עו"ד של המטופל חייב להיות נוכח בוועדת האשפוז בכפייה

הנחיות חדשות לוועדות האשפוז בכפייה: עו"ד של המטופל חייב להיות נוכח  , עידו אפרתי , 25.07.2017 , הארץ

משרד הבריאות הדגיש בנהלים שהפיץ כי אין להביא את המטופל קשור וכי על הוועדות להקפיד לפרסם את החלטתן. באחרונה נמתחה ביקורת על היחס של חברי הוועדות כלפי מטופלים

משרד הבריאות קבע הנחיות חדשות להתנהלות דיוני הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות, המאשרות אלפי אשפוזים בכפייה במוסדות פסיכיאטריים מדי שנה. מסמך נהלים חדש ששלח באחרונה המשרד לוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות ולמנהלי מרכזי בריאות הנפש כולל חמישה סעיפים המתייחסים למרכיבים בסיסיים בניהול הדיונים, שבסופם נשלחים מטופלים לאשפוז — לעתים למשך חודשים ארוכים. על המסמך חתומה מנהלת האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר טל ברגמן.

התקנות החדשות מנחות את חברי הוועדה שלא לדבר עם הרופא המטפל מטעם בית החולים המאשפז ללא נוכחות עורך דינו של המטופל. החלטת הוועדה מבוססת בחלקה גם על עדות הרופאים המטפלים, אותה מאתגרים לא פעם עורכי הדין הנוכחים בדיון.

בנוסף קובעים הנהלים כי על הוועדה להקריא למטופל ולעורך דינו את החלטתה בסיום הדיון, וכן למסור אותה בכתב. במקרים חריגים מאד, כאשר ההחלטה עלולה לדרדר את מצבו של המטופל, מתירים הנהלים למסור אותה לעורך דינו — ובהמשך למטופל עצמו. הדיון בוועדה הוא סוג של הליך רפואי־משפטי הניתן לערעור, אולם בפועל נמנעים חברי הוועדה במקרים רבים מהקראת החלטתם למטופל.

כמו כן, הנהלים קובעים גם כי אין להביא בפני הוועדה מטופל כשהוא קשור, פרט למקרים בהם קיימת הערכת מסוכנות גבוהה ומשמעותית. סעיף נוסף מוהר להקפיד על מתן תנאים הולמים לשיחה בין המטופל לעורך דינו, תוך שמירה על פרטיותם ובטיחותם.

סעיף אחר אוסר על חברי הוועדה לדבר בטלפון נייד או לעסוק בכל פעילות אחרת שאינה נוגעת לדיון. "מדובר בהתנהלות שאינה מכבדת את המטופל או את עורך דינו", נכתב. "במידה ואחד מחברי הוועדה מצפה לשיחה דחופה שאינה סובלת דיחוי, עליו ליידע מראש את חברי הוועדה ואת המטופל ונציגו". העובדה שדרישה בסיסית שכזו מועלית על כתב מדגישה את חוסר הכבוד שנאלצים מטופלים ובני משפחה רבים לספוג כיום ממי שאמורים להיות רגישים במיוחד לזכויות ונפש האדם.

הוועדות הפסיכיאטריות כוללות שלושה חברים — שני פסיכיאטרים ומשפטן, המתכנסים בבתי החולים הפסיכיאטריים מדי שבוע. הן בוחנות את מצבו הרפואי של החולה, את עמדת בית החולים ועמדת החולה ובני משפחתו, ולבסוף נדרשות להכריע אם להתיר את המשך אשפוזו בכפייה לבקשת בית החולים, או לשחררו. בישראל נערכים כ–20 אלף אשפוזים פסיכיאטריים מדי שנה, מתוכם קרוב ל–6,000 אשפוזים בכפייה.

את הכללים גיבשו במשותף אנשי משרד הבריאות וגורמים מאגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, שעורכי הדין שלה מייצגים את מרבית המטופלים הזכאים על פי חוק לסיוע בחינם מהאגף. "בפגישות שערכנו עם אנשי אגף בריאות הנפש הצבענו על הליקויים, וזכינו לאוזן קשבת מצדם", אמר עו"ד דניאל רז, הממונה הארצי על תחום האשפוז הכפוי בהנהלת הסיוע המשפטי שבמשרד המשפטים. "התרשמנו שגם במשרד הבריאות מעוניינים בהתנהלות נכונה יותר ואנחנו מברכים על פרסום הנהלים".

לדבריו, "נכון שמדובר בכללים יסודיים לכאורה, אבל עובדה היא שבחלק מהוועדות ההתנהלות לקויה. מלבד מחוז ירושלים, למשל, עקרון הקראת ההחלטה בפני המטופל לא מיושם. אנחנו סבורים שהדבר מתחייב במסגרת הליך משפטי הוגן", אמר.

באחרונה הושמעה ביקורת כלפי התנהלות הוועדות, בדגש על אופי ניהול הדיון והיחס למטופלים. "לפעמים חברי הוועדה מאבדים את הרגישות", טענה ד"ר ציפי ארמן שטרן, מומחית למשפט ופסיכיאטריה, בכנס של לשכת עורכי הדין שהתקיים באחרונה. לדבריה, "נכחתי בדיונים בהם חברי הוועדה צעקו על חולים ובני משפחה שאיחרו ולא נתנו להם לדבר. ראיתי חברי ועדה שדיברו בטלפון מול המטופל במהלך הדיון. כיום אין למי לפנות ולהתלונן על ההתנהלות". בשנה האחרונה התרבו גם פסקי הדין בהם נמתחה ביקורת על ההחלטות שהתקבלו בוועדות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה