטה, יש לעבור בדיקות גופניות ולקבל מזון בריא, המון ירקות כמויות ויטמינים ומינרלים. כל אדם עם החוסרים שלו. כשאתה נמצא בשבי המאגרים הגופנים מתכלים, מה שמסוכן עוד יותר שגם הסמים הפסיכיאטרים מכלים את המאגרים הללו הם פשוט שורפים אותם.

בשלב התרפיה יש מה לעשות אך לא בכלים שהרשויות מציעים אולי יש הקלה אבל יש לי כמה סיפורי הצלחה מפוסט טראומה שהם מדהימים. מי שבאמת רוצה ללמוד יכול למצוא איך לעשות את זה נכון.

פסיכיאטריה - חולה שנרפא הוא לקוח שאבה


יש מספר אלטרנטיבות והן לא במיינסטרים.

אם ראיתם אדם בבית חולים פסיכיאטרי הם נראים סמרטוטי אדם, חלשים חסרי תנועה או מחורפנים על כל הראש אני לא חושב שזה נראה כמו ריפוי. לא נראה שיש מישהו שנרפא מהמצוקות שלו. וכמובן הפסיכיאטרים אינם רוצים חס וחלילה להוריד את התווית הפסיכיאטרית מאותם אומללים הרי כך יש לפסיכיאטריה לקוח לכל החיים נכון?

וכמובן שהמנטרה שנאמרת היא: זה הטיפול הכי טוב שיש... האמנם?