המחאה מול משרד השרה איילת שקד והטענה לאשפוז כפוי

המחאה מול משרדה של השרה איילת שקד והטענה לאשפוז כפוי

תושבת אזור ירושלים מחתה מול משרד המשפטים בדרישה להיפגש עם השרה. אבל עובדת סוציאלית שנשלחה אליה זמן קצר לפני הפגישה הפנתה אותה לפסיכיאטר והוא הורה לאשפז אותה בכפייה. משרד המשפטים: אין לנו חלק באשפוזה

נופר רומי  , 15.08.16,  ynet

תושבת אחד היישובים באזור ירושלים טוענת כי מחאתה מול לשכת שרת המשפטים איילת שקד הובילה לאשפוזה הכפוי בבית חולים לחולי נפש, ללא הצדקה.

לפניי כשבועיים התייצבה א' סמוך למשרד המשפטים והודיעה כי היא מקימה משמרת מחאה ונשארת שם עד ששרת המשפטים איילת שקד תקבל אותה ותשמע את טענותיה. ארבעה ימים היא נשארה במקום עד שהשרה הסכימה לשוחח איתה. בפגישה קצרה של כמה דקות היא סיפרה לשקד על בעיות שעמן היא מתמודדת בזירה המשפטית. אלא שזמן קצר לפני הפגישה, לטענת א', נשלחה אליה עובדת סוציאלית, שהפנתה את המקרה לפסיכיאטר, שקבע כי יש לאשפז אותה בצורה כפויה בבית החולים איתנים.

במכתב ששלחה העובדת הסוציאלית לפסיכיאטר המחוזי, שהגיע לידי "ידיעות ירושלים", היא כותבת: "על פי דיווח שנמסר לי מעובדת משרד המשפטים, בימים האחרונים החליטה א' כי היא עוברת לשהות בכניסה למשרד". העובדת הסוציאלית סיכמה את המכתב בבקשה: "אני מבקשת את התערבותכם המיידית".

זמן קצר לאחר ביקורה של העובדת הסוציאלית נלקחה א' לבדיקת פסיכיאטר, שקבע כי היא נמצאת ב"מצב פסיכוטי עם מערכת פרנואידית מאורגנת" ובשל כך היא מתנהגת באופן חסר שיפוט. הוא הוציא לה צו אשפוז כפוי לא דחוף וביקש שתתייצב לביצוע הצו מספר ימים לאחר מכן.

כששבה לביתה החליטה א' להיעלם. היא מספרת כי הסתתרה מספר ימים בבית חברתה, עד שמשטרת ישראל עודכנה בהיעלמות והפיצה הודעת נעדר עם תמונתה וביקשה את עזרת הציבור. בנה של החברה ראה בפייסבוק כי היא נעדרת והודיע לרשויות. לאחר מספר ימים באשפוז כפוי באיתנים היא שוחררה לאחר ועדה פסיכיאטרית מחוזית שקבעה כי היא אינה נמצאת במצב פסיכוטי פעיל.

"האשפוז של א' היה בלתי חוקי מראשיתו ועד סופו", טוענת עו"ד ענבל בראון, מומחית בייצוג בוועדות פסיכיאטריות שמייצגת את א'. לדבריה, כדי להצדיק את אשפוזה הכפוי נכתבו שיקולים שונים שלטענתה אינם נכונים, ובהם מסוכנותה כלפי עצמה.

משרד המשפטים: "לאורך שהותה של א' במשמרת המחאה, נהגו בה עובדי המשרד באדיבות וברגישות. בין היתר, נפגשו עמה מנכ"לית המשרד ושרת המשפטים ושמעו
את טענותיה. לאחר מספר ימים בהם שהתה בסביבת המשרד, ובשל החשש לשלומה, הוזמנה למשרד המשפטים עובדת סוציאלית מאזור מגוריה. בזאת הסתיימה מעורבות המשרד בעניינה. מיותר לציין כי כל טענה על כך שלמשרד המשפטים או למי מעובדיו היה חלק באשפוזה היא מופרכת. בוודאי שאין למי מאלה כל סמכות לאשר או למנוע טיפול כזה. בכל הקשור לתיקה הרפואי, הרי שמדובר בחומר חסוי שלא הועבר לעיוננו".


משרד הבריאות: "מפאת החיסיון הרפואי לא נוכל להתייחס למקרה הפרטני. באופן עקרוני, הוראת בדיקה דחופה היא מצב רפואי המחייב בדיקה ובירור מידי. מכיוון ומדובר בהליך בכפייה, נעשות כל הפעולות על מנת להבטיח כי האדם שנלקח לבדיקה הוא אכן האדם הרלוונטי. במקרים בהם מדובר בהוראת בדיקה של אדם שלא ניתן לזהותו באופן ברור מועברים לצוות מבצעי ההוראה פרטי איש קשר שיכול לסייע בזיהוי הנבדק, וזאת בכדי למנוע טעויות ובדיקתו של אדם אחר".