להיות קשובים להפרעה , ישראל היום , נצחיה יעקב , 28.06.2016
עשרות אלפי ילדים בישראל מקבלים תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז • השנה נכנסה לסל הבריאות תרופה חדשה בתחום - אטנט, וגם לגביה הדעות חלוקות
4% מילדי ישראל מטופלים בתרופות לטיפול בקשב וריכוז // צילום אילוסטרציה: gettyimages
בינואר השנה הצטרפו לסל שירותי הבריאות 83 תרופות וטכנולוגיות חדשות, מתוך כ־700 הבקשות שהגיעו אל שולחן הדיונים של חברי ועדת הסל, בשווי כולל של 2.5 מיליארד שקלים. אחת הבשורות היא כניסתה לסל של אטנט, המיועדת לסובלים מ־ADHD (או בשפה הפופולרית, בעיות קשב וריכוז) שאינם מגיבים טוב לתרופות ממשפחת המתילפנידאט, דוגמת ריטלין וקונצרטה, ועד כה לא ניתן להם מימון. לפי ההערכות של הוועדה, כ־16 אלף ילדים בשנה זקוקים לאטנט, המחייבת מרשם מנוירולוג ילדים או מפסיכיאטר ילדים.
התרופה נכנסה לסל על רקע הקולות המושמעים בשנים האחרונות נגד השימוש בריטלין על כל נגזרותיו. בין המתנגדים אפשר למצוא מומחים בעלי רקורד של עשרות שנות מחקר, הטוענים חד־משמעית כי "הפרעת קשב היא דוגמה מובהקת למחלה מומצאת", ולפיכך היא צריכה להימחק מה־DSM - המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות. מי שאחראי לציטוט הוא לא אחר מאשר האב המדעי של הפרעת הקשב והריכוז, ליאון אייזנברג, שצבר הון רב ממחקריו במהלך ארבעה עשורים. את הציטוט המטלטל הוא אמר בראיון האחרון שנתן לפני פטירתו ב־2009. מאז, הסערה הגדולה סביב השאלה היכן עובר הגבול בין התנהגות ילדים נורמלית לבין ADHD ממשיכה להעסיק את המומחים בתחום והורים רבים. במקביל ממשיכים לראות אור מאמרים וספרים בנושא אבחון שגוי של ההפרעה.
"יש כדורים שיכולים לעזור"
"נכון להיום מדובר בעשרות אלפי ילדים שמקבלים תרופות לטיפול בהפרעות קשב, המהווים כ־4 אחוזים מכלל ילדי ישראל", אומרת ד"ר תמר שטיינברג, מנהלת המכון להתפתחות הילד במרכז שניידר לרפואת ילדים שבפתח תקווה, והיא מודה: "יכול להיות שבגלל יעילותן של התרופות הללו, המטפלות בהרבה סימפטומים - יש רופאים שנותנים אותן שלא לצורך".
"אולי בגלל יעילות התרופות, רופאים נותנים אותן שלא לצורך". ד"ר תמר שטיינברג
על האטנט עצמה היא מוסיפה כי "יש תופעות לוואי, כמו שינויים במצבי הרוח וירידה בתיאבון, אבל עדיין - פחות מהריטלין". כמו כן, היא מדגישה את החשיבות של אבחנה מדויקת בטרם ניתן המרשם, שכן "חשוב לוודא שלא מדובר בבעיות אחרות כבעיות נפשיות, לקות למידה, בעיית התנהגות ודיכאון באצטלה של הפרעות קשב וריכוז. אנחנו בעידן של שינוי תרבותי שבו הילדים והנוער של היום יותר חצופים מבעבר, באי־שקט ודעתניים, ולבית הספר - שהוא פחות מאתגר - לא פשוט לעמוד מול הקצב המהיר שלהם. מצד שני, לפני 30 שנה הרבה ילדים היו נפלטים ממערכת החינוך ואלה שלא היה להם סיכוי - כיום דווקא מסיימים תיכון ואחוז גבוה מהם מסיים בגרות, כך שהתרופות הללו עושות הרבה יותר טוב לילדים. והחשוב - אין פה התמכרות, ומי שזה עוזר לו - פשוט ממשיך לקחת".
המתנגדים מדברים על כך שילד עם בעיות קשב וריכוז בהווה הוא בעצם ילד שהוגדר כעצלן בעבר.
"טבע האדם הוא לרצות להצליח. ילדים שקשה להם להתרכז נחשבים בטעות לעצלנים והיום יש עבורם פתרון הולם לבעיה".
מה עם גירסת ה"מחלה מומצאת"?
"לא מסכימה עם זה וגם אסור שבגלל הביקורת החברתית הזו ילדים לא יטופלו, כי יש כדורים שיכולים בהחלט לעזור להם".
"תרופות הן גם רעל"
בעמדה שונה לחלוטין מחזיק אילן סלומון, רוקח, מטפל ויועץ תרופתי, שבמשך שמונה שנים ניהל שלושה סניפי סופר פארם, בטרם עזב בשנת 2000 והתגייס ל"מאבק בסימום ילדים". "האסכולה הפופולרית כיום היא לתת את פצצת האטום לילד, אבל לא את הכדורגל. הייתי רוצה שהאזהרות בעלון התרופה על תופעות הלוואי החמורות, כמו התקף פסיכוטי, יהיו בולטות כמו הסרטן המובלט באזהרה על קופסת הסיגריות. רק כך יש סיכוי שאנשים יחשבו פעמיים. למה? כי מדובר בילדים ובסם מסוכן".
אז מה התחליף?
"הורים שבאים אלי יודעים שאני אעזור להם לא לקחת. אני נותן ויטמינים, תוספי תזונה, ומסייע להורים ללמד את המורים כיצד לטפל בבעיות בצורה חינוכית. לפעמים צריך להתעלם ולא לעשות סקנדל מהתנהגויות חריגות, וגם לחזק את הילד בהתנהגויות חיוביות במקום לתת לו תוויות. אני בעד לתת את הדברים במדרג הנכון, במינון המתאים, כי בסופו של דבר, תרופות הן גם רעל".
"להתאים את ההוראה לילדים - ולא להפך"
גם יהודה קורן מדווח על תלונות דומות הנערמות על שולחנו במשרדי עמותת מגן לזכויות אנוש. הוא מנסה לגייס את משרד החינוך וקורא להם לפעול מהר להפחתת כמות ההפניות של ילדים לאבחונים, ש"מקבעת את הקשיים ומציפה את בתי הספר בסמי מרץ ממכרים".
לדברי קורן, "עיון בעלון לרופא של האטנט מגלה כי מרכיביו מועדים לשימוש לרעה, גם במינונים הרגילים שלה, ועלולים לגרום לתלות פסיכולוגית חמורה ולשלל הפרעות התנהגות וחשיבה פסיכיאטריות". לנוכח בעיות אלה ונוספות שעלולות להיווצר מנטילת התרופה, מדגיש קורן כי "על משרד הבריאות וקופות החולים לפרסם הנחיה מקצועית לפסיכיאטרים, לנוירולוגים ולרופאי ילדים שבה יהיה עליהם לדרג את חומרת התסמינים של התלמיד, ולא לרשום את תרופת האטנט ודומיה במקרים שבהם התסמינים גבוליים ואינם חמורים מאוד". ובאשר למערכת החינוך הוא אומר כי עליה "לעשות כל שביכולתה כדי להתאים את ההוראה לילדים ולא להפך".
פריצת דרך בהגנה על ילדים
חוק חדש וראשון מסוגו שנכנס לתוקפו ב־2015 בניו מקסיקו, ארה"ב, מהווה פריצת דרך בהגנה על ילדים מפני צריכה כפויה של תרופות פסיכיאטריות, בשלוש דרכים: איסור על ביצוע אבחון בין כותלי בית הספר ללא הסכמה בכתב מההורים; מניעה מבית הספר מלנקוט כל פעולה נגד הורים שאינם מעוניינים לתת תרופה פסיכיאטרית לילדם; ואיסור על שירותי הרווחה להוציא ילד מחזקת הוריו בגלל סירובם לתת לילד תרופה פסיכיאטרית.
בהקשר זה מדגיש קורן כי "חוק דומה חייב לעבור גם בישראל. בתי הספר מפעילים לחץ עצום על הורים לשלוח את ילדם לאבחון ולתת תרופה פסיכיאטרית כריטלין, ולעיתים קרובות מדי אף פונים לרווחה, וכך הורים נשארים עם אחת משתי ברירות - לאבד את החזקה על הילד או לתת לו תרופה פסיכיאטרית. מצב זה חייב להשתנות".
ממשרד החינוך נמסר: "האחריות והסמכות בנוגע למתן טיפול תרופתי הן בסמכות גורמים רפואיים בלבד. יודגש שמשרד החינוך מנחה את צוותי ההוראה לבנות תוכנית התערבות עבור תלמיד שמגלה קשיים. רק כאשר האמצעים שנוסו אינם מסייעים, הוא יופנה לתהליך אבחון ובסיומו המוסד יבחן את יישום ההמלצות. על פי חוזר מנכ"ל, חל איסור מוחלט לתת לתלמיד תרופה על סמך המלצה של צוות המוסד החינוכי, או לבקשת ההורים, ללא מסמך רפואי נלווה. כמו כן, חל איסור להתנות השתתפות בפעילות חינוכית בקבלת טיפול תרופתי כלשהו".
עשרות אלפי ילדים בישראל מקבלים תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז • השנה נכנסה לסל הבריאות תרופה חדשה בתחום - אטנט, וגם לגביה הדעות חלוקות
4% מילדי ישראל מטופלים בתרופות לטיפול בקשב וריכוז // צילום אילוסטרציה: gettyimages
בינואר השנה הצטרפו לסל שירותי הבריאות 83 תרופות וטכנולוגיות חדשות, מתוך כ־700 הבקשות שהגיעו אל שולחן הדיונים של חברי ועדת הסל, בשווי כולל של 2.5 מיליארד שקלים. אחת הבשורות היא כניסתה לסל של אטנט, המיועדת לסובלים מ־ADHD (או בשפה הפופולרית, בעיות קשב וריכוז) שאינם מגיבים טוב לתרופות ממשפחת המתילפנידאט, דוגמת ריטלין וקונצרטה, ועד כה לא ניתן להם מימון. לפי ההערכות של הוועדה, כ־16 אלף ילדים בשנה זקוקים לאטנט, המחייבת מרשם מנוירולוג ילדים או מפסיכיאטר ילדים.
התרופה נכנסה לסל על רקע הקולות המושמעים בשנים האחרונות נגד השימוש בריטלין על כל נגזרותיו. בין המתנגדים אפשר למצוא מומחים בעלי רקורד של עשרות שנות מחקר, הטוענים חד־משמעית כי "הפרעת קשב היא דוגמה מובהקת למחלה מומצאת", ולפיכך היא צריכה להימחק מה־DSM - המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות. מי שאחראי לציטוט הוא לא אחר מאשר האב המדעי של הפרעת הקשב והריכוז, ליאון אייזנברג, שצבר הון רב ממחקריו במהלך ארבעה עשורים. את הציטוט המטלטל הוא אמר בראיון האחרון שנתן לפני פטירתו ב־2009. מאז, הסערה הגדולה סביב השאלה היכן עובר הגבול בין התנהגות ילדים נורמלית לבין ADHD ממשיכה להעסיק את המומחים בתחום והורים רבים. במקביל ממשיכים לראות אור מאמרים וספרים בנושא אבחון שגוי של ההפרעה.
