הוגשה תלונה לרשויות כנגד פסיכיאטר בגין טיפול רשלני ומזיק

מאי 2016 - וגשה תלונה לרשויות כנגד פסיכיאטר בגין טיפול רשלני ומזיק

השבוע שיגרה עמותת "מגן לזכויות אנוש" תלונה לרשויות הבריאות בשם בעלה של צעירה בת 36.

לטענתו עברה אשתו אבחון וטיפול פסיכיאטריים רשלניים שלא יכלה להתגונן מפניהם כיון שכאשר הסכימה לטיפול לא סופק לה כל מידע באשר לסיכונים ולנזקים שעלולים להתרחש.

הצעירה נטלה תרופה נוגדת חרדות. במהלך הריונה החרדות התגברו. יומיים לאחר הלידה החלה לבכות ונשלחה מיד לפסיכיאטר המדובר.

לטענת המתלונן, שהמתין מחוץ לחדר, הביקור נמשך חמש דקות בלבד, פרק זמן קצר מכדי לאפשר אבחון מעמיק או יסודי. מה שמעיד לטענתו על אבחון רשלני.

מבחינת טיפול החליט הפסיכיאטר להכפיל את מינון התרופה שנטלה ואף הוסיף לה תרופה פסיכיאטרית נוספת, מה שבדיעבד התברר כמינון יתר מופרז שלכשעצמו גרם לאשתו לנמנום ועייפות כרונית, אובדן חשק מיני, עלייה במשקל, הפסקה כמעט מוחלטת של המחזור החודשי ועוד.

נקודה חריגה נוספת הייתה היעדר מוחלט של מידע על תופעות הלוואי והסיכונים שהתרופות הללו היו יכולות לגרום לאשתו מכדי שתוכל לקבל החלטה שקולה אם ליטול את הטיפול או לא, בהתאם לסעיף ה"הסכמה מדעת" בחוק זכויות החולה.

בנוסף, כאשר המינון המוגבר התחיל להשפיע סירב הרופא לבקשה להפחית את מינון התרופות בטענה שצריך לשמור על יציבותה של המטופלת, וזאת למרות תופעות הלוואי הקשות שסבלה מהן.

בתלונה ביקשה העמותה לבדוק את התנהלותו של הפסיכיאטר בחשד לאבחון וטיפול רשלני, ובהיעדר הסכמה מדעת לטיפול שהציע למטופלת שלו.

יהודה קורן, דובר העמותה, אומר שדרך פעולה זו מאד שגורה בתחום הפסיכיאטריה, וכי הגיע העת שהאזרח יהיה מודע לכך שטיפול תרופתי פסיכיאטרי עלול להיות מבוסס על אבחון שרירותי שמתעלם מנסיבות החיים שהמטופל נמצא בהם, טיפול לא מידתי בסמים פסיכיאטריים ממכרים והיעדר מידע מלא ונאות בנודע לנזקים ולסיכוני התרופות החזקות שניתנות על ידי פסיכיאטרים. התוצאה של טיפולים כאלה הינה תלות קשה בפסיכיאטר ובתרופות שלו, ולכן נזק בלתי הפיך ברמה הגופנית וברמה הנפשית. בעקבות טיפולים פסיכיאטריים אנו מוצאים יותר ויותר מטופלים שיוצאים לחלוטין מכלל שליטה, והופכים אלימים ומסוכנים באופן שאפילו תרופות לא מצליחות להשתלט על התנהגותם.

למידע נוסף בנוגע לתלונה,
יהודה קורן טל: 052-3350928
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש


נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית

cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03

עד נפש: מהגרים, עולים, פליטים והממסד הפסיכיאטרי בישראל - מאת רקפת זלשיק

2008 - מהגרים, עולים, פליטים והממסד הפסיכיאטרי בישראל. הספר עומד על הנסיבות שהביאו למשבר
המתמשך במערכת בריאות הנפש בישראל. אלה הן תוצאה של התפתחות הענף הרפואי הזה מאז קום המדינה, ושל הנחות יסוד אידיאולוגיות, תרבותיות וכלכליות שהועמדו בבסיס מערכת הבריאות.

ניתוח של אלה עשוי להסביר לא מעט שאלות חברתיות, תרבותיות ואתיות. מה הן הנסיבות שהובילו להזנחה בשירותי בריאות הנפש; מדוע דווקא האשפוז כאמצעי הטיפול המרכזי לחולי נפש; מדוע יש מחסור במסגרות שיקומיות; מדוע תחום בריאות הנפש איננו בידי קופות החולים; ומדוע קיים פער מתמשך בין החקיקה הקיימת לבין השינויים המתרחשים במערכת בריאות הנפש.

עד נפש מבוסס על עבודת מחקר ארכיונית מקיפה, עוקב אחר הפסיכיאטריה בארץ מסוף המאה ה-19 ועד לשנות הששים ובוחן לראשונה את תהליך מיסודה של בריאות הנפש. זהו סיפורם של המטפלים, מהגרים ועולים בעצמם, שבמקביל לניסיונות ההשתלבות בארץ החדשה נאבקו נגד יחסה השלילי של החברה כלפי מטופליהם ונגד הזנחת בריאות הנפש בידי רשויות השלטון המתחלפות.
הספר בוחן את עמדות גם בסוגיות סוציו-פוליטיות, כמו השואה, הגירה ואתניות ופרקים מיוחדים מוקדשים לניתוח יחסם של הפסיכיאטרים לחולים משתי יחידות ההגירה שעיצבו את החברה הישראלית: ניצולי השואה והמהגרים ממדינות ערב.

שם ספר עד נפש
מחבר/ת זלשיק רקפת
הוצאה הקיבוץ המאוחד
מקור / תרגום מקור
דאנאקוד 310004774
מועד הוצאה לאור 2008

אנפרניל (Clomipramin ) Anafranil - תופעות לוואי

אנאפרניל/מרוניל, (Anafranil ,Maronil (Clomipramine, הינן הן שתי תרופות זהות המיוצרות על ידי חברות שונות. אנאפריל ומרוניל הינם השמות המסחריים של התרופה – כלומיפרמין.

אנפרניל (Clomipramin ) Anafranil - תופעות לוואי

אנפרניל ( Anafranil ) ובשמה הגנרי Clomipramin ניועדת לאנשים עם הפרעה אובססיבית כפייתית (OCD) . אנפרניל הוא סם פסיכיאטרי הניתן ע"פ מרשם רופא. הסברה היא כי אנפרניל גורמת לכימיקלים מסוימים להישאר במוח זמן רב יותר אשר מקלים על סמפטומים של OCD. אנפרניל זמינה בקפסולה ונלקחת בדרך כלל פעם עד שלוש פעמים ביום. תופעות לוואי אפשריות כוללות סחרחורת, נמנום, וכאבי ראש.

לצפייה בעלון לצרכן משרד הבריאות של אנאפרניל/מרוניל הקלק כאן

מקור MedTv

כיצד אנפרניל פועלת

Anafranil משתייכת של תרופות המכונות תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות. זה לא לגמרי ברור כיצד התרופה עובדת. היא משפיעה על מספר כימיקלים במוח, כולל הסרוטונין ונוראפינפרין. קיימת סרה שאולי Anafranil מאפשרת לכימיקלים אלה להישאר במוח יותר זמן, אשר עשוי לעזור עם סימפטומים של OCD.

למרות שאנפרניל מסווגת כסם נוגד דיכאון טריציקלי (בשל המבנה הכימי של המולקולה), הסם פועל כמעכב ספיג החוזר של סרוטונין (SSRI). SSRIs הוא קבוצה חדשה של תרופות נוגדות דיכאון, ורוב האנשים רואים ב- Anafranil להיות SSRI, למרות שטכנית אנפרניל היא נוגדת דיכאון טריציקליות.

אנפרניל - תופעות לוואי

חלק מן התגובות הנפוצות ביותר לאנפפרניל כוללות יובש בפה, נמנום, ורעידות. חלק מתופעות הלוואי הן רציניות ויש לדווח עם הרופא המטפל, כוללות קצב לב מהיר, פרכוסים, או מחשבות אובדניות.

תופעות לוואי נפוצות בנטילת Anafranil

 
Anafranil נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים, שבהם תופעות הלוואי של קבוצת אנשים שנטלו את הסם תועדו והושוו לעומת קבוצה אחרת שלא נטלה את הסם. כתוצאה מכך, אפשר לראות מהן תופעות לוואי שהתרחשו, תדירות הופעתן, וכיצד הושוו לקבוצה שלא נטלה את הסם.

במחקרים אלה, תופעות הלוואי הנפוצות Anafranil כללו:

יובש בפה - עד 84% מהאנשים
נמנום - עד 54%
 אי יציבות (רעידות) - עד 54%
 סחרחורת - עד 54%
כאבי ראש - עד 52%
עצירות - עד 47%
בעיות גמירה - עד 42%
עייפות - עד 39%
בחילות - עד 33%
הזעה מוגברת - עד 29%
נדודי שינה - עד 25%
צרבת - עד 22%
אובדן תיאבון - עד 22%
שינויים בחשק מיני - עד 21%
אימפוטנציה - עד 20% .

תסמיני גמילה

תופעות לוואי גמילה דווחו אצל אנשים שחדלו פתאום ליטול Anafranil. בעיות אלה כוללות בחילות, כאבי ראש, תחושה כללית חולה.

תופעות לוואי נפוצות אחרות של Anafranil (המתרחש 10 עד 19 אחוזים של אנשים) כוללות:

עַצבָּנוּת
עלייה במשקל
שינויי מראה חיצוני
בעיות בדרכי השתן (שלפוחית השתן)
התכווצויות שרירים
כאבי בטן
כאב שרירים
אף מגורה או נזלת
עלייה בתיאבון.

תופעות לוואי Anafranil שיש לדווח לרופא המטפל

כמה תופעות לוואי עם Anafranil, מתרחשות לעתים רחוקות, ובעלות פוטנציאל רציני. יש לדווח לרופא המטפל. אלה כוללות, אך אינן מוגבלות ל:

התקף לב או שבץ
שינויים בקצב הלב (אריתמיה)
קצב לב מהיר (טכיקרדיה) או תחושות בלב הולם או בכוח (דפיקות לב)
התקפים
בלבול, הזיות

סימנים של תגובה אלרגית, כוללים:

פריחה לא מוסברת
כוורות
עִקצוּץ
נפיחות לא מוסברת
צפצופים
קשיי נשימה או בליעה

כל שינוי שד, כולל הגדלת חזה או פריקת שד
הצהבה של העור או העיניים (צהבת)
מחשבות או התנהגות אובדנית
עוינות או תוקפנות
עיסוק בפעילות יוצאת דופן או מסוכנת
אי שקט או חוסר יכולת לשבת בשקט
התרוממות רוח קיצונית או רגשות של אושר שעשויה לעבור קדימה ואחורה עם מצב רוח דכאוני או עצוב
שינויים יוצאי דופן אחרים בהתנהגות
קושי בשינה
חרדה, אי שקט, או התקפי חרדה
סימנים של זיהום, כגון חום או כאב גרון.

אזהרות:

 
יש להפסיק את הטיפול ימים מספר לפני ניתוחים.
יש ליידע את הרופא לגבי כל בעיה גופנית ידועה לפני התחלת הטיפול ובייחוד לגבי אפילפסיה,
גלאוקומה, הגדלה של בלוטת הערמונית (''פרוסטטה''), מחלת דרכי הנשימה, מחלת לב, כבד או כליות.

נשים בהריון או מניקות צריכות לדווח לרופא ולהיוועץ בו על המשך נטילת התרופה.
חל איסור לשתות אלכוהול בתקופת נטילת הטיפול.
השימוש בתרופה עלול לפגום בערנות ועל כן מחייב זהירות בנהיגה ברכב ובהפעלת מכונות.

בכל מקרה של תופעות לוואי או שאלות כלשהן בנושא אנאפרניל/מרוניל, אנא פנה מייד לרופא המטפל.


מתוך עלון לצרכן משרד הבריאות של אנאפרניל/מרוניל

מתי אין להשתמש באנאפרניל/מרוניל

 
המרכיב הפעיל במרוניל עובר לחלב אם, ולכן אין להשתמש במרוניל אם הינך מיניקה או לחילופין - לא להיניק בזמן השימוש במרוניל, התייעצי עם הרופא שלך כיצד לנהוג. אין להשתמש אם ידועה לך רגישות יתר ל- clomipramine , לתרופות אחרות מאותה משפחה פרמקולוגית (נוגדי דיכאון טריציקליים), או לאחד
ממרכיבי מרוניל, על-פי הפירוט בתחילת עלון זה. אין להשתמש אם הינך סובל/ת ממאניה, מחלת כבד חמורה, גלאוקומה (לחץ תוך-עיני מוגבר), אצירת שתן. אם עברת התקף לב לאחרונה, או אם הינך סובל/ת ממחלת לב חמורה. אין להשתמש בתכשיר זה אם הינך מטופל/ת בו זמנית בתרופות מקבוצת מעכבי MAO
monoamine oxidase inhibitors , או במהלך 14 יום לפני 14 יום אחרי טיפול במעכבי .MAO

איך תשפיע מרוניל על חיי היום יום שלך?

 
השימוש במרוניל עלול לגרום לפגיעה בערנות, לישנוניות, או לטשטוש ראייה בחלק מן המטופלים. אם הינך מרגיש/ה אחת או יותר מן התופעות הללו, אל תנהג/י ברכב, אל תפעיל/י מכונות ואל תעסוק/י בכל פעילות אחרת המחייבת תשומת לב מלאה. אלכוהול או תרופות אחרות (כגון: ברביטורטים ובנזודיאזפינים)
עלולים להגביר את התופעות הנ"ל. באשר לילדים יש להזהירם מרכיבה על אופניים או ממשחקים בקרבת הכביש וכדומה. תרופה זו עלולה לגרום לרגישות מיוחדת עם חשיפה לשמש; על כן יש להמנע מחשיפה ישירה לשמש ולדאוג להגנה מתאימה (בגדים ארוכים, כובע, משחות הגנה, משקפי שמש וכו').

שוברים קשירה! - נועה קשורה מזה 19 ימים ברציפות במחלקה הפסיכיאטרית של תל השומר

קן הקוקיה במחלקה הפסיכיאטרית בתל השומר: נועה, צעירה בת 28, קשורה בצינוק מזה 19 ימים ברציפות.
רשת ב', סדר יום עם קרן נויבך, 19-05-2016

שוברים קשירה! – רק רציתי עוד קצת שמש

אייל נקשר באשפוז פסיכיאטרי למשך 72 שעות ו- 17 שעות ברציפות במוסדות פסיכיאטריים אברבנאל בת ים, ומחלקה פסיכיאטרית בבית חולים תל השומר.
קרן נויבך: אני באמת לא מבינה איך יכול לעזור לבן אדם אם קושרים אותו, זה סבל נוראי! זה פשוט עינוי! זה אינקויזיציה!
מתוך "סדר יום עם קרן נויבך", רשת ב', 7-12-2015.

דו"ח ארגון בזכות על קשירות מטופלים באשפוז פסיכיאטרי

כתיבה ומחקר: עו"ד שרון פרימור, ארגון בזכות. עריכת לשון: דליה וירצברג-רופא - 2016

תקציר הדוח

להורדת הדוח השלם הקלק כאן

"בכיתי, צרחתי ודפקתי על הדלת של הרופאה. איימו עלי שאם לא אפסיק ייקשרו אותי. אבל חוץ מאיומים אף אחד לא עשה כלום כדי לנסות להרגיע אותי. לראות מה מציק לי. בסוף קשרו אותי. אתה נמצא במצב של חוסר אונים מוחלט, מסתכל על הדלת מחכה שמישהו ייכנס ויוציא אותך, מתאפק לא ללכלך את עצמך עם הצרכים שלך, עושה תרגילי מחשבה בשביל לא להשתגע. בהתחלה אתה בטוח שעוד רגע יוציאו אותך, שרק ניסו ללמד אותך לקח אבל אף אחד לא בא. ובסוף אתה מוותר, הזמן הופך לבליל ואתה מתנתק מהגוף. אין התחלה ואין סוף. בעצם יש סוף. סוף לאמון שלך שמישהו במקום הזה יעזור לך אי פעם."
ירדן, בת 30 , נקשרה בבית חולים פסיכיאטרי במרכז הארץ

במהלך השנים האחרונות הגיעו אל ארגון בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות – פניות רבות הנוגעות לאנשים אשר אושפזו בבתי חולים פסיכיאטריים, שלפיהן הם נקשרו בארבע גפיים למשך שעות רבות במהלך תקופת אשפוזם. אנשים דיווחו כי הם הובלו בכוח לחדר מבודד שבו מקובעת מיטה; נקשרו אליהבאמצעות ארבע ולעיתים גם חמש רצועות, עשויות בד סינתטי או עור וננעלות בברגי נעילה, והושארו שם כשגופם רתוק וצמוד למיטה, ללא יכולת לשנות תנוחה, לגרד עקצוץ בגופם או להתפנות לשירותים. חלקם דיווחו על כך שנקשרו למשך כמה שעות. אחרים דיווחו כי נקשרו למשך לילה שלם; אחדים אף דיווחו על קשירה שהתבצעה יום אחר יום. כשניסינו להתחקות אחר היקף התופעה ואחר הסיבות שהובילו את אנשי הצוות להחלטה לקשור את מטופליהם גילינו שמדובר בתופעה שכמעט אינה מדוברת במרחב הציבורי ושאין כמעט נתונים פומביים עליה.


המחקר שערכנו בחודשים האחרונים, שתוצאותיו בדוח זה, חשף אותנו למאות דיווחים של אנשים שנקשרו.

אלה, בצירוף נתונים שקיבלנו ממשרד הבריאות הובילו למסקנה כי קשירה היא תופעה נוכחת מאוד בשגרת  מחלקות האשפוז הפסיכיאטרי. על פי אומדן המבוסס על נתונים שנמסרו ממשרד הבריאות, במהלך שנת 2014 שיעור הקשירות הממוצע עמד על כ 23%- . כלומר כאחד מארבעה מטופלים נקשר במהלך תקופת אשפוזו. כ 4,000- איש בכל שנה. זהו נתון חמור, וככל הנראה גבוה מאוד יחסית לנעשה במדינות מערביות אחרות. תופעת הקשירות נוכחת ומורגשת מאוד במסגרות האשפוז הפסיכיאטרי. גם מי שלא נקשר, סביר כי ראה מטופל אחר שנקשר. חוויית הקשירה והפחד ממנה מלווים אלפי אנשים הנמצאים באשפוז מדי שנה,  ומהווים רכיב משמעותי באופן שבו נתפס האשפוז הפסיכיאטרי בעיניהם ובעיני הציבור הרחב.
נתונים אלו מטרידים במיוחד לאור העובדה, המגובה במחקרים רבים הנפרשים בדוח, שלפיה קשירה היא אקט פוגעני ומסוכן. ידוע כי בישראל התרחשו מקרי מוות כתוצאה ישירה של קשירות. נפוצים יותר הם מקרי חבלה ופציעות, וכן נזקים נפשיים, בכלל זה טראומה, שחזור טראומות קודמות והחרפה של תסמינים נפשיים קיימים.

כ- 80% מהאנשים שענו על משאל בזכות דיווחו כי הופעל עליהם כוח פיזי בזמן הקשירה. כ- 40% ממשתתפי המשאל סיפרו כי נחבלו או נפגעו במהלך קשירתם.

בנוסף, קשירה היא אקט מבזה, המהווה פגיעה חמורה בכבוד האדם. 70% ממשתתפי משאל בזכות ציינו כי הרגישו השפלה כתוצאה מהקשירה. כ 30%- דיווחו כי לא התאפשר להם להתפנות לשירותים כדי לעשות את צרכיהם במהלך כל שעות הקשירה והם נאלצו להתאפק. כ- 25% ציינו כי נאלצו להטיל את צרכיהם על עצמם.

מטופלים ציינו כי חוו חוסר אונים, תסכול וכעס, פגיעה בפרטיות וחווית נטישה. רובם ציינו את הקשירה כאירוע השלילי המשמעותי ביותר שחוו במהלך האשפוז.

הדוח חושף גם את עומקה ושכיחותה של התופעה. כמחצית ממשתתפי משאל בזכות ציינו כי נקשרו יותר  מפעם אחת במהלך אשפוזם. אנשים נשארים קשורים במשך שעות רבות ברצף. ממשאל בזכות עולה כי כמחצית מהאנשים נקשרו מעל שמונה שעות. בודדים סיפרו כי נקשרו אף מעל 24 שעות ברציפות. ילדים ובני נוער נקשרים אף הם למשך שעות. הנתונים מלמדים כי לא רק התנהגותו של המטופל משפיעה על משך  הזמן שבו יישאר קשור, אלא גם גישתם של אנשי הצוות והתנאים האובייקטיבים השוררים במחלקה בעת הקשירה.
באופן מפתיע ולמרות הפגיעה המובנית בה בזכויות אדם, ההחלטה אם לקשור ולמשך כמה זמן נתונה בידי אח או אחות במחלקה בלבד. הדוח מגלה כי ברוב המקרים ובניגוד לחוק, רופאים מאשרים את עצם הקשירה ואף את הארכתה, מבלי שבדקו את המטופל כלל. 74% ממשתתפי משאל בזכות ציינו כי לא נבדקו בידי רופא קודם לקשירה ורבים עוד יותר מציינים כי לא נבדקו במהלכה. ברוב בתי החולים אין מנגנון דיווח בזמן אמת על אירועי קשירה, לא למנהל המחלקה ולבטח לא למנהלי בתי החולים; משרד הבריאות מצידו אינו אוסף נתונים סדורים בעניין כלל.

עוד חושף הדוח כי מטופלים נקשרים בגין סיבות החורגות מאלה הקבועות בחוק ובאופן בלתי מידתי. בהתאם לנתונים המוצגים בדוח, ובניגוד לעולה מהחוק, רוב האנשים אינם נקשרים על רקע חשש ממשי שנשקף מהם.

הם 'מטרידים', מדברים ללא הפסקה, צועקים ;(agitation) ' אנשים נקשרים משום שהם מצויים במצבי 'אי-שקט או נעים בתזזיתיות. אלו מצבים אופייניים מאוד למטופלים במצבי משבר, ופעמים רבות מאתגרים לצוות. לכן, כאשר אין במחלקות האשפוז די כוח אדם או סבלנות להכיל מטופלים אלה, הם נקשרים. משפטים כגון 'תפסיק לרוץ (או לצעוק או להציק) אחרת אקשור אותך', עלו רבות בדיווחי משתתפי המשאל. בנוסף, מסתמן כי קשירה משמשת כאמצעי להטלת מרות וכעונש. כ 25%- ממשתתפי משאל בזכות ציינו כי נקשרו כעונש על התנהגותם.

כ- 15% סיפרו כי נקשרו בשל אי-ציות להוראות איש צוות ו- 10% בשל העובדה שביצעו מעשה אסור. מטופלים ציינו כי: "קשרו אותי כדי להעניש אותי ולחנך אותי" ו-"התחכמתי ורצו ללמד אותי לקח". אנשי צוות אחדים קושרים משום שלדעתם יש בכך ערך טיפולי. אולם, תפיסה זו נחשבת בעולם כאנכרוניסטית והידע המחקרי מראה כי השלכות הקשירה הן דווקא שליליות מבחינה טיפולית. לא זו בלבד שהיא אינה מרגיעה אלא היא אף מעלה את רמת אי-השקט שבו שרוי המטופל, פוגעת ביחסי האמון ומחבלת בתהליכי החלמה ושיקום.
גם כאשר הקשירה נעשית כחוק ולשם מניעת סכנה, הדוח מראה כי בחלק בלתי מבוטל מהמקרים חומרת המצב לא הצדיקה אותה. אלימות מילולית ופגיעה ברכוש לרוב אינם מצדיקים קשירה. גם תוקפנות היא פעמים רבות תולדה של 'סיר הלחץ' במחלקה וככזו לעיתים הנכון הוא לצמצם אותה בדרכים לא כוחניות. אולם, ברוב מחלקות האשפוז הקשירה היא ברירת המחדל במצבי לחץ. אנשי הצוות אינם מקבלים הכשרה לנקוט בחלופות, ואין להם די כוח אדם ופנאי כדי ליישם אותן בפועל.

נוכח כל אלה, טוען הדוח כי פרקטיקת הקשירה בישראל, בוודאי בהיקפה הנוכחי, עולה לכדי הפרת החוק ופגיעה בלתי מידתית בזכויות אדם חוקתיות של ציבור המטופלים.

קולות רבים ברחבי העולם המערבי, ולאחרונה גם קולות של אנשי מקצוע בישראל, קוראים לביטול פרקטיקת  הקשירות, הן מהטעם שהיא פוגענית ובלתי הומאנית והן מהטעם שהיא אנכרוניסטית. הדוח מפרט כי  בעשרים השנה האחרונות נהגו תוכניות ויושמו יוזמות במדינות מערביות רבות, בשאיפה לבטל את פרקטיקת הקשירה או לפחות למזערה לשיעור הבטל בשישים. מדינות שונות ברחבי העולם הפחיתו את מימדי הקשירות בעשרות אחוזים, עד כדי ביטולן הלכה למעשה בחלק מהמקומות. כל אלה מדגימים כי היעד של הפחתה דרמטית בתופעת הקשירות, עד כדי ביטולה כמעט, הוא יעד מעשי ובר-קיימא. גם בישראל קיימים ניצנים מעודדים לכך. במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע יזמה הנהלת בית החולים פרויקט עצמאי לצמצום היקפי הקשירה.2015 הושגה ירידה של כ 70%- במשכי הקשירה וקרוב ל 60%- הפחתה של מקרי קשירה. – במהלך השנים 2014 קשירות מטופלים במחלקות אשפוז אינן כורח עליון. זהו כלי עתיק-יומין שכל תכליתו הייתה לרסן אנשים, פשוטו כמשמעו. במשך השנים עטפו כלי זה במיני צידוקים טיפוליים, ועיגנו אותו בהסדרים חוקיים ומנהליים שונים. משכך, רוב אנשי הצוות אינם קושרים מתוך רוע או זלזול; הם נוקטים פרקטיקה זו כי היא נתפסת כלגיטימית והיא נוחה לתפעול. אלה הם המסרים שהם קיבלו בהכשרתם, ואלה הכלים היחידים כמעט שהועמדו לרשותם כדי להתמודד עם מצבים מאתגרים. ראשי המערכת עצמם בחרו שלא להתמודד באופן מערכתי ותקיף עם תופעת הקשירות ועם חומרתה, ולא נתנו משקל להמלצות לשיפור המצב שיצאו תחת ידי ועדות ומומחים מטעמם.

במשך שנים מטופלים מתלוננים על אירועי קשירה תכופים וממושכים, ואיש אינו מטה להם אוזן. זו העת להביט במציאות נוכחה. הדוח קורא למשרד הבריאות להנחיל לצוותים מסר מחייב וחד-משמעי, שלפיו קשירת מטופלים אינה עוד דרך טיפול לגיטימית במחלקת אשפוז פסיכיאטרי. כמו כן, קורא הדוח למשרד ליזום תוכנית לאומית מקיפה ומפורטת, המלווה בפיילוט ומחקרי הערכה, ושתכלול קביעת נהלים, גיבוש קווים מנחים, פיתוח חלופות מהתחום הטיפולי, הכשרת אנשי צוות והבטחת מנגנוני בקרה כדי לעקור את התופעה מהשורש ולספק לאנשי הצוות חלופות טובות וזמינות. הדוח אף פורש רשימת המלצות מבוססות-מחקר על מנת שכל אלה לא יישארו הצהרות תיאורטיות בלבד.

דוח זה פורש תמונה קשה, שיתכן כי תהיה אף מקוממת עבור אחדים. ברור כי הנושא אינו כולו בחזקת 'שחור או לבן'. ברור גם כי העיסוק שלקחו על עצמם אנשי המקצוע בתחום האשפוז הוא מורכב ומאתגר. אולם הכל יכולים להסכים כי בית חולים הוא מקום לטיפול והחלמה, לשיקום, לצמיחה ולאמפתיה אנושית. מטופל הוא אדם הזקוק לכל אלה בעתות משבר, ומטפל הוא אדם שבחר להקדיש את חייו המקצועיים לסייע בהענקתם. קשירת מטופלים חותרת תחת כל אחד ואחד מערכים אלו; היא פוגעת ומשחיתה הן את המטופל והן את איש הצוות.

דוח ארגון בזכות קורא: 'שוברים קשירה', ומוצאים יחד את הדרך להבטיח אשפוז ללא קשירות.

פסיכיאטר חשוד בהתעללות במטופלת

מאי 2016 - עמותת מגן לזכויות אנוש וסניפיה ברחבי העולם משמשים, בין שאר פעולותיהם, לפה עבור מטופלים אשר נפגעים או עוברים התעללות או שזכויותיהם מופרות בתחום בריאות הנפש. העמותה מגבשת ומגישה תלונות כנגד הפסיכיאטרים האחראים, לגורמים השונים במערכת הבריאות והמשפט, על מנת להביא ליותר בטיחות בתוך מסגרות הפסיכיאטריה בארץ ובעולם. מדובר על גרימת נזק לאזרחים המצויים לעיתים קרובות במצב הכי שברירי וחסר הגנה שבן אנוש יכול להימצא בו.

השבוע שיגרה העמותה תלונה כנגד פסיכיאטר שעל פי התצהיר שהגישה מטופלת שלו, ומצוי בידי העמותה, הפר באופן בוטה את חוק זכויות החולה ואת פקודת הרופאים. בנוסף הפר אותו פסיכיאטר שמונה מתוך שלושה עשר הסעיפים של חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מ-10 בספטמבר 2013, אשר עוסק בשיפור חווית המטופל במערכת הבריאות.

כאשר פסיכיאטר נוהג בגסות וברוטליות כלפי מטופליו, משול הדבר לרופא עצמות אשר מכה בזרועותיהם של מטופליו וסודק אותן. אי לכך, רשלנות בתחום בריאות הנפש הינה בעצם התעללות נפשית, וכל התעללות נפשית מצד פסיכיאטר הינה בעצם רשלנות רפואית ובגידה של הרופא עצמו במטופליו.

התלונה עוסקת בבחורה כבת שלושים, אשר נכנסה למשבר אישי בעקבות עזיבתו של בן זוגה. היא אושפזה בכפייה במחלקה סגורה. שם הועברה בתוך שלושה ימים למחלקה הפתוחה, לאחר שערערה על צדקת האשפוז, ושוחררה לגמרי בתוך שלושה ימים נוספים.

היא עברה לטיפול במרפאה של קופת החולים בתל אביב אצל הפסיכיאטר שכנגדו הוגשה התלונה. שם התלוננה בפניו על התופעות הקשות שגורמת לה התרופה שקיבלה (Invega):

בחילות קשות, סהרוריות, תחושות מוזרות ומועקה כבדה.


הפסיכיאטר לא הסכים בשום פנים להפסיק את התרופה או להחליפה באחרת, וטען שהוא מעוניין לבחון את השפעתה לפחות למשך חודש או חודשיים. לאחר שבוע נוסף, שבמהלכו הפכה המטופלת לעצבנית, ולא הצליחה לישון או לאכול, עדיין התעקש הפסיכיאטר שתמשיך ליטול את התרופה או שתתאשפז בכפייה תחת צו של הפסיכיאטר המחוזי.

למעשה המטופלת נכנסה למלכוד, כיון שכדי לקבל טיפול תרופתי אחר ממה שרשמו לה, הטילו עליה רק את האפשרות להתאשפז שוב במחלקה הסגורה ובמילים אחרות, לאבד שוב את כל זכויותיה.

למותר לציין שעל פי המתואר בתלונה סבלה המטופלת מטיפול לא מידתי, אשר משתמש באמצעים כוחניים שלא לצורך, ולכן בהתעללות נפשית בשם הרפואה.

יהודה קורן, דובר העמותה, מוסיף כי גורלה של המתלוננת אינו שונה מגורל אזרחים אחרים במדינה, אשר ככאלה שהוגדרו כחולי נפש הם סובלים מיחס מחפיר של חוסר סבלנות וסובלנות מצד פסיכיאטרים רבים מדי.

לדעת חברי העמותה, נדרש נציב תלונות נפרד לתחום בריאות הנפש, כיון שנטילת כל זכויותיו של החולה הפסיכיאטרי באמצעות אשפוז כפוי הינה נוהל נפוץ לאין שיעור על פני כל תחומי הרפואה האחרים. מסתבר שחוסר האונים של חולים המצויים תחת צו אשפוז כפוי הינו עצום, ובהחלט עלול להאט את קצב התאוששותם.


למידע נוסף,

יהודה קורן

יהודה קורן - דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03

התמכרות לפרקוסט

יוני 2014 - מבוסס על המאמר  Percocet Addiction , 
Written by Kimberly Holland
Medically Reviewed by George T. Krucik, MD, MBA on 25 יוני 2014

פרקוסט

מהי צריכה כפייתית של תרופות?

צריכה כפייתית של תרופות היא שימוש לרעה בתרופות מרשם. הכפייה יכולה להיות כשאנשים משתמשים בתרופות מרשם שלהם בצורה שלא נקבעה. לחלופין, ייתכן שהם לוקחים תרופה שלא נקבעה להם.

שימוש בתרופות מרשם בארצות הברית ממשיך לעלות, על פי המכון הלאומי האמריקני לשימוש בסמים (NIDA). שימוש בסמי מרשם יכול לגרום לתופעות קשות, לפעמים סיבוכים קטלניים.

מהו Percocet (פרקוסט)?

Percocet הוא שם המותג עבור משכך כאבים המשלב אוקסיקודון ופרצטמול. אוקסיקודון הוא אופיואידים חזקים. זה נגזר מאותו המקור כמו מורפיום וכמה סמים לא חוקיים, כולל הרואין.

אופיואידים כמו Percocet פועלים על המוח. המטופל מתמכר לסם עקב ההשפעה של הסם. אבל לאורך זמן, הסם מפסיק לעבוד כמו גם בעבר, ונדרש יותר מינון של הסם כדי להשיג את אותו האפקט.

מה הם סימנים אפשריים של התמכרות לפרקוסט ( Percocet )?

Percocet מפחית תנועתיות המעיים. זה גורם לעתים קרובות עצירות וקושי עם המעיים.

משככי כאבים אופיואידים כמו Percocet לגרום למספר תופעות לוואי הכוללות:

בִּלבּוּל
שינויים במצב הרוח
דִכָּאוֹן
קושי להירדם או לישון יותר מדי
לחץ דם נמוך
קצב נשימה מופחת
הזעה
בעיות קורדינציה

סימנים סוציאליים של התמכרות לפרקוסט

Percocet יכול להיות קשה להשגה, שכן הוא דורש מרשם. אנשים רבים לא יוכלו להשיג מספיק Percocet באמצעים חוקיים, כגון מרשם מרופא. לכן, אנשים מכורים יכולים לנסות כל דבר כדי לקבל הלהיט הבא שלהם.

מכורים עשויים לגנוב תרופות מחברים, קרובי משפחה, או זרים, או זיוף מרשמים. הם יכולים להעמיד פנים "לאבד" מרשם שלהם או לבקש חדשים בתדירות גבוהה. הם עשויים להגיש דו"חות שווא משטרתיים כדי לקבל מבית המרקחת עוד תרופות. חלק מהמכורים יבקרו רופאים או בתי מרקחת מרובים כדי לא להיתפס.

שימוש וניצול לרעה בפרקוסט עלולים לגרום לאדם לפתח גינונים ברורים כמו תחושת עודף ביטחון, או להתרגש בצורה יוצאת דופן. אנשים גם להופיע מסוממים או עייפים באופן מוגזם.

מהן ההשלכות של התמכרות Percocet?

אופיואידים כמו Percocet יכול לגרום לסיבוכים בריאותיים חמורים. התרופה יכולה להגדיל את הסיכון של אדם לחנק. זה יכול גם להאט את הנשימה של אדם, אשר עלול לגרום להפסיק לנשום לגמרי. המשתמש עלול לשקוע בתרדמת או אפילו למות.

מכורים ל- Percocet נמצאים בסבירות גבוהה יותר להשתמש בסמים לא חוקיים אחרים או תרופות מרשם. שילובים מסוימים של תרופות יכולים להיות קטלניים.

התמכרות יכולה להשפיע על ביצועי עבודה ויחסים אישיים. אנשים המשתמשים באופן כפייתי ב- Percocet נוטים לעתים להתנהגויות מסוכנות. דבר זה עלול לגרום תאונות דרכים או תאונות הגורמות נזק גופני.

מכורים גם עשויים למצוא עצמם מעורבים בפעילות פלילית, במיוחד אם הם מחליטים לגנוב, לזייף מרשם, או לשקר כדי לקבל יותר כדורים.


איך מטפלים בהתמכרות Percocet?

טיפול בהתמכרות Percocet לעתים קרובות מחייב כמה גישות.

ייעוץ

אנשים שמנסים להתגבר על התמכרות לעתים קרובות פונים לייעוץ. איש מקצוע עשוי לעזור לאדם לגלות בעיות יסוד שאולי תרמו להתמכרות שלהם מלכתחילה.

בנוסף, מומלץ לבני המשפחה של מכור להשתמש ייעוץ כדי שיוכלו לדבר עם יקירם על הבעיות, כך שכולם יכולים יחד לרפא ולהתקדם. חברי משפחה של מכורים יכולים גם ךקבל ייעוץ כדי לעזור להם להבין כיצד הם יכולים לתמוך ביקירם בתהליך ההתאוששות.

תרופות

זה אולי נראה אירוני, אבל תרופות מרשם עשויות לעזור לאדם מכור לתרופות מרשם להפטר להחלים מההתמכרות שלהם. לעתים קרובות יש צורך בתרופות כדי לעזור לטפל בתסמינים שנגרמו על ידי ניקוי רעלים ונסיגה. זה עשוי לסייע להיפטר מההתמכרות בדרך קלה יותר.

רופא יכול לרשום בופרנופין או מתדון לגמילה מ- Percocet. שניהם הראו הצלחה בטיפול והקלה על הסימפטומים שנגרמו על ידי גמילה מאופיואידים.

התמכרות לפרקוסט

מעשי הרצח הפסיכיאטריים של הרייך השלישי

מהם מעשי הרצח הפסיכיאטריים של הרייך השלישי – כדוגמת תוכנית T4 (אותנסיה) – וכיצד הם סללו את הדרך לשואה?
צפה בפרק 4 מתוך הסרט התיעודי "עידן הפחד - משטר האימה של הפסיכיאטריה"

הפסיכיאטר יהודה ברוך מנהל מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים משרד הבריאות חשוד בעבירות מין

הפסיכיאטר יהודה ברוך חשוד בעבירות מין  ,  8 במאי 2016
הותר לפרסום כי הפסיכיאטר יהודה ברוך, לשעבר מנהל בי"ח אברבנאל וממקדמי הקנאביס הרפואי בישראל, חשוד בקיום יחסי מין עם מטופלת.

הפרשה נחשפה לראשונה בכתבה ב"אולפן ששי" בערוץ 2. בכתבה נחשפה המתלוננת נגדו, צעירה בשם מאיה ברגר, שסיפרה כי יהודה ברוך קיים איתה מגע מיני בניגוד לחוק ולאחר מכן היא אף הגישה נגדו תלונה במשטרה. ברגר סיפרה: "הייתי במשבר הכי נוראי שלי והוא ניצל את זה כדי לספק את היצר הכי בסיסי שלו… הוא אמר לי: 'אני רוצה לזיין אותך פה, על השולחן, ולא אכפת לי מי ישמע'.

הפסיכיאטר ניסה למנוע את חשיפת שמו, ולשם כך ערער עד לבית המשפט העליון. אולם בית המשפט העליון החליט שלא למנוע את הפרסום.

מר יהודה קורן, דובר עמותת מגן לזכויות אנוש מוסיף ואומר: "עמותת מגן לזכויות אנוש קידמה והובילה את החקיקה האוסרת על קיום יחסים מיניים בין מטפל ומטופל, שכן יחסים מסוג זה הינם פוגעניים ולא מוסריים בעליל. כל אדם שחווה פגיעה שכזו מוזמן לפנות לעמותה על מנת שנוכל לפעול בשמו ולהביא את האחראים לדין".

יהודה ברוך מנהל מוסד פסיכיאטרי אברבנאל קיים יחסי מין עם חוסה

"הוא ניצל את המצב הכי קשה שלי. רציתי למות, והוא ניצל אותי מינית".

מאיה ברגר כמעט שמה קץ לחייה - עד שנתקלה בפסיכיאטר יהודה ברוך מנהל מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים שאמור היה להציל אותה. אלא שלאחר שפיתחה בו תלות מסוכנת, הוא ניצל אותה מינית - כך לטענתה: "הוא אסף אותי מהמצב הכי נמוך שבו רציתי ותכננתי למות. הוא פשוט נהיה הכל בשבילי". הפסיכיאטר בתגובה: "טענות סרק"
עמליה דואק, כתבת כלכלה | יונה לייבזון, כתבת רווחה | חדשות 2 | פורסם 12/02/16 

היא ניסתה לשים קץ לחייה ואושפזה בכפייה, אלא שבמקום שאמור היה להציל אותה מעצמה - היא נפלה, לטענתה, קורבן לניצול מיני: מאיה ברגר הייתה בת 26 כשנכנסה בפעם הראשונה לבית החולים לבריאות הנפש אברבנאל, אחרי שניסתה להתאבד. היא עשתה זאת לאחר שהפסיכולוגית שלה הפסיקה לטפל בה אחרי שמאיה פיתחה בה תלות.

"אני לא חושבת שכבר יש לי משהו להגיד לו", אומרת מאיה בדרך למקום שבו הכירה את הפסיכיאטר. "אני מדמיינת את השער, את השלט בכניסה, וזה מזכיר לי אותו", היא מספרת. "הייתי במשבר הכי נוראי שלי והוא ניצל את זה כדי לספק את היצר הכי בסיסי שלו".

על ההחלטה להיחשף ולהתראיין בפנים גלויות, אומרת מאיה: "אני לא עשיתי שום דבר רע והוא צריך להתבייש. אמא שלי אמרה לי שאני צריכה להתבייש רק אם עשיתי משהו רע - ואני לא עשיתי".

החוק אוסר מפורשות קיום של קשר מיני בין מטפל למטופל בתחום בריאות הנפש. בבתי המשפט אף נטו להקביל בין קשר מיני של מטפל ומטופל לגילוי עריות.

הרופא שטיפל במאיה הוא פסיכיאטר מוכר וידוע, חבר המשפחה. עקב כך, כשהתאשפזה בבית החולים "אברבנאל", הוא הוזעק מיד לסייע. אחרי ששוחררה מהאשפוז, הקשר בין מאיה לבינו החל להתהדק. "הוא המשיך לשלוח לי הודעות ושאל לשלומי. ראיתי זאת כמחווה מאוד יפה", היא מספרת.

מאיה, סטודנטית שנה חמישית לרפואה, שבה לבודפשט - שם למדה בסוף 2014. מדי פעם חזרה לחופשות בארץ, ופנתה למטפל שלה כשמצבה הנפשי הידרדר: "ניצלנו את שהייתי בארץ לפגישות, אחת ליומיים. הגענו למצב של תקשורת 3-4 פעמים ביום, בנוסף לשיחות טלפון, זה היה מאוד אינטנסיבי".

"הוא אסף אותי מהמצב הכי נמוך שלי" - צילום: חדשות 2

"זה הגיע למצב שהייתה נגיעה בשיער ונוצר נוהל חיבוק עם כל הגוף. וחיבוק מאוד ארוך בסוף כל פגישה. פעם הוא רצה להציע לי חמלה בצורה גופנית ומאז זה היה הנוהל, וכשניסיתי לשבור את הנוהל הוא אמר לי 'מה עם החיבוק?'".

"תכננתי למות - והוא ניצל אותי. כל הגוף שלי קפא"

אלא שאז הגיעה הפגישה שלא הותירה מקום לספק - כך לטענתה של מאיה. "התיישבתי מולו, והוא אמר לי: 'אני רוצה לזיין אותך פה, על השולחן, ולא אכפת לי מי ישמע'. כל הגוף שלי קפא. ניסיתי להיות חזקה ולא התרגשתי מזה, ואז הוא חיבק אותי צמוד לשולחן, הרגשתי את הארקציה שלו. לא דיברנו על זה והלכנו כל אחד לדרכו".

זמן קצר לאחר הפגישה הזו -מאיה שוב מנסה להתאבד מול עיניו, לאחר עוד טיפול. "הוא אסף אותי מהמצב הכי נמוך שבו רציתי ותכננתי למות. הוא פשוט נהיה הכל בשבילי".

יותר מ-30 שנים מפרידות ביניהם - והיא הייתה מוכנה לעשות כל מה שנדרש על מנת שימשיך את הטיפול בה: "פיתחתי תלות כזו נוראית שהפחד לאבד אותו היה יותר מהכל. אמרתי לעצמי שאתן לו מה שהוא רוצה ונמשיך את הטיפול, הייתי עושה הכל. זה משהו שאי אפשר להסביר במילים".

הקשר המעוות נמשך קרוב לשנה

"אני זוכרת שישבנו בנמל תל אביב והוא אמר לי בפעם הראשונה: 'אני חושב שאני מעורב רגשית יותר מדי, שאולי כדאי שתלכי למטפל אחר' . אמרתי לו שאני לא מוכנה, אז זה נגמר באמצע היום באוטו שלו. בשלב הזה קיימנו יחסי מין על בסיס קבוע, אצלי בבית או באיזה מקום בו אפשר היה להשכיר חדר. ההורים שלי לא ידעו מה קורה בינינו".

היחסים הובילו להיריון אסור - ולהפלה

הקשר האסור והמעוות הזה נמשך כמעט שנה. היא לבד - ולא משתפת איש בסוד של שניהם. עד שבאוקטובר האחרון היא נכנסה להיריון, וחשפה בפני אמה את מה שקרה בחדר הטיפולים. אז היא החליטה לעבור הפלה.

"רשמתי לו שעשיתי הפלה והוא ענה לי: 'זה כואב'. הוא כתב שהכל כואב. רשמתי שאני פונה לוועדת האתיקה, למשרד הבריאות ולמשטרה והוא כתב שקיבל את זה בצער וכאב", היא מספרת.

זו הייתה השיחה האחרונה ביניהם. לפני ארבעה חודשים היא הגישה תלונה נגדו והתיק הועבר לפרקליטות. מה שהיה אמור להיות קשר רגיל בין מטפל ומטופלת הפך, לטענתה, לניצול מיני של מטופלת שפיתחה תלות מוחלטת במטפל שלה.

מטעמו של הפסיכיאטר המוזכר בידיעה נמסר בתגובה: "מדובר בטענות סרק שהן חלק ממסע איומים שתכליתו להסב נזק. גב' ברגר הביעה את רצונה להסב נזק בפניי וגם בנוכחות אחרים. תלונתה היא ניסיון לממש את איומיה".