ריטלין – תרופה מעולה להפרעות קשב וריכוז או סם מסיבות מסוכן לכל דבר?

התרופה הותיקה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז הפכה בשנים האחרונות לסם מסיבות בשימוש נרחב. ד"ר רועי צוקר מסביר על הסכנות בשימוש בריטלין ובשילוב שלה עם חומרים אחרים

ד"ר רועי צוקר ינואר 2018

דר' רועי צוקר אומר: אז ריטלין וקוקאין – מה הקשר?

ריטלין הנה תרופה פסיכו-סטימולאנטית (מגרה את מערכת העצבים) אשר גורמת לעליה ברמות הדופאמין במערכת העצבים, והתגובה הכוללת יכולה, בד"כ במינונים גבוהים, להיות דומה לזאת של אמפטמינים וקוקאין. במחקרים שנעשו מצאו כי ריטלין וקוקאין פועלים על איזור דומה במוח (ה"סטריאטום"). זו הסיבה שנטילת התרופה בעיקר במינונים גבוהים (60 מ"ג ומעלה) אך לאו דווקא, עלולה לגרום לתופעות לוואי קשות של יתר לחץ דם קיצוני, דופק מהיר, התקפי חרדה, ובמקרים מאוד קיצוניים גם אירועים לבביים חריפים. בנוסף, נמצא כי כאשר נעשה בה שימוש בהסנפה היא עובדת על אזורים ספציפיים במח שגורמים לאופוריה ובכך גם להתמכרות.

האם ריטלין היא תרופה ממכרת?

ריטלין יכולה להיות תרופה ממכרת. ההתמכרות היא בעיקר "התמכרות פסיכולוגית", ובעיקר כאשר היא משמשת כסם ממריץ במינונים גבוהים ופחות בשימוש בה להפרעות קשב וריכוז. ההתמכרות דומה להתמכרות לחומרים מקבוצת האמפטמינים.

הרעלת ריטלין חריפה – מנת יתר של ריטלין יכולה לגרום להפרעות פסיכיאטריות כמו הזיות, פסיכוזה, בלבול, התנהגות אגרסיבית, מאניה והתקפי חרדה. בנוסף, דופק מהיר, עליית לחץ דם קיצונית, רעד בידיים, פרכוסים, ובמצבי קיצון אף אירועים לבביים חריפים, כלומר התקף לב. ראוי לציין כאן כי רבים מהרופאים/ות המחדשים את מרשם התרופה למטופליהם אינם מודעים לסכנות של השימוש ההולך וגובר בתרופה, ובנוסף לא מודעים לבדיקות שעל המטופלים לעבור לעיתים תכופות יותר, כמו: בדיקות סימנים חיוניים פשוטים כלחץ דם.