מקור - אתר עמותת מגן זכויות אנוש
מחויבים לאבחן את הילד? תדרשו קודם-כל אבחון דידקטי! , 5 בדצמבר 2016
חוק זכויות החולה מקנה לאדם את הזכות לסרב לקבלת טיפול רפואי, וזה כולל ביצוע אבחונים למיניהם. אולם, ישנם מצבים בהם שירותי הרווחה כופים על הורים לאבחן את ילדם באמצעות צו בית משפט. מה ניתן לעשות במקרה כזה?
לעיתים גורמי הרווחה לא מנסים לכפות ביצוע אבחון באופן ישיר, אלא רק מציינים המלצה לכך במסגרת תסקירים שגרתיים הניתנים במצבים שונים, למשל בהליכי גירושין (*תסקיר הינו מסמך המתאר תוצאות חקירה של עובד סוציאלי). יש להיות ערניים למצבים כאלו כיוון שבתי המשפט נוטים לאמץ המלצות מסוג זה, וכך המלצה "תמימה" עשויה להפוך לפסק דין מחייב.
מקרה כזה בדיוק הובא לידיעתנו ע"י עו"ד אריק גינזבורג, שמשרדו מטפל בתיק בעניין משמורת בין הורים גרושים. במקרה המדובר, פקידת הסעד המליצה על ביצוע אבחון קשב וריכוז לביתם של ההורים במסגרת תסקיר (כמקובל בתיקי משמורת, בתי המשפט נעזרים בהמלצות ותסקירים של פקידות הסעד כדי להחליט בסוגיות שעולות בנוגע למחלוקות בין ההורים, לדוגמא הסדרי השהות של הקטינה וכו').
כידוע לנו בעמותת מגן לזכויות אנוש וכמו כן להורים רבים שחוו זאת על בשרם, ביצוע אבחון להפרעת קשב וריכוז הינו צעד ראשון בדרך מוכרת היטב של תיוג הילד כבעל "הפרעה", והפעלת מכבשי לחצים למתן טיפול תרופתי כדוגמת טיפול בריטלין (המסווג כסם מסוכן בפקודת הסמים המסוכנים של מדינת ישראל).
אולם במקרה הנדון, עו"ד גינזבורג הצליח לשכנע את השופט שלא לאמץ את המלצת הרווחה לביצוע אבחון קשב וריכוז, ותחת זאת להורות על ביצוע אבחון דידקטי. בכך, נתן ביהמ"ש הזדמנות לאתר את הקשיים הלימודיים של הקטינה ולטפל בהם ישירות, לפני שמנסים לתייג את הילדה כסובלת מ"הפרעת קשב וריכוז". וכך, הורחק מהילדה האיום שתיאלץ ליטול תרופות פסיכיאטריות כגון ריטלין, אדרל ודומיהן.
טיעונים לביצוע אבחון דידקטי לפני אבחון קשב וריכוז:
אבחון קשב וריכוז מתרכז באיתור בעיה נפשית, ואינו מתייחס לקשיים לימודיים, וכך מפספס את מה שעשוי להיות המקור האמיתי לקשיי התלמיד בלימודיו.
לעומת זאת, אבחון דידקטי מאבחן לקויות למידה. האבחון מתבצע על ידי איש מקצוע מתחום תורת ההוראה בו נבדקות יכולות שכליות כגון חשיבה ועיבוד מידע, כישורי קריאה, הבנת הנקרא וכתיבה, זיכרון והתארגנות. מטרת האבחון היא לסייע באיתור הסיבות לכשלים לימודיים במטרה לבנות או לשפר תכנית לימודים מותאמת על מנת לאפשר ללומד למצות את יכולותיו הלימודיות.
קשיים לימודיים עלולים לגרום לבעיות נפשיות – לחץ מהבחינות וקשיים עם החומר גורמים לעייפות וירידה לאחר מכן במצב רוח, ולהיפך, כאשר מצליחים מצב הרוח משתפר. גם הסביבה החברתית והרצון לעמוד בציפיות משפיעים על המצב הנפשי.
נציין כאן שעל מנת להתמקד בפן הלימודי בלבד, מומלץ לבצע אבחון דידקטי – ולא אבחון פסיכו-דידקטי. האחרון נכנס להיבטים פסיכולוגיים-נפשיים ובכך חורג מתחום הלימודי נטו, וכמו כן עשוי להוות בסיס לדרישה לאבחון של הפרעות נפשיות (אשר "הפרעת קשב וריכוז" היא אחת מהן).
ולבסוף, יש לעמוד על כך שכל ההמלצות מהאבחון הדידקטי ייושמו הלכה למעשה, לפני שתתקיים דרישה לאבחון נפשי כלשהו, ולא להסכים לשום אבחון נוסף כל עוד כל המלצות המאבחן הדידקטי לא יושמו במלואן.
מחויבים לאבחן את הילד? תדרשו קודם-כל אבחון דידקטי! , 5 בדצמבר 2016
חוק זכויות החולה מקנה לאדם את הזכות לסרב לקבלת טיפול רפואי, וזה כולל ביצוע אבחונים למיניהם. אולם, ישנם מצבים בהם שירותי הרווחה כופים על הורים לאבחן את ילדם באמצעות צו בית משפט. מה ניתן לעשות במקרה כזה?
לעיתים גורמי הרווחה לא מנסים לכפות ביצוע אבחון באופן ישיר, אלא רק מציינים המלצה לכך במסגרת תסקירים שגרתיים הניתנים במצבים שונים, למשל בהליכי גירושין (*תסקיר הינו מסמך המתאר תוצאות חקירה של עובד סוציאלי). יש להיות ערניים למצבים כאלו כיוון שבתי המשפט נוטים לאמץ המלצות מסוג זה, וכך המלצה "תמימה" עשויה להפוך לפסק דין מחייב.
מקרה כזה בדיוק הובא לידיעתנו ע"י עו"ד אריק גינזבורג, שמשרדו מטפל בתיק בעניין משמורת בין הורים גרושים. במקרה המדובר, פקידת הסעד המליצה על ביצוע אבחון קשב וריכוז לביתם של ההורים במסגרת תסקיר (כמקובל בתיקי משמורת, בתי המשפט נעזרים בהמלצות ותסקירים של פקידות הסעד כדי להחליט בסוגיות שעולות בנוגע למחלוקות בין ההורים, לדוגמא הסדרי השהות של הקטינה וכו').
כידוע לנו בעמותת מגן לזכויות אנוש וכמו כן להורים רבים שחוו זאת על בשרם, ביצוע אבחון להפרעת קשב וריכוז הינו צעד ראשון בדרך מוכרת היטב של תיוג הילד כבעל "הפרעה", והפעלת מכבשי לחצים למתן טיפול תרופתי כדוגמת טיפול בריטלין (המסווג כסם מסוכן בפקודת הסמים המסוכנים של מדינת ישראל).
אולם במקרה הנדון, עו"ד גינזבורג הצליח לשכנע את השופט שלא לאמץ את המלצת הרווחה לביצוע אבחון קשב וריכוז, ותחת זאת להורות על ביצוע אבחון דידקטי. בכך, נתן ביהמ"ש הזדמנות לאתר את הקשיים הלימודיים של הקטינה ולטפל בהם ישירות, לפני שמנסים לתייג את הילדה כסובלת מ"הפרעת קשב וריכוז". וכך, הורחק מהילדה האיום שתיאלץ ליטול תרופות פסיכיאטריות כגון ריטלין, אדרל ודומיהן.
טיעונים לביצוע אבחון דידקטי לפני אבחון קשב וריכוז:
אבחון קשב וריכוז מתרכז באיתור בעיה נפשית, ואינו מתייחס לקשיים לימודיים, וכך מפספס את מה שעשוי להיות המקור האמיתי לקשיי התלמיד בלימודיו.
לעומת זאת, אבחון דידקטי מאבחן לקויות למידה. האבחון מתבצע על ידי איש מקצוע מתחום תורת ההוראה בו נבדקות יכולות שכליות כגון חשיבה ועיבוד מידע, כישורי קריאה, הבנת הנקרא וכתיבה, זיכרון והתארגנות. מטרת האבחון היא לסייע באיתור הסיבות לכשלים לימודיים במטרה לבנות או לשפר תכנית לימודים מותאמת על מנת לאפשר ללומד למצות את יכולותיו הלימודיות.
קשיים לימודיים עלולים לגרום לבעיות נפשיות – לחץ מהבחינות וקשיים עם החומר גורמים לעייפות וירידה לאחר מכן במצב רוח, ולהיפך, כאשר מצליחים מצב הרוח משתפר. גם הסביבה החברתית והרצון לעמוד בציפיות משפיעים על המצב הנפשי.
נציין כאן שעל מנת להתמקד בפן הלימודי בלבד, מומלץ לבצע אבחון דידקטי – ולא אבחון פסיכו-דידקטי. האחרון נכנס להיבטים פסיכולוגיים-נפשיים ובכך חורג מתחום הלימודי נטו, וכמו כן עשוי להוות בסיס לדרישה לאבחון של הפרעות נפשיות (אשר "הפרעת קשב וריכוז" היא אחת מהן).
ולבסוף, יש לעמוד על כך שכל ההמלצות מהאבחון הדידקטי ייושמו הלכה למעשה, לפני שתתקיים דרישה לאבחון נפשי כלשהו, ולא להסכים לשום אבחון נוסף כל עוד כל המלצות המאבחן הדידקטי לא יושמו במלואן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה