'הפרעת קשב' היא הפרעה פסיכיאטרית אשר, בדומה לכל ההפרעות הפסיכיאטריות, 'החליטו' עליה בהצבעה של איגוד הפסיכיאטרים ללא כל בסיס גופני ודאי.
למרות שהיא מוצגת כמדעית, לא קיימת שום בדיקה גופנית שהילד עובר כדי לאמת שמשהו פגום אצלו. היא מוצמדת לאלפי ילדים בארץ רק בהתבסס על התנהגותם, ומבלי להתעמק בסיבות השונות שעלולות לגרום להם להתנהג כך.
עצם השימוש ב 'אבחון' להפרעת קשב עושה רושם מדעי, וגורם להורים להאמין שבאמת קיים ליקוי גופני/מוחי/תורשתי/מבני לכל החיים, שלא ניתן לתקנו.
בפועל מדביקים לילדים תווית של 'הפרעת קשב' על התנהגויות של ילדים: אם הם מתפרצים לדברי חבריהם, מאבדים חפצים בדרך לבית הספר, עוברים במהירות ממשחק למשחק, מניעים את ידיהם ורגליהם במרץ, לא אוהבים להכין שיעורי בית, ועוד כמה התנהגויות שרואים אצל ילדים רבים בתדירות זו או אחרת.
אפשר לומר בהכללה שכל ילד שהוא מנומס ומסודר במחברותיו לא סובל מהפרעת קשב, אבל ילד פרוע ובעל אינטליגנציה גבוהה עלול לקבל 'תווית' הפרעה. למה זה? כי 'מדע' הפסיכיאטריה החליט שמצבם של כ- 15 אחוז מהילדים אינו ניתן לתיקון, ולכן צריך להגדיר אותם כלקויים. האם זה נשמע הגיוני?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה