ינואר 2023 - חלק רביעי מתוך טיפול בהפרעת קשב ללא ריטלין
ריטלין הוא כדור מרץ. הוא יוצר רושם ש'הכול מצוין', וכך לעיתים קרובות משלה את כולם שלא צריך כל עזרה נוספת. כאשר מפסיקים אותו, נבהלים לגלות ששום דבר לא השתפר, ולכן ממשיכים וממשיכים מבלי לפספס שום יום לימודים. במקרים רבים למשך שנים רבות.
מרגע שהפסיכיאטריה פרסמה הפרעה רשמית שנקראת 'הפרעת קשב וריכוז', היא גרמה לאלפי אנשים להאמין שגם הם סובלים מההפרעה ה 'מוחית' הזו, שלמעשה לא רק שאין לה בסיס מדעי תקף, אלא שאף התקבלה בהצבעה, בהרמת יד, ואין לה שום בדיקה גופנית שמאשרת אותה.
הפסיכיאטר לא מטפל בסיבות, אלא רק משתיק בעיות באמצעות סמים: הוא עוסק רק בסימפטומים (תסמינים) שהוא רואה מולו. אם מגיע לפסיכיאטר הצבאי חייל מדוכא, הפסיכיאטר לא בהכרח יבדוק אם מפקד כלשהו התעלל בו. הוא בהחלט יאבחן אותו כסובל מ 'דיכאון', וירשום לו סמים נוגדי דיכאון. סביר שלא ימליץ להעבירו ליחידה אחרת(טיפול בסיבה: יחס משפיל). הפסיכיאטר עובד כך: הוא נותן לזה תווית('דיכאון'), ורושם לזה סמים ש 'יעלימו' את זה. הוא לא מחפש את הגורם הסביבתי ולרוב גם לא מטפל בו.
אנשים שנוטלים ריטלין מתחילים להעדיף פתרונות כימיים מזיקים. ( 'תן לי עוד כדור!'. 'זה הציל את הבן שלי!'). וכמו כל אדם שלקח סמים הם הופכים במהירות להיות 'סוכני מכירות' ו 'ממליצים' של ריטלין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה