פברואר 2015 -צפה בסרטון המסביר מהי הנקודה הראשונה להשגת הסכמה מדעת בנוגע לתרופות פסיכיאטריות - הפרעות פסיכיאטריות אינן מחלות אמיתיות.
מה קורה באברבנאל? 80 תיקים רפואיים של מטופלות נעלמו
מה קורה באברבנאל? 80 תיקים רפואיים של מטופלות נעלמו , רוני לינדר-גנץ , מאי 2015 , TheMarker
חשיפת TheMarker: בבית החולים נערך מחקר שבדק את השפעות הטיפול בקנאביס בקרב חולות פיברומיאלגיה ■ איש אינו יודע מה עלה בגורל התיקים, המכילים מידע רגיש - ואף גורם לא יידע את המשתתפות במחקר ■ משרד הבריאות: "התיקים הועברו כנראה לגריסה" ■ החוקר הראשי ומנהל אברבנאל לשעבר, ד"ר יהודה ברוך, לא הגיב
לאן נעלמו 80 תיקי מחקר רפואי של חולות פיברומיאלגיה מבית החולים אברבנאל? ל-TheMarker נודע כי בתחילת נובמבר 2014 נעלמו מבית החולים כ–80 תיקים ממחקר שבדק את השפעתו של שימוש בקנאביס בקרב חולות פיברומיאלגיה (מחלת הדאבת, שמתאפיינת בכאבים כרוניים).
החוקר הראשי במחקר הוא ד"ר יהודה ברוך, מי ששימש עד לסוף אותו החודש כמנהל המרכז הרפואי ופרש בהסכמה על רקע בעיות בתפקודו ובתפקוד בית החולים. ברוך בחר שלא להגיב על שאלות TheMarker בנוגע לפרשה.
דבר היעלמותם של 80 תיקי המחקר שניהל ברוך נודע לעובדי בית החולים במקביל לסיכום שאליו הגיע ברוך עם משרד הבריאות בנוגע לפרישתו מרצון. זאת לאחר משא ומתן שניהל עם המשרד ועם נציבות שירות המדינה על תנאי הפרישה.
במשרד הבריאות אישרו את הפרטים, אך לא ידעו לומר היכן נמצאים התיקים. לפי המשרד, בדיקה שנערכה העלתה כי התיקים "כפי הנראה הועברו לגריסה". כמו כן, נודע ל–TheMarker כי שום איש או גורם לא טרח ליידע את הנשים שהשתתפו במחקר על כך שהתיקים הרפואיים שלהן נעלמו.
הדיווח על היעלמות התיקים הועבר לבסוף למשרד הבריאות על ידי ד"ר אלכס אביב, יו"ר ועדת הלסינקי של בית החולים, העוסקת באישור ניסויים רפואיים בבני אדם.
מתגובת משרד הבריאות עולה כי המשרד אינו מודאג במיוחד מהפרשה: "היעלמות תיקי המחקר בבית החולים אברבנאל דווחה למשרד הבריאות כמקובל", נמסר מהמשרד. "כמה ימים לאחר מעבר יחידת המיון בבית החולים למשכן חדש, נודע על היעלמות תיקי המחקר שהיו בבניין המיון הישן. הדבר דווח ליחידת ניהול סיכונים בבית החולים ובמקביל דווח לוועדת ההלסינקי המוסדית. משרד הבריאות הורה לקב"ט האזורי לבדוק את המקרה. תוצאות הבדיקה העלו שכפי הנראה התיקים הועברו לגריסה". עוד הבהירו במשרד כי "יש לציין כי אין מדובר בתיק קליני־טיפולי של מטופלים, אלא בתיק מחקר שאליו הוצאו נתונים של חולות פיברומיאלגיה אשר טופלו בקנאביס רפואי".
לשאלת TheMarker אם היעלמות התיקים דווחה למשטרה נמסר כי "לא עלה חשד לגניבה או היעלמות ולכן לא נמסרה הודעה למשטרה. כמו כן, האזור מצולם". בתגובה לשאלה אם יידע מישהו את המשתתפות במחקר בדבר היעלמות תיקיהן, הודו במשרד הבריאות שהמטופלות לא יודעו. באשר לשאלה מדוע לא יודעו המטופלות, נמסר ממשרד הבריאות כי "הנוהל לניסויים רפואיים בבני אדם התשע"ד 2014 התייחס עד כה לנושא שמירת התיקים בביה"ח או אצל החוקרים. בנוהל, החוקר מחויב לשמור את כל מסמכי המחקר 15 שנה. עד כה, בנוהל לא היתה התייחסות לעניין יידוע המשתתפים בהשמדת התיקים".
לדברי המשרד, "בימים אלה עובדים שוב על תיקון הנוהל ובעקבות מקרה זה נשקול להוסיף סעיף בטופס ההסכמה המציין כי תיקי המחקר נשמרים לתקופה של כמה שנים ולאחריה — מושמדים". כמו כן נמסר מהמשרד כי המחקר קיבל אישור מוועדת הלסינקי, כמתחייב.
הפרשה מעוררת שאלות קשות: מה עלה בגורלם של 80 תיקי מחקר? האם נעשה שימוש כלשהו לרעה בפרטים הרגישים הכתובים בהם? מדוע לא יידע בית החולים את הנשים שהשתתפו במחקר בדבר היעלמות התיקים? האם ייתכן שתיקים ממחקרים נוספים נעלמו מבלי שאיש ידווח על כך למשרד הבריאות או למטופלים?
"על פניו, מדובר בזלזול משווע בחובה לשמור על תיקים רפואיים, כמו גם פגיעה במטופלים אשר כעת נשללת מהם הזכות לדעת נתונים רפואיים מהותיים על עצמם. במקרה זה הפגיעה חמורה שבעתיים, נוכח העובדה שמדובר במטופלים שהתנדבו לקחת חלק פעיל בניסוי רפואי", אומר עו"ד עדי ניב יגודה, מומחה למשפט רפואי ולזכויות החולה.
לדברי יגודה, "כל השמדה של תיק רפואי צריכה להיעשות בהתאם לנהלים ולכללי שמירת רשומות רפואיות, כשהחובה החוקית ליישם את הוראות החוק מוטלת על מנהל המוסד הרפואי. יכול להיות שבמקרה זה, ככל שאבד המידע הרפואי ולא ניתן לשחזרו — עשויה לצמוח למטופלים עילת תביעה בגין פגיעה באוטונומיה".
בעיות במחשוב מערך הקנאביס הרפואי
עד סוף 2012, במשך עשור, שימש ברוך, בנוסף לתפקידו כמנהל אברבנאל, גם כראש יחידת הקנאביס במשרד הבריאות — תפקיד שאותו ביצע בפועל מתוך בית החולים. ברוך סיים את תפקידו לאחר פרשה שבה היה מעורב ונגעה למחשוב מערך חלוקת אישורי הקנאביס.
נציבות שירות המדינה חקרה ומצאה כי פרויקט המחשוב, שהיה באחריותו ובפיקוחו של ברוך, נעשה בצורה בעייתית ביותר ותוך חשש לפגיעה בפרטיות של מקבלי האישורים. משרד הבריאות אף נאלץ לשלם פיצוי של מיליון שקל לחברה פרטית שהיתה מעורבת במחשוב בלי הליכי מכרז מסודרים.
הממונה על המשמעת בנציבות, אסף רוזנברג, קבע אז כי הפרשה היא עילה לסיום תפקידו של ברוך באברבנאל, "וזאת נוכח שורת כשלים מנהליים־תפקודיים(…)התנהלותו זו, באופן עצמאי, מבלי לתת דין וחשבון לאיש וכמי שאינו חלק ממערכת ציבורית, עלתה למשרד כמיליון שקל. הפרה כה בוטה וחמורה של חובותיו הבסיסיות של העובד כמנהל בית חולים מחייבת, לטעמי, כי ייבחן המשך תפקידו כמנהל בית החולים".
בא כוחו של ברוך אמר אז בתגובה כי כל הליך הקמת המערך הממוחשב היה "בידיעה מלאה של הנהלת משרד הבריאות ובהסכמתה, ובכללם מנכ"ל המשרד היוצא", ודחה את הטענות על פגיעה פוטנציאלית בסודיות הרפואית של מקבלי האישורים.
שלושה חודשים לאחר היעלמות התיקים וכחודשיים לאחר סיום עבודתו באברבנאל, בפברואר 2015, הצטרף ברוך לחברת וואן וורלד קנאביס OWC כשותף וכראש תחום מחקר ורגולציה.
החברה הישראלית, שהוקמה ב–2014, עוסקת במחקר ובפיתוח תכשירים וטיפולים מבוססי קנאביס. בנוסף, החברה מייעצת בקידום חקיקה ורגולציה של טיפול בקנאביס רפואי לממשלות וקובעי מדיניות ברחבי העולם. החברה היא חברה בת של חברה ציבורית אמריקאית בשם OWC Pharmaceutical Research.
האם לא היה ראוי כי תהיה תקופת צינון לד"ר ברוך לפני שהתחיל לעבוד בחברה פרטית העוסקת בקנאביס רפואי? לפי משרד הבריאות, "השאלה נבחנה לפני פרישתו של ברוך אל מול הגורמים הרלוונטיים בשירות המדינה. בהתבסס על העובדות שמסר ד"ר ברוך, נמצא כי אינה נכנסת בגדר האיסורים שבחוק שירות הציבור הגבלות לאחר פרישה".
חשיפת TheMarker: בבית החולים נערך מחקר שבדק את השפעות הטיפול בקנאביס בקרב חולות פיברומיאלגיה ■ איש אינו יודע מה עלה בגורל התיקים, המכילים מידע רגיש - ואף גורם לא יידע את המשתתפות במחקר ■ משרד הבריאות: "התיקים הועברו כנראה לגריסה" ■ החוקר הראשי ומנהל אברבנאל לשעבר, ד"ר יהודה ברוך, לא הגיב
לאן נעלמו 80 תיקי מחקר רפואי של חולות פיברומיאלגיה מבית החולים אברבנאל? ל-TheMarker נודע כי בתחילת נובמבר 2014 נעלמו מבית החולים כ–80 תיקים ממחקר שבדק את השפעתו של שימוש בקנאביס בקרב חולות פיברומיאלגיה (מחלת הדאבת, שמתאפיינת בכאבים כרוניים).
החוקר הראשי במחקר הוא ד"ר יהודה ברוך, מי ששימש עד לסוף אותו החודש כמנהל המרכז הרפואי ופרש בהסכמה על רקע בעיות בתפקודו ובתפקוד בית החולים. ברוך בחר שלא להגיב על שאלות TheMarker בנוגע לפרשה.
דבר היעלמותם של 80 תיקי המחקר שניהל ברוך נודע לעובדי בית החולים במקביל לסיכום שאליו הגיע ברוך עם משרד הבריאות בנוגע לפרישתו מרצון. זאת לאחר משא ומתן שניהל עם המשרד ועם נציבות שירות המדינה על תנאי הפרישה.
במשרד הבריאות אישרו את הפרטים, אך לא ידעו לומר היכן נמצאים התיקים. לפי המשרד, בדיקה שנערכה העלתה כי התיקים "כפי הנראה הועברו לגריסה". כמו כן, נודע ל–TheMarker כי שום איש או גורם לא טרח ליידע את הנשים שהשתתפו במחקר על כך שהתיקים הרפואיים שלהן נעלמו.
הדיווח על היעלמות התיקים הועבר לבסוף למשרד הבריאות על ידי ד"ר אלכס אביב, יו"ר ועדת הלסינקי של בית החולים, העוסקת באישור ניסויים רפואיים בבני אדם.
מתגובת משרד הבריאות עולה כי המשרד אינו מודאג במיוחד מהפרשה: "היעלמות תיקי המחקר בבית החולים אברבנאל דווחה למשרד הבריאות כמקובל", נמסר מהמשרד. "כמה ימים לאחר מעבר יחידת המיון בבית החולים למשכן חדש, נודע על היעלמות תיקי המחקר שהיו בבניין המיון הישן. הדבר דווח ליחידת ניהול סיכונים בבית החולים ובמקביל דווח לוועדת ההלסינקי המוסדית. משרד הבריאות הורה לקב"ט האזורי לבדוק את המקרה. תוצאות הבדיקה העלו שכפי הנראה התיקים הועברו לגריסה". עוד הבהירו במשרד כי "יש לציין כי אין מדובר בתיק קליני־טיפולי של מטופלים, אלא בתיק מחקר שאליו הוצאו נתונים של חולות פיברומיאלגיה אשר טופלו בקנאביס רפואי".
לשאלת TheMarker אם היעלמות התיקים דווחה למשטרה נמסר כי "לא עלה חשד לגניבה או היעלמות ולכן לא נמסרה הודעה למשטרה. כמו כן, האזור מצולם". בתגובה לשאלה אם יידע מישהו את המשתתפות במחקר בדבר היעלמות תיקיהן, הודו במשרד הבריאות שהמטופלות לא יודעו. באשר לשאלה מדוע לא יודעו המטופלות, נמסר ממשרד הבריאות כי "הנוהל לניסויים רפואיים בבני אדם התשע"ד 2014 התייחס עד כה לנושא שמירת התיקים בביה"ח או אצל החוקרים. בנוהל, החוקר מחויב לשמור את כל מסמכי המחקר 15 שנה. עד כה, בנוהל לא היתה התייחסות לעניין יידוע המשתתפים בהשמדת התיקים".
לדברי המשרד, "בימים אלה עובדים שוב על תיקון הנוהל ובעקבות מקרה זה נשקול להוסיף סעיף בטופס ההסכמה המציין כי תיקי המחקר נשמרים לתקופה של כמה שנים ולאחריה — מושמדים". כמו כן נמסר מהמשרד כי המחקר קיבל אישור מוועדת הלסינקי, כמתחייב.
הפרשה מעוררת שאלות קשות: מה עלה בגורלם של 80 תיקי מחקר? האם נעשה שימוש כלשהו לרעה בפרטים הרגישים הכתובים בהם? מדוע לא יידע בית החולים את הנשים שהשתתפו במחקר בדבר היעלמות התיקים? האם ייתכן שתיקים ממחקרים נוספים נעלמו מבלי שאיש ידווח על כך למשרד הבריאות או למטופלים?
"על פניו, מדובר בזלזול משווע בחובה לשמור על תיקים רפואיים, כמו גם פגיעה במטופלים אשר כעת נשללת מהם הזכות לדעת נתונים רפואיים מהותיים על עצמם. במקרה זה הפגיעה חמורה שבעתיים, נוכח העובדה שמדובר במטופלים שהתנדבו לקחת חלק פעיל בניסוי רפואי", אומר עו"ד עדי ניב יגודה, מומחה למשפט רפואי ולזכויות החולה.
לדברי יגודה, "כל השמדה של תיק רפואי צריכה להיעשות בהתאם לנהלים ולכללי שמירת רשומות רפואיות, כשהחובה החוקית ליישם את הוראות החוק מוטלת על מנהל המוסד הרפואי. יכול להיות שבמקרה זה, ככל שאבד המידע הרפואי ולא ניתן לשחזרו — עשויה לצמוח למטופלים עילת תביעה בגין פגיעה באוטונומיה".
בעיות במחשוב מערך הקנאביס הרפואי
עד סוף 2012, במשך עשור, שימש ברוך, בנוסף לתפקידו כמנהל אברבנאל, גם כראש יחידת הקנאביס במשרד הבריאות — תפקיד שאותו ביצע בפועל מתוך בית החולים. ברוך סיים את תפקידו לאחר פרשה שבה היה מעורב ונגעה למחשוב מערך חלוקת אישורי הקנאביס.
נציבות שירות המדינה חקרה ומצאה כי פרויקט המחשוב, שהיה באחריותו ובפיקוחו של ברוך, נעשה בצורה בעייתית ביותר ותוך חשש לפגיעה בפרטיות של מקבלי האישורים. משרד הבריאות אף נאלץ לשלם פיצוי של מיליון שקל לחברה פרטית שהיתה מעורבת במחשוב בלי הליכי מכרז מסודרים.
הממונה על המשמעת בנציבות, אסף רוזנברג, קבע אז כי הפרשה היא עילה לסיום תפקידו של ברוך באברבנאל, "וזאת נוכח שורת כשלים מנהליים־תפקודיים(…)התנהלותו זו, באופן עצמאי, מבלי לתת דין וחשבון לאיש וכמי שאינו חלק ממערכת ציבורית, עלתה למשרד כמיליון שקל. הפרה כה בוטה וחמורה של חובותיו הבסיסיות של העובד כמנהל בית חולים מחייבת, לטעמי, כי ייבחן המשך תפקידו כמנהל בית החולים".
בא כוחו של ברוך אמר אז בתגובה כי כל הליך הקמת המערך הממוחשב היה "בידיעה מלאה של הנהלת משרד הבריאות ובהסכמתה, ובכללם מנכ"ל המשרד היוצא", ודחה את הטענות על פגיעה פוטנציאלית בסודיות הרפואית של מקבלי האישורים.
שלושה חודשים לאחר היעלמות התיקים וכחודשיים לאחר סיום עבודתו באברבנאל, בפברואר 2015, הצטרף ברוך לחברת וואן וורלד קנאביס OWC כשותף וכראש תחום מחקר ורגולציה.
החברה הישראלית, שהוקמה ב–2014, עוסקת במחקר ובפיתוח תכשירים וטיפולים מבוססי קנאביס. בנוסף, החברה מייעצת בקידום חקיקה ורגולציה של טיפול בקנאביס רפואי לממשלות וקובעי מדיניות ברחבי העולם. החברה היא חברה בת של חברה ציבורית אמריקאית בשם OWC Pharmaceutical Research.
האם לא היה ראוי כי תהיה תקופת צינון לד"ר ברוך לפני שהתחיל לעבוד בחברה פרטית העוסקת בקנאביס רפואי? לפי משרד הבריאות, "השאלה נבחנה לפני פרישתו של ברוך אל מול הגורמים הרלוונטיים בשירות המדינה. בהתבסס על העובדות שמסר ד"ר ברוך, נמצא כי אינה נכנסת בגדר האיסורים שבחוק שירות הציבור הגבלות לאחר פרישה".
שלושה כדורים כחולים של פסיכיאטר הרסו לי את החיים
מאי 2015 - עדות מצמררת של בחור צעיר חושפת שוב את נזקי התרופות הפסיכיאטריות והטיפול חסר הכבוד לו זוכים המטופלים חסרי הישע המשוועים לעזרה כנה אמיתית.
בחור צעיר, בן 25, לאחר ניתוח בהרדמה כללית לטיפול בבעיית טחורים פנה לעזרת פסיכיאטר, אשר בהינף יד אבחן וקבע כי דבר לא עוזר לבחור והורה לו ליטול 3 תרופות בצבע כחול ללא כל הסבר בנוגע לתופעות הלוואי שלהן ומבלי להציע טיפולים חלופיים, תוך ניצול מצוקתו וחולשתו של המטופל.
כתוצאה מנטילת הכדורים הכחולים המטופל החל לסבול מתופעות לוואי קשות ביותר לרבות רעד בקרקפת, הקאות רבות, נפילות, אי שליטה על הצרכים ועוד.
חייו נהרסו לחלוטין תוך הפסקת תפקוד בכל תחומי החיים, עד להגעה לאשפוז במחלקה סגורה בבית החולים בבאר יעקב, אך גם שם לא נמצא מזור לכאביו.
ניסיונותיו של הבחור לזכות בתשובה מהפסיכיאטר, מה היו הכדורים שאותם נטל בהוראתו, לא זכו למענה.
הנה כי כן, אנו עדים שוב ושוב להתנהגות משוללת רסן, ולקלות הבלתי נסבלת בה הפסיכיאטרים מנצלים את מעמדם ורומסים כל פיסת כבוד אפשרית של המטופל.
יש להורות לגופי האכיפה להטיל הגבלות ופיקוח משמעותיים על הפסיכיאטרים, בכדי לרסן את ההתנהגות הבלתי חוקית, אשר פוגעת במטופלים, ובחברה.
העדות המתוארת בכתבה זו מבוססת על תלונה אשר תועדה על ידי עמותת "מגן לזכויות אנוש". התלונה נשלחה לכל הגורמים המתאימים. עמותת "מגן לזכויות אנוש" תיעדה עד היום מאות תלונות על הפרת זכויות אדם בתחום בריאות הנפש, ומתנדביה ממשיכים בכל יום לחשוף הפרות נוספות. כל הרואה עצמו נפגע, או המעוניין לדווח על פגיעה בחבריו או במשפחתו, מוזמן לפנות לעמותת "מגן לזכויות אנוש".
למידע נוסף: יהודה קורן, דובר העמותה. טלפון 03-5660699 נייד 052-3350928 מייל: yodak8@gmail.com
עמותת "מגן לזכויות אנוש" היא הנציגה הישראלית של Citizens Commision on Human Rights – (CCHR) ארגון בין-לאומי המונה למעלה מ-300 סניפים ברחבי העולם. הארגון נוסד בשנת 1969 על ידי ארגון הסיינטולוגיה בשיתוף עם ד"ר תומאס סזאס, פרופסור לפסיכיאטריה, כגוף עצמאי, במטרה לחקור ולחשוף מקרים של הפרת זכויות אדם בידי פסיכיאטרים. הארגון עובד עם האו"ם ועם קבוצות רבות אחרות, במטרה לנקות את תחום בריאות הנפש. העמותה רואה בפסיכיאטריה את האלמנט ההרסני ביותר בחברה כיום.
בחור צעיר, בן 25, לאחר ניתוח בהרדמה כללית לטיפול בבעיית טחורים פנה לעזרת פסיכיאטר, אשר בהינף יד אבחן וקבע כי דבר לא עוזר לבחור והורה לו ליטול 3 תרופות בצבע כחול ללא כל הסבר בנוגע לתופעות הלוואי שלהן ומבלי להציע טיפולים חלופיים, תוך ניצול מצוקתו וחולשתו של המטופל.
כתוצאה מנטילת הכדורים הכחולים המטופל החל לסבול מתופעות לוואי קשות ביותר לרבות רעד בקרקפת, הקאות רבות, נפילות, אי שליטה על הצרכים ועוד.
חייו נהרסו לחלוטין תוך הפסקת תפקוד בכל תחומי החיים, עד להגעה לאשפוז במחלקה סגורה בבית החולים בבאר יעקב, אך גם שם לא נמצא מזור לכאביו.
ניסיונותיו של הבחור לזכות בתשובה מהפסיכיאטר, מה היו הכדורים שאותם נטל בהוראתו, לא זכו למענה.
הנה כי כן, אנו עדים שוב ושוב להתנהגות משוללת רסן, ולקלות הבלתי נסבלת בה הפסיכיאטרים מנצלים את מעמדם ורומסים כל פיסת כבוד אפשרית של המטופל.
יש להורות לגופי האכיפה להטיל הגבלות ופיקוח משמעותיים על הפסיכיאטרים, בכדי לרסן את ההתנהגות הבלתי חוקית, אשר פוגעת במטופלים, ובחברה.
העדות המתוארת בכתבה זו מבוססת על תלונה אשר תועדה על ידי עמותת "מגן לזכויות אנוש". התלונה נשלחה לכל הגורמים המתאימים. עמותת "מגן לזכויות אנוש" תיעדה עד היום מאות תלונות על הפרת זכויות אדם בתחום בריאות הנפש, ומתנדביה ממשיכים בכל יום לחשוף הפרות נוספות. כל הרואה עצמו נפגע, או המעוניין לדווח על פגיעה בחבריו או במשפחתו, מוזמן לפנות לעמותת "מגן לזכויות אנוש".
למידע נוסף: יהודה קורן, דובר העמותה. טלפון 03-5660699 נייד 052-3350928 מייל: yodak8@gmail.com
עמותת "מגן לזכויות אנוש" היא הנציגה הישראלית של Citizens Commision on Human Rights – (CCHR) ארגון בין-לאומי המונה למעלה מ-300 סניפים ברחבי העולם. הארגון נוסד בשנת 1969 על ידי ארגון הסיינטולוגיה בשיתוף עם ד"ר תומאס סזאס, פרופסור לפסיכיאטריה, כגוף עצמאי, במטרה לחקור ולחשוף מקרים של הפרת זכויות אדם בידי פסיכיאטרים. הארגון עובד עם האו"ם ועם קבוצות רבות אחרות, במטרה לנקות את תחום בריאות הנפש. העמותה רואה בפסיכיאטריה את האלמנט ההרסני ביותר בחברה כיום.
דסיפרמין - Desipramine - תופעות לוואי
תופעות לוואי של דסיפרמין מאתר MEDTV
איך פועלת דסיפרמין?
תרופות טריציקליות הן תרופות שהמבנה הכימי שלהם בנוי משלושה מעגלים. התרופות משפיעות על הקליטה מחדש של נוירוטרנסמיטורים שנמצאו כבעלי השפעה על דיכאון. דסיפרמין עובדת באופן ספציפי יותר על הנוירוטרנסמיטור סרטונין, אך היא משפיעה גם על נוראדרנלין.
כתוצאה מהשפעת התרופה, עולה ריכוז הסרטונין והנוירוטרנסמיטורים האחרים בסינפסה (המרווח בין תא עצב למשנהו במח), כך שתאי העצב שרויים בסביבה עשירה יותר בסרטונין. זה משפיע על תפקודם ועל המסרים העצביים שמועברים בין התאים, עד להפחתה של תחושת הדיכאון והסימפטומים הנלווים.
דסיפרמין ניטלת בגלולות במינון של 25-100 מ"ג ליום. ניתן לקחת את כל המנה בבת אחת, או לחלק אותה לשתי מנות במהלך היום. בדרך כלל נהוג לקחת אותה לפני השינה.
דסיפרמין - תופעות לוואי
יובש בפה, חוסר תיאבון, ועצירות הן חלק מתופעות הלוואי הנפוצות יותר שכבר דיווחו בדסיפרמין desipramine. לרוב בעיות אלו הן מינוריות וניתן לטפל. עם זאת, עלולות להתפתח תופעות לוואי חמורות יותר של דסיפרמין desipramine, כגון שינויים בקצב לב, צהבת, או התקפי חרדה. במקרים אלו יש לדווח לרופא המטפל.
דסיפרמין Desipramine נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלה תועדו תופעות הלוואי שהופיעו בקבוצת אנשים שנטלו את התרופה והושוו לקבוצת אנשים אחרת שלא נטלו את התרופה. בדרך זו זוהו תופעות לוואי, תדירות הופעתן, בהשוואה לקבוצה שלא נטלה את התרופה.
במחקרים אלה, תופעות לוואי desipramine כללו:
בלבול
יובש בפה סיוטים
חוסר תחושה, עקצוץ, או תחושות חריגות אחרות
רעידות
עצירות
שתן עובר קושי
רגישות לשמש
אובדן התיאבון
בחילות והקאות
שינויי טעם
כאבי בטן
שינויים בחשק מיני
אימפוטנציה (הידוע גם בתפקוד לקוי של זיקפה או ED) או שפיכה כואבת
ירידה במשקל או עלייה במשקל
הזעה מוגברת
אדמומיות של העור, במיוחד של הפנים
נשירת שיער
כאבי ראש.
כמה תגובות נוספות שעשויות להיות כוללות:
סחרחורת
נמנום.
תופעות נסיגה (תופעות לוואי עקב הפסקת נטילת דסיפרמין) דווחו באנשים שהפסיקו לקחת את התרופה בפתאומיות. סימנים של נסיגה עלולים לכלול בחילות, כאבי ראש, ותחושה כללית רעה.
תופעות לוואי של דסיפרמין שיש לדווח עליהן:
עלולות להתפתח עקב נטילת דסיפרמין תופעות לוואי חמורות שיש לדווח עליהן:
התקף לב או שבץ
שינויים בקצב לב (הפרעה בקצב לב)
קצב לב מהיר (טכיקרדיה) או תחושת דפיקות לב חזקות
התקפי בלבול, הזיות, הזיות
סימנים של תגובה אלרגית, כוללים: פריחה בלתי מוסברת, פריחות, גירוד, נפיחות לא מוסברות, קשיי נשימה או בליעה
כל שינוי שד, כולל הגדלת חזה או פריקת שד
נפיחות באשכים
הצהבה של עור או עיניים (צהבת)
מחשבות אובדניות או התנהגות אובדנית
עוינות או תוקפנות
עיסוק בפעילות יוצאת דופן או מסוכנת
חוסר מנוחה או חוסר יכולת לשבת בשקט
התרוממות רוח או רגשות של אושר קיצוני שעלולות לעלות ולרדת עם מצב רוח מדוכא או עצוב
שינויים חריגים אחרים בהתנהגות
קשיים בשינה
חרדה, או התקפי פאניקה.
איך פועלת דסיפרמין?
תרופות טריציקליות הן תרופות שהמבנה הכימי שלהם בנוי משלושה מעגלים. התרופות משפיעות על הקליטה מחדש של נוירוטרנסמיטורים שנמצאו כבעלי השפעה על דיכאון. דסיפרמין עובדת באופן ספציפי יותר על הנוירוטרנסמיטור סרטונין, אך היא משפיעה גם על נוראדרנלין.
כתוצאה מהשפעת התרופה, עולה ריכוז הסרטונין והנוירוטרנסמיטורים האחרים בסינפסה (המרווח בין תא עצב למשנהו במח), כך שתאי העצב שרויים בסביבה עשירה יותר בסרטונין. זה משפיע על תפקודם ועל המסרים העצביים שמועברים בין התאים, עד להפחתה של תחושת הדיכאון והסימפטומים הנלווים.
דסיפרמין ניטלת בגלולות במינון של 25-100 מ"ג ליום. ניתן לקחת את כל המנה בבת אחת, או לחלק אותה לשתי מנות במהלך היום. בדרך כלל נהוג לקחת אותה לפני השינה.
דסיפרמין - תופעות לוואי
יובש בפה, חוסר תיאבון, ועצירות הן חלק מתופעות הלוואי הנפוצות יותר שכבר דיווחו בדסיפרמין desipramine. לרוב בעיות אלו הן מינוריות וניתן לטפל. עם זאת, עלולות להתפתח תופעות לוואי חמורות יותר של דסיפרמין desipramine, כגון שינויים בקצב לב, צהבת, או התקפי חרדה. במקרים אלו יש לדווח לרופא המטפל.
דסיפרמין Desipramine נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלה תועדו תופעות הלוואי שהופיעו בקבוצת אנשים שנטלו את התרופה והושוו לקבוצת אנשים אחרת שלא נטלו את התרופה. בדרך זו זוהו תופעות לוואי, תדירות הופעתן, בהשוואה לקבוצה שלא נטלה את התרופה.
במחקרים אלה, תופעות לוואי desipramine כללו:
בלבול
יובש בפה סיוטים
חוסר תחושה, עקצוץ, או תחושות חריגות אחרות
רעידות
עצירות
שתן עובר קושי
רגישות לשמש
אובדן התיאבון
בחילות והקאות
שינויי טעם
כאבי בטן
שינויים בחשק מיני
אימפוטנציה (הידוע גם בתפקוד לקוי של זיקפה או ED) או שפיכה כואבת
ירידה במשקל או עלייה במשקל
הזעה מוגברת
אדמומיות של העור, במיוחד של הפנים
נשירת שיער
כאבי ראש.
כמה תגובות נוספות שעשויות להיות כוללות:
סחרחורת
נמנום.
תופעות נסיגה (תופעות לוואי עקב הפסקת נטילת דסיפרמין) דווחו באנשים שהפסיקו לקחת את התרופה בפתאומיות. סימנים של נסיגה עלולים לכלול בחילות, כאבי ראש, ותחושה כללית רעה.
תופעות לוואי של דסיפרמין שיש לדווח עליהן:
עלולות להתפתח עקב נטילת דסיפרמין תופעות לוואי חמורות שיש לדווח עליהן:
התקף לב או שבץ
שינויים בקצב לב (הפרעה בקצב לב)
קצב לב מהיר (טכיקרדיה) או תחושת דפיקות לב חזקות
התקפי בלבול, הזיות, הזיות
סימנים של תגובה אלרגית, כוללים: פריחה בלתי מוסברת, פריחות, גירוד, נפיחות לא מוסברות, קשיי נשימה או בליעה
כל שינוי שד, כולל הגדלת חזה או פריקת שד
נפיחות באשכים
הצהבה של עור או עיניים (צהבת)
מחשבות אובדניות או התנהגות אובדנית
עוינות או תוקפנות
עיסוק בפעילות יוצאת דופן או מסוכנת
חוסר מנוחה או חוסר יכולת לשבת בשקט
התרוממות רוח או רגשות של אושר קיצוני שעלולות לעלות ולרדת עם מצב רוח מדוכא או עצוב
שינויים חריגים אחרים בהתנהגות
קשיים בשינה
חרדה, או התקפי פאניקה.
הפסיכיאטר פרופ. יורם ברק נעצר בחשד לשיבוש הליכי חקירה
הותר לפרסום: פרופ' יורם ברק הוא הבכיר החשוד בפרשת רונאל פישר , הארץ , יניב קובוביץ , מאי 2015
ברק, מנהל המחלקה הפסיכוגריאטרית בבית החולים אברבנאל בת ים וחבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, חשוד שזייף מסמכים רפואיים עבור ערן מלכה - שהדליף לפישר חומרי חקירה חסויים
הותר לפרסום כי פרופסור יורם ברק הוא הרופא הבכיר החשוד במעורבות בפרשת רונאל פישר. ברק, מנהל המחלקה הפסיכוגריאטרית בבית החולים אברבנאל וחבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, נעצר לפני יומיים בחשד לשיבוש הליכי חקירה.
על פי החשד, ברק נתן מרשם פיקטיבי לרפ"ק ערן מלכה מיחידת להב 433 לאחר פיצוץ הפרשה, לפיו הוא סובל מהפרעה נפשית. לפי החשד, הבכיר אף נתן חוות דעת לפיה מלכה לא יכול להיחקר יותר מארבע שעות ביום. ברק הכיר את רונאל פישר כשזה ייצג אותו בהליך משמעתי.
ברק, מנהל המחלקה הפסיכוגריאטרית בבית החולים אברבנאל בת ים וחבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, חשוד שזייף מסמכים רפואיים עבור ערן מלכה - שהדליף לפישר חומרי חקירה חסויים
הותר לפרסום כי פרופסור יורם ברק הוא הרופא הבכיר החשוד במעורבות בפרשת רונאל פישר. ברק, מנהל המחלקה הפסיכוגריאטרית בבית החולים אברבנאל וחבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, נעצר לפני יומיים בחשד לשיבוש הליכי חקירה.
על פי החשד, ברק נתן מרשם פיקטיבי לרפ"ק ערן מלכה מיחידת להב 433 לאחר פיצוץ הפרשה, לפיו הוא סובל מהפרעה נפשית. לפי החשד, הבכיר אף נתן חוות דעת לפיה מלכה לא יכול להיחקר יותר מארבע שעות ביום. ברק הכיר את רונאל פישר כשזה ייצג אותו בהליך משמעתי.
 |
| הפסיכיאטר יורם ברק מנהל מחלקה במוסד פסיכיאטרי אברבנאל נעצר בחשד שסיפק אישורי מחלה פיקטיביים לשבש הליכי חקירה |
ה-FDA מזהיר מתרופות לאפילפסיה
ה-FDA מזהיר מתרופות לאפילפסיה , יפעת גדות , news1 , דצמבר 2008
ארגון המזון והתרופות האמריקני דורש מיצרני התרופות להוסיף אזהרה לגבי העליה בסיכון למחשבות והתנהגויות אובדניות
האזהרה מתייחסת לכל התרופות נגד התקפים אפילפטים, כולל לאלו המשמשות לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, מיגרנות ומצבים אחרים
ה-FDA (ארגון המזון והתרופות האמריקני) הודיע (יום ד', 17.12.08) כי ידרוש מיצרני התרופות לאפילפסיה להוסיף אזהרה לגבי העליה בסיכון למחשבות והתנהגויות אובדניות, למידע המצורף לתרופות או לתווית שעל האריזה.
האזהרה - שלא תהיה תחת הקטגוריה של 'קופסא שחורה' (האזהרה החמורה ביותר) - מתייחסת לכל התרופות נגד התקפים אפילפטים, כולל לאלו המשמשות לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, מיגרנות ומצבים אחרים, כמו גם אפילפסיה.
הנה רשימת התרופות שהארגון דורש להוסיף להן את האזהרה:
Carbamazepine (קארבאמאזפין), המשווקת גם כ-Carbatrol (קרבטרול), Equetro (אקאוטרו), Tegretol (טגרטול) ו-Tegretol XR (טגרטול XR).
Clonazepam (קלונאזפאם), המשווקת כ-Klonopin (קלונופין).
Clorazepate (קלוראזפאט), המשווקת כ-Tranxene (טרנקסן).
Divalproex sodium (דיוולפרואקס סודיום), המשווקת כ-Depakote (דפקוטה), Depakote ER (דפקוטה ER) ו-Depakene (דפאקן).
Ethosuximide (אתוסוקסימיד), המשווקת כ-Zarontin (זרונתין).
Ethotoin (אזותואין), המשווקת כ-Peganone (פגאנון).
Felbamate (פלבמט), המשווקת כ-Felbatol (פלבטול).
Gabapentin (גאבאפנטין), המשווקת כ-Neurontin (נוירונטין).
Lamotrigine (לאמוטריג'ין), המשווקת כ-Lamicatl (למיקטל).
Lacosamide (לאקוסמיד), המשווקת כ-Vimpat (וימפאט).
Levetiracetam (לבטירצטם), המשווקת כ-Keppra (קפרה).
Mephenytoin (מפניטואין), המשווקת כ-Mesantoin (מזנתואין).
Methosuximide (מתוסוקסימיד), המשווקת כ-Celontin (סלונטין).
Oxcarbazepine (אוקסרבזפין), המשווקת כ-Trileptal (טרילפטל).
Phenytoin (פניטואין), המשווקת כ-Dilantin Suspension (דילנטין מושהה).
Pregabalin (פרגבלין), המשווקת כ-Lyrica (ליריקה)
Primidone (פרימידון), המשווקת כ-Mysoline (מיסולין).
Tiagabine (טיגבין), המשווקת כ-Gabitril (גביטריל).
Topiramate (טופיראמאט), המשווקת כ-Topamax (טופאמאקס).
Trimethadione (טרימסדיון), המשווקת כ-Tridione (טרידיאון).
Zonisamide (זוניסמיד), המשווקת כ-Zonegran (זונגרן).
[חלק מתרופות אלו נמכרות גם בצורה גנרית].
יש לעקוב אחר חולים המטופלים בתרופות נגד התקפים אפילפטיים לכל התוויה שהיא, ולשים לב להתפתחות דיכאון, החרפה של דיכאון, מחשבות או התנהגויות אובדניות, או כל שינוי לא רגיל במצב הרוח ובהתנהגות. כך מסר ד"ר ראסל כץ במסגרת הצהרת ה-FDA.
כץ, העומד בראש המחלקה למוצרים נוירולוגים במרכז ה-FDA להערכה ומחקר תרופות, אמר כי נכון לעכשיו חולים המשתמשים בתרופות נגד התקפים אפילפטים לא צריכים לשנות את הטיפול ללא שהם מתייעצים עם הרופא המטפל.
ה-FDA פרסם גם אזהרה בריאותית לציבור, בה דרש מאנשי מקצוע להזהיר את החולים, את המשפחות ואת המטפלים לגבי הסיכון, זאת במטרה שהחולים יזכו למעקב צמוד וקרוב. בנוסף, ה-FDA הורה ליצרני התרופות לטיפול באפילפסיה לבצע הערכת סיכונים וליצור אסטרטגיה טיפולית, כולל מדריך תרופתי לחולים, שיזהיר מפני הסיכון.
תרופות נגד אפילפסיה וה-FDA
הפעולות בהן נוקט היום ה-FDA מבוססות על סקירה של 199 ניסויים רפואיים ב-11 תרופות נגד אפילפסיה. הסקירה, אותה פרסם ה-FDA בחודש ינואר, הראתה כי חולים שהשתמשו בתרופות הללו היו בסיכון כמעט כפול להתנהגויות ומחשבות אובדניות לעומת חולים שנטלו פלצבו (תרופת דמה שאינה מכילה חומר רפואי אך מבחינה פסיכולוגית משפיעה כתרופה).
ארבעה חולים שנבחרו באופן אקראי לקחת אחת מתרופות האפליפסיה ביצעו התאבדות. לא היו מקרי התאבדות בקבוצת הפלצבו. התוצאות לא הספיקו כדי להגיע למסקנות נחרצות לגבי יעילות התרופות בקרב אלו שביצעו התאבדות.
ה-FDA ציין כי הסיבות הביולוגיות לעליה בסיכון למחשבות והתנהגויות אובדניות שנצפו אצל החולים שטופלו בתרופות נוגדות אפילפסיה לא ידועות.
בחודש יולי, ה-FDA קיים כינוס בראשות צוות מומחים עצמאי שסקר את הנתונים. צוות המומחים הסכים עם ה-FDA לגבי העליה בסיכון להתאבדויות והמליץ על אזהרה לגבי הסיכון על תווית התרופות ובמדריך ההוראות של התרופות, אך לא דרש אזהרה של 'קופסא שחורה', שהיא, כאמור, האזהרה החמורה ביותר של ה-FDA.
ארגון המזון והתרופות האמריקני דורש מיצרני התרופות להוסיף אזהרה לגבי העליה בסיכון למחשבות והתנהגויות אובדניות
האזהרה מתייחסת לכל התרופות נגד התקפים אפילפטים, כולל לאלו המשמשות לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, מיגרנות ומצבים אחריםה-FDA (ארגון המזון והתרופות האמריקני) הודיע (יום ד', 17.12.08) כי ידרוש מיצרני התרופות לאפילפסיה להוסיף אזהרה לגבי העליה בסיכון למחשבות והתנהגויות אובדניות, למידע המצורף לתרופות או לתווית שעל האריזה.
האזהרה - שלא תהיה תחת הקטגוריה של 'קופסא שחורה' (האזהרה החמורה ביותר) - מתייחסת לכל התרופות נגד התקפים אפילפטים, כולל לאלו המשמשות לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, מיגרנות ומצבים אחרים, כמו גם אפילפסיה.
הנה רשימת התרופות שהארגון דורש להוסיף להן את האזהרה:
Carbamazepine (קארבאמאזפין), המשווקת גם כ-Carbatrol (קרבטרול), Equetro (אקאוטרו), Tegretol (טגרטול) ו-Tegretol XR (טגרטול XR).
Clonazepam (קלונאזפאם), המשווקת כ-Klonopin (קלונופין).
Clorazepate (קלוראזפאט), המשווקת כ-Tranxene (טרנקסן).
Divalproex sodium (דיוולפרואקס סודיום), המשווקת כ-Depakote (דפקוטה), Depakote ER (דפקוטה ER) ו-Depakene (דפאקן).
Ethosuximide (אתוסוקסימיד), המשווקת כ-Zarontin (זרונתין).
Ethotoin (אזותואין), המשווקת כ-Peganone (פגאנון).
Felbamate (פלבמט), המשווקת כ-Felbatol (פלבטול).
Gabapentin (גאבאפנטין), המשווקת כ-Neurontin (נוירונטין).
Lamotrigine (לאמוטריג'ין), המשווקת כ-Lamicatl (למיקטל).
Lacosamide (לאקוסמיד), המשווקת כ-Vimpat (וימפאט).
Levetiracetam (לבטירצטם), המשווקת כ-Keppra (קפרה).
Mephenytoin (מפניטואין), המשווקת כ-Mesantoin (מזנתואין).
Methosuximide (מתוסוקסימיד), המשווקת כ-Celontin (סלונטין).
Oxcarbazepine (אוקסרבזפין), המשווקת כ-Trileptal (טרילפטל).
Phenytoin (פניטואין), המשווקת כ-Dilantin Suspension (דילנטין מושהה).
Pregabalin (פרגבלין), המשווקת כ-Lyrica (ליריקה)
Primidone (פרימידון), המשווקת כ-Mysoline (מיסולין).
Tiagabine (טיגבין), המשווקת כ-Gabitril (גביטריל).
Topiramate (טופיראמאט), המשווקת כ-Topamax (טופאמאקס).
Trimethadione (טרימסדיון), המשווקת כ-Tridione (טרידיאון).
Zonisamide (זוניסמיד), המשווקת כ-Zonegran (זונגרן).
[חלק מתרופות אלו נמכרות גם בצורה גנרית].
מעקב אחר החולים
יש לעקוב אחר חולים המטופלים בתרופות נגד התקפים אפילפטיים לכל התוויה שהיא, ולשים לב להתפתחות דיכאון, החרפה של דיכאון, מחשבות או התנהגויות אובדניות, או כל שינוי לא רגיל במצב הרוח ובהתנהגות. כך מסר ד"ר ראסל כץ במסגרת הצהרת ה-FDA.
כץ, העומד בראש המחלקה למוצרים נוירולוגים במרכז ה-FDA להערכה ומחקר תרופות, אמר כי נכון לעכשיו חולים המשתמשים בתרופות נגד התקפים אפילפטים לא צריכים לשנות את הטיפול ללא שהם מתייעצים עם הרופא המטפל.
ה-FDA פרסם גם אזהרה בריאותית לציבור, בה דרש מאנשי מקצוע להזהיר את החולים, את המשפחות ואת המטפלים לגבי הסיכון, זאת במטרה שהחולים יזכו למעקב צמוד וקרוב. בנוסף, ה-FDA הורה ליצרני התרופות לטיפול באפילפסיה לבצע הערכת סיכונים וליצור אסטרטגיה טיפולית, כולל מדריך תרופתי לחולים, שיזהיר מפני הסיכון.
תרופות נגד אפילפסיה וה-FDA
הפעולות בהן נוקט היום ה-FDA מבוססות על סקירה של 199 ניסויים רפואיים ב-11 תרופות נגד אפילפסיה. הסקירה, אותה פרסם ה-FDA בחודש ינואר, הראתה כי חולים שהשתמשו בתרופות הללו היו בסיכון כמעט כפול להתנהגויות ומחשבות אובדניות לעומת חולים שנטלו פלצבו (תרופת דמה שאינה מכילה חומר רפואי אך מבחינה פסיכולוגית משפיעה כתרופה).
ארבעה חולים שנבחרו באופן אקראי לקחת אחת מתרופות האפליפסיה ביצעו התאבדות. לא היו מקרי התאבדות בקבוצת הפלצבו. התוצאות לא הספיקו כדי להגיע למסקנות נחרצות לגבי יעילות התרופות בקרב אלו שביצעו התאבדות.
ה-FDA ציין כי הסיבות הביולוגיות לעליה בסיכון למחשבות והתנהגויות אובדניות שנצפו אצל החולים שטופלו בתרופות נוגדות אפילפסיה לא ידועות.
בחודש יולי, ה-FDA קיים כינוס בראשות צוות מומחים עצמאי שסקר את הנתונים. צוות המומחים הסכים עם ה-FDA לגבי העליה בסיכון להתאבדויות והמליץ על אזהרה לגבי הסיכון על תווית התרופות ובמדריך ההוראות של התרופות, אך לא דרש אזהרה של 'קופסא שחורה', שהיא, כאמור, האזהרה החמורה ביותר של ה-FDA.
מה מתכננים לנו הפסיכיאטרים
אוגוסט 2014 - אלו הפרעות חדשות המציאו הפסיכיאטרים?
האם ייתכן שפסיכיאטרים ייתנו טיפול עוד לפני שהופיעו סימפטומים של בעיה נפשית?
צפה בפרק 10 מתוך הסרט התיעודי "ה-DSM: ההונאה הקטלנית ביותר של הפסיכיאטריה".
חלק מן ההפרעות-כביכול הנדונות בסרטון: הפרעת אגירה כפייתית, הפרעת חיטוט כפייתי בעור, הפרעת בולמוסי אכילה, הפרעת התמכרות לאינטרנט, תסמונת סיכון לפסיכוזות.
האם ייתכן שפסיכיאטרים ייתנו טיפול עוד לפני שהופיעו סימפטומים של בעיה נפשית?
צפה בפרק 10 מתוך הסרט התיעודי "ה-DSM: ההונאה הקטלנית ביותר של הפסיכיאטריה".
חלק מן ההפרעות-כביכול הנדונות בסרטון: הפרעת אגירה כפייתית, הפרעת חיטוט כפייתי בעור, הפרעת בולמוסי אכילה, הפרעת התמכרות לאינטרנט, תסמונת סיכון לפסיכוזות.
יהודה קורן
דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03
למיקטל - Lamictal - תופעות לוואי
למיקטל - Lamictal הוא סם פסיכיאטרי השייך למשפחת "מייצבי מצב רוח" נפוץ לטיפול בהפרעה דו-קוטבית ואפילפסיה. החומר הפעיל בלמיקטל נקרא למוטריג'ין - Lamotrigine. לא ידוע איך התרופה פועלת לטיפול בהפרעה דו-קוטבית, ומקובלת התפיסה כי התרופה שולטת על אפילפסיה על ידי השפעה על תעלות נתרן במוח.
התרופה זמינה במספר צורות, ונלקחת בדרך כלל פעם או פעמיים ביום. כאבי ראש, בחילות, סחרחורות הן חלק מתופעות הלוואי הנפוצות יותר שנצפו על אלו שנטלו למיקטל.
שמות נוספים ללמיקטל: LAMICTAL, LAMODEX, LAMOGINE, LAMOTRIGINE-TEVA
ראה גם למיקטל - עלון לצרכן
תופעות הלוואי של למיקטל - Lamicta מאתר MEDTV
מה היא למיקטל?
Lamictal למיקטל היא תרופת מרשם המשמשת לטיפול במצבים הבאים:
הפרעה דו קוטבי - למיקטל משמשת כמייצבת מצב רוח לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מאונייה דיפרסיה).
אפילפסיה - למיקטל משמשת לטיפול בסוגים שונים של התקפים באנשים עם אפילפסיה.
כיצד למיקטל עובדת?
אפילפסיה היא הפרעה במוח שגורמת לשינויים קצרים המערכת החשמלית של המוח. שינוי בפעילות מוחית זה יכול להוביל לאובדן הכרה (ראה תסמיני אפילפסיה). לא ידוע בדיוק כיצד למיקטל עובדת לטיפול באפילפסיה. מחקרים מראים כי התרופה יכולה לעבוד על ידי השפעה על תעלות נתרן במוח, מניעת הפעילות חריגה מלהתפשט לחלקים אחרים של המוח.
תופעות לוואי נפוצות של למיקטל כוללות סחרחורת, ראייה כפולה, וכאבי ראש. בעוד תופעות לוואי אלו בדרך כלל דורשים טיפול קטן או לא, עלולות גם להיות תופעות לוואי חמורות יותר בעת נטילת תרופה למיקטל. אם חווים תופעות לוואי של למיקטל כגון עור צהוב (צהבת), כאבי שרירים חמורים, או החמרה בהתקפים, יש להודיע לרופא המטפל באופן מיידי.
למיקטל - Lamictal - תופעות לוואי נפוצות
למיקטל נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלה, תופעות הלוואי שהתרחשו בקבוצת אנשים שנטלו את התרופה תועדו והושוו לתופעות לוואי שהופיעו בקבוצת אנשים אחרת שלא נטלו את התרופה. בדרך זו נצפו תופעות הלןןאי של למיקטל, תדירות הופעתן, והושוו לקבוצת אנשים שלא נטלו את התרופה.
תופעות הלוואי הנפוצות שנצפו במחקרים אלו:
סחרחורת - עד 54 אחוזים מאנשים
ראייה כפולה - עד 49 אחוזים
כאבי ראש - עד 29 אחוזים
בעיות קורדינציה - עד 28 אחוזים
ראייה מטושטשת - עד 25 אחוזים
בחילה - עד 25 אחוזים
הקאות - עד 20 אחוזים.
תופעות לוואי נפוצות אחרות של למיקטל המופיעות בין 5 עד 20 אחוזים מאנשים, כוללות:
נמנום
אף מגורה או נזלת
כאב גרון
שיעול
כאבי בטן
נדודי שינה
אי יציבות (רעד)
חולשה
כאב גב
עייפות
תסמינים דמויים שפעת (כגון כאבי גוף או צמרמורות)
קלקול קיבה או צרבת
כאבי מחזור כואבים
ברונכיטיס
שלשול
קדחת
יובש בפה
עצירות
כאבי מחזור כואבים
כאבים בחזה
ירידה במשקל
תופעות לוואי רציניות של למיקטל
חלק מתופעות הלוואי של למיקטל מופיעות לעתים רחוקות, הן רציניות ויש לדווח מיידית לרופא המטפל. אלה כוללות אך לא מוגבלות ל:
החרפת התקפים
מחשבות דיכאון, חרדה, או התאבדות
חבורות או דימום חריגים
סימנים של דלקת קרום מוח, כגון: כאב ראש, חום וצמרמורות, בחילות והקאות, צַווָאר תָפוּס, פריחה, רגישות לאור, נמנום או בלבול
סימנים של נזק כבד כגו:ן עיניים או עור צהוב (צהבת), כאבי שרירים חמורים, זיהומים חוזרים ונשנים.
סימנים של תגובה אלרגית מסוכנת, ובכלל זה: כוורות או כל פריחה, קדחת, בלוטות לימפה נפוחות, פצעים כואבים או סביב הפה או עיניים, נפיחות של שפתיים או לשון.
מחשבות אובדניות או התנהגות אובדנית.
למיקטל עלולה לגרום לפריחות חמורות מאוד בעור ותגובות אלרגיות. פריחות אלה עלולות לגרום לחלקים גדולים של העור למות ולעיוות או אפילו אובדן החיים.
תופעות לוואי נדירות למיקטל
תופעות לוואי נפוצות פחות של למיקטל שהתרחשו בפחות מ -5 אחוזים מאנשים שנטלו את התרופה. בגלל שתופעות לוואי אלה נדירות, קשה לדעת אם הם נגרמות על ידי למיקטל או על ידי גורמים אחרים שאינם קשורים לסם. חלק מתופעות הלוואי פחות נפוצות אלה כוללות, אך לא מוגבלות ל:
זיהום או גירוי בנרתיק
בעיות דיבור
דלקת בשלפוחית השתן (או דלקת בדרכי שתן)
בעיות ריכוז
כאב משותף
אובדן התיאבון
כאבי צוואר
דלקת סינוסים
רגישות לשמש
עצבנות
תחושת ספינינג (ורטיגו)
אובדן זיכרון (אמנזיה)
דחף מיני מוגבר
עור יבש
הזעה
מיגרנה
עלייה במשקל
התרופה זמינה במספר צורות, ונלקחת בדרך כלל פעם או פעמיים ביום. כאבי ראש, בחילות, סחרחורות הן חלק מתופעות הלוואי הנפוצות יותר שנצפו על אלו שנטלו למיקטל.
שמות נוספים ללמיקטל: LAMICTAL, LAMODEX, LAMOGINE, LAMOTRIGINE-TEVA
ראה גם למיקטל - עלון לצרכן
תופעות הלוואי של למיקטל - Lamicta מאתר MEDTV
מה היא למיקטל?
Lamictal למיקטל היא תרופת מרשם המשמשת לטיפול במצבים הבאים:
הפרעה דו קוטבי - למיקטל משמשת כמייצבת מצב רוח לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מאונייה דיפרסיה).
אפילפסיה - למיקטל משמשת לטיפול בסוגים שונים של התקפים באנשים עם אפילפסיה.
כיצד למיקטל עובדת?
אפילפסיה היא הפרעה במוח שגורמת לשינויים קצרים המערכת החשמלית של המוח. שינוי בפעילות מוחית זה יכול להוביל לאובדן הכרה (ראה תסמיני אפילפסיה). לא ידוע בדיוק כיצד למיקטל עובדת לטיפול באפילפסיה. מחקרים מראים כי התרופה יכולה לעבוד על ידי השפעה על תעלות נתרן במוח, מניעת הפעילות חריגה מלהתפשט לחלקים אחרים של המוח.
תופעות לוואי למיקטל
תופעות לוואי נפוצות של למיקטל כוללות סחרחורת, ראייה כפולה, וכאבי ראש. בעוד תופעות לוואי אלו בדרך כלל דורשים טיפול קטן או לא, עלולות גם להיות תופעות לוואי חמורות יותר בעת נטילת תרופה למיקטל. אם חווים תופעות לוואי של למיקטל כגון עור צהוב (צהבת), כאבי שרירים חמורים, או החמרה בהתקפים, יש להודיע לרופא המטפל באופן מיידי.
למיקטל - Lamictal - תופעות לוואי נפוצות
למיקטל נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלה, תופעות הלוואי שהתרחשו בקבוצת אנשים שנטלו את התרופה תועדו והושוו לתופעות לוואי שהופיעו בקבוצת אנשים אחרת שלא נטלו את התרופה. בדרך זו נצפו תופעות הלןןאי של למיקטל, תדירות הופעתן, והושוו לקבוצת אנשים שלא נטלו את התרופה.
תופעות הלוואי הנפוצות שנצפו במחקרים אלו:
סחרחורת - עד 54 אחוזים מאנשים
ראייה כפולה - עד 49 אחוזים
כאבי ראש - עד 29 אחוזים
בעיות קורדינציה - עד 28 אחוזים
ראייה מטושטשת - עד 25 אחוזים
בחילה - עד 25 אחוזים
הקאות - עד 20 אחוזים.
תופעות לוואי נפוצות אחרות של למיקטל המופיעות בין 5 עד 20 אחוזים מאנשים, כוללות:
נמנום
אף מגורה או נזלת
כאב גרון
שיעול
כאבי בטן
נדודי שינה
אי יציבות (רעד)
חולשה
כאב גב
עייפות
תסמינים דמויים שפעת (כגון כאבי גוף או צמרמורות)
קלקול קיבה או צרבת
כאבי מחזור כואבים
ברונכיטיס
שלשול
קדחת
יובש בפה
עצירות
כאבי מחזור כואבים
כאבים בחזה
ירידה במשקל
תופעות לוואי רציניות של למיקטל
חלק מתופעות הלוואי של למיקטל מופיעות לעתים רחוקות, הן רציניות ויש לדווח מיידית לרופא המטפל. אלה כוללות אך לא מוגבלות ל:
החרפת התקפים
מחשבות דיכאון, חרדה, או התאבדות
חבורות או דימום חריגים
סימנים של דלקת קרום מוח, כגון: כאב ראש, חום וצמרמורות, בחילות והקאות, צַווָאר תָפוּס, פריחה, רגישות לאור, נמנום או בלבול
סימנים של נזק כבד כגו:ן עיניים או עור צהוב (צהבת), כאבי שרירים חמורים, זיהומים חוזרים ונשנים.
סימנים של תגובה אלרגית מסוכנת, ובכלל זה: כוורות או כל פריחה, קדחת, בלוטות לימפה נפוחות, פצעים כואבים או סביב הפה או עיניים, נפיחות של שפתיים או לשון.
מחשבות אובדניות או התנהגות אובדנית.
למיקטל עלולה לגרום לפריחות חמורות מאוד בעור ותגובות אלרגיות. פריחות אלה עלולות לגרום לחלקים גדולים של העור למות ולעיוות או אפילו אובדן החיים.
תופעות לוואי נדירות למיקטל
תופעות לוואי נפוצות פחות של למיקטל שהתרחשו בפחות מ -5 אחוזים מאנשים שנטלו את התרופה. בגלל שתופעות לוואי אלה נדירות, קשה לדעת אם הם נגרמות על ידי למיקטל או על ידי גורמים אחרים שאינם קשורים לסם. חלק מתופעות הלוואי פחות נפוצות אלה כוללות, אך לא מוגבלות ל:
זיהום או גירוי בנרתיק
בעיות דיבור
דלקת בשלפוחית השתן (או דלקת בדרכי שתן)
בעיות ריכוז
כאב משותף
אובדן התיאבון
כאבי צוואר
דלקת סינוסים
רגישות לשמש
עצבנות
תחושת ספינינג (ורטיגו)
אובדן זיכרון (אמנזיה)
דחף מיני מוגבר
עור יבש
הזעה
מיגרנה
עלייה במשקל
הירשם ל-
רשומות (Atom)