xpyncr 2014 - עמותת "מגן לזכויות אנוש": שינוי נוהל מתן צו לאשפוז כפוי חייב לכלול יישום מלא של אמנת האו"ם למניעת התאכזרות
בעקבות המקרה המצער של אשפוזה הכפוי של ניצולת השואה ממגדל העמק, אשר נלקחה מביתה על ידי שוטרים כשהיא כפותה באזיקים, הוקם צוות לתחקור האירוע. הצוות הגיש את מסקנותיו לשרת הבריאות ולמנכ"ל המשרד פרופ' ארנון אפק בתחילת אוגוסט 2014. מסקנתו העיקרית של צוות הבדיקה הייתה כי יש לרענן את הנוהל הקיים של ביצוע הוראות אשפוז כפויות, לרבות שימוש באמצעים מגבילים (אזיקים). בהודעה שפרסם המשרד נאמר: "אנו נמצאים כעת במהלך של עבודה אינטנסיבית על שינוי של הנוהל. עם פרסומו של הנוהל הוא יעבור הטמעה של כלל הגורמים במערכת בריאות הנפש וכן יוצג לציבור".
לדברי גת מגידו, מנכ"לית 'עמותת מגן לזכויות אנוש', בשינויים המובטחים בנוהל מחויב משרד הבריאות ליישם את האמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות שישראל חתומה עליו ואת דו"ח האו"ם למניעת התאכזרות שפורסם בחודש פברואר 2013, ואשר מפרש ומחדד את האמנה בהקשר לזכויות מטופלים במסגרת שירותי הבריאות.
הגב' מגידו טוענת כי אשפוז כפוי וטיפול כפוי מבוצעים בישראל גם כאשר לא קיימת מסוכנות מוכחת של המאושפז לעצמו או לאחרים, אלא גם כאשר האזרח רק מהווה מטרד לסביבתו, או שהפסיק ליטול תרופות, או כאשר התנהגותו חריגה אך אינה מסוכנת. גם החזקתו בכפייה נמשכת לעתים גם כאשר כבר לא קיימת מסוכנות לעצמו או לאחרים, מצבים אלה עומדים בסתירה לדו"ח האו"ם לסעיפים 66 ו-68 בפרט (מצורף להודעה)
הגב' מגידו מצביעה גם על החריגות הבאות בנוהל האשפוזים בכפייה בישראל:
1. אזרח המועמד לאשפוז כפוי לא מקבל הזמנה לבדיקה פסיכיאטרית מרצון לפני שהוא נלקח בכוח מביתו לבדיקה כפויה. הזמנה רשמית לבדיקה מרצון חייבת להישלח תחילה לכתובתו של האזרח עם אזהרה, שאם לא יתייצב אליה, יילקח מביתו לבדיקה בכפייה.
2. לאחר בדיקה כפויה, אם הוחלט להנפיק צו אשפוז כפוי, אין המועמד לאשפוז מקבל אפשרות לערער עליו טרם ביצועו. בערעור שכזה הוא יכול לדוגמא להציג חוות דעת הפוכה מטעם פסיכיאטר שהוא עצמו יבחר או בקשה להתחיל או להמשיך טיפול בתנאים מוסכמים בביתו במקום במחלקה הסגורה של בית החולים. האפשרות לערער על צו אשפוז כפוי על ידי בקשת צו מניעה חייבת להתקיים לפני הוצאתו לפועל של אשפוז כפוי.
3. ועדת הערר הפסיכיאטרית מתכנסת כיום לאחר לא פחות משלושה ימים. אולם במהלך ימים אלה אותו אזרח מתחיל כבר לקבל טיפול בכפייה בתרופות פסיכיאטריות חזקות, לעיתים במינונים גבוהים מאד. בנוסף, בהשפעת התרופות אף נפגמת לעיתים יכולתו של המאושפז בכפייה לייצג את עצמו באופן הולם בפורום הועדה. אם האזרח מתנגד לאשפוז הכפוי חייב להתקיים איסור על טיפול תרופתי עד שלא תתקבל פסיקתה של ועדת הערר בעניינו. ראוי לציין שקיים כבר בארץ תקדים משפטי לאסור לחלוטין טיפול בכפייה בנזעי חשמל וכי דו"ח האו"ם אינו רואה בעין יפה שימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות (נוירולפטיות) בכפייה באופן כללי.
4. פסיכיאטרים במחלקות בריאות הנפש מציגים מצג שווא ומסווים את כמות האשפוזים הכפויים בפועל, בכך שהם מחתימים מאושפזים על טופס אשפוז מרצון באמצעות איום בעל פה, שאם לא יחתמו על המסמך, יאושפזו בכפייה. זוהי סחיטה באיומים שהיא מעשה פלילי. הנוהל החדש חייב להבטיח הסכמה מדעת על פי חוק זכויות החולה וסנקציות כנגד פסיכיאטרים שיפעלו כך.
5. כאשר מטופלים חתמו על טופס הסכמה לאשפוז מרצון אולם בהמשך הם משנים את דעתם ומעוניינים לצאת ממסגרת האשפוז הם לעיתים לא מצליחים להשתחרר, כיון שהמערכת מוציאה נגדם לפתע צו לאשפוז כפוי, והם נאלצים להישאר כלואים במחלקה במשך ימים רבים לפני שניתנת להם הזכות לערער על כך. המדינה חייבת לאסור אפשרות למצב כזה. הנוהל צריך לאפשר שחרור מיידי של מטופל שהגיע מרצונו לאשפוז, ולאפשר לו לערער על הוראת האשפוז הכפויה בדרך המקובלת בדומה לכל אזרח הנהנה מחופש תנועה מלא.
6. נדרשת הנחייה מערכתית לעודד הליכים של אפוטרופסות מתוך בחירה. כלומר להשתמש במשפחתו או חבריו של המאושפז המקובלים על דעתו על מנת לתווך בינו לבין המערכת בניסיונות להביאו לבדיקה פסיכיאטרית או לייצג אותו או להיות שותפים להליך הטיפולי. במקרים מסוימים קיים מידור בלתי סביר, ובלתי ראוי, שבו הורה של מאושפז שאינו קטין לא מצליח לקבל מידע על הטיפול התרופתי שלו בתואנה של "סודיות רפואית".
לדברי הגב' מגידו, העמותה מברכת על היוזמה ומצפה בכיליון עיניים לסיום העבודה על הנוהל החדש של האשפוזים הכפויים בישראל וכן מקווה ליישומו ההולם בבוא העת.
יהודה קורן
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש
0523350928
מייל: yodak8@gmail.com
אתר: www.cchr.org.il
פסיכיאטר מחוזי מגדל העמק השתגע - הורה לאזוק קשישה ניצולת שואה בת 80 ללא סיבה
בעקבות המקרה המצער של אשפוזה הכפוי של ניצולת השואה ממגדל העמק, אשר נלקחה מביתה על ידי שוטרים כשהיא כפותה באזיקים, הוקם צוות לתחקור האירוע. הצוות הגיש את מסקנותיו לשרת הבריאות ולמנכ"ל המשרד פרופ' ארנון אפק בתחילת אוגוסט 2014. מסקנתו העיקרית של צוות הבדיקה הייתה כי יש לרענן את הנוהל הקיים של ביצוע הוראות אשפוז כפויות, לרבות שימוש באמצעים מגבילים (אזיקים). בהודעה שפרסם המשרד נאמר: "אנו נמצאים כעת במהלך של עבודה אינטנסיבית על שינוי של הנוהל. עם פרסומו של הנוהל הוא יעבור הטמעה של כלל הגורמים במערכת בריאות הנפש וכן יוצג לציבור".
לדברי גת מגידו, מנכ"לית 'עמותת מגן לזכויות אנוש', בשינויים המובטחים בנוהל מחויב משרד הבריאות ליישם את האמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות שישראל חתומה עליו ואת דו"ח האו"ם למניעת התאכזרות שפורסם בחודש פברואר 2013, ואשר מפרש ומחדד את האמנה בהקשר לזכויות מטופלים במסגרת שירותי הבריאות.
הגב' מגידו טוענת כי אשפוז כפוי וטיפול כפוי מבוצעים בישראל גם כאשר לא קיימת מסוכנות מוכחת של המאושפז לעצמו או לאחרים, אלא גם כאשר האזרח רק מהווה מטרד לסביבתו, או שהפסיק ליטול תרופות, או כאשר התנהגותו חריגה אך אינה מסוכנת. גם החזקתו בכפייה נמשכת לעתים גם כאשר כבר לא קיימת מסוכנות לעצמו או לאחרים, מצבים אלה עומדים בסתירה לדו"ח האו"ם לסעיפים 66 ו-68 בפרט (מצורף להודעה)
הגב' מגידו מצביעה גם על החריגות הבאות בנוהל האשפוזים בכפייה בישראל:
1. אזרח המועמד לאשפוז כפוי לא מקבל הזמנה לבדיקה פסיכיאטרית מרצון לפני שהוא נלקח בכוח מביתו לבדיקה כפויה. הזמנה רשמית לבדיקה מרצון חייבת להישלח תחילה לכתובתו של האזרח עם אזהרה, שאם לא יתייצב אליה, יילקח מביתו לבדיקה בכפייה.
2. לאחר בדיקה כפויה, אם הוחלט להנפיק צו אשפוז כפוי, אין המועמד לאשפוז מקבל אפשרות לערער עליו טרם ביצועו. בערעור שכזה הוא יכול לדוגמא להציג חוות דעת הפוכה מטעם פסיכיאטר שהוא עצמו יבחר או בקשה להתחיל או להמשיך טיפול בתנאים מוסכמים בביתו במקום במחלקה הסגורה של בית החולים. האפשרות לערער על צו אשפוז כפוי על ידי בקשת צו מניעה חייבת להתקיים לפני הוצאתו לפועל של אשפוז כפוי.
3. ועדת הערר הפסיכיאטרית מתכנסת כיום לאחר לא פחות משלושה ימים. אולם במהלך ימים אלה אותו אזרח מתחיל כבר לקבל טיפול בכפייה בתרופות פסיכיאטריות חזקות, לעיתים במינונים גבוהים מאד. בנוסף, בהשפעת התרופות אף נפגמת לעיתים יכולתו של המאושפז בכפייה לייצג את עצמו באופן הולם בפורום הועדה. אם האזרח מתנגד לאשפוז הכפוי חייב להתקיים איסור על טיפול תרופתי עד שלא תתקבל פסיקתה של ועדת הערר בעניינו. ראוי לציין שקיים כבר בארץ תקדים משפטי לאסור לחלוטין טיפול בכפייה בנזעי חשמל וכי דו"ח האו"ם אינו רואה בעין יפה שימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות (נוירולפטיות) בכפייה באופן כללי.
4. פסיכיאטרים במחלקות בריאות הנפש מציגים מצג שווא ומסווים את כמות האשפוזים הכפויים בפועל, בכך שהם מחתימים מאושפזים על טופס אשפוז מרצון באמצעות איום בעל פה, שאם לא יחתמו על המסמך, יאושפזו בכפייה. זוהי סחיטה באיומים שהיא מעשה פלילי. הנוהל החדש חייב להבטיח הסכמה מדעת על פי חוק זכויות החולה וסנקציות כנגד פסיכיאטרים שיפעלו כך.
5. כאשר מטופלים חתמו על טופס הסכמה לאשפוז מרצון אולם בהמשך הם משנים את דעתם ומעוניינים לצאת ממסגרת האשפוז הם לעיתים לא מצליחים להשתחרר, כיון שהמערכת מוציאה נגדם לפתע צו לאשפוז כפוי, והם נאלצים להישאר כלואים במחלקה במשך ימים רבים לפני שניתנת להם הזכות לערער על כך. המדינה חייבת לאסור אפשרות למצב כזה. הנוהל צריך לאפשר שחרור מיידי של מטופל שהגיע מרצונו לאשפוז, ולאפשר לו לערער על הוראת האשפוז הכפויה בדרך המקובלת בדומה לכל אזרח הנהנה מחופש תנועה מלא.
6. נדרשת הנחייה מערכתית לעודד הליכים של אפוטרופסות מתוך בחירה. כלומר להשתמש במשפחתו או חבריו של המאושפז המקובלים על דעתו על מנת לתווך בינו לבין המערכת בניסיונות להביאו לבדיקה פסיכיאטרית או לייצג אותו או להיות שותפים להליך הטיפולי. במקרים מסוימים קיים מידור בלתי סביר, ובלתי ראוי, שבו הורה של מאושפז שאינו קטין לא מצליח לקבל מידע על הטיפול התרופתי שלו בתואנה של "סודיות רפואית".
לדברי הגב' מגידו, העמותה מברכת על היוזמה ומצפה בכיליון עיניים לסיום העבודה על הנוהל החדש של האשפוזים הכפויים בישראל וכן מקווה ליישומו ההולם בבוא העת.
יהודה קורן
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש
0523350928
מייל: yodak8@gmail.com
אתר: www.cchr.org.il
פסיכיאטר מחוזי מגדל העמק השתגע - הורה לאזוק קשישה ניצולת שואה בת 80 ללא סיבה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה