שליש מהמטופלים במחלקות פסיכיאטריות מאושפזים ללא צורך

דו"ח מבקר המדינה | שליש מהמטופלים במחלקות פסיכיאטריות מאושפזים ללא צורך - כי אין מסגרות בקהילה , עידו אפרתי , 08 במאי 2018 , הארץ

צפיפות קשה, עובש בקירות ומיטות שבורות: המבקר קובע כי התנאים בבתי החולים הפסיכיאטריים מבזים ופוגעים בכבודם של המטופלים ומאשים את משרד הבריאות בהתעלמות מהליקויים

המרכז לבריאות הנפש שער מנשה, 2016 , צילום: רמי שלוש

כ-1,200 מטופלים המאושפזים במחלקות פסיכיאטריות, המהווים כשליש מכלל המטופלים במחלקות אלו, מאושפזים שלא לצורך. כך קובע דו"ח מבקר המדינה בנושא האשפוז בבתי החולים הממשלתיים לבריאות הנפש. לפי הדו"ח, מצבם אינו אקוטי, כלומר, מחלתם אינה פעילה והם לא זקוקים לאשפוז ממושך. ובכל זאת, בהיעדר מסגרות טיפול בקהילה, "מטופלים אלה נאלצים לשהות במחלקות האשפוז המשמשות עבורם פתרון מגורים, לעתים למשך תקופות ממושכות ואף שנים רבות", כתב המבקר.

דו"ח המבקר על בתי החולים הפסיכיאטריים הממשלתיים

הממצא המטריד הוא רק אחד מתוך רשימה ארוכה של ליקויים וכשלים שעולים מהדו"ח, שמותח ביקורת חריפה על התנהלות משרד הבריאות וקורא להקים ועדה ציבורית שתדון בתכנון מערכת בריאות הנפש בישראל ובחיזוקה. בדו"ח הטיח המבקר ביקורת חריפה במשרד הבריאות, שלדבריו לא פעל להסרת הליקויים הרבים שעלו מדו"חות עבר.

המחלקה הפסיכיאטרית בביה"ח איכילוב, 2016צילום: דודו בכר

לפני כעשור הוחלט במערכת הבריאות לאמץ מדיניות של צמצום האשפוז הפסיכיאטרי לטובת הקמת מסגרות טיפול ושיקום בקהילה. בהתאם לכך, קוצץ מספר מיטות האשפוז בחצי והוא עומד כיום על כ-3,500 מיטות. אך הקיצוץ הדרמטי במספר המיטות לא גובה במסגרות חלופיות. התוצאה היתה עומס גדול יותר על מחלקות האשפוז הפסיכיאטרי. "משרד הבריאות אינו מיישם את מדיניותו", קבע המבקר.

אחת ההשלכות היא צפיפות קשה במחלקות. כך למשל, בבית החולים אברבנאל התפוסה עומדת על ממוצע של 60 מטופלים ביום ו-40 בלילה - במחלקה של 34 מיטות. "מצב זה הוא בלתי נסבל, פוגע בסיכויי ההחלמה ואף עלול להחריף את המצב הרפואי", כתב המבקר.

אל הצפיפות הפיזית מצטרף גם מחסור ניכר בכוח אדם, שנובע במחסור ברופאים פסיכיאטריים ובמטפלים סיעודיים. בתחום סיעוד עומד היחס המספרי בין המטפלים למטופלים על מטפל אחד ל-8 מטופלים בשעות היום ועל אחד ל-20 בשעות הלילה, לעומת יחס של מטפל אחד ל-4 מטופלים במדינות המערב ביום ובלילה.

בעיית הצפיפות, היעדר כוח האדם והיעדר פעילות פנאי למטופלים יוצרים סיר לחץ, ומקרי אלימות הם תרחיש ידוע מראש. על פי המבקר, משרד הבריאות לא קבע עקרונות לסדר היום של מטופלים ולתוכן שאמור למלא את שעות הפנאי המרובות שלהם, ולא התייחס לצורכיהם המיוחדים.

תנאים של ביזוי ופגיעה בכבוד

המצב הטעון מתרחש בסביבה שהיא המוזנחת ביותר במערכת הבריאות, וככל הנראה בשירות הציבורי בכלל. מצבם הפיזי הרעוע של בתי החולים הפסיכיאטרים נודע כבר שנים רבות, אבל לא השתנה ולמשרד אין גם תכנית בינוי עתידית לשינוי המצב. "הצבע והטיח מתקלפים ויש נזילות מים, רטיבות ועובש; משקופי דלתות ומיטות שבורים; המקלחות והשירותים אינם ראויים לשימוש", כתב המבקר והוסיף כי התנאים החמורים הם "ביזוי ופגיעה בכבודם של המטופלים" והוסיף: "התנאים מקשים גם על הצוות המטפל, אשר ממילא עבודתו מורכבת ביותר".

הדו"ח העלה שורה של ליקויים נוספים, בהם מחסור חריף במחלקות לנכי נפש המאובחנים עם אוטיזם. "לילדים המאובחנים עם אוטיזם אין מחלקה ייעודית בבתי החולים הפסיכיאטריים, לרבות באלו שבהם פועלות מחלקות לילדים ולנוער", נכתב בדו"ח. "יש שתי מיטות ייעודיות בלבד, אחת במחלקת ילדים באיתנים והשנייה במחלקת ילדים בנס ציונה".

בעיה נוספת שנוגע בה המבקר הוא אשפוז עצירים, שלעיתים חשודים בעבירות אלימות, במסגרת צווי הסתכלות. זו בעיה מחריפה שמטרידה כיום מנהלים רבים במערכת הפסיכיאטרית. בתוך עשור זינק מספר צווי הסתכלות מ-1,350 עד לכ-1,800 צווים - עלייה של 33%. גורמים רבים במערכת טוענים כי הנוכחות הגדלה של אוכלוסייה עבריינית במחלקות מחריפה את הסטיגמה של מוסדות הטיפול ומרחיקה מטופלים מאשפוז רצוני. "בתי החולים הפסיכיאטריים הם בראש ובראשונה מקום המיועד לטיפול בחולים. הם אינם בית כלא או בית מעצר, אינם אמורים להיות מאובטחים כמותם ואינם משמשים חלק ממערכת הענישה", כתב המבקר.

מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים נמסר כי דו"ח המבקר "מאשר את המידע שנאסף בידי הסיוע המשפטי ומצביע על ליקויים רבים במערכת בריאות הנפש, שהועבר מבעוד מועד למבקר המדינה". לדברי הממונה הארצי לתחום האשפוז בכפיה בסיוע המשפטי, עו"ד דניאל רז, "במסגרת העבודה על דו"ח מבקר המדינה העביר הסיוע המשפטי חומר רב למבקר והצביע על ליקויים רבים בהתנהלות מערכת בריאות הנפש. פעילות הסיוע המשפטי בנושא הובילה להקמת ועדה משרדית שהמליצה על הפחתת אמצעי ההגבלה הקשים, ובחנה את מצבם הקשה של בתי החולים הפסיכיאטרים בישראל, תפקודן הלקוי של הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות והיעדר חוקיות הרכבן. לצד זאת, יש לציין שבשנה האחרונה חלה התקדמות מסוימת בשיפור הליקויים האמורים".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "המלצות מבקר המדינה מאששות את חשיבותו של הנושא. המשרד נקט בשנים האחרונות מספר פעולות משמעותיות לחיזוק מערך בריאות הנפש: בתקציב המדינה אשר אושר לאחרונה הוקצו כמיליארד שקלים בפריסה רב שנתית לחיזוק התשתיות הרעועות בבתי החולים הפסיכיאטריים. חלק מתקציב זה ישמש לטובת העתקת בית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב למתחם בית החולים הכללי ע"ש יצחק שמיר (אסף הרופא), כך שמהלך זה יהיה החלוץ בשילוב שבין בית חולים פסיכיאטרי לכללי".

"בהתאם לסיכום התקציבי בין משרדי הבריאות והאוצר יוקצו כ-150 מיטות פסיכיאטריות במהלך השנים 2021-2017 במטרה להתמודד עם העומסים במערכת הפסיכיאטרית. המיטות ישמשו בין היתר לחיזוק תחומים הנמצאים בחסר לרבות מיטות למתן מענה אשפוזי לאנשים וילדים עם אוטיזם. עוד סוכם על הקצאת תקציב ייעודי אשר ישמש להכשרות לאנשי צוות וכן לפעילות פנאי והפגה למטופלים בשעות אחר הצהריים".

"מהלך משמעותי נוסף אותו מקדם משרד הבריאות הינו הקמת קהילה משקמת אשר תהווה מסגרת קהילתית בתפר שבין הקהילה לאשפוז ותאפשר יציאה של מספר גדול של מטופלים ממושכים מבתי החולים. בשנת 2018 נפעל להקמת מסגרות לקליטת 400 מתמודדים ובהמשך ובהתאם ללימוד ולהפקת הלקחים מפתיחת המסגרות המשקמות, ייפתחו מסגרות נוספות אשר יאפשרו קליטה של עד כ-1,000 מתמודדים".


"נוכח העלייה בצווי ההסתכלות פסיכיאטרית לעצירים המופנים מהמערכת המשפטית, דבר המקשה ומכביד על פעילות בתי החולים הפסיכיאטריים, הוקם צוות עבודה משותף למשרד הבריאות ולשב"ס ומתבצעת עבודת מטה מתקדמת במטרה להסדיר את מנגנון הפניית העצירים במטרה לבצע הסתכלות מוקדמת ככל הניתן, מיד לאחר הדיון בבית המשפט, ובכך לצמצם הגעת עצירים לבתי החולים שלא לצורך".

"באשר לעבודת הוועדות הפסיכיאטריות, משרד הבריאות מקדם מזה זמן תיקון לחוק הטיפול בחולי נפש בעניין הרכב הוועדות. עד לתיקון החוק פועל המשרד לגיוס לוועדות של רופאים פסיכיאטריים פנסיונרים ולהצרחת רופאים מסודרת בין בתי החולים".

"המשרד יעמיק בדו"ח מבקר המדינה וימשיך לפעול לחיזוק מערכת בריאות הנפש בסיוע גורמי הממשלה הרלוונטיים. בנוסף – בימים הקרובים צפוי שר הבריאות למנות ועדה ציבורית בראשות מנכ"ל המשרד לתכנון וחיזוק מערכת בריאות הנפש בישראל".