אחת הסיבות היא תופעת הלוואי הנפוצה המכונה אקתיזיה, הרווחת בקרב אלה הנוטלים סמים אנטי-פסיכוטיים ונוגדי-דיכאון, אקתיזיה היא תחושה איומה של חרדה, חוסר יכולת לשבת בשקט ודחף לקפוץ החוצה ולצאת מהעור של עצמך.
אקתיזיה היא העומדת מאחורי מעשי האלימות הקיצוניים בקרב אלה המשתמשים בסמים פסיכיאטרים.
כבר בשנת 75 מחקרים תיארו מטופלים שהיו תחת השפעת סמים פסיכו טרופיים וחוו "דחף אלים לתקוף כל אדם הנמצא בקרבתם".
מחקר משנת 1990 קבע כי 50% מכל הקטטות בקרב מטופלים במחלקה פסיכיאטרית קשורים לתופעת הלוואי – אקתיזיה.(5) המטופלים תיארו "דחף אלים לתקוף כל אדם הנמצא בקרבתם".
מחקר משנת 1990 קבע כי 50% מכל הקטטות בקרב מטופלים במחלקה פסיכיאטרית קשורים לתופעת לוואי – אקתיזיה(5) המטופלים תיארו "דחף אלים לתקוף כל אדם הנמצא בקרבתם." (6)
למרות שפסיכיאטרים מודעים לזה שהאלימות הקיצונית היא תופעת לוואי שפסיכיאטרים מודעים לזה שהאלימות הקיצונית היא תופעת לוואי ידועה של סמים פסיכיאטרים וגמילה מסמים פסיכיאטרים, הם ברוב המקרים יחשיבו את ההתנהגות הזו כסימפטום של ה"מחלה" או כנובע מהפסקת השימוש בתרופות.
אבל זה לא המקרה, רשויות וסוכנויות ביו-לאומיות לפיקוח על תרופות בכל רחבי העולם, קבעו שישנו קשר בין סמים פסיכיאטרים ואלימות. הם מזהירים שנוגדי דיכאון ממשפחת SSRI – selective Serotonin Reuptake Inhibitor כמו פרוזק, זולופט, פקסיל (סרוקסט) ודומיהם גורמים לרגזנות, עוינות, התנהגות אימפולסיבית, אקתיזיה והתקפי אלימות. (7)
ישנן אזהרות נוספות לנוגד הדיכאון סטרטרה, הנרשם לילדים הסובלים מ"הפרעת קשב וריכוז, היפראקטיביות". האזהרה אומרת שהסם עלול לגרום לעצבנות קיצונית, תוקפנות והתקפי אלימות. (8)
רשויות וסוכנויות בין-לאומיות לפיקוח על תרופות התקיפו בחריפות את שיטת האבחון הפסיכיאטרית שבסופה נרשמות למטופלים תרופות פסיכיאטריות. הם חייבו את היצרנים לכתוב על האריזות ועל העלון המצורף אזהרה האומרת שסמים כמו ריטלין יכולים לגרום ל"התנהגות פסיכוטית, תוקפנות או התנהגות אלימה". (9) האטיפה של הסם אפקסור (סם בעל שחרור מושהה) חייב לציין שהסם עלול לגרום ל"מחשבות אובדניות". (10) מחקרים גילו שהתנהגויות תחת השפעת נוגדי דיכאון; "עצבנות, עוינות, אימפולסיביות ומאניה – זהות לחלוטין להתנהגויות תחת השפעה סמי הזיה PCP ) אבק מלאכים), אמפטמינים וקוקאין – סמים הידועים כמחוללי תוקפנות ואלימות".(11)
מקורות והגדרות:
סרוטונין: חומר שמצוי ברובו במערכת העיכול. הוא מפקח על התנועות הקצביות של הקיבה בזמן פעולות העיכול. במערכת הלב, סרוטונין עוזר לווסת את כלי הדם וכך יש פיקוח על זרימת הדם. לסרוטונין תפקיד חשוב בקרישת הדם. כמו כן הוא אחד החומרים האחראים לפעולת מערכת הרבייה. כ-50% מהסרוטונין בגוף נמצא במוח.
5. וויטאקר, מספרו "משוגעים באמריקה" עמוד 188.
6. החמרת הדיכאון והגברת ניסיונות ההתאבדות בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי דיכאון, מועצת בריאות הציבור של מנהל המזון והתרופות האמריקאי, 22 מרץ, 2004.
7. ד"ר תאודור א. הנדרסן, קליניקת מטריקס לאבחון ב-;ADHD דר' קית' הרטמן, הקשר בין נטילת אטומקסטין לתוקפנות, אלימות ומאניה קלה, רפואת ילדים גיליון 114, מס' 3, ספטמבר 2004.
8. פיטרר. ברגין, שינויים רגולטיביים אחרונים של הרשות לפיקוח הסמים בהתוויות השימוש בנוגדי הדיכאון: השלכות ההמרצה כתוצאה משימוש קליני, פסיכיאטריה בסיסית ינואר 2006; עמוד 58.
9. אבחוני ילדים – מפיצים סמי מרשם בבתי ספר, סקופ חדשות עצמאיות, 24 ביולי 2006.
10. מנהל המזון והתרופות האמריקאי, הצהרה על קונצרטה ומתילפנידאט עבור הוועדה המייעצת לרפואת ילדים בין 30-28 ביוני, 2005.
11. הוראות הבטיחות של מנהל המזון והתרופות האמריקאי והתכנית לדיווח של תופעות הלוואי, אפקסור XR, נובמבר 2005.
מאת יהודה קורן דובר עמותת מגן לזכויות אנוש
ממחקרים של CCHR.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה