פסיכיאטרים בלי משמעת עצמית

רופאים בלי משמעת עצמית , צבי הראל , 27.07.2017 , ישראל היום

את חייו של דניאל טפמן ז"ל בן ה־15 ניתן היה להציל • הוא הגיע ל"הלל יפה" עם נפיחות בגרון, ונפטר עקב טיפול לקוי • ועדה פנימית שללה את רישיון הרופאים המטפלים ל־5-3 חודשים בלבד • שופט בדימוס הכפיל את העונש • בדיקת "ישראל היום" מגלה: כך נוהגת גילדת הרופאים

הפסיכיאטר ד"ר דניאל מאיר (מימין). רישיונו נשלל לשנה // צילום ארכיון: אורי לנץ

בגילדות מקצועיות בדרך כלל קיים בית דין משמעתי פנימי שהוקם מכוח החוק, כמו לדוגמה בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין העמוסים לעייפה בטיפול בעורכי דין שסרחו.

כך גם בקרב ציבור הרופאים פועלת ועדת משמעת שבמסגרתה מוגשות קובלנות נגד רופאים. אחת השאלות הראשונות העולות לנוכח פעילותם של גופים פנימיים אלה היא האם הם נוהגים בסלחנות כלפי חברי הגילדה העומדים לדין?

בדיקה של שאלה זו העלתה כי במשך השנה האחרונה שיעור ההתערבות בהחלטות ועדות המשמעת של הרופאים הגיע ל־20%, ובנוסף ההתערבות לעניין העונש במקרים רבים היתה דרמטית מאוד.
כדי לסבר את האוזן, במשך שנה מוגשות בסך הכל 30-25 קובלנות נגד רופאים. הסמכות להתערבות בהחלטות הוועדה נתונה לשופט ביהמ"ש המחוזי (בדימוס) אמנון סטרשנוב, שלו מואצלות סמכויות שר הבריאות בענייני משמעת. סטרשנוב יושב למעשה כערכאת ערעור על החלטות חברי הוועדה שהחלטתם היא בגדר המלצה בלבד. 
השופט סטרשנוב. ערכאת ערעור // צילום ארכיון: דודי ועקנין
ברשימה זו אביא שני מקרים שמפורסמים כאן לראשונה, שבהם הפגינו חברי הוועדה סלחנות מופלגת כלפי שלושה רופאים שלבסוף עונשם הוחמר.

המקרה הראשון הוא סיפורו הטרגי של הנער דניאל טפמן בן ה־15 ז"ל, שניתן היה למנוע את מותו. באפריל 2014 הובא הנער בליווי הוריו לחדר המיון בביה"ח הלל יפה בחדרה עקב קשיי בליעה, תחושת נפיחות בגרון וקשיי נשימה וצרידות שהחלו כשלוש שעות לפני כן. לאחר טיפול לקוי בבית החולים, הוא שוחרר לביתו וכעבור כשעתיים התלונן על מחנק - והתמוטט. הוא הובהל ליחידה לטיפול נמרץ בבית החולים ונפטר כעבור כמה ימים.
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הגיש קובלנה נגד שני רופאים שטיפלו בנער בעת שהגיע לבית החולים: רופא הילדים ד"ר רועי אברמוביץ ורופא אא"ג (אף, אוזן, גרון) ד"ר זאב לויטס. הוועדה שדנה בקובלנה כללה את ד"ר יוסי בר (יו"ר), פרופ' יוסף אלדן ועו"ד משה מרבך. חברי הוועדה קבעו כי יש מקום להרשיע את השניים ברשלנות במילוי תפקידם כרופאים וקבעו כי "בהתנהלות מקצועית ראויה ובמתן תשומת לב מספקת, ניתן היה למנוע את התוצאה הטרגית". הוועדה המליצה להתלות את רישיונו של ד"ר לויטס (שלו ייחסה אחריות גדולה יותר למחדל) לתקופה של חמישה חודשים, ואת רישיונו של ד"ר אברמוביץ לשלושה חודשים.
אולם השופט סטרשנוב סבר כי אין די בכך וקבע כי "חוששני כי התנהלותם של שני הנקבלים מתקרבת לא במעט לכלל עבירה פלילית של גרימת מוות ברשלנות". סטרשנוב החמיר את עונשם של השניים כך שרישיונו של ד"ר אברמוביץ יותלה לשישה חודשים - ואילו של ד"ר לויטס למשך שנה. 

הרופא השלישי שזכה למנה גדושה של סלחנות מצד חברי ועדת המשמעת של גילדת הרופאים הוא הפסיכיאטר ד"ר דניאל מאיר ששימש כמנהל בית החולים "איתנים" שבו מאושפזים חוסים אוטיסטים. בשונה מהמקרה הקודם, ד"ר מאיר הועמד לדין פלילי שבו הואשם כי ידע על מעשיה של הנאשמת המרכזית בפרשה, האחות הראשית דנה בן מאיר, שנידונה לתשעה חודשי מאסר בפועל בגין התעללות בחוסים. ביהמ"ש המחוזי בירושלים גזר עליו שישה חודשי עבודות שירות וקבע כי "מנהל המחלקה הורשע בביצוע עבירות התעללות ובעבירה של הזנחת חסר ישע, והיה פסיבי למתרחש במחלקה".

באשר לטענה כי האחות הראשית היתה הגורם הדומיננטי בהתעללויות בחוסים קבע בית המשפט כי "חומרת עבירותיו אינה מתעמעמת גם עת נדמה שהוא נגרר אחר האסרטיביות של הנאשמת. הוא יכול היה וצריך היה לפעול אחרת".
חברי הוועדה ד"ר משה לידג'י (יו"ר), פרופ' אליעזר קיטאי ועו"ד משה ארד המליצו להתלות את רישיונו לתקופה של חודש אחד בלבד. סטרשנוב הקפיץ את רף הענישה ל־12 חודשים לא לפני שחתם בדברים נוקבים ולפיהם "התנהגותו המחפירה של הנקבל ראויה לכל גנאי ולענישה מחמירה בהרבה מזו שממליצה הוועדה. חוששני שהנקבל שכח לחלוטין את שבועת הרופא וכל כללי המוסר והאתיקה. לא היה מקום להמליץ להטיל עליו עונש סמלי". סשטרנוב ראה את התנהגותו בצורה כה חמורה, עד כי כתב כי אלמלא מדובר היה בפרשה שהתרחשה לפני שנים רבות "לא הייתי מהסס מלמצות עם הנקבל את הדין ולהחמיר בדינו פי כמה עד כדי אפשרות של ביטול רישיונו לצמיתות".