"יש כדורים שיכולים לעזור"
"נכון להיום מדובר בעשרות אלפי ילדים שמקבלים תרופות לטיפול בהפרעות קשב, המהווים כ־4 אחוזים מכלל ילדי ישראל", אומרת ד"ר תמר שטיינברג, מנהלת המכון להתפתחות הילד במרכז שניידר לרפואת ילדים שבפתח תקווה, והיא מודה: "יכול להיות שבגלל יעילותן של התרופות הללו, המטפלות בהרבה סימפטומים - יש רופאים שנותנים אותן שלא לצורך".
"אולי בגלל יעילות התרופות, רופאים נותנים אותן שלא לצורך". ד"ר תמר שטיינברג
על האטנט עצמה היא מוסיפה כי "יש תופעות לוואי, כמו שינויים במצבי הרוח וירידה בתיאבון, אבל עדיין - פחות מהריטלין". כמו כן, היא מדגישה את החשיבות של אבחנה מדויקת בטרם ניתן המרשם, שכן "חשוב לוודא שלא מדובר בבעיות אחרות כבעיות נפשיות, לקות למידה, בעיית התנהגות ודיכאון באצטלה של הפרעות קשב וריכוז. אנחנו בעידן של שינוי תרבותי שבו הילדים והנוער של היום יותר חצופים מבעבר, באי־שקט ודעתניים, ולבית הספר - שהוא פחות מאתגר - לא פשוט לעמוד מול הקצב המהיר שלהם. מצד שני, לפני 30 שנה הרבה ילדים היו נפלטים ממערכת החינוך ואלה שלא היה להם סיכוי - כיום דווקא מסיימים תיכון ואחוז גבוה מהם מסיים בגרות, כך שהתרופות הללו עושות הרבה יותר טוב לילדים. והחשוב - אין פה התמכרות, ומי שזה עוזר לו - פשוט ממשיך לקחת".
המתנגדים מדברים על כך שילד עם בעיות קשב וריכוז בהווה הוא בעצם ילד שהוגדר כעצלן בעבר.
"טבע האדם הוא לרצות להצליח. ילדים שקשה להם להתרכז נחשבים בטעות לעצלנים והיום יש עבורם פתרון הולם לבעיה".
מה עם גירסת ה"מחלה מומצאת"?
"לא מסכימה עם זה וגם אסור שבגלל הביקורת החברתית הזו ילדים לא יטופלו, כי יש כדורים שיכולים בהחלט לעזור להם".
"תרופות הן גם רעל"
בעמדה שונה לחלוטין מחזיק אילן סלומון, רוקח, מטפל ויועץ תרופתי, שבמשך שמונה שנים ניהל שלושה סניפי סופר פארם, בטרם עזב בשנת 2000 והתגייס ל"מאבק בסימום ילדים". "האסכולה הפופולרית כיום היא לתת את פצצת האטום לילד, אבל לא את הכדורגל. הייתי רוצה שהאזהרות בעלון התרופה על תופעות הלוואי החמורות, כמו התקף פסיכוטי, יהיו בולטות כמו הסרטן המובלט באזהרה על קופסת הסיגריות. רק כך יש סיכוי שאנשים יחשבו פעמיים. למה? כי מדובר בילדים ובסם מסוכן".
 |
| יהודה קורן: "עיון בעלון לרופא של האטנט מגלה כי מרכיביו עלולים לגרום לתלות פסיכולוגית חמורה" |
אז מה התחליף?
"הורים שבאים אלי יודעים שאני אעזור להם לא לקחת. אני נותן ויטמינים, תוספי תזונה, ומסייע להורים ללמד את המורים כיצד לטפל בבעיות בצורה חינוכית. לפעמים צריך להתעלם ולא לעשות סקנדל מהתנהגויות חריגות, וגם לחזק את הילד בהתנהגויות חיוביות במקום לתת לו תוויות. אני בעד לתת את הדברים במדרג הנכון, במינון המתאים, כי בסופו של דבר, תרופות הן גם רעל".
 |
| "בתי הספר מפעילים לחץ עצום על הורים לשלוח את ילדם לאבחון ולתת תרופה פסיכיאטרית. זה חייב להשתנות" |
"להתאים את ההוראה לילדים - ולא להפך"
גם יהודה קורן מדווח על תלונות דומות הנערמות על שולחנו במשרדי עמותת מגן לזכויות אנוש. הוא מנסה לגייס את משרד החינוך וקורא להם לפעול מהר להפחתת כמות ההפניות של ילדים לאבחונים, ש"מקבעת את הקשיים ומציפה את בתי הספר בסמי מרץ ממכרים".
לדברי קורן, "עיון בעלון לרופא של האטנט מגלה כי מרכיביו מועדים לשימוש לרעה, גם במינונים הרגילים שלה, ועלולים לגרום לתלות פסיכולוגית חמורה ולשלל הפרעות התנהגות וחשיבה פסיכיאטריות". לנוכח בעיות אלה ונוספות שעלולות להיווצר מנטילת התרופה, מדגיש קורן כי "על משרד הבריאות וקופות החולים לפרסם הנחיה מקצועית לפסיכיאטרים, לנוירולוגים ולרופאי ילדים שבה יהיה עליהם לדרג את חומרת התסמינים של התלמיד, ולא לרשום את תרופת האטנט ודומיה במקרים שבהם התסמינים גבוליים ואינם חמורים מאוד". ובאשר למערכת החינוך הוא אומר כי עליה "לעשות כל שביכולתה כדי להתאים את ההוראה לילדים ולא להפך".
פריצת דרך בהגנה על ילדים
חוק חדש וראשון מסוגו שנכנס לתוקפו ב־2015 בניו מקסיקו, ארה"ב, מהווה פריצת דרך בהגנה על ילדים מפני צריכה כפויה של תרופות פסיכיאטריות, בשלוש דרכים: איסור על ביצוע אבחון בין כותלי בית הספר ללא הסכמה בכתב מההורים; מניעה מבית הספר מלנקוט כל פעולה נגד הורים שאינם מעוניינים לתת תרופה פסיכיאטרית לילדם; ואיסור על שירותי הרווחה להוציא ילד מחזקת הוריו בגלל סירובם לתת לילד תרופה פסיכיאטרית.
בהקשר זה מדגיש קורן כי "חוק דומה חייב לעבור גם בישראל. בתי הספר מפעילים לחץ עצום על הורים לשלוח את ילדם לאבחון ולתת תרופה פסיכיאטרית כריטלין, ולעיתים קרובות מדי אף פונים לרווחה, וכך הורים נשארים עם אחת משתי ברירות - לאבד את החזקה על הילד או לתת לו תרופה פסיכיאטרית. מצב זה חייב להשתנות".
 |
| אילן סלומון: "הורים שבאים אלי יודעים שאני אעזור להם לא לקחת. יש שיטות עדיפות מלתת לילד תוויות" |
ממשרד החינוך נמסר: "האחריות והסמכות בנוגע למתן טיפול תרופתי הן בסמכות גורמים רפואיים בלבד. יודגש שמשרד החינוך מנחה את צוותי ההוראה לבנות תוכנית התערבות עבור תלמיד שמגלה קשיים. רק כאשר האמצעים שנוסו אינם מסייעים, הוא יופנה לתהליך אבחון ובסיומו המוסד יבחן את יישום ההמלצות. על פי חוזר מנכ"ל, חל איסור מוחלט לתת לתלמיד תרופה על סמך המלצה של צוות המוסד החינוכי, או לבקשת ההורים, ללא מסמך רפואי נלווה. כמו כן, חל איסור להתנות השתתפות בפעילות חינוכית בקבלת טיפול תרופתי כלשהו".
