2 באוקטובר 2016 - תלונה נגד פסיכיאטרית על היחס המכפיר לעורכי דין פרטיים בועדות ערר פסיכיאטריות מאת עו"ד ענבל בראון
להורדת התלונה בקובץ PDF הקלק כאן
להלן הסטטוס:
חוויה הזויה בוועדת הערר.
למען ההגינות, אציין כי ייצגתי גם בוועדות ערר שבהן חברי הועדה היו הגונים, קשובים, אדיבים, ובקיאים בפסיקה. המקרה הזה הוא חריג, אבל חשוב לפרסמו, בכדי שדברים שכאלו לא ישנו, ובכדי שזכות הטיעון של העורר לא תיפגע.
@חוייה הזויה בוועדת הערר@
לפני שבוע לערך, עסקה התוכנית של קרן נויבך בקשיים שמוערמים על עורכי דין המייצגים בוועדות ערר.
התוכנית סיקרה את האופן שבו לעו"ד אדמית רוזנצוויט הוקצב זמן בסטופר, ושהסטופר תקתק, היא - והלקוח שלה, "דניאל", הוצאו מן הוועדה. בתוכנית סופר שלעו"ד רוזנצוויט לא נתאפשר להציג שאלות לרופא המטפל של "דניאל".
@ @ @ @
גם לי ארע מקרה הזוי בוועדה, בעת שייצגתי לקוחה.
הגעתי לטעון בשם לקוחה. הלקוחה, אשר הוצאה כנגדה הוראת טיפול מרפאתי כפוי, המתינה יחד איתי לוועדה מספר שעות עד שהגיע תורנו. בסופו של דבר היא נאלצה לעזוב, בשל ענייני עבודה.
(וסתם לצורך הרקע, הועדה של הלקוחה הזו נדחתה כבר פעמיים מסיבות טכניות ופרוצדורליות שונות, וזו הייתה הפעם השלישית שלנו בוועדה).
ביקשתי להיכנס לוועדה בגפי, ולטעון בשם הלקוחה טענות שיובילו לביטול הוראת הטיפול המרפאתי הכפוי.
על פי החוק, לוועדת הערר שיקול דעת- כיצד לנהוג במידה והמטופל אינו מופיע בפניה. על פי הדין, יש באפשרות הוועדה, במסגרת שיקול דעתה, לקבל החלטה גם *ללא* בדיקת המטופל (סעיף 26 לחוק).
הדבר היה מתאים בייחוד במקרה של הלקוחה שלי, שבמסגרתו, היו מסמכים שהראו שאין עילה לטיפול מרפאתי כפוי, וניתן היה להתבסס על המסמכים הללו, ועל הטענות המשפטיות, ללא צורך בבדיקת הלקוחה.
ביקשתי מיו"ר הוועדה לטעון, במשך 5 דקות, ולהסביר, מדוע, במקרה הקונקרטי של הלקוחה שלי, ניתן לקבל הכרעה בעניינה גם בלא בדיקתה;
סברתי שהיא ראויה לכך אחרי שהגיעה כבר פעמיים לוועדה, ובכל פעם הדיון נדחה מטעם פרוצדורלי אחר. סברתי שהיא זכאית, לפני החג, "לסיים עם זה".
יו"ר הוועדה איפשרה לי לטעון 5 דקות בנושא. אבל, אחת מחברות הוועדה, שבחרתי שלא לציין פה את שמה, פסיכיאטרית שלא בשירות המדינה, החלה לצעוק עלי, באופן שהותיר אותי המומה;
היא לא אפשרה לי להשחיל מילה, דרשה שאסתלק, איימה שתזמין לי איש ביטחון, ולבסוף גם הזמינה לי איש ביטחון, אשר הגיע, המום, לא מבין מדוע יש להזמין איש בטחון לעו"ד שיושבת בוועדה ומעלה טעות בשם הלקוחה שלה, ונאמר לו "להמתין מעבר לדלת". ממש כך!
אציין, כי בסופו של יום, יו"ר הוועדה דחתה את הטיעון שלי, שהיה ברמה הפרוצדורלית. זו הפררוגטיבה שלה כיו"ר ועדה. לא על כך טענתי.
טענתי על כך שחברת הוועדה שהיא פסיכיאטרית שלא משירות המדינה, צעקה עלי לאורך כל הדרך, התפרצה לדברי, לא אפשרה לי לדבר והפריעה את דברי בצעקות, והזמינה לי לא פחות מאשר איש ביטחון (!!!). הזוי הזוי אבל כך אירע.
בקיצור, לא קלה היא דרכנו וארוכה היא הדרך!
להלן התלונה
להורדת התלונה בקובץ PDF הקלק כאן
להלן הסטטוס:
חוויה הזויה בוועדת הערר.
למען ההגינות, אציין כי ייצגתי גם בוועדות ערר שבהן חברי הועדה היו הגונים, קשובים, אדיבים, ובקיאים בפסיקה. המקרה הזה הוא חריג, אבל חשוב לפרסמו, בכדי שדברים שכאלו לא ישנו, ובכדי שזכות הטיעון של העורר לא תיפגע.
@חוייה הזויה בוועדת הערר@
לפני שבוע לערך, עסקה התוכנית של קרן נויבך בקשיים שמוערמים על עורכי דין המייצגים בוועדות ערר.
התוכנית סיקרה את האופן שבו לעו"ד אדמית רוזנצוויט הוקצב זמן בסטופר, ושהסטופר תקתק, היא - והלקוח שלה, "דניאל", הוצאו מן הוועדה. בתוכנית סופר שלעו"ד רוזנצוויט לא נתאפשר להציג שאלות לרופא המטפל של "דניאל".
@ @ @ @
גם לי ארע מקרה הזוי בוועדה, בעת שייצגתי לקוחה.
הגעתי לטעון בשם לקוחה. הלקוחה, אשר הוצאה כנגדה הוראת טיפול מרפאתי כפוי, המתינה יחד איתי לוועדה מספר שעות עד שהגיע תורנו. בסופו של דבר היא נאלצה לעזוב, בשל ענייני עבודה.
(וסתם לצורך הרקע, הועדה של הלקוחה הזו נדחתה כבר פעמיים מסיבות טכניות ופרוצדורליות שונות, וזו הייתה הפעם השלישית שלנו בוועדה).
ביקשתי להיכנס לוועדה בגפי, ולטעון בשם הלקוחה טענות שיובילו לביטול הוראת הטיפול המרפאתי הכפוי.
על פי החוק, לוועדת הערר שיקול דעת- כיצד לנהוג במידה והמטופל אינו מופיע בפניה. על פי הדין, יש באפשרות הוועדה, במסגרת שיקול דעתה, לקבל החלטה גם *ללא* בדיקת המטופל (סעיף 26 לחוק).
הדבר היה מתאים בייחוד במקרה של הלקוחה שלי, שבמסגרתו, היו מסמכים שהראו שאין עילה לטיפול מרפאתי כפוי, וניתן היה להתבסס על המסמכים הללו, ועל הטענות המשפטיות, ללא צורך בבדיקת הלקוחה.
ביקשתי מיו"ר הוועדה לטעון, במשך 5 דקות, ולהסביר, מדוע, במקרה הקונקרטי של הלקוחה שלי, ניתן לקבל הכרעה בעניינה גם בלא בדיקתה;
סברתי שהיא ראויה לכך אחרי שהגיעה כבר פעמיים לוועדה, ובכל פעם הדיון נדחה מטעם פרוצדורלי אחר. סברתי שהיא זכאית, לפני החג, "לסיים עם זה".
יו"ר הוועדה איפשרה לי לטעון 5 דקות בנושא. אבל, אחת מחברות הוועדה, שבחרתי שלא לציין פה את שמה, פסיכיאטרית שלא בשירות המדינה, החלה לצעוק עלי, באופן שהותיר אותי המומה;
היא לא אפשרה לי להשחיל מילה, דרשה שאסתלק, איימה שתזמין לי איש ביטחון, ולבסוף גם הזמינה לי איש ביטחון, אשר הגיע, המום, לא מבין מדוע יש להזמין איש בטחון לעו"ד שיושבת בוועדה ומעלה טעות בשם הלקוחה שלה, ונאמר לו "להמתין מעבר לדלת". ממש כך!
אציין, כי בסופו של יום, יו"ר הוועדה דחתה את הטיעון שלי, שהיה ברמה הפרוצדורלית. זו הפררוגטיבה שלה כיו"ר ועדה. לא על כך טענתי.
טענתי על כך שחברת הוועדה שהיא פסיכיאטרית שלא משירות המדינה, צעקה עלי לאורך כל הדרך, התפרצה לדברי, לא אפשרה לי לדבר והפריעה את דברי בצעקות, והזמינה לי לא פחות מאשר איש ביטחון (!!!). הזוי הזוי אבל כך אירע.
בקיצור, לא קלה היא דרכנו וארוכה היא הדרך!
להלן התלונה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה