חייו של החייל הם תובעניים במיוחד. החיילים מאומנים להיות ערניים, מכריעים וממוקדים - ובעל כושר גופני ונפשי עליון. זהו הכרח. הסמים הפסיכיאטריים עלולים להפוך את החייל ללא אפקטיבי. אף אחד לא יודע איזה סוג של תופעות לוואי - פיסיות או רגשיות - החייל עומד לחטוף עם סם פסיכיאטרי. אבל הפסיכיאטרים וחברות התרופות בהחלט יודעים את הסיכונים הרציניים. לכל סוג של סם פסיכיאטרי יש רשימה ארוכה של תופעות לוואי. הפסיכיאטרים יגידו לך שהיתרונות של התרופות שלהם עולים על הסיכונים. זה לא נכון. נעשו מחקרים נרחבים שהוכיחו כי סמים פסיכיאטריים כמו נוגדי דיכאון וסמים אנטי-פסיכוטיים לא יעילים יותר מגלולת סוכר פלסיבו. וכמה מתופעות הלוואי לא רק מזיקות, אלא קטלניות.
בתוך עשור: מספר החיילים בצה"ל המטופלים נפשית זינק פי שלושה , עמרי נחמיאס, 22 במרץ 2016 , וואלה
ראש המערך לבריאות הנפש בצה"ל ציינה בדיון בוועדה בכנסת כי אלפי לוחמים נמצאים בטיפול: "יש גם טייסים שנוטלים תרופות נגד דיכאון". להערכתה, יציאה עם נשק מחוץ לבסיס יוצרת סיכון לאובדנות:
"הצבא נותן טיפול נפשי לפי שלושה חיילים יותר מאשר לפני עשור" - כך אמרה אתמול (שלישי) ראש מערך בריאות הנפש בצה"ל, אלוף משנה קרן גינת, בדיון שהתקיים בוועדת המשנה בכנסת לעניין הרפורמה בבריאות הנפש, ועסק בחיסיון הטיפול במערך בריאות הנפש בצה"ל. לדברי גינת, "מספר הלוחמים בצה"ל הנמצאים בטיפול פסיכותרפי הוא ארבע-ספרתי". גינת ציינה כי "זה יכול להיות גם טייס. יש גם טייסים שנוטלים תרופות נוגדות דיכאון".
היא הוסיפה כי הזמינות לנשק יוצרת סיכון לאובדנות. "התרענו על כך מול גורמי הצבא, אבל הוא מקבל החלטות תוך שקילת אלטרנטיבות", אמרה בתגובה לחשש שהביעה ח"כ מיכל רוזין (מרצ) בנוגע לרענון הנהלים על חובת חיילי צה"ל לשאת נשק ביציאתם הביתה.
ד"ר גדי לובין מההסתדרות הרפואית קרא לבטל את הדיווח של קופות החולים לצבא בכל הנוגע לטיפולים פסיכולוגיים שעבר מועמד לשירות ביטחון. "יותר ויותר ילדים ונערים נמנעים מקבלת סיוע בשל הדיווח לצבא. במערכת הצבאית עצמה יודעים מספיק טוב לאתר מצוקה נפשית ולטפל בה". רכז תחום מדיניות בעמותה לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש, אבי אורן, הוסיף: "אני חושש שבשל אי-שמירת סודיות נערים לא ילכו לטיפול, יגיעו במצב בעייתי לצבא ואתם לא תדעו מזה".
ד"ר גינת אמרה בתגובה כי "זה באמת נורא מסוכן". "נתקלתי בארבעה מקרי אובדנות של חיילים שהסתירו פסיכופתולוגיה חמורה (קושי נפשי חמור – ע"נ)", סיפרה. גינת הסבירה כי גורמי הצבא לא יודעים כלל על טיפולים נפשיים שעבר מועמד לשירות, אלא אם רופאו האישי מציין אותם בטופס הצהרה ללשכת הגיוס, המידע מגיע לקצין בריאות הנפש (קב"ן) והוא רושם זאת.
בתוך עשור: מספר החיילים בצה"ל המטופלים נפשית זינק פי שלושה , עמרי נחמיאס, 22 במרץ 2016 , וואלה
ראש המערך לבריאות הנפש בצה"ל ציינה בדיון בוועדה בכנסת כי אלפי לוחמים נמצאים בטיפול: "יש גם טייסים שנוטלים תרופות נגד דיכאון". להערכתה, יציאה עם נשק מחוץ לבסיס יוצרת סיכון לאובדנות:
"הצבא נותן טיפול נפשי לפי שלושה חיילים יותר מאשר לפני עשור" - כך אמרה אתמול (שלישי) ראש מערך בריאות הנפש בצה"ל, אלוף משנה קרן גינת, בדיון שהתקיים בוועדת המשנה בכנסת לעניין הרפורמה בבריאות הנפש, ועסק בחיסיון הטיפול במערך בריאות הנפש בצה"ל. לדברי גינת, "מספר הלוחמים בצה"ל הנמצאים בטיפול פסיכותרפי הוא ארבע-ספרתי". גינת ציינה כי "זה יכול להיות גם טייס. יש גם טייסים שנוטלים תרופות נוגדות דיכאון".
היא הוסיפה כי הזמינות לנשק יוצרת סיכון לאובדנות. "התרענו על כך מול גורמי הצבא, אבל הוא מקבל החלטות תוך שקילת אלטרנטיבות", אמרה בתגובה לחשש שהביעה ח"כ מיכל רוזין (מרצ) בנוגע לרענון הנהלים על חובת חיילי צה"ל לשאת נשק ביציאתם הביתה.
ד"ר גדי לובין מההסתדרות הרפואית קרא לבטל את הדיווח של קופות החולים לצבא בכל הנוגע לטיפולים פסיכולוגיים שעבר מועמד לשירות ביטחון. "יותר ויותר ילדים ונערים נמנעים מקבלת סיוע בשל הדיווח לצבא. במערכת הצבאית עצמה יודעים מספיק טוב לאתר מצוקה נפשית ולטפל בה". רכז תחום מדיניות בעמותה לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש, אבי אורן, הוסיף: "אני חושש שבשל אי-שמירת סודיות נערים לא ילכו לטיפול, יגיעו במצב בעייתי לצבא ואתם לא תדעו מזה".
ד"ר גינת אמרה בתגובה כי "זה באמת נורא מסוכן". "נתקלתי בארבעה מקרי אובדנות של חיילים שהסתירו פסיכופתולוגיה חמורה (קושי נפשי חמור – ע"נ)", סיפרה. גינת הסבירה כי גורמי הצבא לא יודעים כלל על טיפולים נפשיים שעבר מועמד לשירות, אלא אם רופאו האישי מציין אותם בטופס הצהרה ללשכת הגיוס, המידע מגיע לקצין בריאות הנפש (קב"ן) והוא רושם זאת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה