חייל שנוטל סמים פסיכיאטריים באופן קבוע לא ישובץ בקרבי

יוני 2018 - "חייל שנוטל תרופות נגד דיכאון לא ישובץ לקרבי" | ריאיון מיוחד , רויטל בלומנפלד
ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל הנכנס הצהיר כי חיילים הנזקקים לטיפול באמצעות נוגדי דיכאון לא יוכלו לשרת ביחידות קרביות ואף לאחוז בנשק. "טיפול כרוני אינו עולה בקנה אחד עם שירות קרבי", אמר בריאיון לוואלה! NEWS


אדם שנזקק לתרופות נוגדות דיכאון וחרדה לא ישובץ ביחידות קרביות - כך עולה מדבריו של ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל הנכנס, אלוף-משנה ד"ר אריאל בן יהודה, בריאיון שיפורסם במגזין סוף השבוע של וואלה! NEWS. בן יהודה נכנס לתפקידו באוקטובר האחרון, עם סיום כהונתה של אל"מ ד"ר קרן גינת. גינת התבטאה בעבר בנושא נטילת כדורים נוגדי דיכאון בגישה מכילה ופשרנית יותר, באמרה כי בצה"ל משרתים מאות חיילים על תרופות נוגדות דיכאון וחרדה וכי היא לא רואה כל בעיה כי ישרתו בקרבי ויחזיקו נשק.

לעומתה, ד"ר בן יהודה מחזיק בדעות קשיחות יותר. "להיות לוחם זה לא להיות כל מקצוע אחר באזרחות", הסביר. "אנחנו מבינים שהסטרס שקיים ביחידות מבצעיות והחשיפה לסיכון ולכלי נשק זה סוג אחר של דחק ממה שאנחנו מכירים. תמיד יש יוצאים מן הכלל, אבל ככלל - אדם שנזקק לטיפול תרופתי כרוני, כמו תרופות נוגדות דיכאון וחרדה, לא ישובץ בקרבי. הוא יכול לעשות הרבה מאוד תפקידים אחרים, קרבי לא. יש דברים אחרים שאפשר לעשות בצה"ל".

"יש דברים אחרים שאפשר לעשות בצה"ל". ד"ר בן יהודה (צילום: ניב אהרונסון)
"יש דברים אחרים שאפשר לעשות בצה"ל". ד"ר בן יהודה (צילום: ניב אהרונסון)
ד"ר בן יהודה הבהיר כי אם מדובר בחייל קרבי שבמהלך שירותו הצבאי אובחן כסובל מדיכאון קליני ויזדקק לטיפול תרופתי, המקרה יבחן באופן פרטני, וברוב המקרים ירד לו הפרופיל באופן זמני, הוא יצא לחופשת מחלה או ימשיך ביחידה תחת הגבלות תפקודיות עד שיתברר מצבו הסופי. כשנשאל אם יש כעת חיילים קרביים הנוטלים תרופה נוגדת דיכאון בצה"ל ומחזיקים בנשק הוא השיב בשלילה. "ברפואה צבאית, כשמקבלים טיפול כרוני - זה לא עולה בקנה אחד עם שירות קרבי, כי הפסקה של הטיפול מביאה מיד החמרה במצבו", הצהיר. "אנחנו לוקחים בחשבון מצב תיאורטי שבו לא ניתן יהיה לאפשר לו נגישות לעזרה רפואית. כשאנחנו מדברים על בעיות כרוניות הוא ילך לתחום תומך לחימה ולא קרבי".

הטיפול בתרופות פסיכיאטריות נוגדות דיכאון וחרדה כמו ציפרלקס, לוסטרל או רסיטל, עבר מהפך תפיסתי ותדמיתי בשנים האחרונות. המטופלים שברו את מעגל הבושה וההשתקה, והשימוש בתרופות הפך לטיפול נורמטיבי ופופולרי הניתן באמצעות מרשם של רופא משפחה, שלא כבעבר אצל פסיכיאטר. על פי נתוני קופות החולים בישראל לשנת 2017, נרשמה עלייה של 13% בנוטלי התרופות נוגדות הדיכאון. העלייה מרוכזת בעיקר בגילאי שירות המילואים - בגילאי 25 עד 34 נרשמה עלייה של 14% ובגילאי 35 עד 40 נרשמה העלייה הגבוהה ביותר של 35% בצרכני תרופות מהסוג הזה.

"כל מקרה ייבדק לגופו", לוחמים במהלך אימון. (צילום ארכיון: דו"צ; למצולמים אין קשר לנאמר)
"כל מקרה ייבדק לגופו", לוחמים במהלך אימון. (צילום ארכיון: דו"צ; למצולמים אין קשר לנאמר)

מערך המילואים מוכר כמערך החיילי הגדול ביותר בצה"ל. על משרתיו נמנים גם לוחמים שנזקקו בנקודות שונות בחייהם לטיפול בנוגדי דיכאון וחרדה, אך מתפקדים כרגיל בשגרת חייהם. כשד"ר בן יהודה נשאל אם הלוחמים הללו ישובו לצוותיהם ואף לאחוז בנשק, השיב כי "הנוהל כלפי חיילי סדיר הוא אותו הנוהל גם במילואים. כל מקרה ייבדק לגופו, אבל ככל הנראה יורידו ללוחם פרופיל והוא לא יחזיק יותר בנשק".

"אין לנו יכולת להחיל שאלון אודות מצבו הנפשי של כל חייל או מילואימניק לפני שהם נכנסים לשירות או חוזרים לשירות, כי אז היינו צריכים להחזיק חיל רפואה נוסף רק בשביל זה", הוסיף ד"ר בן יהודה. "בשל כך לכן אנחנו מתבססים על הצהרה של משרתי המילואים. במקרים קשים אנחנו נדע דרך קופות החולים. מהניסיון שלי, גם אם אותו מילואימניק לא הצהיר על נטילת תרופה פסיכיאטרית כזו או אחרת, המפקדים והחברים שלו יבחינו אם יש בעיה בגלל סוג הקשר והקרבה, ואנחנו נעודכן".

יוני 2018 - "חייל שנוטל תרופות נגד דיכאון לא ישובץ לקרבי" | ריאיון מיוחד , רויטל בלומנפלד


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה