ספטמבר 2019 - אני חושב על אמנים בתקופה הזו...ויש לי מסר לאמנים, של צ'יק קוריאה ז"ל
צ'יק קוריאה, מלחין ופסנתרן ג'ז אגדי, היה מועמד ל-31 פרסי גראמי וזכה ב-11 מהם. הביצוע שהעניק קוריאה למוזיקה של באד פאוול יצא לאור בתקליט הנקרא "לזכור את באד פאוול".
אמן מבלה בדרך כלל את המחצית הראשונה של חייו בפיתוח דרכו האמנותית. אימון, יישום, לימוד, העמקה לתוך שטחים שטרם נודעו, למידת כל הטכניקות והשיטות להן הוא מסוגל. אין תמורה עבור העבודה המסורה הזו. זוהי השקעתו בחלומות העתיד
 |
| צ'יק קוריאה, מלחין ופסנתרן ג'ז אגדי |
אמנים מצליחים מצוידים בתכונה של התמדה, המתעלמת ממכשולים, מנפילות ומקשיים והם בעלי יכולת הישרדות בסיסית: תנו להם מעט מזון וקורת גג והם פשוט ממשיכים לעבר המטרה היצירתית המקורית. הם נשארים נאמנים לסוג ההשפעה שהם רוצים ליצור באמצעות האמנות שלהם - הם פשוט ממשיכים, לא משנה מה קורה.
אמן צריך להגיע לאנשים עם האמנות שלו, לא משנה כמה קשה הסביבה הקיימת עובדת נגדו. הוא צריך ללמוד להישאר שלם עם עצמו, ובאותו זמן להרוויח די כסף כדי לשלם את שכר הדירה. זוהי משימה מורכבת בהחלט. הסיפור האמתי אודות הכאב, הבלבול והחלומות האמנותיים המנופצים שהפסיכיאטריה [וקרוביה הפסיכולוגיה והפסיכואנליזה] המיטו על קהילת האמנים היא סיפור שיש לספר אותו כדי שהעולם יידע. אם הם אינם מבינים דבר אודות החיים או האמנות, הם אינם יכולים לרפא או באמת לעזור. הם מסוכנים ביותר לבריאות ולצמיחה האמנותית שלנו. לבקש את ה"עזרה" שלהם כדי שנוכל להתמודד באופן טוב יותר עם לחצים בלתי נמנעים ועם המתחים הכרוכים בהיותנו אמנים, רק יבלבלו, יחלישו ובסופו של דבר יהרסו את היצירתיות שלנו.
אני מציע בכנות את העצה הזו לכל מי שהוא פעיל באופן כלשהו באמנות ודואג להישרדות טובה יותר או להצלחה אישית רבה יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה