אבא מאוחר: להפוך להורה בגיל 50 , הילה בן חנוך-לוי | mako | 26/10/18
כשהורים אחרים מגייסים את ילדיהם לצבא, יש כאלה שרק מתחילים להחליף חיתולים. והם ממש לא מצטערים לרגע. להיפך. שוחחנו עם שלושה אבות שמבהירים שניסיון החיים הפך אותם לאבות טובים יותר. קשיים? חסרונות? תראו לנו הורים שלא קשה להם
 |
| יהודה קורן ובנו. לא לייחס חשיבות לגיל הביולוגי | צילום: אלבום פרטי |
גברים הם בעלי פריווילגיה אוטומטית כמעט. בטח כשמדובר בגברים מהזן הנכון. וכשזה מגיע להורות, או יותר נכון לפיריון – השמיים הם הגבול. בעוד שאנחנו הנשים מגלות בשלב מסוים שיש לפוריות שלנו תאריך תפוגה, הם יכולים להעמיד צאצאים מתי שיחפצו. הייתי בת 25 כשהכרתי את בעלי, בת 32 כשהפכתי לאמא בפעם הראשונה ובת 35 בפעם השנייה. היום, ממרומי גיל 38 פלוס, אני תוהה מדי יום אם יש בי כוחות לפצוח בחוויית ההורות מתחילתה בפעם שלישית, או לנוח ולהסתפק בגלידה במקום. ובעוד אני מתבוססת בניצניו הראשונים של משבר גיל הארבעים הקרב ובא, יש מי שבחרו בהורות מאוחרת על פני רחמים עצמיים על הנעורים שחלפו.
אילן שיינפלד, 58, סופר, משורר, עורך, מורה לכתיבה ובקרוב גם מועמד לכנסת, הפך לאבא בגיל שבו יש אבות שכבר מגייסים ילדים לצבא, שלא לומר שולחים אותם לאוניברסיטה. "בחרתי באבהות יחידנית כשהייתי בן 51, היום אני אבא לתאומים בני 6 וחצי", אומר שיינפלד. "שנות העשרים, השלושים והארבעים בחיי היו קשות. הייתי עסוק בכתיבה והוראה, הקמתי כתב עת לספרות, הוצאה לאור, עבדתי במשרד יחסי ציבור גדול, בבית קפה וחנות ספרים לקהל הלה"טבי. אלה היו עשורים אינטסיביים של עשייה, ולא היה בהם מקום לגידול ילדים, שלא לומר זוג תאומים. גם היום יש לי עדיין שאיפות, ביניהן להגיע לכנסת, אבל הגיל המבוגר הביא איתו איזון, מתינות ותבונה שלא היה בי בגילים צעירים יותר".
אתה חושב שאתה אב שונה מזה שהיית עשוי להיות בגיל צעיר יותר?
"נסיון החיים שצברתי בהחלט מוסיף להורה שאני. אני מאוד זהיר עם הילדים, ער לכל רחש שלהם ומקפיד לדבר איתם בעברית גבוהה ולהתייחס אליהם כמו אל מבוגרים. אבל יש דבר אחד שגם הגיל לא מרפא – טעויות הוריות".
יהודה קורן, 60, הוא איש יחסי ציבור. הוא נשוי להילה, 49, וזה גם הגיל שבו הוא עצמו הפך לאב לראשונה. "הגיל המבוגר יחסית מביא איתו נסיון נהדר לילדים", הוא מחזק את דבריו של שיינפלד. הוא גם עבד קודם לכן עם ילדים, כך שהוא היה מוכן במיוחד. "לפני שהפכתי לאבא התנדבתי במכון יכולת. יצא לי להכיר לעומק מגוון של ילדים מקסימים ולמדתי איך עובדים עם ילדים בעלי קשיים כאלה ואחרים, והכל מבלי לתת להם תרופות משנות חשיבה הרסניות שנוטים היום לתת כל כך בקלות".
שגב בן משה, 52, יועץ נדל"ן, גם היה בן 49 כשהפך לאב לראשונה. אשתו הייתה בת 34. "אין ספק שעשר שנים קודם לכן לא הייתי בשל להיות אב", הוא מבהיר. "לא היו בי את הסבלנות ואורך רוח הנדרשים כדי להיות הורה, ותוסיפי לכך את הלחצים, ההספקים וחוסר שביעות הרצון הכללית שחשתי כצעיר שרוצה לכבוש כל תחום. אם זה בתחום הכלכלי, האגו הגברי, וגם לכבוש את העולם בצורה המילולית ביותר כי טיילתי בעולם למעלה מ-20 שנה. אולי זה קשור לילדות שאני עצמי חוויתי כילד בקריית שמונה, תחת איום מתמיד של הקטיושות, ואחר כך מלחמת לבנון הראשונה שבה איבדתי לא מעט חברים. שנים ארוכות לאחר מכן כל מה שרציתי זה תחושה של חופש. לקח לי הרבה שנים של כיבושי פסגות פיזיות ומטאפוריות כדי להרגע ולהגיע לבשלות של חיי משפחה. אין לי ספק שאם הייתי מתחתן בגיל צעיר יותר, הייתי היום גרוש עם המון בעיות".
 |
| אילן שיינפלד. הגיל המבוגר הביא איזון | צילום: עדו רוזנטל |
דווקא לאבות צעירים יותר קשה
עבור אנשים מסוימים, הדרך הפחות שגרתית הזו להקים משפחה היא הכי נכונה שיש. אבל למרות שהעולם המרושת שלנו אולי מצמצם מעט את פערי הדורות, הם עדיין בהחלט מורגשים אצל האבות המאוחרים. "הקושי העיקרי שאני חש הוא המרחק שלי מעולמות הדיגיטל ביחס להורים צעירים יותר", אומר בן משה. "בנוסף, יש גם את המחשבות על הגיל ואני מוצא את עצמי חושב האם אזכה להגיע לתחנות המשמעותיות בחיים שלהם, שחלקן לא כל כך רחוקות: בר מצווה, צבא, וכמובן חתונה ונכדים".
זה משהו שמטריד אותך?
"החשש הזה הוא לא רק רגשי, אלא גם האם אהיה שם פיזית כדי לתת לספק להם את כל הצרכים שלהם כל עוד הם צעירים. עם אשתי יש פער מסוים שמתבטא בזה שאני מסתפק במה שיש והיא תמיד רוצה יותר. אבל אולי זה פער בין גברים לנשים יותר משזה פער בין הדורות".
גם שיינפלד מדבר על קשיים לעיתים: "לצערי אחד החסרונות הבולטים הוא הקושי לעמוד בפרץ האנרגיות הבלתי נדלה של הילדים. מטבע הדברים, אינני יכול לרוץ איתם כבנעוריי, ואני מתעייף אחרי עשר דקות. עם זאת, בואו נודה על האמת: בתור גיי מעולם לא הסתדרתי עם כדור והנה פתאום אני משחק בכדורגל עם בניי. גם זה משהו".
לקורן אין תחושת של פער גדול. הוא גם לא חש שהוא הרבה יותר מבוגר מהורים אחרים בסביבתו. "אני לא יודע אם מדובר בפער דורות או בעניין של אופי, או אולי שילוב של השניים, אבל הייתי שמח אם בני רון היה אוהב יותר משחקי כדור (ועל הדרך הופך לאוהד מכבי תל אביב) במקום או בנוסף למשחקי המחשב וציורי הקומיקס. גם ביחס להורים אחרים בסביבה של הילדים אני לא מרגיש שאני סבא יודה. מצד שני, מכיוון שלא חווינו הורות בגיל צעיר יותר, אין לנו למה להשוות. אני כן יכול לומר שעל אף שיש פער ביני ובין אשתי בינינו הוא בהחלט לא מורגש".
מה יש לכם להגיד לגברים שמתלבטים אם להפוך לאבות בגיל מאוחר?
קורן: "אני ממליץ שלא לייחס חשיבות רבה מדי לגיל הביולוגי של הגוף. הבשלות הרגשית היא שקובעת, ויש מי שהופכים להיות בשלים להורות בגיל מאוחר יחסית. ילדים דורשים הרבה מאוד סבלנות, מוסר ואתיקה, ולא כולם מפתחים את התכונות הללו בגיל צעיר. מי ששוקל להפוך להיות הורה בכל גיל שהוא, שיבדוק קודם האם התכונות האלו מפותחות אצלו ואם לא, שיילך לטפל בעצמו. הורה סבלן ועם חכמת חיים שווה אלף פסיכולוגים. אני ממליץ בחום להורים ללמוד את משנתו של יאנוש קורצ'ק וליישם, ולא לפחד להיעזר בכלים והדרכות שאני בעצמי מקנה למה שאני מכנה 'הורה נבוכים'".
בן משה: "קודם כל ולפני הכל, חשוב שתהיה זוגיות בשלה ונכונה. זה הבסיס להכל ואם זה לא שם ממליץ לטפל בה ורק אחר כך לעבור להורות. בסופו של דבר הורות היא חוויה נהדרת, בימים אלה אנחנו ממתינים למספר 2, ואני ממליץ שלא לוותר רק בגלל שיש קשיים. הגיל הוא בסך הכל עוד קושי שיש להתמודד איתו, שלא שונה בעיניי מהרבה קשיים אחרים שלא קשורים לגיל. ממה שאני רואה סביבי דווקא נראה שלאבות הצעירים קשה יותר בחוויה היומיומית כי הם עסוקים הרבה יותר ממני בקריירה. היום גם מביאים ילדים במרווחים קצרים יותר ולכן השנים הראשונות אצל הורים צעירים נראות לי הרבה יותר מאתגרות".
שיינפלד: "אני ממליץ בחום לכל מי שמתלבט אם להפוך להיות הורה בגיל מאוחר לזרוק את הלבטים ולהתחיל מיד בתהליך. הזמן קצר, וכל רגע שחולף ללא ילדים לצידנו הוא רגע מבוזבז שבדיעבד מתחרטים עליו. נכון שהורות אינה עניין פשוט, ואתה מוותר במודע על עצמך, על החיים שהכרת ותחושת החופש ומעמיד בראש סדר העדיפויות שלך את ילדיך. למעשה, ההורות היא סוג של מטחנת בשר שאתה נקלע אליה ויוצא ממנה באופן חדש. מותש, אך מאושר ומשופר. אין לי טיפים. אני לא חושב שאפשר לחלק טיפים לקראת הורות. זו חוויה שרק כשאתה נמצא בתוכה אתה יודע שאתה שם ואז אין לך ברירה, אתה לומד לשחות בתוכה. ואם לסכם, הורות זה לתמיד, ועם כל הקושי, אלוהים עדי שפעמים רבות רציתי לטפס על הקירות או איבדתי את עשתונותיי, היא חוויית יסוד בחיים".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה