קורט קוביין והריטלין סוף ידוע מראש

יולי 2021 - אנשים בכל רחבי העולם נדהמו לשמוע על התאבדותו הפתאומית והמזעזעת של קורט קוביין בשנת 1994. קוביין נודע כ"ג'ון לנון של דורו". שמו של קוביין היה גם שם נרדף לאומללות התפכחות מאשליות - הוא דיבר, כתב ושר על התאבדות. הוא היה "משורר הכאב". אבל, שאלה אחת מהדהדת בעולם - למה?

פגיעה באמנים


קוביין היה קורבן במשך זמן רב של "עזרה" פסיכיאטרית, שהפתרונות בה נואשים לא פחות מהמצבים אותם הם ניסו לפתור. האמת היא, שמראשית שנותיו, עוד בטרם הלך לבית הספר, אלה שאבחנו את קוביין כ"היפראקטיבי"

כשהקורט קוביין היה מפורסם, הוא היה כבר קורבן במשך זמן רב של "עזרה" פסיכיאטרית. כילד הוא היה היפראקטיבי ונטל בשל כך ריטלין..., הסם הזה יותר חזר מקוקאין, ועל פי מחקרים רפואיים עלול לדחוף את המשתמש לצרוך קוקאין מאוחר יותר.

במקרה של קוביין, התרופה החזיקה אותו ער. לכן, נרשמו לו סמי הרגעה כדי לנטרל תופעה זו.88 על אף טענות הפסיכיאטרים כי ממריצים יכולים לעזור לילד ללמוד, קוביין נשאר תלמיד גרוע ונשר מהתיכון.

אחרי שנים בהן לקח תרופות מרשם ממכרות, המעבר לסמי רחוב לא איחר לבוא. במהלך השנים מאבקו של קוביין בהתמכרותו להרואין נודע ברבים, כששוב ושוב ניסה ונכשל להיגמל.

בנוסף לכך היו לו בעיות רפואיות כרוניות שלא טיפל בהן שהשפיעו עליו במשך כל חייו - כולל עקמת בעמוד השדרה, שהחמירה עקב משקל הגיטרה שהייתה תלויה על צווארו, ובטן "בוערת עם בחילה" שלעתים קרובות גרמה לו רצון להתאבד.89 כאב בטן הוא תופעת לוואי של ריטלין. קוביין השתמש בהרואין כדי ל"צנן את הכאב בבטנו".

בעיית הסמים של קוביין הפכה קריטית. מתוך ייאוש, אשתו, קורטני לאב וכמה חברים נוספים, הכניסו את קוביין למרכז פסיכיאטרי לגמילה מסמים. 36 שעות אחרי שאושפז, הוא ברח מהתוכנית ובחדר קטן, מעל המוסך שלו, בשכונה שקטה בסיאטל, סיים את חייו בירייה יחידה בראשו מרובה ציד. בדמו נמצאו הרואין וסם הרגעה פסיכיאטרי ממכר, ואליום.

במכתב ההתאבדות שלו, הזכיר שני דברים שהובילו אותו להחלטתו הגורלית- כאבי הבטן שרדפו אותו במשך שנים וייסוריו הקשורים למוסיקה שלו. על זה כתב, "אין בי כבר את התשוקה".90 הכימיקלים העלימו את המוסיקה, ובשל כך נשללה מקוביין הסיבה העיקרית להמשיך לחיות.

יהודה קורן - דובר
נייד:3350928 052

עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי - www.cchr.org

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה