"נכים סוג ב'": פגועי הנפש סובלים מאפליה קשה שלא מאפשרת שיקום


"נכים סוג ב'": פגועי הנפש סובלים מאפליה קשה שלא מאפשרת שיקום , רויטל בלומנפלד רויטל בלומנפלד  ,  01 בנובמבר 2016 , וואלה

13 אלף פגועי נפש המטופלים במשרד הבריאות אינם זוכים ליחס זהה לזה של בעלי מוגבלויות אחרות, שמקבלים סיוע ממשרד הרווחה. "הפער נופל על כתפי המשפחות", סיפר מפעיל מסגרות שיקומיות. אם לחולת סכיזופרניה: "מי ישמור לי עליה כשלא אהיה פה?"

"אפליה ארוכת שנים". הפגנת פגועי הנפש ובני משפחותיהם, היום בירושלים (צילום: שלומי כהן)
"אפליה ארוכת שנים". הפגנת פגועי הנפש ובני משפחותיהם, היום בירושלים (צילום: שלומי כהן)

הפגנת פגועי נפש מול משרד הבריאות, ירושלים. נובמבר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , שלומי כהן)

13 אלף פגועי נפש בישראל סובלים מאפליה ממסדית קשה וחיים בעוני בשל העדר תקצוב של משרד הבריאות. מנגד, בעלי מוגבלויות אחרות שמוגדרים כבעלי זכויות במשרד הרווחה נהנים מתקציבים גבוהים ב-50%, טיפול וחיי פנאי מלאים ומגוונים. נציגי קהילת פגועי נפש מוחים: "יש נכים סוג א', ויש נכים סוג ב'".

קבוצת בעלי המוגבלויות הנזקקים לשיקום בישראל נחלקת לשתיים. בקבוצה הראשונה ישנם משתקמים בעלי מוגבלויות כמו אוטיזם, מוגבלות התפתחותית (פיגור שכלי), עיוורים, נכים פיזית, הפרעות אישיות ואנשים עם בעיות תפקודיות שונות. קבוצה זו מטופלת במסגרות שיקומיות והוסטלים של משרד הרווחה. הקבוצה השנייה מתמקדת בשיקום בעלי מוגבלויות ונכויות נפשיות בקהילה, בעלי נכות של 40% ומעלה בביטוח הלאומי, כמו סכיזופרנים, אנשים הסובלים מחרדה יומיומית קשה, דיכאון עמוק, ו-OCD ברמה שאינה מאפשרת תפקוד יומיומי. חברי הקבוצה הזו משתייכים למסגרות שיקומיות והוסטלים שבמימון משרד הבריאות.

ואולם, בין שתי קבוצות הנכים מתקיים חוסר שוויון בכלל תחומי החיים שדן אותם לחיי דלות קשים. כך, משתקמי הקבוצה השנייה נאלצים לחיות ממשכורת רעב של 500 שקלים בלבד בחודש ולוותר הרבה פעמים על צרכים בסיסיים כמו ביגוד חם, על מנת לרכוש תרופות.

"הכאב גדול מאוד". ההפגנה בירושלים, היום (צילום: שלומי כהן)
"הכאב גדול מאוד". ההפגנה בירושלים, היום (צילום: שלומי כהן)
 "מדובר באפליה ארוכת שנים, רק שככל שהחיים נהיים יקרים ומורכבים, ככה הפערים מתחדדים והופכים את המשך חייהם של המשתקמים לבלתי אפשרי", אמר אבישי פריזדה, מנכ"ל קבוצת גיא – ארגון המפעיל שש מסגרות שיקומיות של משרדי הרווחה והבריאות. לדבריו, התקציב של אוטיסט בהוסטל של משרד הרווחה עומד על יותר מ-16 אלף שקלים לאדם לחודש. אוכלוסייה עם פיגור שכלי מתוקצבת בכעשרת אלפים שקלים, בעלי הפרעות תפקוד מתוקצבים בכ-11 אלף שקל לחודש ועיוורים מקבלים בין 11 ל-14 אלף שקלים בחודש.

"אלו סכומים שמוכתבים על ידי המדינה, משרד הרווחה דואג למשתקמים מן הקצה אל הקצה", הסביר. "החל מדיור, תרופות, ביגוד ועד פעילויות פנאי כמו חוגי ספורט, צילום, נגינה, תיאטרון וטיולים. אנחנו מקבלים עבור פגועי הנפש רק 5,200 שקלים בחודש, שבהם מצופה מאתנו להפעיל מבנים, לשכור שירותי כוח אדם ולצייד את המשתקמים בכל צרכיהם. זה בלתי אפשרי".

עוד מוסיף פריזדה כי המשתקמים כואבים את האפליה הקיימת בין קבוצות המשתקמים במדינה. "הכאב מאוד גדול. הרבה מהפער התקציבי נופל על כתפי המשפחות, שממנים את הפער. אבל זה קורה רק במקרה שיש משפחה בעלת משאבים לנהל את התמיכה הזו. עבור אחרים אני מנסה פשוט להתרים ולעשות הכל כדי לא לתת להם להרגיש שהם פחות. אבל למה הם צריכים לחיות על תרומות ולא על מדיניות רווחה?".
"האם משתקמי משרד הרווחה נולדו להורים מיוחסים?"

אפרת, אימא ואפוטרופוסית ל-ל' בת ה-32 הסובלת מסכיזופרניה, היא אחת מאותן אימהות שנאלצות לתמוך כלכלית כמעט באופן מלא בבתה הנכה. "אני אם חד הורית המון שנים ובקושי מצליחה להחזיק את עצמי", היא מספרת, "אני צריכה לקנות לה הכל - קוסמטיקה, בגדים, תרופות. אני מוציאה בכל חודש כמעט 3,000 שקלים רק כדי לתמוך בה, כי היא לא מקבלת כלום מהמדינה. אני חיה בקושי רב מהתקציב החודשי של בתי מביטוח לאומי בסך 2,100 שקלים, שמתוך זה צריך לשלם על השתתפות במגורים, לקנות תרופות ולשלם על כל הצרכים. בסוף החודש ההוצאות הבסיסיות עומדות על כ-2,000 שקלים ולא נותר לה כלום".

לדבריה של אפרת, בתה עובדת במפעל שיש בו מסגרת שיקומית, אבל גם שם היא מרוויחה פחות מחוסים של משרד הרווחה. "היא עובדת ימים מלאים ובסוף החודש מקבלת 500 שקלים בזמן ששאר החוסים מקבלים כפול. כשהבנתי שיש הוסטלים של משרד הרווחה שיש להם יותר תנאים ורציתי להעביר אותה לשם אמרו לי שבה לא יטפלו. שאלתי למה ואמרו לי שזה בגלל שהיא מוגדרת חוסה של משרד הבריאות. האם הם (משתקמי משרד הרווחה) נולדו בגלובוס אחר? להורים מיוחסים? למה יש את האפליה הזו? עיני אינה צרה על החוסים האחרים, אבל לא ייתכן שמשרד הרווחה יעטוף אותם ואנחנו נזרק בלא כלום".

אפרת הוסיפה כי בתה הביעה בעבר רצון ללכת ללמוד מוזיקה, מחשב ואנגלית. "היא מאוד רוצה לרכוש השכלה, אבל אין לה אפשרות כלכלית לזה", אמרה. "היום אני חיה ונושמת ועוזרת כמה שאני יכולה, וגם זה מוגבל מאוד, אבל מחר כבר לא אהיה פה. מי ישמור לי עליה?".
""כל מה שקשור לילדה שלי קדוש בעיניי ומה שאוכל לעשות בשבילה, בשביל שיהיה לה עתיד טוב יותר – אעשה""

ל' מוגדרת כסובלת מתחלואה כפולה. בגיל צעיר מאוד היא עברה התעללות מינית קשה מצד אביה ולאחר שהתפוצצה הפרשה במשפט פלילי, הוא נכנס למאסר. ההורים התגרשו וניתקו כל קשר ול' לא התאוששה מעולם מהסבל שעברה. לטענת אמה, מחלת הסכיזופרניה התפרצה בעקבות המשבר הגדול שפקד אותה. לאחר כמה שנים שבהם חיה בבית אמה ונפלטה מכל מסגרת אפשרית, היא נקלטה באחת המסגרות השיקומיות הסגורות של משרד הבריאות כאשר הצוות הרפואי מגדיר אותה חולת סכיזופרניה.

"זה נושא מאוד רגיש אצלנו, ואצלי", המשיכה אפרת, "היא מאוד מודעת למה שקרה לה בעבר אבל כבר שנים לא מרשה לגעת בנושא. כל מה שקשור לילדה שלי קדוש בעיניי ומה שאוכל לעשות בשבילה, בשביל שיהיה לה עתיד טוב יותר – אעשה. מצבה היה מאוד קשה אז. היא הייתה זקוקה לטיפול תרופתי אינטנסיבי והייתה צריכה מסגרת שתגדיר אותה, כי אף אחד לא ידע לשים את האצבע אם היא סובלת מבעיה כזו או אחרת".

אפרת ניסתה לשחזר את תחילת התסמינים. "התחילו התנהגויות מוגזמות בבית הספר, בעיות משמעות קשות, היא הסתגרה בתוך עצמה ולא סיפרה לי כלום. גם היום, אחרי טיפול תרופתי, היא עדיין מתנהגת בצורה מוזרה, בעיקר בנושא המיני. היא גם מאוד נאיבית, ילדותית ולא עצמאית. היא יכולה לדבר כמו בת 15 אבל מצד שני, אם ישאלו אותה שאלות אקטואליה היא תדבר על הבחירות בארצות הברית באופן ברור ותשלוט בפרטים. יש לה בעיית גבולות ואני חוששת שהיא תלך לאיבוד בקלי קלות ומישהו יכול לנצל אותה. ככל שיהיו לה יותר עיסוקים, זה יציל אותה. הילדים האלו סבלו מספיק, מישהו צריך לתת להם כתף, להרים אותם. תנו להם להרים את הראש".

"מסיימי לימודים יעדיפו לעבוד במשרד הרווחה, שם שכרם יהיה גבוה יותר". מפגינים בירושלים, היום (צילום: שלומי כהן)
"מסיימי לימודים יעדיפו לעבוד במשרד הרווחה, שם שכרם יהיה גבוה יותר". מפגינים בירושלים, היום (צילום: שלומי כהן)
 מאות פגועי נפש ומשפחותיהם הפגינו הבוקר מול משרד הבריאות בירושלים. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ירד אל המפגינים והבטיח כי יבדוק את הנושא. ואולם, המפגינים, שכבר שלחו למשרד הבריאות אינספור מכתבים מפורטים, אישיים וכלליים על האפליה, קטני אמונה.

בין המפגינים היו גם המטפלים במסגרות השיקומיות, שסובלים גם הם מאפליית שכר. "משרד הבריאות משלם להם 30% משכר המקבילים להם במשרד הרווחה", סיפר פריזדה. "עובדת סוציאלית שסיימה לימודים תעדיף ללכת לעבוד במשרד הרווחה כי שכרה יהיה גבוה יותר משמעותית. אני חווה קושי גדול בגיוס כוח אדם ושימור לאורך זמן".

נוסף לכך, טוענים המפגינים כי משרד הבריאות מונע ממועמדים לקבל שיקום. לפי מבקר המדינה, ועדות סל השיקום שמאשרות שיקום ומקבלות משתקמים חדשים למערכת, לא מתכנסות באופן סדיר. כך, רק 50% מאלה הזקוקים לשיקום מקבלים אישור לכך. בג"ץ אמנם קבע כי הוועדות צריכות להתכנס פעם בחודש, אך הדבר לא קורה בפועל. התוצאה היא שמתמודדים חוזרים לאשפוזים חוזרים, מצבם הנפשי מידרדר ואיכות חייהם נפגעת וכך פוחתים סיכוייהם להשתלב בחברה. נוסף על כל אלו, התנאים הירודים שבהם חיים משתקמי משרד הבריאות הולכים להרע עוד יותר על רקע מכרז חדש שהוציא משרד הבריאות, המעגן את משכורת המטפלים ותקציב ההוסטלים שבמימומן בתנאים עוד יותר נמוכים.
משרד הבריאות: "השיטה מאפשרת למשתקם לפתח אחריות"

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "שירות הדיור הקהילתי הניתן למשתקמים מתוקף חוק שיקום נכי נפש בקהילה אינו זהה לשירותי הדיור של משרד הרווחה וכך גם תמחור המסגרות שונה. משרד הבריאות פועל לקידום מערך השיקום בקהילה ויצא לאחרונה במכרז חדש למסגרות דיור שמטרתו לשפר באופן משמעותי את השירותים למתמודדים תוך דגש על פיתוח והתאמה אישית".

"לגבי הטענה על השתתפות הדייר בהוצאות הכלכלה מקצבתו וצורת התשלום השונה, אכן משרד הבריאות מעביר באופן ישיר לספק רק את התשלום על תשתיות כ"א, ואילו התשלום עבור כלכלה, תרופות ונלוות נגבה ישירות מהדייר. צורת התשלום שמשרד הבריאות הנהיג משאירה בידי הדייר את הכנסתו על מנת לאפשר לדייר רמת ידיעה וקבלת החלטות על הוצאותיו החודשיות. שיטה זו נקבעה על ידי המשרד מתוך התפיסה המקצועית המאפשרת לאדם לפתח אחריות ולמידה לגבי ניהול התקציב האישי כחלק מתהליך ההתקדמות בתהליך ההחלמה והשיקום והשילוב בקהילה".

"לגבי הטענה על אי תשלום על פעילויות פנאי, יש לציין כי לכל דייר בהוסטל קיימות זכויות נוספות לשירותי דיור ותעסוקה ככל זכאי לשירותי שיקום על פי חוק, כגון מועדונים חברתיים פעילויות בקהילה ושילוב במתנ"סים. ועדות סל השיקום מתכנסות באופן שוטף. המשרד נותן מענה במקומות נקודתיים בהם קיים תור המתנה לוועדה".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה