מאי 2013 - מחקר מקרה-מוצלב (Case-crossover) בקרב כ- 15,500 מטופלים
השוהים במוסדות סיעוד לטווח-ארוך, בחן את הקשר בין שימוש בתרופות היפנוטיות
לא-בנזודיאזפיניות לבין שבר בצוואר הירך. המחקר כלל מטופלים בני 50 ומעלה
עם ריבוד של הסיכון על-פי מאפיינים פרטניים (individual) ומאפיינים מוסדיים
(facility-level). תוצאות המחקר מראות, כי הסיכון לשבר בצוואר הירך עולה
בקרב מטופלים המשתמשים בתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות.
רקע
חשוב להבין את הקשר בין השימוש בתרופות שינה ונפילות המסבות פציעות בקרב אלה השוהים במוסדות סיעוד (nursing home residents).
מטרות
בוצע מחקר מקרה-מוצלב (case-crossover) על-מנת להעריך את הקשר בין שימוש בתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות (nonbenzodiazepine hypnotic drug) כגון זולפידם (Zolpidem– Intermezzo), אסזופיצלון (Eszopiclone – Lunesta) וזלפלון (Zaleplon – Sonata) לבין הסיכון לשבר בצוואר הירך (hip fracture). המחקר נערך בקרב מדגם בקנה מידה ארצי של שוהים במוסדות סיעוד לטווח-ארוך (nationwide sample of long-stay nursing home residents) – כאשר ההתייחסות לסיכון היא כסיכון כולל וכסיכון מרובד (stratified) על פי מאפיינים יחידניים (individual) ומאפיינים ברמת המוסד (facility-level).
שיטות
המחקר נערך בתבנית מחקר מקרה-מוצלב עם רקע של מחקר אקדמי. המחקר כלל 15,528 שוהים במוסדות סיעוד לטווח ארוך בארצות הברית בני 50 ומעלה עם שבר בצוואר הירך אשר תועד בתביעות Medicare Part A and Part D בין השנים 2007-2008. יחס הסיכויים (OR, odds ratio) של שבר בצוואר הירך הוערך באמצעות מודלים של רגרסיה לוגיסטית מותנית (conditional logistic regression models) ועל ידי השוואת החשיפה לתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות במהלך 0-29 ימים לפני השבר בצוואר הירך (תקופת הסיכון - hazard period) אל מול החשיפה במהלך 60-89 ו- 120-149 הימים שלפני השבר בצוואר הירך (תקופות הביקורת). הניתוחים רובדו על פי מאפיינים יחידניים ומוסדיים.
תוצאות
בקרב משתתפי המחקר, ל- 1715 (11.0%) מטופלים נופקו תרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות לפני השבר בצוואר הירך, עם 927 זוגות שלא מותאמים לחשיפה (exposure-discordant pair) שנכללו בניתוח. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 81.0 (סטיית תקן 9.7 שנים) ו77% היו נשים. הסיכון לשבר בצוואר הירך היה מוגבר בקרב מטופלים בתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות (יחס סיכויים 1.66, רווח סמך 95%: 1.45-1.90). הקשר בין שימוש בתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות ושבר בצוואר הירך היה גבוה יותר במידת מה בקרב משתמשים חדשים (יחס סיכויים 2.20, רווח סמך 95%: 1.76-2.74), בקרב מטופלים עם ליקוי קוגניטיבי קל (Mild) בהשוואה לבינוני-קשה (יחס סיכויים 1.86 לעומת 1.43, P = .06), בקרב מטופלים עם ליקוי תפקודי בינוני (moderate) לעומת ליקוי תפקודי מוחלט או קשה (יחס סיכויים 1.71 לעומת 1.16, P = .11), בקרב מטופלים בעלי צורך מוגבל בעזרה במעברים (assistance required with transfers) לעומת אלו עם צורך מלא בעזרה (יחס סיכויים 2.02לעומת 1.43, P = .02) ובמוסדות עם פחות מיטות Medicaid (יחס סיכויים 1.90 לעומת 1.46, P = .05).
מסקנות
הסיכון לשבר בצוואר הירך הינו מוגבר בקרב שוהים במוסדות סיעוד המשתמשים בתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות. מטופלים אשר מתחילים לראשונה שימוש בתרופות אלו, מטופלים עם ליקוי קוגניטיבי קל-בינוני או אלו הדורשים עזרה מוגבלת בסיוע במעברים – עשויים להיות הכי פגיעים לשימוש בתרופות אלו. יש צורך לנקוט בזהירות בעת רישום תרופות שינה למטופלים השוהים במוסדות סיעוד.
רקע
חשוב להבין את הקשר בין השימוש בתרופות שינה ונפילות המסבות פציעות בקרב אלה השוהים במוסדות סיעוד (nursing home residents).
מטרות
בוצע מחקר מקרה-מוצלב (case-crossover) על-מנת להעריך את הקשר בין שימוש בתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות (nonbenzodiazepine hypnotic drug) כגון זולפידם (Zolpidem– Intermezzo), אסזופיצלון (Eszopiclone – Lunesta) וזלפלון (Zaleplon – Sonata) לבין הסיכון לשבר בצוואר הירך (hip fracture). המחקר נערך בקרב מדגם בקנה מידה ארצי של שוהים במוסדות סיעוד לטווח-ארוך (nationwide sample of long-stay nursing home residents) – כאשר ההתייחסות לסיכון היא כסיכון כולל וכסיכון מרובד (stratified) על פי מאפיינים יחידניים (individual) ומאפיינים ברמת המוסד (facility-level).
שיטות
המחקר נערך בתבנית מחקר מקרה-מוצלב עם רקע של מחקר אקדמי. המחקר כלל 15,528 שוהים במוסדות סיעוד לטווח ארוך בארצות הברית בני 50 ומעלה עם שבר בצוואר הירך אשר תועד בתביעות Medicare Part A and Part D בין השנים 2007-2008. יחס הסיכויים (OR, odds ratio) של שבר בצוואר הירך הוערך באמצעות מודלים של רגרסיה לוגיסטית מותנית (conditional logistic regression models) ועל ידי השוואת החשיפה לתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות במהלך 0-29 ימים לפני השבר בצוואר הירך (תקופת הסיכון - hazard period) אל מול החשיפה במהלך 60-89 ו- 120-149 הימים שלפני השבר בצוואר הירך (תקופות הביקורת). הניתוחים רובדו על פי מאפיינים יחידניים ומוסדיים.
תוצאות
בקרב משתתפי המחקר, ל- 1715 (11.0%) מטופלים נופקו תרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות לפני השבר בצוואר הירך, עם 927 זוגות שלא מותאמים לחשיפה (exposure-discordant pair) שנכללו בניתוח. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 81.0 (סטיית תקן 9.7 שנים) ו77% היו נשים. הסיכון לשבר בצוואר הירך היה מוגבר בקרב מטופלים בתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות (יחס סיכויים 1.66, רווח סמך 95%: 1.45-1.90). הקשר בין שימוש בתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות ושבר בצוואר הירך היה גבוה יותר במידת מה בקרב משתמשים חדשים (יחס סיכויים 2.20, רווח סמך 95%: 1.76-2.74), בקרב מטופלים עם ליקוי קוגניטיבי קל (Mild) בהשוואה לבינוני-קשה (יחס סיכויים 1.86 לעומת 1.43, P = .06), בקרב מטופלים עם ליקוי תפקודי בינוני (moderate) לעומת ליקוי תפקודי מוחלט או קשה (יחס סיכויים 1.71 לעומת 1.16, P = .11), בקרב מטופלים בעלי צורך מוגבל בעזרה במעברים (assistance required with transfers) לעומת אלו עם צורך מלא בעזרה (יחס סיכויים 2.02לעומת 1.43, P = .02) ובמוסדות עם פחות מיטות Medicaid (יחס סיכויים 1.90 לעומת 1.46, P = .05).
מסקנות
הסיכון לשבר בצוואר הירך הינו מוגבר בקרב שוהים במוסדות סיעוד המשתמשים בתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות. מטופלים אשר מתחילים לראשונה שימוש בתרופות אלו, מטופלים עם ליקוי קוגניטיבי קל-בינוני או אלו הדורשים עזרה מוגבלת בסיוע במעברים – עשויים להיות הכי פגיעים לשימוש בתרופות אלו. יש צורך לנקוט בזהירות בעת רישום תרופות שינה למטופלים השוהים במוסדות סיעוד.
Nonbenzodiazepine Sleep Medication Use and Hip Fractures in Nursing Home Residents
JAMA Int Med
Sarah D. Berry et al
doi:10.1001/jamainternmed.2013.3795
JAMA Int Med
Sarah D. Berry et al
doi:10.1001/jamainternmed.2013.3795
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה