המאמר פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - מונולוג של נערה נמלטת - חלק ב , חנה איסלר , אוקטובר 2009.
לאחר שאושפזה בכפייה ב"הדרכת הילד", מחלקה פסיכיאטרית סגורה לילדים בביה"ח בנהריה ובפנימייה האנתרופוסופית בהרדוף, והבינה כי לא תוכל לשחרר עצמה מכבליהם אלא על-ידי מנוסה, הצליחה הנערה לצאת אל החופש 
עתה, כל שנותר, הוא השאלות המתמיהות על רמיסת זכויות האדם והילד בישראל
עתה, כל שנותר, הוא השאלות המתמיהות על רמיסת זכויות האדם והילד בישראל
[המשך למונולוג הנערה הנמלטת מפנימיית הרווחה, פנימיית טוביה בהרדוף, זאת לאחר שאושפזה שלא מרצונה במחלקה פסיכיאטרית סגורה לילדים בבית החולים הממשלתי בנהריה].
אל הפנימייה נשלחים הילדים להשלמת ה"טיפול"; באם טיפולם לא הושלם, הם מוחזרים חזרה ל"הדרכת הילד" בבית החולים בנהריה. להלן חלקו השני של מונולוג הנערה (ציטוט):
"הבנתי שעלי לברוח ולהסתתר. חברים של המשפחה בחיפה עזרו לי לכמה ימים. וסיפרו לי על פרופ' אסתר הרצוג, התקשרתי אליה והיא מצאה לי כמה משפחות שהיו מוכנות להחביא אותי. אצל אחת הייתי שבוע, עשרה ימים, ושלושה חודשים אצל נחמה - מה יש לומר...
"אסתר דיברה במקומי עם איציק [איציק מעוז, פקיד הסעד, מכרמיאל] שרדף אחריי, פחדן חסר חוליות, והוא הפסיק לחפש עם המשטרה... הוא כל הזמן ניסה לפתות את אימא שלי ואותי לבוא להיפגש איתו. אבל היה ברור לי שזאת מלכודת. לא באתי. לא יצאתי מהבית. אימא שלי הלכה לפגישה, והייתה איתו עוד פקידת סעד חדשה שעמדה להחליף אותו, שמעתי שהיא רעה גם כן.
"את שואלת על התרופות? זרקתי אותן במעטפה שנתנו לי לחופש - שיחפשו אותה בזבל! שווה הרבה כסף...
"כל כרמיאל היו בפרויקט מבצע - להחזיר את החוצפנית לפנימייה.
"כתבתי מכתב לשופטת קרוואני - אעביר לך אותו - שתוך חמש דקות הפסיכיאטר החליט שאני חולת נפש, שלא יודע אפילו עברית. שזאת לא בדיקה - זאת בדיחה! השופטת החליטה שהיא אוסרת לתת לי תרופות בכוח, שיעשו לי אבחון מחדש. מי רוצה את האבחונים שלהם? לא האמנתי בחוות הדעת שלהם. נראה לך שהגעתי לשם?
"קיבלתי אישור לבקר את אבא שלי בטורקיה, שלא ראיתי אותו שלוש וחצי שנים. לחופש הגדול. הייתי צריכה לחדש את הדרכונים שלי - גם הטורקי וגם הישראלי, ואימא שלי חתמה. עד הרגע האחרון איציק הטריד אותי, רצה שאבוא לפגישה ביום הטיסה לחתום איתו הסכם, לא יודעת איזה הסכם... התפללתי לאלוהים שתהיה שביתה ברווחה. והוא שמע לי... הייתה שביתה! את זוכרת, עם המשאיות שרצו לחסום כבישים? זה היה ביום הטיסה. אבל היא הסתיימה ב-4... ברווחה... ואני מה זה פחדתי שהוא יבוא לשדה, כל הזמן בדקנו אם אין לי עיכוב יציאה מהארץ... אין לך מושג איזה מתח!
"נחמה וכולם ליוו אותי לשדה והלכו איתי עד ביקורת הגבולות, עד שסוף סוף עברתי... אל תשאלי, היה עיכוב בטיסה של 45 דקות. פחדתי שזה הוא, איציק בא להוריד אותי מהמטוס. איזה רגע של ההמראה... ושל אבא שלי שחיכה לי, בן דוד שלא הכרתי וגם סבתא שלי מצד אבא.
"רציתי להירשם לתיכון, הייתי צריכה תעודת גמר כיתה ח', והייתי רק שבוע בחטיבה, בנהריה יש בית ספר בדיחה ובפנימייה תקעו אותי בכיתה ז', למרות שסיימתי ז' בהצטיינות. הם שלחו בסוף מהחטיבה אישור שלמדתי בכיתה ח' - לא שסיימתי, בהתחלה בלי חותמת, אחר כך שלחו בדואר רגיל... אבל בסוף עשו לי מבחן קבלה. עברתי בקלות. ואני לומדת בתיכון היהודי באיסטנבול. פה הכל שונה, היחס... אני אטרקציה. אין להם ילדים שבאים מישראל, אלא ההפך... הם שואלים אותי הרבה שאלות. בהתחלה שנאתי את ישראל, אבל אני מספרת להם גם דברים טובים.
"יש לי הרבה מסמכים וצילומים מהשנה הזאת וכואב לי שחברות שלי עדיין שם פוחדות לדבר ונורא סובלות. זה מאוד יפה שאת מתעניינת בזה. תודה. אבא שלי מה זה מאושר שאני איתו. יש לנו חופשים של כל הדתות - זה ממש טוב. חג שמח, ביי...".
אל הפנימייה נשלחים הילדים להשלמת ה"טיפול"; באם טיפולם לא הושלם, הם מוחזרים חזרה ל"הדרכת הילד" בבית החולים בנהריה. להלן חלקו השני של מונולוג הנערה (ציטוט):
"הבנתי שעלי לברוח ולהסתתר. חברים של המשפחה בחיפה עזרו לי לכמה ימים. וסיפרו לי על פרופ' אסתר הרצוג, התקשרתי אליה והיא מצאה לי כמה משפחות שהיו מוכנות להחביא אותי. אצל אחת הייתי שבוע, עשרה ימים, ושלושה חודשים אצל נחמה - מה יש לומר...
"אסתר דיברה במקומי עם איציק [איציק מעוז, פקיד הסעד, מכרמיאל] שרדף אחריי, פחדן חסר חוליות, והוא הפסיק לחפש עם המשטרה... הוא כל הזמן ניסה לפתות את אימא שלי ואותי לבוא להיפגש איתו. אבל היה ברור לי שזאת מלכודת. לא באתי. לא יצאתי מהבית. אימא שלי הלכה לפגישה, והייתה איתו עוד פקידת סעד חדשה שעמדה להחליף אותו, שמעתי שהיא רעה גם כן.
"את שואלת על התרופות? זרקתי אותן במעטפה שנתנו לי לחופש - שיחפשו אותה בזבל! שווה הרבה כסף...
"כל כרמיאל היו בפרויקט מבצע - להחזיר את החוצפנית לפנימייה.
"כתבתי מכתב לשופטת קרוואני - אעביר לך אותו - שתוך חמש דקות הפסיכיאטר החליט שאני חולת נפש, שלא יודע אפילו עברית. שזאת לא בדיקה - זאת בדיחה! השופטת החליטה שהיא אוסרת לתת לי תרופות בכוח, שיעשו לי אבחון מחדש. מי רוצה את האבחונים שלהם? לא האמנתי בחוות הדעת שלהם. נראה לך שהגעתי לשם?
"קיבלתי אישור לבקר את אבא שלי בטורקיה, שלא ראיתי אותו שלוש וחצי שנים. לחופש הגדול. הייתי צריכה לחדש את הדרכונים שלי - גם הטורקי וגם הישראלי, ואימא שלי חתמה. עד הרגע האחרון איציק הטריד אותי, רצה שאבוא לפגישה ביום הטיסה לחתום איתו הסכם, לא יודעת איזה הסכם... התפללתי לאלוהים שתהיה שביתה ברווחה. והוא שמע לי... הייתה שביתה! את זוכרת, עם המשאיות שרצו לחסום כבישים? זה היה ביום הטיסה. אבל היא הסתיימה ב-4... ברווחה... ואני מה זה פחדתי שהוא יבוא לשדה, כל הזמן בדקנו אם אין לי עיכוב יציאה מהארץ... אין לך מושג איזה מתח!
"נחמה וכולם ליוו אותי לשדה והלכו איתי עד ביקורת הגבולות, עד שסוף סוף עברתי... אל תשאלי, היה עיכוב בטיסה של 45 דקות. פחדתי שזה הוא, איציק בא להוריד אותי מהמטוס. איזה רגע של ההמראה... ושל אבא שלי שחיכה לי, בן דוד שלא הכרתי וגם סבתא שלי מצד אבא.
"רציתי להירשם לתיכון, הייתי צריכה תעודת גמר כיתה ח', והייתי רק שבוע בחטיבה, בנהריה יש בית ספר בדיחה ובפנימייה תקעו אותי בכיתה ז', למרות שסיימתי ז' בהצטיינות. הם שלחו בסוף מהחטיבה אישור שלמדתי בכיתה ח' - לא שסיימתי, בהתחלה בלי חותמת, אחר כך שלחו בדואר רגיל... אבל בסוף עשו לי מבחן קבלה. עברתי בקלות. ואני לומדת בתיכון היהודי באיסטנבול. פה הכל שונה, היחס... אני אטרקציה. אין להם ילדים שבאים מישראל, אלא ההפך... הם שואלים אותי הרבה שאלות. בהתחלה שנאתי את ישראל, אבל אני מספרת להם גם דברים טובים.
"יש לי הרבה מסמכים וצילומים מהשנה הזאת וכואב לי שחברות שלי עדיין שם פוחדות לדבר ונורא סובלות. זה מאוד יפה שאת מתעניינת בזה. תודה. אבא שלי מה זה מאושר שאני איתו. יש לנו חופשים של כל הדתות - זה ממש טוב. חג שמח, ביי...".
"כאילו יצאה ממחנה ריכוז"
"התרופות הפסיקו לה את המחזור והצמיחה. ישנה עם אורות דלוקים יותר משבועיים. עם יד קפוצה בגלל בדיקות הדם הכוחניות. הייתה בטראומה..."
| ||||||||||||
.
- הסיפור של אלה - סיפורה המזעזע של אלה, בת לאם חד הורית ונערה מצטיינת בלימודים, אשר נרדפה ע"י רשויות הרווחה בכרמיאל ואושפזה בכפיה במחלקה פסיכיאטרית עד שנאלצה להימלט מן הארץ.
- פשעי הפסיכיאטריה והרווחה - מונולוג של נערה נמלטת - חלק א , news1 , חנה איסלר , אוקטובר 2009
- בית החולים הפסיכיאטרי לנוער איתנים - ירושלים
- בית חולים חולי נפש לילדים - נס ציונה
- הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר - המלצה למינוי אפוטרופוס וטיפול תרופתי בסם ריספרדל ללא בדיקה פורמלית
- המדינה עירערה על זיכוי פסיכיאטר הילדים ד"ר מרסלו שפיץ - בית חולים נהריה - "הדרכת בילד", ממעשה מגונה בנער
מי שכתב תתבה הזואת
השבמחקשיזכה באוסקר וגם בנובל
ויזכה כול השנה בלוטו
שהיה לו הצלחה
ראשית תודה על האומץ. האנשים שנישארו נורמלים בעולם כל כך חולני, מגיעה להם להיתחבר יחד.אני מזמינה ומבקשת לישלוח את כל התלונות אלי: למאיל:colors.jerusalem@gmail.com. אני אמנית ובני עבר טלטלה נוראה , ואני איתו. גנבו לו את החיים , פגעו בכל הטוב שהולדתי אותו איתו.הקמתי עמותה, ואני מעונינת גם בתרומות, כדי שנוכל לצאת לדרך.: התוכנית.:1.הפסקת אישפוזים כפויים,2. הפסקת טיפולים פסיכיאטרים נגד רצון האדם ומישפחתו,3. פתחיחת מרכז שיקומי לאנשים שניפגעו מהנבלה הפסיכיאטרית והמוסדות המשתפות פעולה איתם נגד זכות האדם בשמירתו על גופו מוחו, מחשבותיו נפשו ריגשותיו ורוחניותו.מרכז שיקומי ברמה טהורה להלוטין, בלי זכות להיתערבות פסיכיאטרית.4.קבלת פיצויים מכל הגורמים שפגעו בבריאותו של אדם בדרך פסיכיאטרית, בדרך ישירה או עקיפה, שגם היא הנה דרך ישירה.
השבמחקבבקשה לישלוח אלי את הסיפורים, את הכתובות והטלפונים, ואת הטרומות. לתרומות נימסור פרטים בשלב הבא. מה שחשוב, זה ההיתחברות, העבודה המשותפת, ההיתחזקות.ברור שיש בארץ עשרות אלפי ניפגעים, והרשימה גודלת. רצוי לישלוח צילומי וידאו, ראיונות וסיפורים אישיים, צילומים של האדם הניפגע ומישפחתו ליפני הפגיעה ואחריה, להזביר את כל הנזקים, כן אני יודעת שזה כואב כל כך.
בתודה
מ-ל. ל.מ.