מרץ 2014 - מזה כ 15 שנה חברי עמותת מגן מצויים במאבק להעלאת המודעות אצל האנשים שחיים סביבנו, על סכנות השימוש בסמים הפסיכיאטרים. רבים מהמקרים של אנשים שפנו אלינו שנטלו תרופות פסיכיאטריות סבלו מתופעות לוואי קשות.
הלב נצבט כשאתה רואה איך הפסיכיאטרים עם חברות התרופות הצליחו להפיל לרשת שלהם אנשים תמימים.
הלב נצבט כשאתה רואה איך הפסיכיאטרים עם חברות התרופות הצליחו להפיל לרשת שלהם אנשים תמימים.
נתקלתי בפסיכיאטר ייחודי בשם – וולטר אפילד, פסיכיאטר שאומר: ” מה שמתרחש בתחום ההכשרה של הפסיכיאטרים ובאיכות הפסיכיאטריה הוא שהם הפכו להיות סוחרי סמים".
הם...שכחו כיצד לשבת עם המטופלים ולדבר איתם אודות בעיותיהם".
לפני 50 שנה, אנשים הבינו כי סם יכול להיות אחת משתי האפשרויות הבאות: חומר הרשום חוקית על ידי מתמחה ברפואה על מנת לסייע במחלה פיזית – או במלים אחרות, תרופה; לחלופין, חומר לא חוקי המתאפיין בגרימת התמכרות, ויכול לגרום לשינוי משמעותי במצב ההכרתי – כאלה הם למשל סמי הרחוב, ההרואין והאופיום.
רוב האנשים יודעים כי סמים לא חוקיים הינם אחד מהאויבים הגרועים ביותר של החברה, בהחדירם פשיעה ותחלואים לרחובותינו, לקהילותינו ולבתי ספרינו.
אולם, בעשורים האחרונים, זן חדש של סמים חדר לשדרות העם. סם זה הפך עד כדי כך לחלק מן החיים, שרבים יתקשו לחשוב על החיים, אפילו על יום אחד, בלעדיו.
תרופות פסיכיאטריות הפכו ל"תרופת הפלא" ללחצים ולמתחים של החיים המודרניים; הן בשימוש נרחב בבתי ספר, בבתי אבות, במרכזי גמילה מסמים ובמתקני כליאה. סומכים עליהן "שיסייעו" בכל עניין, החל בשליטה על משקל הגוף ובעיות מתמטיות וכתיבה, בבניית ביטחון עצמי, בטיפול בחרדות, בהפרעות שינה ובטרדות יומיומיות קטנות.
בעוד שתרופות רפואיות מטפלות לרוב במחלות, מונעות או מרפאות אותן, או משפרות את המצב הבריאותי, תרופות פסיכיאטריות לכל היותר מטשטשות תסמינים – תסמינים השבים ברגע שהתרופה מתפוגגת. בדומה לסמים לא חוקיים, הן מספקות לא יותר מאשר בריחה זמנית מבעיות החיים.
כמו כן, תרופות פסיכיאטריות גורמות לעיצוב הרגלים ולהתמכרות. הגמילה מהן עלולה להיות הרבה יותר קשה מאשר גמילה מסמים לא חוקיים. הראיה הברורה ביותר לדמיון בין תרופות פסיכיאטריות לבין סמים לא חוקיים הינה שהתמכרות לתרופות פסיכיאטריות כעת מתחרה בהתמכרות לסמים לא חוקיים כבעיית הסמים מספר אחת באזורים רבים בעולם.
לפי הפרסום בליידי גלובס לאחרונה מדובר ב400,000 אנשים שנוטלים תרופות אנטי דיכאוניות, זה מספר מדהים.
השאלה הנשאלת האם יש כאן מחלה אמיתית?
היא האם ל"פציינטים" הבטיחו מזור לצרותיהם? האם התרופות שהם נוטלים יעלימו את דיכאונם ויחלימו מהפרעתם? באופן הגיוני כשאתה מחלים אתה לא צריך ליטול את התרופה. האם כאן זה המצב? חומר למחשבה.
בברכה
יהודה קורן
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש
3350928 052
Yodak8@gmail.com
www.cchr.org.il
הם...שכחו כיצד לשבת עם המטופלים ולדבר איתם אודות בעיותיהם".
לפני 50 שנה, אנשים הבינו כי סם יכול להיות אחת משתי האפשרויות הבאות: חומר הרשום חוקית על ידי מתמחה ברפואה על מנת לסייע במחלה פיזית – או במלים אחרות, תרופה; לחלופין, חומר לא חוקי המתאפיין בגרימת התמכרות, ויכול לגרום לשינוי משמעותי במצב ההכרתי – כאלה הם למשל סמי הרחוב, ההרואין והאופיום.
רוב האנשים יודעים כי סמים לא חוקיים הינם אחד מהאויבים הגרועים ביותר של החברה, בהחדירם פשיעה ותחלואים לרחובותינו, לקהילותינו ולבתי ספרינו.
אולם, בעשורים האחרונים, זן חדש של סמים חדר לשדרות העם. סם זה הפך עד כדי כך לחלק מן החיים, שרבים יתקשו לחשוב על החיים, אפילו על יום אחד, בלעדיו.
תרופות פסיכיאטריות הפכו ל"תרופת הפלא" ללחצים ולמתחים של החיים המודרניים; הן בשימוש נרחב בבתי ספר, בבתי אבות, במרכזי גמילה מסמים ובמתקני כליאה. סומכים עליהן "שיסייעו" בכל עניין, החל בשליטה על משקל הגוף ובעיות מתמטיות וכתיבה, בבניית ביטחון עצמי, בטיפול בחרדות, בהפרעות שינה ובטרדות יומיומיות קטנות.
בעוד שתרופות רפואיות מטפלות לרוב במחלות, מונעות או מרפאות אותן, או משפרות את המצב הבריאותי, תרופות פסיכיאטריות לכל היותר מטשטשות תסמינים – תסמינים השבים ברגע שהתרופה מתפוגגת. בדומה לסמים לא חוקיים, הן מספקות לא יותר מאשר בריחה זמנית מבעיות החיים.
כמו כן, תרופות פסיכיאטריות גורמות לעיצוב הרגלים ולהתמכרות. הגמילה מהן עלולה להיות הרבה יותר קשה מאשר גמילה מסמים לא חוקיים. הראיה הברורה ביותר לדמיון בין תרופות פסיכיאטריות לבין סמים לא חוקיים הינה שהתמכרות לתרופות פסיכיאטריות כעת מתחרה בהתמכרות לסמים לא חוקיים כבעיית הסמים מספר אחת באזורים רבים בעולם.
לפי הפרסום בליידי גלובס לאחרונה מדובר ב400,000 אנשים שנוטלים תרופות אנטי דיכאוניות, זה מספר מדהים.
השאלה הנשאלת האם יש כאן מחלה אמיתית?
היא האם ל"פציינטים" הבטיחו מזור לצרותיהם? האם התרופות שהם נוטלים יעלימו את דיכאונם ויחלימו מהפרעתם? באופן הגיוני כשאתה מחלים אתה לא צריך ליטול את התרופה. האם כאן זה המצב? חומר למחשבה.
בברכה
יהודה קורן
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש
3350928 052
Yodak8@gmail.com
www.cchr.org.il
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה