מתוך הדף של עמותת עמותת מגן לזכויות אנוש
הפרעה טורדנית־כפייתית (OCD) היא הפרעה נפשית המאופיינת במחשבות חודרניות, טורדניות ובלתי נשלטות (אובססיות), לצד טקסים והתנהגויות כפייתיות שנועדו להפחית חרדה — אך בפועל עלולים לשמר אותה. הטקסים גוזלים זמן רב, פוגעים בתפקוד היומיומי ועלולים לשתק חיים שלמים.
כ־1.2% מהאוכלוסייה סובלים מ־OCD, ושיעור לא מבוטל מהם מפתחים עמידות לטיפולים המקובלים - תרופתיים ופסיכולוגיים. במקרים כאלה, האפשרויות הטיפוליות הולכות ומצטמצמות, והפגיעה באיכות החיים עלולה להיות קשה במיוחד.
אחת מהן היא ש' - אם ורעיה בשנות ה־40 לחייה מהצפון - שהתמודדה במשך שנים עם OCD שהלך והחמיר, עד שפגע כמעט בכל תחום בחייה: בזוגיות, בהורות, בעצמאות וביכולת לתפקד. לאחר יותר מחמש שנות טיפולים שלא הועילו - תרופות, פסיכותרפיה ושילובים שונים - הופנתה ש' לאפשרות טיפולית נדירה בישראל: גרייה מוחית עמוקה (Deep Brain Stimulation - DBS), ובמקרה שלה - בטכניקה חדשה שטרם יושמה כאן.
ההליך, שבוצע במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, כלל השתלה של ארבע אלקטרודות בשני אזורים שונים במוח, בניגוד לשיטה המקובלת שבה מושתלות שתי אלקטרודות באזור אחד. מדובר בניתוח הראשון מסוגו בישראל, שנועד לשפר את היכולת לווסת פעילות מוחית חריגה במצבים של OCD עמיד במיוחד לטיפול.
