 |
| עו"ד אריק גינזבורג (מדף הפייסבוק) |
לאחרונה אנו עדים ליותר הודעות מטעם ברי סמכא בתחום הפסיכיאטריה כי למעשה התיאוריות והטיפולים הנתינים במשך שנים הוכחו כלא יעילים.
יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל ביום ה-24.12.2017 הודה כי למעשה אין שום הוכחה לכך שמחלות נפש נובעות מחוסר איזון כימי במוח.(כתבה בערוץ 10 ששמה מלכודת הציפרלקס)
איגוד הפסיכיאטריה הישראלי ביום ה-24.1.2018 שינה את ההנחיות הניתנות לפסיכיאטרים בנוגע לטיפול בתרופות פסיכיאטריות הכוללות הורדת במינוני התרופות למטופלים ואף בחינה של הפסקה הדרגתית של הטיפול התרופתי.
https://www.themarker.com/news/health/1.5762815רצ"ב לינק לכתבה.
ועוד מתוך הכתבה, יש שינוי בגישה המדעית בעולם הפסיכיאטריה. המחקרים באמת מראים שתרופות נוגדות פסיכוזה ונוגדות דיכאון פחות יעילות ממה שחשבנו בעבר. במשך הרבה שנים הסתמכנו על מידע מקצועי שהיה ממומן על ידי חברות התרופות, ושהראה את היעילות של התרופות.
עוד ביקש יו"ר איגוד הפסיכיאטרי להפסיק לטעון שאנחנו יודעים את הפתופיזיולוגיה של פסיכוזה ודכאון דרך סרטונין ודופאמין(ראו הגדרות למטה למונחים)- ולהודות שאנחנו מטפלים סימפטומטית ולא תמיד מצליחים.
אבי הפרעת הקשב וריכוז ADHD הפסיכיאטר האמריקני ליאון איזננברג אמר בראיון אחרון לפני מותו ביום ה-6.6.2013 כי הפרעת קשב היא דוגמא מובהקת למחלה מומצאת.
ואם לא די באמור הרי בשנתיים האחרונות היו חשיפות תקשורתיות על מחדלים מזוויעים בבתי החולים לרבות קשירות לא אנושיות וטיפולי חשמל.
עד כי נשאל לא אחת מהו עניין שמיטה אצל הר סיני? לגבי טיפולים אלו ביחס לבני אדם?!
בדו"ח הממונה המיוחד לנושא עינויים וטיפול מתאכזר, לא אנושי ומשפיל או ענישה מהאו"ם מיום ה-1.2.13 הוגדרו טיפולים אלו כעינויים באופן מובהק.
הדברים האמורים אינם מותרים מקום לספק ומהווים כהודיית בעל דין כי מדובר בענף שנכשל והוכח כי אדניו מבוססים על מחקרים לא אמינים לא נכונים המונעים על ידי מניעים מסחריים.
יותר מכך לנוכח הפרסומים האחרונים לרבות דו"ח מבקר המדינה, הרבה מתמחים ברפואה בוחרים שלא להתמחות בפסיכיאטריה ובוחרים בתחומים אחרים ברפואה.
ברי לכל בר בי רב כי אדם אשר כוונתו לעזור לא יצטרף לקבוצה שפעולותיה המזיקות נחשפו לעיני הציבור ועוד בסדר גודל כל כך חריג וקיצוני.
https://drive.google.com/file/d/0B3BCYAiVozqkbDAyeG5UUVFNY28/view?usp=sharing
וקישור לכתבה נוספת, אחת מיני רבות בנוגע לדו"ח מבקר המדינה על המצב העגום של הפסיכיאטריה בישראל.
. https://news.walla.co.il/item/3156052
זו כתבה בנוגע למקרי אלימות בבתי חולים פסיכיאטרים.
https://www.israelhayom.co.il/article/494269
הפתרון האלטרנטיבי
במילים אחרות, לנוכח הנחיותיו של יו"ר איגוד הפסיכיאטריה הישראלי כי יש להפחית מינונים של תרופות עד להורדתם לחלוטין, הרי נשאלת השאלה כיצד דה פקטו המטופל ירד מתרופות?
נציג תחילה את הדברים בטרמינלוגיה פסיכיאטרית, ידוע כי מנגנון הפעולה של תרופות, תרופות מעכבות דופמין או מעלות סרוטנין, ויש לכך השלכות על פעילות המוח. בשימוש ממושך ידוע שהמוח משנה את מבנהו (מספר רצפטורים למשל) וכאשר מפסיקים טיפול ממושך בתרופה, המוח שהסתגל אליה מבנית נאלץ לתפקד בלעדיה, ועלולות להיות לכך השלכות על המצב הנפשי.
יוצא אפוא שהרי החשש העיקרי של מדע הפסיכיאטריה הוא כי ידוע שללא תחליף לתרופה המצב המנטלי הקשה יחזור על עצמו, עם הפסקת התרופות ו/או ירידה במינון.
והנה למסקנה זו כי הטיפולים התרופתיים לא יעילים יותר הגיעו רק בשנת 2018. בעוד שבמשך כ-30 שנה ויותר זועקת הרפואה האלטרנטיבית כי יש פתרון חלופי לתרופות לפחות במקרים הקלים ואף גם בחלק מהמקרים היותר קשים.
גישות אלטרנטיביות שונות, מצדדות בנטילת תוספי מזון ומינראליים, תזונה נכונה סביבה בריאה עבודה וכו', עוד התגלה כי ברוב המקרים הסיבה למשבר הנפשי היא גופנית, כך שטיפול נכון בבעיה הגופנית יביא לפתרון של המצב הנפשי.
הרפואה האלטרנטיבית כיום מהווה חלק אינטגרלי מהנורמה רפואית ולראיה ניתן בנקל לקבל ייעוץ וטיפול במסגרת קופ"ח ובאופן פרטי, לא זו בלבד קיימות מכללות המכשירות את המקצוע בתחום בצורה מסודרת ופורמלית.
ואם כך, נשאל מה נשאר מהפסיכיאטריה? מדע למצבי חירום בלבד וסכנה ממשית?
נראה כי מדע הפסיכיאטריה איחר את הרכבת שהרי הידע האמיתי לטיפול בבעיות נפשיות קיים בתחום אחר תחת שמות אחרים, והפסיכיאטרה נתקעה במבוך ללא תזוזה ממשית, כשני וקטורים הפוכים על צווארה.
הפן המשפטי
לנוכח השינוי התקדימי באקלים הפסיכיאטרי עולות שאלות משפטיות בנוגע ליחסי מטפל מטופל, במילים אחרות השינוי במגרש הרפואי משנה גם את כללי המשחק במגרש המשפטי ובמה דברים אמורים.
כך למשל, לגבי חובת הגילוי במתן טיפול פסיכיאטרי, האם הפסיכיאטר צריך לגלות למטופל שהוא לא מוריד לא את המינון של התרופות רק מהחשש שהוא יתבע אותו אם חס וחלילה יקרה לו משהו וזאת למרות שכעת הוא יודע שניתן להוריד את המטופל מהכדורים?
האם החובה המוסרית של הפסיכיאטר היא כלפי המטופל או כלפי החשש המשפטי שמא יתבע?
האם לגבי עוולת הרשלנות, כאשר נשאלת השאלה המשפטית האם הפסיכיאטר פעל כפסיכיאטר סביר?
כיצד תיבחן התנהגות סבירה של פסיכיאטר?
האם לקשור אנשים בבתי חולים רק משום שיש חוסר בכוח אדם זו התנהגות סבירה?
האם לתת תרופות רק כדי שיהיה שקט רגעי על מנת לחסוך בכוח אדם היא גישה גישה רפואית הולמת?
האם לא להוריד אנשים מהמינון של הכדורים רק מהחשש שאם יקרה משהו הם יתבעו?
האם לתת לאנשים כדורים מלכתחילה מבלי לחשוף ביניהם אפשרות שונות של טיפול אלטרנטיבי זו התנהגות סבירה?
האם לתת לאנשים "תרופות" משנות חשיבה לטיפול מנטלי בטרם נבדק ניסיון לטפל בבעיה גופנית, האם זו התנהגות סבירה?
הפרספקטיבה של ההסכמה מדעת
הסכמה מדעת היא זכותו של המטופל לקבל החלטות, בצורה חופשית, באשר לטיפול הרפואי שיקבל, זאת לאחר שקיבל מידע רפואי רלוונטי לצורך קבלת החלטות אלה. אפשר שהחלטת המטופל תהיה להסכים, או לסרב, לקבלת הטיפול הרפואי. הסכמה מדעת מטילה גם חובה מקבילה על המטפל שלא להתחיל בטיפול בטרם קיבל את הסכמת המטופל, זאת לאחר שנתן למטופל מידע רלוונטי באשר לטיפול וכן הזדמנות להבין את המידע הרפואי ולהביע את רצונו באשר לקבלת הטיפול. בישראל,
ובענייננו, האם יש להביא בפני המטופל את כל הנתונים בנוגע לנטילת התרופות?
האם הפסיכיאטר מביא בפני המטופל את האפשרות לרדת מהתרופות בהדרגה?
האם הפסיכיאטר מביא בפני המטופל כי יתכן ויש לטפל תחילה בבעיה הגופנית?
האם הפסיכיאטר מביא בפני המטופל את המידע בנוגע לתופעות הלוואי הכרוכות בנטילת התרופות?
האם הפסיכיאטר הציע אופציות טיפול חלופיות לרבות הרפואה הטבעית האלטרנטיבית תוך שימוש בתוספי מזון?
לסיכום חלק זה, נראה שהגיע העת לחקיקה ונהלים מדויקים הקובעים נורמה משפטית ההולמת את המצב הרפואי החדש ואת הנחיות יו"ר איגוד הפסיכיאטר.
הפתרון המוצע
בשלב הראשון יש להכניס מטפלים בתחום הרפואה האלטרנטיבית בבתי חולים הפסיכיאטרים, שילוו ויפקחו על הורדת המינונים ומתן ויטמינים, מינרלים וטיפולים מותאמים לשיקום הגוף והנפש.
במצב כזה כאשר יש התערבות של הרפואה האלטרנטיבית והיא משולבת אם הרפואה הקונבנציונאלית כך המטופל יקבל את הטיפול הטוב ביותר כשכל האלטרנטיבות והמידע נמצא מול עיניו.
במקביל יש להכשיר את אותם פסיכיאטרים בנוגע לרפואה האלטרנטיבית וכיצד יש להוריד מינונים של תרופות בשילוב הרפואה האטלטרנטיבית.
ככל שיהיו תוצאות חיוביות ויראו כי מדובר בדרך יעילה וטובה יותר לעזור לאנשים, כך יותר ויותר תכורסם הדרך הפסיכיאטרית עד שנגיע לעידן טיפולי טבעי חדש לטובת המטופל, ולטובת הפסיכיאטרים שלא יצטרכו לקבל כל כך הרבה התקפות מהציבור ומהתקשורת בגין דרכי טיפולן.
סיכום
עינינו רואות כי הגיע העת להביא לידי ביטוי את העידן חדש בתחום הרפואה, ופועל יוצא יהיו השלכות גם בשדה המשפטי, קרי אמות המידה המשפטיות ביחס לטיפול בחולי הנפש יתאימו עצמן למצב החדש, הדבר תלוי בנכונות לעזור למטופל בצורה כנה ללא כל שיקולים זרים וכולי תקווה שאנחנו בקרוב שם.
אין באמור לעיל ייעוץ משפטי או רפואי בכל שאלה יש לפנות לעורך דין או רופא.
מונחים:
דופאמין: חומר כימי הפועל כמעביר עצבי במוח, וקשור לשליטה בתנועה. קיימת תיאוריה שסכיזופרניה (שסעת) נגרמת בחלקה בגלל בעיות בחילוף החומרים של דופאמין. יש תרופות שהופכות לדופאמין במוח, וכך מעלות רמות נמוכות מדי של דופאמין, ויש תרופות שמגבירות את פעילות הדופאמין בלי לשנות את רמתו.
סרוטנין: חומר שנמצא ברקמות רבות בגוף, במיוחד בדם, בדופן המעי ובמערכת העצבים המרכזית. סרוטונין גורם להתכווצות של כלי דם קטנים באזורים של דימום, הוא מגרה את התכווצות השריר החלק במעי, ופועל כמעביר עצבי בין תאי עצב במוח. לסרוטונין פעילות במערכות שונות החל ממערכת האחראית על תיאבון והנאה מינית, דרך מערכת שיכוך כאב. היום סבורים כי שיבוש במאזן הסרוטונין במערכת העצבים עשוי לגרום למיגוון מחלות, כמו דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, מיגרנה ועוד.
רצפטורים: תא או קבוצת תאים שמסוגלים לזהות שינויים בסביבה ולייצר אותות עצביים בתגובה. כל קצות העצבים התחושתיים פועלים כקולטנים, בין אם הם מזהים מגע (בעור), חומרים כימיים (באף או בלשון) קול (באוזן) או אור (בעין)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה