המחלות המומצאות של הפסיכיאטרים - מאמר מאת יהודה קורן

נובמבר 2013 - מתחת לכל הבעיות שדובר בהן בפרסום זה מסתתרת שיטה לא מדעית של אבחון של הפרעות נפש, עד לרמה של הונאה מוחלטת.

המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי של הפרעות נפש של ה-APA (ארגון הפסיכיאטרים האמריקני) או ה-DSM הוא התנ"ך של הפסיכיאטריה לאבחון של הפרעות נפש. המדריך, שפורסם לראשונה ב-1952, מונה בהוצאתו האחרונה, ה-DSM-IV, רשימה של 374 הפרעות נפש. במהדורה החדשה הומצאו הפרעות רבות חדשות. במהלך אבחון, בוחר הפסיכיאטר מתוך המדריך על מנת לסווג אדם. מכיוון שהפסיכיאטריה לא יכולה לרפא שום מחלה, הפרעה, משום שאינה יודעת את הגורמים לכך, האבחון גם הופך לסטיגמה שהאדם יישא עד סוף ימיו.

"בניגוד לדיאגנוזה רפואית, המספקת גורם סביר, טיפול נאות ואבחנה מתקבלת על הדעת, ההפרעות הרשומות ב-DSM-IV האמריקני (ו- ICD-10) האירופי הם מונחים שנקבעו באמצעות קונסנזוס - על ידי הצבעה של חברי הוועדה באגודה הפסיכיאטרית האמריקנית (APA) ונועדו בעיקר למטרות חיוב חשבונות. אין שום מדע אובייקטיבי שמעורב בכך", מדווחת הפסיכולוגית הקנדית, ד"ר טאנה דיינין.

הפסיכיאטרים מודים שהם לא יכולים לספק אפילו את ההגדרה למה שהם "מטפלים" בו.

· לגבי סכיזופרניה, המחברים של DSM-II הודו: "גם אם הוועדה הייתה מנסה היא לא הייתה מצליחה להגיע לידי הסכמה מהי ההפרעה הזו; הם הצליחו רק להסכים על השם שלה".

· ב- DSM-III פסיכיאטרים הודו: "... האטיולוגיה (תורת הגורמים להפרעות מנטאליות) אינה ידועה. קודמו מגוון של תיאוריות...לא תמיד משכנעות – על מנת להסביר כיצד הפרעות אלו נוצרו".

· DSM-IV מצהיר שהמינוח "הפרעה נפשית" ממשיך להופיע באותו מדריך "כי לא מצאנו תחליף הולם".

ד"ר סידני ווקר, פסיכיאטר, נוירולוג ומחבר מנת שפיות (Dose of Sanity), הזהיר מפני הסכנות שבהסתמכות על ה-DSM : "לרוע המזל, ל- DSM עלולה להיות השפעה משמעותית על חייך... ההשלכות של מדריך זה מורגשות מחוץ למשרדי הרופאים – בבתים, בבתי העסקים, בבתי משפט ובבתי כלא. ניתן להשתמש ב-DSM כדי לקבוע את כשירותך כהורה, יכולתך לבצע עבודה, ואפילו את זכותך לתמוך במפלגה פוליטית מסוימת.

"ניתן להשתמש בו כדי להחזיק פושע בבית הכלא או כדי לשחרר רוצח אל החברה. ניתן להשתמש בו כדי לפסול את הצוואה שלך, להפר חוזים משפטיים שלך, למנוע ממך את הזכות להינשא ללא היתר מבית משפט. אם מתן כוח רב כל כך לספר אחד נשמע מפחיד, זה אכן כך. אך אין זו הגזמה ...

"אני חושב, שעד שהציבור והפסיכיאטריה עצמה ייווכחו שהתוויות של ה- DSM הן לא רק חסרות תועלת כ 'אבחונים' רפואיים, אלא הן אף מהוות פוטנציאל לגרימת נזק חמור – במיוחד כאשר הן משמשות כאמצעי למניעת חירויות מהאדם, או כנשק של פסיכיאטרים הפועלים כשכירי חרב למען המערכת המשפטית".

באדיבות יהודה קורן
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש
נייד:3350928 052
מייל:yodak8@gmail.com

תגובה 1:

  1. חשוב לציין שמצב נתון, שהפסיכיאטריה נתנה לו שם, מכיל שני רכיבים: רכיב אחד הוא המצב בגלל אותו אדם הגיע לפסיכיאטר.
    הרכיב השני זה האבחנה הפסיכיאטרית שמכילה שם, הגדרה, ותיאור של אות מצב לפי ראות עיני הפסיכיאטריה.
    בעוד שהרכיב הראשון הינו מצב נתון, אובייקטיבי, ספונטני וטבעי, הרי שהרכיב השני הינו רכיב מלאכותי,

    השבמחק