בבתי החולים הפסיכיאטרים מטופלים נקשרים ל- 18 שעות, מטופלת אחרת נקשרה מאחר וביקשה לראות רופא. שיטות הטיפול בבתי החולים הפסיכיאטרים במדינת ישראל, שנויות במחלוקת, מיושנות, ואף חשד להתעללות.
.
.
.
איילה - מטופלת בכפייה מספרת: "איזה כמה שעות ככה שכבתי, קשורה למיטה בעצם. צעקתי, צעקתי הרבה כי הדבר היחיד שאתה יכול להזיז זה הפה שלך".
מטופל אחר מספר: "מתעללים שם בלי סוף, קושרים אנשים ימים כלילות".
בת של מאושפז מספרת: "יום אחרי שאבא השתחרר הוא רק מלמל, 'הם הרגו אותי', 'הם הרגו אותי', הם הרגו אותי', 'הם הרגו אותי' ...".
המאושפזים, יש להם תחושות, וכאבים, מצוקות ופחדים, אבל אין להם קול ואין להם פנים. בתי החולים הפסיכיאטרים הם המקום שבו נמצאים האנשים הכי חסרי אונים במדינת ישראל. הציבור מעדיף לא לדעת ולא לשמוע מה קורה שם.
בהרבה מאוד מקרים יש במקומות האלו הכל, חוץ מחמלה, אהבה ויחס אנושי.
א' אושפז בבית החולים "לב השרון". כששוחרר נראו על רגליו סימני קשירה קשים מאוד: סימני קריעה, חתך של הבשר.
בתו מספרת: "הוא הגיע הביתה ופשוט צרח מכאבים. כל הליכה, כל התיישבות, כל תנועה שהיא הייתה מלווה בהמון כאב. ימים ושבועות לאחר מכן לאבא שלי היה קשה מאוד להתהלך בחופשיות"
קישורים:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה