ראיתי בתוכנית "הצינור" תחקיר שנעשה על התרופה אטנט, שהיא תרופה יקרה ופופולרית להפרעת קשב. אף כי סימנים מובהקים להפרעת קשב ניכרו בי כנראה גם כשהייתי בת שלוש, אובחנתי כמופרעת קשב רק לפני כ–20 שנה (הייתי אז בת יותר משלוש אם לא ידעתם). הפסיכיאטר המומחה להפרעת קשב קצת התפלא על כך שלא אובחנתי קודם. הוא התרשם בעיקר ממספר החוגים והאוניברסיטאות שלמדתי בהן, מספר בני הזוג המשמעותיים שלי, נדודיי מעיר לעיר ומדירה לדירה ועניינים שמצביעים על חיים חסרי מרגוע. מצד שני, כפי שקורה אצלי וכפי שציין גם המומחה, לצד הפרעת הקשב ישנה כמעט תמיד תופעה של ריכוז יתר. כשמשהו ממש מעניין אותי, העולם שסביבי נעלם לגביי, ואני שקועה לגמרי במה שאני עושה. זה היה קורה לי בעיקר כשהייתי
החלק האחרון של המאמר: על פי התחקיר "בצינור", הצלתי את עצמי מצרה גדולה. לא רק רופאי קופת חולים, שכנראה אינם מתעניינים בתופעות הלוואי של התרופה הזאת, ממשיכים לרשום אותה, אלא שאנשים מתמכריםלתרופה כאילו מדובר באופיואידים, קונים אותם במחירי עתק בשוק השחור, לעיתים באלפי שקלים, ונאלצים אחר כך לעבור לגמילה. ומשרד הבריאות? משרד הבריאות שוקל על המשך הדרך. ואני שואלת מה יש כאן לשקול ומי הגאון שמלכתחילה החליט לספק קוקאין להמונים, שרובם ככולם הם סטודנטים שרוצים לשפר הישגים בבחינות ועכשיו הם נרקומנים בעל כורחם?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה