 |
ריטלין דומה במבנה הכימי שלו לאקסטזי, קריסטל וגם לקוקאין
|
23.08.2018 - בשנים האחרונות הצטברו מחקרים שמראים כי ריטלין ודומיו אינם יעילים, והשימוש בהם מסוכן.
להלן סיקור כרונולוגי של מחקרים מהשנים האחרונות:
ריטלין דומה במבנה הכימי שלו לאקסטזי, קריסטל וגם לקוקאין
ינואר 2018: חוקרים שבדקו מידע מלמעלה מ-1.8 מיליון לידות בארה"ב, מצאו סיכון מוגבר למומי לב בעוברים בקרב נשים שנטלו ריטלין או קונצרטה בשליש הראשון של ההיריון. החוקרת הראשית: "כדאי לשקול את כדאיות השימוש בתרופה בתחילת ההיריון".
מרץ 2017: מחקר שפורסם בכתב העת לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה של הילד מצא שתרופות ל-ADHD כגון ריטלין ואדרל, לא רק שאינן אפקטיביות לטיפול ארוך-טווח ב"סימפטומים של ADHD", אלא גם עשויות לדכא גדילה אם לוקחים אותן לתוך תקופת הבגרות.
יולי 2016: כתבה גדולה ב-ynet מדווחת: "סקירה חדשה וראשונה מסוגה שהופיעה בכתב העת היוקרתי BMJ, קובעת כי מידת היעילות של התרופות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז איננה ודאית כלל. האם ייתכן שכבר 50 שנה ילדי העולם נוטלים תרופה שתופעות הלוואי שלה אינן פשוטות והיא לא באמת מסייעת להם?"
מאי 2016: מחקר גילה כי השימוש במתילפנידאט – החומר הפעיל בריטלין, קונצרטה ותרופות אחרות עבור הפרעת קשב – מעלה את הסיכון למחלות לב בילדים. מחלות אלו הן "אוטם שריר הלב" (המכונה גם "התקף לב"), ו"הפרעות קצב".
נובמבר 2015: מחקר אשר ניתח נתונים מתוך 185 מחקרים קיימים, סיכם: "בזמן זה, איכותן של העדויות הזמינות לא מאפשרות לנו לומר בוודאות האם נטילת מתילפנידאט תשפר את חייהם של ילדים ומתבגרים עם ADHD".
אוגוסט 2014: מחקר שנערך בדנמרק מצא כי שימוש בתרופות להפרעות קשב וריכוז בילדים (כגון ריטלין) עלול להכפיל את הסיכון לאירועי לב בילדים, כדוגמת עליה בדופק או בלחץ הדם.
יוני 2013: מחקר אמריקאי מצא שעליה בשימוש בריטלין לא הובילה לשיפור בתוצאות אקדמיות, אלא להיפך – ליותר נשירה מביה"ס. להפתעת החוקרים למרות הגידול בשימוש בריטלין התוצאות שנצפו היו שליליות – הם זיהו עליה בתחושת עצב, וירידה באיכות מערכת היחסים עם ההורים. בקרב ילדות ונערות נמצאה גם עליה בתופעות של דיכאון וחרדה.
פברואר 2010: מחקר שבוצע ע"י משרד הבריאות של מערב אוסטרליה מצא כי ריטלין גורם בטווח הארוך לתפקוד נמוך בבית הספר. הריטלין גרם עליה ברורה בלחץ הדם של הילדים, ובניגוד להשפעתו בטווח הקצר, הריטלין לא גרם לשום שינוי ביכולת הלמידה, ולא שיפר את ההתנהגות. לאלה שנטלו תרופה היה סיכוי גדול פי עשר להיות מתחת לממוצע הכיתתי בתפקוד בכיתה.
ספטמבר 2009: מחקר שהתפרסם בכתב העת היוקרתי American Journal of Psychiatry מצא קשר משמעותי מבחינה סטטיסטית בין נטילת חומרים ממריצים כדוגמת ריטלין לבין מוות פתאומי.
להלן סיקור כרונולוגי של מחקרים מהשנים האחרונות:
ריטלין דומה במבנה הכימי שלו לאקסטזי, קריסטל וגם לקוקאין
ינואר 2018: חוקרים שבדקו מידע מלמעלה מ-1.8 מיליון לידות בארה"ב, מצאו סיכון מוגבר למומי לב בעוברים בקרב נשים שנטלו ריטלין או קונצרטה בשליש הראשון של ההיריון. החוקרת הראשית: "כדאי לשקול את כדאיות השימוש בתרופה בתחילת ההיריון".
מרץ 2017: מחקר שפורסם בכתב העת לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה של הילד מצא שתרופות ל-ADHD כגון ריטלין ואדרל, לא רק שאינן אפקטיביות לטיפול ארוך-טווח ב"סימפטומים של ADHD", אלא גם עשויות לדכא גדילה אם לוקחים אותן לתוך תקופת הבגרות.
יולי 2016: כתבה גדולה ב-ynet מדווחת: "סקירה חדשה וראשונה מסוגה שהופיעה בכתב העת היוקרתי BMJ, קובעת כי מידת היעילות של התרופות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז איננה ודאית כלל. האם ייתכן שכבר 50 שנה ילדי העולם נוטלים תרופה שתופעות הלוואי שלה אינן פשוטות והיא לא באמת מסייעת להם?"
מאי 2016: מחקר גילה כי השימוש במתילפנידאט – החומר הפעיל בריטלין, קונצרטה ותרופות אחרות עבור הפרעת קשב – מעלה את הסיכון למחלות לב בילדים. מחלות אלו הן "אוטם שריר הלב" (המכונה גם "התקף לב"), ו"הפרעות קצב".
נובמבר 2015: מחקר אשר ניתח נתונים מתוך 185 מחקרים קיימים, סיכם: "בזמן זה, איכותן של העדויות הזמינות לא מאפשרות לנו לומר בוודאות האם נטילת מתילפנידאט תשפר את חייהם של ילדים ומתבגרים עם ADHD".
אוגוסט 2014: מחקר שנערך בדנמרק מצא כי שימוש בתרופות להפרעות קשב וריכוז בילדים (כגון ריטלין) עלול להכפיל את הסיכון לאירועי לב בילדים, כדוגמת עליה בדופק או בלחץ הדם.
יוני 2013: מחקר אמריקאי מצא שעליה בשימוש בריטלין לא הובילה לשיפור בתוצאות אקדמיות, אלא להיפך – ליותר נשירה מביה"ס. להפתעת החוקרים למרות הגידול בשימוש בריטלין התוצאות שנצפו היו שליליות – הם זיהו עליה בתחושת עצב, וירידה באיכות מערכת היחסים עם ההורים. בקרב ילדות ונערות נמצאה גם עליה בתופעות של דיכאון וחרדה.
פברואר 2010: מחקר שבוצע ע"י משרד הבריאות של מערב אוסטרליה מצא כי ריטלין גורם בטווח הארוך לתפקוד נמוך בבית הספר. הריטלין גרם עליה ברורה בלחץ הדם של הילדים, ובניגוד להשפעתו בטווח הקצר, הריטלין לא גרם לשום שינוי ביכולת הלמידה, ולא שיפר את ההתנהגות. לאלה שנטלו תרופה היה סיכוי גדול פי עשר להיות מתחת לממוצע הכיתתי בתפקוד בכיתה.
ספטמבר 2009: מחקר שהתפרסם בכתב העת היוקרתי American Journal of Psychiatry מצא קשר משמעותי מבחינה סטטיסטית בין נטילת חומרים ממריצים כדוגמת ריטלין לבין מוות פתאומי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה