מחקר מעניין על איך תרופות לטיפול בהפרעות קשב מעלות הסיכון למחלות לב וכלי דם.


אפריל 2024 - המחקר פורסם לאחרונה במגזין הפסיכיאטרי JAMA Psychiatry, תוצאותיו מחזקות מחקרים קודמים שהגיעו למסקנה דומה.
המחקר נערך בשוודיה, והתבסס על 278,027 אנשים שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז. מטרתו הייתה להעריך את הקשר בין שימוש ארוך טווח בתרופות ל-ADHD לבין הסיכון למחלות לב וכלי דם.
המחקר מצא שימוש ארוך טווח בתרופות להפרעת קשב מגדיל את הסיכון למחלות לב וכלי דם: שימוש בין שנה לשנתיים מגדיל את הסיכון ב- 9%, שימוש בין שנתיים לשלוש מגדיל ב- 15%, וצריכת תרופות להפרעות קשב בין שלוש לחמש שנים מגבירה את הסיכון למחלות לב ב- 27%!
מבחינת הסיכון ליתר לחץ דם, הסיכון גדל ב- 72% בשימוש בתרופות להפרעת קשב בין 3 ל- 5 שנים. בשימוש מעל 5 שנים, הסיכון עולה ל 80%.
מבחינת הסיכון למחלות עורקים, בשימוש בין 3 ל-5 שנים הסיכון לחלות גבוה ב-65%, ומעל 5 שנים, הסיכון המוגבר הינו 49%.
מחקר זה מחזק מחקרים קודמים שפרסמנו כאן באתר העמותה:
מחקר שבוצע בדנמרק ב- 2014 מצא כי שימוש בתרופות להפרעות קשב וריכוז בילדים (כגון ריטלין) עלול להכפיל את הסיכון לאירועי לב בילדים.
מחקר מ- 2016 שבדק נתונים על 114,647 ילדים מדרום-קוריאה שאובחנו עם הפרעות קשב, וגילה "עליה משמעותית בסיכון הכולל להפרעות בקצב הלב הקשורה לטיפול במתילפנידאט בילדים וצעירים עם ADHD". המחקר מצא גם "קשר בין זמני החשיפה לתרופה לבין בעיות לבביות אחרות".
לא רק שמחקרים מצאו סיכון מוגבר למחלות לבביות, מחקר מ-2015 לא מצא עדות לתועלת אמיתית משימוש לתרופות כדוגמת ריטלין שתצדיק סיכונים חמורים כאלו, וסיכם כך: "בזמן זה, איכותן של העדויות הזמינות לא מאפשרות לנו לומר בוודאות האם נטילת מתילפנידאט תשפר את חייהם של ילדים ומתבגרים עם ADHD".
מתוך העמוד של עמותת מגן לזכויות אנוש.

תרופות פסיכיאטריות - אילוסטרציה


אלפי ילדים המטופלים בסמים פסיכיאטריים הינם פשוט "חכמים" - מאת דר' סידני ווקר

אפריל 2024 - אומר הפסיכיאטר ד"ר סידני ווקר: אלפי ילדים המטופלים בסמים פסיכיאטריים הינם פשוט "חכמים". "הם היפר לא בגלל שהמוח שלהם לא עובד נכון, אלא מכיוון שהם מבלים כל היום בהמתנה לתלמידים איטיים להשיג אותם. תלמידים אלו משועממים עד דמעות, ובני אדם משועממים מתנועעים, מתנדנדים, מתגרדים, מתמתחים, ו(במיוחד אם הם בנים) מתחילים לחפש דרכים להיכנס לצרות".

בספרו של הפסיכיאטר ד"ר סידני ווקר, המתיחה ההיפראקטיבית (The Hyperactivity Hoax), מתעד מגוון סיבות להתנהגות היפראקטיבית: "ילדים עם גידולים במוח, בשלבים ראשוניים, יכולים לפתח סימפטומים של היפראקטיביות או של תשומת לב ירודה. כך גם ילדים אשר סופגים רעלי עופרת וחומרי הדברה. כמו כן ילדים עם שלבים ראשונים של סוכרת, מחלת לב, תולעים, זיהומים ויראליים או חיידקיים, חשיפה לכספית או למגנזיום, התקפי מחלת נפילה, ומאות, כן, מאות בעיות רפואיות קטנות, גדולות ואפילו מסכנות חיים אחרות. אולם עדיין כל אותם ילדים מסומנים כהיפראקטיביים או בעלי “ADD.

יועצות בית ספר תחת השפעת ריטלין


14.4% מילדי ישראל מאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז

ב-1865, טען פסיכיאטר שוויצרי בשם ווילהלם גרזינגר, כי כל הבעיות הנפשיות חייבות להיות מחלות מוחיות. הפסיכיאטריה בנתה אימפריה של מולטי מיליארדי דולרים על בסיס מדע כוזב זה ולא נרתעה מהיעדר הוכחה עד היום הזה.

בסוף המאה ה-19, הפסיכיאטר הגרמני, אמיל קרפלין, שהיה הראשון לתייג ולארגן את חוקי ההתנהגות האנושית כ"הפרעות", אף כי הודה כי לפסיכיאטריה אין כל טיפול או ריפוי יעיל.

ב-1952, כלל המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי של הפרעות נפשיות (DSM) של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (APA) רק שלוש "הפרעות" לתינוקות או לילדים. לאחר "שהומצאה" בשנת 1987 הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות, חל גידול של כמעט פי עשרה במספר הפרעות הילד.

בשנת 2016 בווינט פורסם ש 14.4% מילדי ישראל מאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז – פי 2 יותר מלפני עשור ומהממוצע העולמי.

פורסם בפורבס 24 לאוגוסט 2023 ש כ-129 מיליון ילדים ומתבגרים! ברחבי העולם בין הגילאים 5 עד 19 סובלים מהפרעות קשב וריכוז. האם אנחנו קולטים מה הולך כאן?

הריטלין הפך אותי לזומבי