זינוק במספר האמריקאים שנוטלים כדורים נגד דיכאון במשך שנים - ומתקשים להפסיק

זינוק במספר האמריקאים שנוטלים כדורים נגד דיכאון במשך שנים - ומתקשים להפסיק , בנדיקט קרי ורוברט גבלוף, ניו יורק טיימס , 09.04.2018

מאז שנת 2000 שילש עצמו שיעור האמריקאים הנוטלים את התרופות במשך חמש שנים לפחות, ורופאים מדווחים על תופעה מדאיגה: קושי להיגמל מהתרופות, שלעתים ניתנות ללא בדיקה מעמיקה

ויקטוריה טולין רכנה מעל שולחן המטבח וניסתה לשאוב בעזרת טפטפת קטנה מעט נוזל מתוך בקבוקון. במבצע עדין, שהפך לשגרה יומיומית, מנסה טולין להקטין בהדרגה את מינון התרופה נגד דיכאון שהיא נוטלת בשלוש השנים האחרונות, על מנת להיגמל לחלוטין.

מספר האמריקאים שנוטלים נוגדי דיכאון


"זה מה שאני עושה - מנסה להתמודד עם הסחרחורות, הבלבול, העייפות, כל תסמיני הגמילה", סיפרה טולין, בת 27, מטאקומה בוושינגטון, שנדרשו לה תשעה חודשים להיגמל מהתרופה שנטלה, זולופט. "לא הצלחתי לסיים את לימודיי לתואר אקדמי", אמרה, "רק עכשיו אני חשה שאני מסוגלת לחזור לחברה ולשוק העבודה".

טולין אינה מקרה יוצא דופן. השימוש בתרופות נגד דיכאון לטווח ארוך הולך ומתפשט בארה"ב - כך עולה מנתונים פדרליים שניתח הניו יורק טיימס. לפי הנתונים, כ–15.5 מיליון אמריקאים נוטלים תרופות במשך לפחות חמש שנים. מספרם כמעט הוכפל מאז 2010, והוא גדול פי שלושה בהשוואה לשנת 2000.

בדומה לטולין, כמעט 25 מיליון אמריקאים מעל גיל 18 נוטלים תרופות נגד דיכאון במשך לפחות שנתיים - עלייה של 60% מאז 2010. הניו יורק טיימס ניתח נתונים שנאספו מאז 1999 כחלק מהסקר הלאומי לבריאות ולתזונה. על פי הנתונים, יותר מ-34.4 מיליון בוגרים נטלו תרופות נגד דיכאון בשנים 2014-2013, זאת לעומת 13.4 מליון בסקר שנערך בשנים 1999 ו-2000.

"אנחנו עדים לעלייה במספר המטופלים הנוטלים את התרופות ללא הגבלת זמן", אמר ד"ר מרק אולפסון, מרצה לפסיכיאטריה באוניברסיטת קולומביה. אולפסון וד"ר ראמין מוג'טבאי, מרצה לפסיכיאטריה באוניבסיטת ג'ון הופקינס, סייעו לנתח את הנתונים.


העלייה בשימוש - נטילת נוגדי דיכאון במשך 5 שנים לפחות

הבעיה בצריכת תרופות נגד דיכאון היא שהן עלולות להזיק למטופל. תרופות אלו עשויות לגרום לאדישות, לעלייה במשקל ולבעיות מיניות כמו היעדר תשוקה או בעיות בזקפה. מטופלים המשתמשים בתרופות במשך תקופה ארוכה מדווחים על תחושת אי נוחות, ושנטילת התרופה היומית גורמת להם לפקפק בכוחותיהם הפנימיים.

רבים מהמטופלים המנסים להפסיק ליטול את התרופות מעידים כי הם אינם מסוגלים לעשות זאת. באחרונה נערך סקר בקרב 250 מטופלים המשתמשים בתרופות פסיכיאטריות במשך תקופה ארוכה, רובן נגד דיכאון. כמחצית מהמטופלים שהפחיתו את המינון בהדרגה ציינו כי סבלו מתסמיני גמילה קשים. כמעט מחצית מאלה שניסו להפסיק לא הצליחו לעשות זאת בגלל התסמינים.

התרופות סייעו למיליוני בני אדם להתמודד עם דיכאון וחרדות, ונחשבות לאבני דרך בטיפול הפסיכיאטרי המודרני. רבים מפסיקים ליטול את התרופות ללא קושי, וייתכן שמדובר ברוב המטופלים. אבל העלייה בשימוש ארוך טווח היא תוצאה של בעיה לא צפויה שמתרחבת - רבים מהמטופלים מעידים שאינם יכולים להפסיק להשתמש בתרופה בשל תסמיני גמילה.

בעבר סברו חלק מהחוקרים כי חלק מהמטופלים עלולים לסבול מתסמיני גמילה, וכינו זאת "תסמונת הפסקת טיפול". עם זאת, יצרני התרופות והגופים המפקחים לא השקיעו מחשבה רבה בגמילה מהתרופות. היה מקובל לחשוב שתרופות נגד דיכאון אינן ממכרות וכי התועלת שלהן עולה משמעותית על הנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מהשימוש בהן. בתחילת הדרך קיבלו התרופות אישור לשימוש לטווח קצר, לאחר ניסויים שארכו בדרך כלל כחודשיים. גם היום אין מידע רב לגבי שימוש ארוך טווח בתרופות.

אחרי שתרופה מקבלת אישור, רופאים בארה"ב יכולים לרשום אותה לפי ראות עיניהם. היעדר הנתונים הנוגעים לשימוש לטווח ארוך לא מנע מרופאים לרשום תרופות נגד דיכאון לעשרות מיליוני אמריקאים לתקופות בלתי מוגבלות. "רוב המטופלים מקבלים מרשמים לתרופות אלו מרופא המשפחה שלהם, אחרי ביקור קצר שבו לא נבדקים תסמינים של דיכאון קליני", הסביר ד"ר אלן פרנסס, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת דיוק, "בדרך כלל יש הקלה, אך לפעמים הסיבה לכך היא אפקט הפלצבו, או שהבעיה פשוט חלפה עם הזמן. המטופל והרופא לא יודעים זאת, ומייחסים לתרופה השפעה מיטיבה ללא הצדקה".

חרף הבעיות, אין פירוש הדבר שכל מי שנוטל תרופות נגד דיכאון ללא הגבלת זמן צריך להפסיק. רוב הרופאים סבורים שיש קבוצה של מטופלים שנטילת תרופה ללא הגבלת זמן מסייעת להם, אבל הם חלוקים בדיעותיהם בנוגע לגודל הקבוצה הזו.

יצרני התרופות אינם מכחישים שמטופלים מסוימים סובלים מתסמיני גמילה קשים. "ההסתברות להתפתחות תסמונת הפסקת הטיפול משתנה מאדם לאדם, ותלויה באופי הטיפול ובמינון", אמר תומס ביגי, דובר חברת פייזר שמייצרת תרופות נגד דיכאון. המלצתו של ביגי למטופלים היא להיעזר ברופאיהם כדי להפסיק את השימוש בהדרגה. לדבריו, לפייזר אין נתונים הקשורים לשיעורי הנגמלים. יצרנית התרופות איליי לילי אמרה כי החברה מאמינה בבטיחות וביתרונות של התרופות, אך לא ציינה מה מידת השכיחות של הופעת תסמיני גמילה אצל מטופלים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה